הבדלים בין גרסאות בדף "שינה בסוכה"
| שורה 14: | שורה 14: | ||
==גדר החיוב== | ==גדר החיוב== | ||
{{להשלים|א)אין מצווה לישון בסוכה אלא איסור לישן מחוץ לסוכה - רוגצ'בי ברמב"ם שו"ע ועוד. ב)יש מצווה לישן בסוכה - רש"י, רמ"א ועוד וביאור הרבי שהוא לא מצווה פרטית אלא חלק מהכלל של תשבו כעין תדורו.}} | {{להשלים|א)אין מצווה לישון בסוכה אלא איסור לישן מחוץ לסוכה - רוגצ'בי ברמב"ם שו"ע ועוד. ב)יש מצווה לישן בסוכה - רש"י, רמ"א ועוד וביאור הרבי שהוא לא מצווה פרטית אלא חלק מהכלל של תשבו כעין תדורו.}} | ||
| + | |||
| + | בשיחותיו מבאר הרבי על פי דבריו של רבי [[יוסף רוזין]] כי מלשונו של ה[[רמב"ם]] מוכח כי חיוב השינה בסוכה שונה מכל שאר החיובים, של אכילה וכדומה בסוכה. בעוד שהאכילה היא ענין חיובי ומוכרח, כלומר שגם מי שאינו רוצה לאכול עליו מוטלת עליו לאכול בסוכה - לכל הפחות ביום הראשון - כדי להראות בכך את העובדה כי הוא דר בסוכה, הרי שהשינה היא ענין שלילי; כלומר אין כלל מצוה לישון בסוכה, אלא שבשינה מחוץ לסוכה האדם מראה כביכול שהוא דר מחוץ לסוכה, ומכיון שכך עליו לישון בסוכה כדי למנוע עובדה זאת. | ||
| + | |||
==המנהג בפועל וטעמו== | ==המנהג בפועל וטעמו== | ||
{{להשלים|א)המנהג שאין ישנים והתפשטותו (ונמצא בזמן הבית שלא ישנו והדיון בזה - תשבץ וגליוני הש"ס). ב)התייחסות הפוסקים וביאורם ג)ביאורו של האדהא"מ (ביאורו ביחס 1. לדורות לפנ"ז 2. לרביים. 3.לחסידים שמרגשים את האור 4. לחסידים שאינם מרגישים את האור. 5.ביאורו של הרבי על 'כבוד' הסוכה. ד)לפי כ-ל הביאורים מדוע לא התייחסו לכך בגמרא.}} | {{להשלים|א)המנהג שאין ישנים והתפשטותו (ונמצא בזמן הבית שלא ישנו והדיון בזה - תשבץ וגליוני הש"ס). ב)התייחסות הפוסקים וביאורם ג)ביאורו של האדהא"מ (ביאורו ביחס 1. לדורות לפנ"ז 2. לרביים. 3.לחסידים שמרגשים את האור 4. לחסידים שאינם מרגישים את האור. 5.ביאורו של הרבי על 'כבוד' הסוכה. ד)לפי כ-ל הביאורים מדוע לא התייחסו לכך בגמרא.}} | ||
| − | + | בפועל כותבים כבר הראשונים ואחריהם גדולי הפוסקים עד בעל השולחן ערוך וה[[רמ"א]] כי המנהג להקל ולא לישון בסוכה. טעמים שונים נכתבו בכך, אך מכיון שכל מנהג יש לו גם יסוד בפנימיות התורה, מוכרח כי יש גם סיבה על פי פנימיות התורה שלא לישון בסוכה. | |
| − | |||
| − | אך | ||
| − | |||
| − | |||
| − | + | הרבי מבאר כי אורות [[אור מקיף|מקיפין]] של [[ספירת הבינה]] שורה בסוכה. הארה זו המשרה על האדם [[רוח הקודש]] הינה הארה מיוחדת, ולכן יהודים שהרגישו את קדושת הסוכה לא יכלו להירדם בסוכה. | |
| − | ומצטער - מי שחיוב השינה בסוכה גורם לו צער - פטור מן הסוכה! | + | הרבי גם התייחס לשאלה, כיצד מי שאינו מרגיש את המקיפים דבינה מרשה לעצמו שלא לישון בסוכה? וביאר הרבי, כי [[חסיד]]ים - מעצם טבעם רוצים הם לחקות את רבותיהם. וכאשר אינם יכולים לעשות כן, הרי זה גורם להם צער... ומצטער - מי שחיוב השינה בסוכה גורם לו צער - פטור מן הסוכה! |
== קהילות נוספות הנוהגות כן == | == קהילות נוספות הנוהגות כן == | ||
| − | *בעלז | + | *בעבר גם בקהילת [[בעלז]] לא היו יושנים בסוכה, וחלוקים הדעות בקרב זקני חסידי בעלז בקשר לכך. בחסידות בעלז כיום סוברים כי הסיבה העיקרית היתה בשל הקור, ולכן כיום בחסידות בעלז נוהגים לישון בסוכה. אך יש הסוברים כי היו טעמים נוספים. |
== לקריאה נוספת == | == לקריאה נוספת == | ||
גרסה מ־11:37, 30 בספטמבר 2015
|
ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה. | ||
| אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך. | |||
חסידי חב"ד אינם ישנים בסוכה בחג הסוכות, זאת על פי דבריו של אדמו"ר האמצעי "כיצד אפשר לישון בסוכה אשר בה יש מקיפים דבינה". פירוש: כיצד אפשר לישון במקום רוחני כה נעלה אשר נמצא בו אור אלוקי אדיר של "מקיפים דבינה"?.
תוכן עניינים
מקורו
כתוב בתורה:
"בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת"
— ויקרא כג, מב
ודרשו חז"ל[1] תשבו כעין תדורו - כדרך שהוא דר כל השנה בביתו הזקיקתו תורה להניח דירתו ולדור כאן בסוכה.[2] מכאן אמרו חכמים במשנה:[1] "כל שבעת הימים אדם עושה ביתו עראי וסוכתו קבע".
חלק מחיוב זה הוא חיוב השינה בסוכה המוזכרת במשנה במסכת סוכה פרק ב'[3] "הישן תחת המיטה בסוכה לא יצא ידי חובתו" יתירה מכך גזרו חכמים[4] והחמירו בשינה יותר מאכילה "תנו רבנן אוכלין אכילת עראי חוץ לסוכה ואין ישנים שינת עראי חוץ לסוכה" משום שחששו 'שמא ירדם' מתוך שינתו הארעית. וכן ישנם שם בגמרא תיאור מכמה מהתנאים שהתייחסו לפרטים ואופנים באופן שנתם בסוכה.
וכך פסק גם הרמב"ם בספרו:[5] "אוכלין ושותין וישנים בסוכה כל שבעה בין ביום ובין בלילה. ואסור לאכול סעודה חוץ לסוכה כל שבעה אלא אם אכל אכילת עראי כביצה או פחות או יתר מעט. ואין ישנים חוץ לסוכה אפילו שינת עראי". וכך פסקו הטור, השולחן ערוך,[6] הרמ"א,[7] ואדמו"ר הזקן.[8]
גדר החיוב
בשיחותיו מבאר הרבי על פי דבריו של רבי יוסף רוזין כי מלשונו של הרמב"ם מוכח כי חיוב השינה בסוכה שונה מכל שאר החיובים, של אכילה וכדומה בסוכה. בעוד שהאכילה היא ענין חיובי ומוכרח, כלומר שגם מי שאינו רוצה לאכול עליו מוטלת עליו לאכול בסוכה - לכל הפחות ביום הראשון - כדי להראות בכך את העובדה כי הוא דר בסוכה, הרי שהשינה היא ענין שלילי; כלומר אין כלל מצוה לישון בסוכה, אלא שבשינה מחוץ לסוכה האדם מראה כביכול שהוא דר מחוץ לסוכה, ומכיון שכך עליו לישון בסוכה כדי למנוע עובדה זאת.
המנהג בפועל וטעמו
בפועל כותבים כבר הראשונים ואחריהם גדולי הפוסקים עד בעל השולחן ערוך והרמ"א כי המנהג להקל ולא לישון בסוכה. טעמים שונים נכתבו בכך, אך מכיון שכל מנהג יש לו גם יסוד בפנימיות התורה, מוכרח כי יש גם סיבה על פי פנימיות התורה שלא לישון בסוכה.
הרבי מבאר כי אורות מקיפין של ספירת הבינה שורה בסוכה. הארה זו המשרה על האדם רוח הקודש הינה הארה מיוחדת, ולכן יהודים שהרגישו את קדושת הסוכה לא יכלו להירדם בסוכה.
הרבי גם התייחס לשאלה, כיצד מי שאינו מרגיש את המקיפים דבינה מרשה לעצמו שלא לישון בסוכה? וביאר הרבי, כי חסידים - מעצם טבעם רוצים הם לחקות את רבותיהם. וכאשר אינם יכולים לעשות כן, הרי זה גורם להם צער... ומצטער - מי שחיוב השינה בסוכה גורם לו צער - פטור מן הסוכה!
קהילות נוספות הנוהגות כן
- בעבר גם בקהילת בעלז לא היו יושנים בסוכה, וחלוקים הדעות בקרב זקני חסידי בעלז בקשר לכך. בחסידות בעלז כיום סוברים כי הסיבה העיקרית היתה בשל הקור, ולכן כיום בחסידות בעלז נוהגים לישון בסוכה. אך יש הסוברים כי היו טעמים נוספים.
לקריאה נוספת
- שערי הלכה ומנהג אות רסח.
- ידבר שלום חלק ב' סימן כ"ז.
- מבשר טוב עמ' שכ"ו ואילך.
