הבדלים בין גרסאות בדף "שינה בסוכה"
(←מקורו) |
|||
| שורה 40: | שורה 40: | ||
*[[מבשר טוב]] עמ' שכ"ו ואילך. | *[[מבשר טוב]] עמ' שכ"ו ואילך. | ||
| + | {{הערת שוליים}} | ||
[[קטגוריה:הלכה בתורת חב"ד]] [[קטגוריה:מנהגים לחגי השנה]] | [[קטגוריה:הלכה בתורת חב"ד]] [[קטגוריה:מנהגים לחגי השנה]] | ||
גרסה מ־00:09, 29 בספטמבר 2015
חסידי חב"ד אינם ישנים בסוכה בחג הסוכות, זאת על פי דבריו של אדמו"ר האמצעי "כיצד אפשר לישון בסוכה אשר בה יש מקיפים דבינה". פירוש: כיצד אפשר לישון במקום רוחני כה נעלה אשר נמצא בו אור אלוקי אדיר של "מקיפים דבינה"?.
תוכן עניינים
מקורו
חיוב השינה בסוכה מוזכרת במשנה במסכת סוכה פרק ב'[1] "הישן תחת המיטה בסוכה לא יצא ידי חובתו" יתירה מכך גזרו חכמים[2] והחמירו בשינה יותר מאכילה "תנו רבנן אוכלין אכילת עראי חוץ לסוכה ואין ישנים שינת עראי חוץ לסוכה" משום שחששו 'שמא ירדם' מתוך שינתו הארעית. וכן ישנם שם בגמרא תיאור מכמה מהתנאים שהתייחסו לפרטים ואופנים באופן שנתם בסוכה.
וכך פסק גם הרמב"ם בספרו:[3] "אוכלין ושותין וישנים בסוכה כל שבעה בין ביום ובין בלילה. ואסור לאכול סעודה חוץ לסוכה כל שבעה אלא אם אכל אכילת עראי כביצה או פחות או יתר מעט. ואין ישנים חוץ לסוכה אפילו שינת עראי".
וכך פסק הטור ושולחן ערוך[4] הרמ"א[5] ואדמו"ר הזקן[6]
גדר החיוב
המנהג בפועל וטעמו
היתר העניין על פי הלכה
"המצטער פטור מן הסוכה" - אדם שמצוות סוכה גורמת לו צער, פטור מן הסוכה. אם כן - מבאר הרבי - הרי שמי שמרגיש בסוכה "מקיפים דבינה" הרי השינה בסוכה ביחד עם אורות כאלה גורמת לו צער, ועל כן הוא פטור מן הסוכה.
ובזה מתרץ הרבי את מנהג נשיאי חב"ד לדורותיהם, שלא ישנו בסוכה.
כיצד מי שאינו מרגיש את המקיפים דבינה מרשה לעצמו שלא לישון בסוכה?
אך כיצד יכולים חסידים רגילים שלא לישון בסוכה - הרי אינם מרגישים את ה"מקיפים דבינה"?
מתרץ הרבי: חסידים - מעצם טבעם רוצים הם לחקות את רבותיהם.
וכאשר אינם יכולים לעשות כן, הרי זה גורם להם צער...
ומצטער - מי שחיוב השינה בסוכה גורם לו צער - פטור מן הסוכה!
קהילות נוספות הנוהגות כן
- בעלז (בעבר) - וכלפי חוץ אינם נותנים טעם לכך.
לקריאה נוספת
- שערי הלכה ומנהג אות רסח.
- ידבר שלום חלק ב' סימן כ"ז.
- מבשר טוב עמ' שכ"ו ואילך.
שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין;
להערות שוליים ללא שם חייב להיות תוכן
