עריכת הדף "שינה בסוכה"

{{לפשט|}}
'''שינה בסוכה''' היא פרט במצוות ישיבה ב[[סוכה]], שבה מצווים עם ישראל ב[[חג הסוכות]]. בגדרי חובת השינה נחלקו הפוסקים: יש הסוברים שאין מצוה לישון בסוכה, אך יש איסור לישון מחוץ לסוכה, ויש הסוברים שהשינה עצמה היא מצווה (אלא שגם לשיטתם עיקר הקביעות בסוכה נוצרת ותלויה על ידי האכילה).

בפרטים מסויימים השינה בסוכה חמורה יותר מאכילה בסוכה. עם זאת, קהילות רבות עוד מימי ה[[ראשונים]] הקלו בשינה בסוכה, ומנהגם הוזכר בדברי הפוסקים. בספרות ההלכתית נמצאים טעמים שונים להקלה זו: יש הטוענים שהקלו מפני הקור השורר בתקופה זו בארצות שונות, טעם המסתמך על הדין: "מצטער פטור מן הסוכה", ויש הטוענים שאי היכולת לישון עם האישה בסוכה פוטרת את האדם מקיומה.

[[חסידי חב"ד]] נוהגים שלא לישון בסוכה. ונוסף על טעמי המתירים האמורים לעיל מיוסד מנהגם על פי דבריו של [[אדמו"ר האמצעי]], שקדושת ה[[סוכה]] אינה מאפשרת לישון בתוכה ומנהג [[רבותינו נשיאנו]] שלא ישנו בסוכה. [[הרבי]] ב[[שיחות]]יו ביאר כמה פרטים בפתגמו של האדמו"ר האמצעי, ומהם: כיצד מתבאר בזה מנהג אותם החסידים שאינם חשים את הקדושה; איך ייתכן שקדושת הסוכה תפריע לקיום המצווה; ואיך למרות זאת ישנו בסוכה גדולי הדורות שחשו את קדושתה.

==מקורו==
את חיוב השינה בסוכה למדו [[חז"ל]] מהכתוב בתורה:{{ציטוט|תוכן="בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת"|מקור=ויקרא כג, מב}}
על פסוק זה דרשו חז"ל{{הערה|שם=כח|סוכה כח, ב.}} תשבו כעין תדורו - כדרך שהוא דר כל השנה בביתו הזקיקתו תורה להניח דירתו ולדור כאן בסוכה{{הערה|סוכה כו, ב. [[רש"י]] דיבור המתחיל 'כעין תדורו'.}}. מכאן אמרו חכמים במשנה{{הערה|שם=כח}}: "כל שבעת הימים אדם עושה ביתו עראי וסוכתו קבע".

חלק מחיוב זה הוא חיוב השינה בסוכה המוזכרת במשנה במסכת סוכה פרק ב'{{הערה|סוכה כ, ב.}} '''"הישן תחת המיטה בסוכה לא יצא ידי חובתו"''' יתירה מכך גזרו חכמים{{הערה|סוכה כו, א.}} והחמירו בשינה יותר מאכילה "תנו רבנן אוכלין אכילת עראי חוץ לסוכה ואין ישנים שינת עראי חוץ לסוכה". הטעם לכך הוא שבעוד שאכילת ארעי אינה מובילה לאכילת קבע, הרי שבשנת ארעי חוששים 'שמא ירדם'. וכן ישנם בגמרא שם תיאורים מכמה מהתנאים שהתייחסו לפרטים ואופנים באופן שנתם בסוכה{{הבהרה}}.

וכך פסק גם [[הרמב"ם]] בספרו{{הערה|הלכות סוכה ו, ו.}}: "אוכלין ושותין '''וישנים''' בסוכה כל שבעה בין ביום ובין בלילה. ואסור לאכול סעודה חוץ לסוכה כל שבעה אלא אם אכל אכילת עראי כביצה או פחות או יתר מעט. ואין ישנים חוץ לסוכה אפילו שינת עראי".

על יסוד מקורות אלו, פסקו כך גם הטור, השולחן ערוך{{הערה|סימן תרל"ט סעיף ב.}}, הרמ"א{{הערה|שם בהגהה על סעיף א.}}, ו[[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] סימן תרל"ט סעיפים ד, ז-ח.}}.

==גדר החיוב==
את חובת הדיור של האדם בסוכה במשך ימי החג הגדירו חז"ל במילים "תשבו כעין תדורו" כלומר, אופן הישיבה בסוכה צריכה להיות בהתאם ומעין קביעות הדירה של האדם. ובפרטי הגדרה זו נאמרו כמה פרטים: אכילה, שתיה, טיול ושינה ונחלקו הפוסקים מהי בדיוק ההגדרה של חיוב השינה בסוכה:

הרב [[יוסף רוזין]] בספרו צפנת פענח{{הערה|1=על [[הרמב"ם]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20216&st=&pgnum=64 הלכות סוכה פרק ו הלכה ב].}} מדייק מלשונותיהם של חז"ל בגמרא{{הערה|שם=כח}} וה[[רמב"ם]] בספרו{{הערה|הלכות סוכה ו, ה.}} בכתיבתם את חיובי האדם בסוכה: "כיצד היא מצות הישיבה בסוכה שיהיה '''אוכל ושותה ודר''' בסוכה... שנאמר: בסוכות תשבו שבעת ימים" כי מוכח מכך, שמצוות המגורים בסוכה 'מחייבת' אכילה ושתיה (דירה בסוכה משמעותה לאכול ולשתות), לעומת זאת השינה בסוכה אינה מצוה חיובית אלא מצוה שלילית; כלומר שדין הוא על השינה, כי אם האדם יושן במשך ימי חג הסוכות, אסור לו לישון מחוץ לסוכה, ואבל אין כלל מצוה חיובית לישון בסוכה בדווקא, ונמצא שהשינה אינה חלק ממצוות הדירה בסוכה, ולכן רק בהלכה שלאחריה כותב הרמב"ם: "אוכלין ושותין וישנים בסוכה".

ולסברתם איסור השינה מחוץ לסוכה אינו משום שהוא חלק מהמצווה (האקטיבית), אלא שבשינתו מחוץ לסוכה מראה האדם שאין דירתו בסוכה, ולכן ישנו איסור לישון חוץ לסוכה. כשיטה זו אפשר לדייק גם בדברי רבי [[יוסף קארו]] 'מחבר' ה[[שולחן ערוך]], שציטט את לשון [[הרמב"ם]] "כיצד מצות ישיבת סוכה" ולא הזכיר בה מצוות שינה{{הערה|כיצד מצות ישיבת סוכה - שיהיה אוכל ושותה... רק לאחר מכן הוסיף הרמ"א תיבות "וישן ומטייל", ראה בקטע הבא.}}, ורק בסעיף לאחריו מוסיף כי ישנו חיוב גם לישן בסוכה.

סברה זו משמשת גם להסברת ההלכה שאין אומרים ברכה על השינה והיא משום שהשינה בסוכה כלל אינה מצווה.

אולם ישנם ראשונים{{הערה|רש"י המובא להלן ובדף ז, א ד"ה מאי לאו, בעירובין מד, א (וזה לשונו:'כדי שיאכל וישתה וישן' - עיקר מצותה של סוכה בג' דברים הללו.) ותוספות סוכה מה, ב דיבור המתחיל 'אחד' ועוד.}} החולקים על הנחה זו, וסוברים שחיוב השינה הוא חלק מהמצווה כאכילה ושתיה. וכלשון רש"י{{הערה|סוכה כ, ב דיבור המתחיל 'לא יצא'.}}: "ועיקר ישיבת הסוכה אכילה שתיה ושינה".
וכשיטה זו פסק הרמ"א בהגהתו, שהוסיף על דברי המחבר בסעיף א "כיצד מצוות הסוכה שיהיה..'וישן'..כל שבעת ימים" שהוספה זו הינה מיותרת כאמור לעיל שאף המחבר כותב בסעיף שלאחריו את חיוב השינה. אלא שהדגשת הרמ"א היא להדגיש שהיא חלק ממצוות הישיבה בסוכה. וכן הוא דעת הטור{{הערה|סימן תרל"ט - שהוסיף 'וישן' כהרמ"א על לשון הגמרא.(לקוטי שיחות שם)}} וכן דעת ה[[אדמו"ר הזקן]] ב[[שולחן ערוך הרב|שולחן ערוך]] שלו{{הערה|שם=לט, ד|סימן תרל"ט סעיף ד.}}. ולשיטתם אי הברכה על מצוות השינה היא משום שהם טפלים ל'עיקר' המצווה שהיא האכילה ונפטרים בברכה שעליה{{הערה|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן שם סעיף יב מתוספות ברכות יא, ב ד"ה שכבר ורא"ש ברכות פרק א' סימן יג.}}.

הרבי בלקוטי שיחות{{הערה|חלק כט עמוד 214 ואילך.}} מבאר שגם לשיטה כי השינה היא חלק מהמצווה היא אינה מצווה פרטית. כלומר, אין במצוות ישיבה בסוכה חיוב לאכול וחיוב לישון אלא חיוב כללי ליישב בסוכה כלשון האדמו"ר הזקן{{הערה|שם=לט, ד}}: "כללו של דבר לעולם ידמה עליו סוכתו כאלו היא ביתו וכל דבר שלא היה עושה חוץ לביתו לא יעשה חוץ לסוכתו". ומכיוון שעיקר ישיבת האדם מתבטאת באכילתו לכן עיקר הישיבה בסוכה היא באכילה דווקא שעליה מברכים, כמו כן בנוגע לאדם הפטור על פי תורה משינה בסוכה שלא חסר לו בקיום מצוות ישיבה בסוכה.

==מנהג אי השינה, וטעמו==
למרות ההלכה הפשוטה, מצינו לאורך כל הדורות, זמנים מקומות וקהילות שלא נהגו לישון בסוכה, להלן פירוט היסטורי של מנהג זה.

===בזמן בית המקדש===
כבר בזמן [[בית המקדש]] מצאנו שנהגו המשתתפים ב[[שמחת בית השואבה]] שלא לישן בסוכה. וכדברי הגמרא {{ציטוטון|[[ברייתא|תניא]], אמר [[רבי יהושע בן חנניה]] כשהיינו שמחים [[שמחת בית השואבה]] לא ראינו שינה בעינינו. כיצד? שעה ראשונה [[קרבן תמיד|תמיד של שחר]], משם ל[[תפילה]], משם לקרבן מוסף, משם ל[[תפילת מוסף|תפילת המוספין]], משם ל[[בית המדרש]], משם ל[[אכילה]] ו[[שתיה]], משם ל[[תפילת המנחה]] משם לתמיד של בין הערבים, מכאן ואילך לשמחת בית השואבה. {{מונחון|איני|היתכן?}}, והאמר [[רבי יוחנן]]: [[שבועה]] שלא אישן שלשה ימים מלקין אותו וישן לאלתר? אלא הכי קאמר: לא טעמנו טעם שינה, דהוו מנמנמי אכתפא דהדדי|סוכה נג, א}}.

וכתב הרב שמעון בן צמח דוראן, ונדפס בספרו שו"ת התשב"ץ{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1381&st=&pgnum=85 חלק א סימן ק] פיסקה המתחילה 'צריך להקדים' בסופו.}} שנמנום זה היה בהכרח חוץ לסוכה (וביאר הרבי את סברתו כי מהוספת הגמרא שהנמנום נעשה על כתפי החברים מוכרח שהיה לא בזמן ששהו בסוכה, שהרי הגמרא שם מונה את כל סדר יומם אחד לאחד, ושהייתם בסוכה היה רק בשעת אכילה ושתייה בשעה שלא שייך שישנו על כתפי חבריהם, ובהכרח שהנמנום נעשה כדבר משני בין התפילות והשמחה כשהיו מחוץ לסוכה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4601&st=&pgnum=149 יום שמחת תורה תש"ל].}}). בסיבת ההיתר ביאר שהוא משום שהנמנום חוץ לסוכה אסור רק מדרבנן (ולשיטתו נמנום זה נחשב לשינת עראי{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק כ"ט עמוד 316 בשולי הגליון.}}) אולם הקשו{{הערה|גליוני הש"ס להרב יוסף ענגיל מסכת סוכה כו, א.}} על ביאורו שהרי להלכה נפסק שחיוב השינה גם ארעי הוא מהתורה{{הערה|כדברי רבא (סוכה כו, א) "אין קבע לשינה".}} הרבי מבאר שבפשטות היו פטורים ממצוות סוכה משום ש[[העוסק במצווה פטור מן המצווה]], ומכיוון שעסקו במצוות שמחה היו פטורים משינה בסוכה (אמנם לאכול בסוכה הקפידו שזה עיקר קיום המצווה, אולם על שינה בסוכה לא הקפידו שכפי הנתבאר לעיל השינה אינה עיקר המצוה, ומכיוון שפטורים שוב אין כלל צורך בזה){{הערה|לקוטי שיחות חלק כ"ט שם.(וראה הביאור להלן איך בכל אופן לא חסר להם ב'שלימות' קיום מצוות סוכה).}}.

===זמן הראשונים===
למרות החיוב לישן בסוכה, בפועל נהגו בכמה קהילות ובמנהגי ישראל להקל ולא לישן בסוכה. על מנהג זה מעידים הראשונים, וכלשון המאירי "ואף אנו נוהגים להקל שלא ליתן מיטות שלנו בסוכה ולשכב שם...אלא שאבותינו ורבותינו היו נוהגים בלילות הראשונים ובימים הראשונים ישנים שם קמעא בבגדים דרך חיבוב מצווה.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40777&st=&pgnum=60 סוכה דף כו, א].}}. וכן כתבו המרדכי{{הערה|מסכת סוכה הלכה תשמא.}} ורבינו מנוח{{הערה|על [[הרמב"ם]] פרק ו מהלכות סוכה הלכה ו.}}.

===מזמן פוסקי השולחן ערוך===
מנהג זה הביאו גדולי הפוסקים ה[[רמ"א]], הלבוש, ה[[מגן אברהם]], [[הטורי זהב]] ועוד, כי המנהג להקל ולא לישון בסוכה. מנהג זה התפשט בארצות רבים באירופה ואף במדינות בצפון אפריקה ובמצרים{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34122&st=&pgnum=104 נהר מצרים הלכות סוכה ג].}}. אולם ב[[ארץ ישראל]] נהגו לישן בסוכה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9155&st=&pgnum=292 שער המפקד הלכות סוכה ח].}}.

במנהג זה להקל בשינה נהגו גם נשיאי חב"ד{{הערה|ספר השיחות תש"ה עמוד 35 (אדמו"ר מוהרש"ב) לקוטי שיחות חלק כט עמוד 211 (אדמו"ר הריי"צ) ועוד.}} (החל מאדמו"ר האמצעי{{הערה|שם=אדה"ז}}) והחסידים שאין ישנים בסוכה{{הערה|1=ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30510&st=&pgnum=316&hilite= אוצר מנהגי חב"ד עמוד שא].}}. וכן הוא גם מנהג בעלזא{{הערה|שם=בעלז|ראה נטעי גבריאל הלכות [[ראש השנה]] פרק ט"ז הערה ט"ז בשם [[מרדכי רוקח|האדמו"ר מבילגוריי]]. (אמנם בשל דעתם של כמה מזקני חסידי [[בעלז]] כי הסיבה העיקרית הייתה בשל הקור, נהוג כיום בחסידות בעלז לישון בסוכה. אך יש הסוברים כי היו טעמים נוספים. יש מעידים כי כשרבי [[אהרן רוקח מבעלז]] שכן ב[[ירושלים]] הזהיר את הבחורים שלא יישנו בסוכה. (מעדותו של הרב [[בן ציון גרוסמן]] ששהה בקהילת [[ קרלין (לימים פינסק קרלין)]] באותם הימים מקום שהייתם של הבחורים.) יש לציין גם כי בלוח "דבר יום ביומו" ("לארץ ישראל ולחוץ לארץ") היוצא לאור על ידי מערכת חסידות בעלזא צוין החל מיציאתו לאור בשנת תשמ"ב כי "נוהגים להקל בשינה (=בסוכה) ובפרט במקומות הקרים" (ראה למשל בלוח הנ"ל לשנת תשד"מ, עמ' 50, מופיע ב"אוצר החכמה"), הרי שגם במקומות שאינם קרים נהגו כך! אולם משום מה בשנת תנש"א שונה הנוסח, ככל הנראה בעקבות מלחמתו של אחד מראשי הציבור הליטאי בחסידות חב"ד. (ראה במאמרו של הרב חיים רפפורט, היכל הבעש"ט, ד, "מנהג חסידים בענין שינה בסוכה" (א), עמ' עב, ובהערה 5 שם. וראה בגליון "הוגי תורה" של חסידות בעלזא-מכנובקא, גליון ל"א, פרשת חוקת תשע"ב, עמ' 2 ("משולחן ההוגים"): "וכן ידוע מחסידים שלא הלכו לישון במשך כל ימי חג הסוכות, שלא רצו לישון חוץ לסוכה, אבל גם בסוכה לא רצו, מחמת שידעו כי בבעלזא הקפידו שלא לישון". עיי"ש. וראה עדות נוספת ב"היכל הבעש"ט", יח, עמ' קמט.)}}.

יש לציין שרובם ככולם של הפוסקים המביאים בדבריהם את המנהג אינם מתרעמים עליו, אלא אדרבה מנסים בכמה אופנים ליישבו ולהתאימו על פי פסק ההלכה. אף שיש מהם{{הערה|רמ"א שם ועוד.}} שהוסיפו שהמדקדק במצוות ראוי לו להחמיר ולישן בסוכה. ועל פי דבריהם כתבו הפוסקים שלאחריהם שכשאינו מצטער חייב לישן בסוכה ואין לכך שום הקלה{{הערה|1=משנה ברורה על הרמ"א שם, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7949&st=&pgnum=225 נימוקי אורח חיים] על סעיף זה (באריכות ובחריפות).}}.

===טעמים===
טעמים שונים נכתבו על קוּלה זו:
;מפני הצינה
יש מהראשונים שכתבו שטעם הפטור הוא משום חולה או מצטער, שמפני הצינה קשה ומסוכן לישן בסוכה{{הערה|מרדכי, "מפני סכנת הצינה שהיא מצויה בלילות ובמחוזות האלו וכן שהם עלולים בגשמים הרבה... והרי אנו כמורשים מעיקרא" - חידושי המאירי ורבנו מנוח.}}. אמנם הרמ"א בדרכי משה מקשה על ביאורם משום שרואים שמנהג זה נהוג אף במקומות שאינם קרים. כן הקשה שלכאורה מוטלת על האדם החובה להביא עמו לסוכה כרים וכסתות להתחמם בהם (אמנם על יסוד ביאור זה כתבו אף המחמירים שכאשר האדם אין ביכולתו להכניס לסוכה כרים וכסתות הרי הוא פטור מהמצווה).

;איש ואשתו
הרמ"א מציע ביאור אחר לקולא, משום שחיוב הבעל בסוכה הוא "איש ואשתו", משום שנאמר "תשבו" ודרשו חז"ל "כעין תדורו", מה בביתו איש וביתו כך גם בסוכה, ועל פי זה כתב שאדם שאין באפשרותו לישן עם אשתו פטור (מצד גדר מצוות ישיבה בסוכה). וזאת על אף שה[[אשה]] עצמה פטורה ככל [[מצוות עשה שהזמן גרמא]], הבעל נפטר גם כן כשאין לאשתו מקום לשהות בסוכה יחד עמו.

והקשו על ביאורו הפוסקים{{הערה|מגן אברהם סעיף קטן ח, ט"ז סעיף קטן ט, ביאור הגר"א שם ועוד.}} מכמה צדדים, ומהם מדברי הגמרא{{הערה|סוכה כז, ב.}} "ראויים כל ישראל לישב בסוכה אחת", שוודאי באופן זה לא יוכלו לישן עם נשותיהם ולמרות זאת בישיבתם זו יוצאים ידי חובתם. כמו כן טענו שאילו המצווה היא איש וביתו, אם כן כאשר אדם בנה את הסוכה באופן שאין באפשרותו לישן בה עם אשתו הסוכה אמורה להיות פסולה משום שהבונה סוכה חייב לבנותה באופן שיוכל לקיים בה את המצווה (ורק אם לאחרי בנייתה נוצרה בעיה בסוכה אז יש דין מצטער וכדומה){{הערה|שולחן ערוך סימן תר"מ סעיף ד.}}. יש מהאחרונים{{הערה|מגן אברהם סעיף קטן ח.}} שביארו את הפטור על פי סברה זו, אמנם לא מצד 'דין' סוכה אלא מצד מצטער שהאדם מצטער לישן ללא אשתו. (ויש שכתבו שהוא רק בשעת עונה{{הערה|משנה ברורה סעיף קטן יח. וצריך עיון מקורו.}}) ויש מהאחרונים{{הערה|ט"ז סעיף קטן ט וכן כתב בשולחן ערוך [[אדמו"ר הזקן]] סעיף ט.}} שכתבו שהוא מצד העוסק במצווה פטור מן המצווה שחייב אדם לשמח את אשתו ברגל{{הערה|מלשון ה'דרכי משה' משמע שכלל בביאורו את כל שלשת הביאורים עיין שם (אמנם ברמ"א הביא רק הביאור דלעיל בפנים).}}.

כל הביאורים האמורים הם אף כשאשתו אינה טהורה{{הערה|דרכי משה, שולחן ערוך אדה"ז.}}. לגבי בחורים שאינם נשואים יש מהאחרונים שאומר שסומכים על רוב האנשים שמקילים מצד 'כעין תדורו' ובפרט אדם הסמוך אצל בעל הבית שפטור{{הערה|1=אשל אברהם [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40313&st=&pgnum=13 סימן תרל"ט]}}.

טעם נוסף מובא בראשונים שהוא מחשש גנבים.

===הטעם על פי תורת החסידות===
====כבוד וקדושת הסוכה====
על פי מסורת אדמו"רי חב"ד{{הערה|ספר השיחות [[תרצ"ו]] - [[ת"ש]] עמוד 295.}} כאשר שמע ה[[אדמו"ר האמצעי]] שישנם חסידים המדקדקים לישון בסוכה טען שדבר זה נוגד את קדושת הסוכה, שעל פי המתבאר בתורת [[הקבלה]] והחסידות מאיר בסוכה אור אלוקי נעלה - [[אור מקיף]] ([[מקיפים דבינה]]).

בהזדמנויות שונות ביאר הרבי את ההיבט ההלכתי של הדברים. מדין כבוד הסוכה ומדין מצטער.

מדין מצטער - כפי שביאר הרבי באריכות בשיחות שאמר ב[[התוועדות|התוועדויות]] במשך [[חודש תשרי]] [[תש"ל]], ולאחר מכן [[מוגה|הוגה]] על ידי הרבי ונדפס ב[[ליקוטי שיחות]]{{הערה|בלקוטי שיחות חלק כ"ט עמוד 211.}} שהנהגתם של אדמו"רי חב"ד שלא לישון בסוכה נבעה מאי יכולתם להירדם בסוכה, היות והרגישו בה את הקדושה. אולם דבריו של אדמו"ר האמצעי היו בעיקר מכוונים לאותם החסידים שלא הרגישו את הקדושה (וממילא לא שלל מהם את אפשרות השינה - שהרי ישנו בו בפועל). אלא שדרש מהם שבעקבות ידיעה זו שבסוכה מאיר אור מקיף על השינה בסוכה לגרום להם צער{{הערה|ראה בהערות בשיחה שם, ומוכרח הוא שהרי תביעתו של הרבי הייתה לחסידים (שיכלו לישון) ורק שהאור אמור לגרום להם 'צער'. (וראה כעין זה להלן ממכתבי הרבי על צער החסידים מקדושת הסוכה.}}.

ועל פי ביאור זה הוסיף הרבי וביאר את הנהגת החסידים גם אלו שאינם חשים את קדושת הסוכה, וממילא אינם חשים כלל צער מפני קדושתה; כי מנהג רבותיהם בידיהם, וכהנהגת [[רב אחא]] המסופרת בגמרא{{הערה|סוכה לב, ב}} שהקפיד בהנהגה מסויימת כרבו דווקא, אף שגם לשיטת רבו הנהגה זו הייתה בדיעבד. נוסף על כך היות ובדיני סוכה יש דין מצטער יש לחסידים בזה סניף של מצטער בזה; [[חסיד]]ים - מעצם טבעם רוצים הם לחקות את רבותיהם ולציית להוראתם. וכאשר אינם יכולים לעשות כן, הרי זה גורם להם צער{{הערה|"שהרי אילו היה שומע מהרבי על דירה מסויימת שאין לישן שם, הרי מיד היה מוציא משם את מיטתו וכל חפציו וישן בחדר אחר" (שיחת יום שמח"ת תש"ל).}} ומצטער פטור מן הסוכה!

הרבי במכתביו{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק כט עמוד 500, וראה שולחן מנחם אורח חיים חלק ג עמוד רט ואילך ובהערה, מכתב מתורגם באנגלית. [המכתב בשלמותו נדפס באנגלית ולצידו תרגום ללה"ק ב"הכתב והמכתב", תשורה ראדאל - תשפ"ג, עמ' 75-72].}} (הוסיף ו)ביאר מנהג החסידים באי השינה בסוכה שהוא משום ביזיון בקדושת הסוכה (ומצטער){{הערה|אף שאינו מציין את דבריו של ה[[אדמו"ר האמצעי]] ועניין ה'אור מקיף', מרוח הדברים נראה שמיוסדים על אמרה זו אלא שמתפרשים בשפה הלכתית.}} ואף ביאר את הסיבה להקפדה על השינה דווקא, שתלויה בפשיטת הלבוש והלבשתו וחוסר השליטה של האדם על מעשיו בשעת השינה ועוד. והנהגה זו אצל חסיד שהתחנך ברוח החסידות גורמת צער בשנתו{{הערה|מדברי הרבי נראה שמקשר שני הדברים יחד: ביזיון הסוכה והצער, ראה במכתב בשולחן מנחם שם ובתשורה הנ"ל.}}.

;עיונים בפתגמו של אדמו"ר האמצעי
הדגש שלו כי בסוכה מאירים דווקא [[מקיפים דבינה|מקיפים של ספירת הבינה]] הוא משום שדווקא ספירת הבינה מחייבת הנהגה של רוממות והבדלה, היות והיא הדרגה שמובדלת בתכלית מהעולם. בעוד הספירות שתחתיה ([[ז"א]] ו[[מלכות]]) הם האור האלוקי המתלבש ובורא את העולם, עליהם נאמר:"בששת ימים עשה ה' את השמים והארץ"{{הערה|שמות לא, יז. וראה זוהר חלק א רמז, א, חלק ג, רצח, ב שו"ת [[הרשב"א]] חלק א סימן תכג.}}. ממילא הם אינם שוללים מהאדם את הנהגתו בענייני העולם. לעומת זאת, האור מקיף של [[בינה]] שהיא מובדלת מהעולם לכן שוללת את הנהגת האדם בענייני העולם{{הערה|1=הרבי [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4601&st=&pgnum=145 שיחות קודש שיחת יום שמח"ת תש"ל].}}.

בדבריו של ה[[אדמו"ר האמצעי]] יש להבהיר לכאורה כמה פרטים:
:א. איך ייתכן שבעוד ההלכה מחייבת שינה בסוכה (ועד שסוכה שאינה ראויה לשינה פסולה לאכילה גם כן{{הערה|רמ"א סימן תר"מ}}) תוכנה הפנימי שולל שינה? (כלומר איך ייתכן שענין הסוכה מחייב שני דברים הפוכים)
:ב. כיצד לא הפריע האור האלוקי לשינתם של גדולי ישראל במשך הדורות?

וביאר הרבי על פי האמור בגדר חיוב השינה, שהמצווה אינה חיוב פרטי על שינה אלא חיוב כללי 'לדור בסוכה', ואילו אנשים שאינם מסוגלים לישן בסוכה מסיבה כלשהי הדירה בסוכה מתקיימת באכילתם לבד. ושוב שייך 'חיוב' לישן משום שהתורה מתייחסת לרוב האנשים שביכולתם לישון בסוכה וממילא חייבים בשינה שהרי זה חלק מדירתם. ומסיבה זו גם לא 'חסר' בקיום מצוות ישיבה בסוכה בהעדר השינה בה, לפי שאין חיוב פרטי לישון בה אלא חיוב כללי לדור ואצל המצטער קיום המצווה בשלמות היא באכילתו. (זה גם הביאור ש[[שמחת בית השואבה]] נתקנה מלכתחילה באופן שמבטלת את מצוות השינה כאמור וודאי שלא נחסר על ידה בקיום מצוות ישיבה בסוכה לפי שקיום המצווה נעשה בשלמות על ידי האכילה והשתייה בה).

בפרט השני ביאר הרבי שני פרטים (הן מצד האנשים והן מצד גילוי האור מקיף):

א. אף שבין גדולי ישראל שלפני החסידות היו שידעו מתורת [[הקבלה]] ולמרות זאת ישנו בסוכה. זאת משום שהשינה שלהם הייתה בדרגה גבוהה - שינה שאינה תוצאה רק של מנוחת ה[[גוף]] אלא עבודת ה'{{הערה|על דרך מאמר חז"ל: בעת השינה ה[[נשמה]] 'שואבת' חיים מלמעלה. (בראשית רבה יד, ט. פרקי דר' אליעזר יב).}} (וזה שהנהגת אדמו"רי חב"ד הייתה שלא לישון אף ששנתם הייתה שינה נעלית (והאור לא היה אמור להפריע) היא משום שהם המשיכו את העניין המבואר להלן - שהאור מקיף יורגש בפנימיות עד שיפריע לישון).

ב. למרות שהאור מקיף האיר בסוכה בכל הדורות, המשכתה בהרגשה באופן פנימי שייך בעיקר לחסידות חב"ד ול[[אדמו"ר האמצעי]] בפרט. וזאת משום שעניינה של [[תורת החסידות]] להביא את העניינים האלוקיים שגם השכל האנושי יבין וישיג את עניינם ועד שישפיע בחיי הגוף. ובחסידות חב"ד גופא עניינו של אדמו"ר האמצעי הוא ספירת הבינה, ולכן דווקא הוא עסק וגילה וביאר את עניין זה של [[מקיפים דבינה]]{{הערה|שם=אדה"ז|"שלא נמצא מקום שכתוב שה[[אדמו"ר הזקן]] לא ישן בסוכה"- שיחת [[שבת בראשית]] [[תש"ל]] (וראה שיח שרפי קודש עמוד 209 וצריך עיון).}}{{הערה|"מה שאין כן אחרים, כגון תלמידי המגיד שעסקו בעניינים אחרים שבמצוות סוכה" - שיחת [[שבת בראשית]] [[תש"ל]] (ואולי בא ליישב בזה דברי הנימוקי אורח חיים (סימן תרל"ט) "אבותינו ורבותינו מתלמידי הבעש"ט מסרו נפשיהו על שינה בסוכה").}} משום שעניינו היה ספירת הבינה שעניינה המשכת האור בכלי (-המשכת המקיף בפנימי - תוכנו הפנימי של מצוות הישיבה בסוכה) לכן תבע ה[[אדמו"ר האמצעי]] גם מהחסידים להרגיש את האור מקיף ועד שיפריע לשנתם.

===הרבי עונה לטענות המתנגדים===
במהלך חלוקת דולרים בשנת תש"ן עבר הרה"ג צבי כהנא לפני הרבי, שם הרבי הסביר לו באריכות ותקיפות שהדבר הינו מנהג עוד מימי אדמו"ר הזקן, וכידוע, נשיאי חב"ד היו בקשר עם עם רבים מגדולי ישראל הליטאים, ובכללם: רבי חיים מוולוז'ין, רבי יצחק מוולוז'ין, רבי חיים מבריסק, רבי חיים עוזר גרודזינסקי, ולמה נתעוררו לזעוק על כך רק היום? והדבר הוא גם מנהג של בעלז, ומדוע נתעוררו דווקא על חב"ד??? ראה כאן באתרנו: http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%9B%D7%94%D7%A0%D7%90,

==שונות==
[[קובץ:צבי כהנא.jpeg|ממוזער|הרב [[צבי כהנא]] ב[[חלוקת דולרים]] אצל [[הרבי]], בשיחה שקיים עמו הרבי על סוגיית השינה בסוכה]]
בהתוועדויות של חג הסוכות, שמחת תורה ושבת בראשית של שנת תש"ל, האריך הרבי בביאור מנהג זה וביאורו. ובקשר לזה הדגיש הרבי ב[[התוועדות]] של שבת בראשית, שאין בדבריו משום הוראה שלא לישן בסוכה, "אדרבה הרוצה לישון - שיישן 'ושכבת וערבה שנתך'... ושאף אחד לא יפריעו", ודבריו הם רק לבאר את המנהג הקיים וביאורו של ה[[אדמו"ר האמצעי]] בענין{{הערה|אמנם בהזדמנות אמר הרבי שמכיוון שהנהגת [[הרבי הריי"צ]] שלא לישון בסוכה, ממילא ההולכים בעקבותיו עליהם לנהוג כמותו וכהנהגת רב אחא בדרך רבו רב כהנא.(המלך במסיבו עמוד סב ואילך וראה שיחות [[תשרי]] תש"ל).}}. במענה לשאלתו של הרב [[מאיר צבי גרוזמן]] האם ימשיך לישון בסוכה כהוראת רבו של כפר חב"ד מאחר וכך הורגל מנעוריו, ענה הרבי - בבת צחוק - "הלוואי והתיקונים שהיו מבקשים ממני היו על שינה בסוכה.." והורה להמשיך בזה הלאה "שינה בסוכה איננה עבירה"{{הערה|[http://www.shturem.net/uploadfile/pdf/Tshura_Ravisky_Gruzman.pdf עמ' 29 תשורה משמחת נישואין] כא סיוון תשע"ט, כפר חב"ד ארץ הקודש, באתר שטורעם נט.}}.

בשנת [[תש"נ]] בעקבות מחלוקת עליה ניצח מנהיג הפלג הליטאי באותם הימים, בא אל הרבי ראש ישיבת הרי יהודה, הרב [[צבי כהנא]] בשאלה, בשם ה"בני תורה", על ה"איסור" לישון בסוכה. הרבי השיב לו בחריפות כי מנהג זה נהוג בחב"ד שנים רבות והוא קיים אף בקהילות נוספות כ[[בעלז]]{{הערה|שם=בעלז}}, כך נהג חמיו אדמו"ר הריי"צ וככל הנראה כך נהגו דור אחר דור עד ה[[אדמו"ר הזקן]] שהוא היה כידוע בעל הלכה וכל מנהגיו היו על פי השו"ע. ובכל השנים לא הפריע הדבר לקשר עם גדולי ישראל ובכללם: רבי [[חיים מוולוז'ין]], רבי [[יצחק מוולוז'ין]], רבי [[חיים מבריסק]], רבי [[חיים עוזר גרודזינסקי]], רבי [[יצחק אלחנן ספקטור]] וכו' והתעוררות על כך היום היא עצת ה[[ס"מ]], הרוצה לזרוע [[מחלוקת]] בין יהודים, ועל ידי כך - לעכב את ה[[גאולה]] השלימה. בין דבריו הבהיר הרבי גם שתוכנם של הטענות ואופנם ואי ההתעסקות עם הדברים החיוניים באמת לעם כהפצת היהדות ושמירה על צדק ויושר בהנהגת הישיבות מעידים שמקורם אינה [[יראת שמים]] אלא עצת היצר לזרוע מחלוקת. שיחה חריפה זו ארכה למעלה מחצי שעה ומתועדת בווידאו{{הערה|וראה את תוכן שיחת הרבי עם הרב כהנא בספר "שיח שרפי קודש", עמוד 209 ואילך. וראה כאן בווידיאו 
[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=422 חלק מדברי הרבי בעניין]}}).

== ראו גם ==
* [[סוכה]]
* [[נוי סוכה]]
* [[מנהג]]
* [[התקשרות]]
* [[שינה]]

== לקריאה נוספת ==
*[[הרבי]] - שיחות ומכתבים בעניין אי השינה בסוכה, [[שולחן מנחם]] - אורח חיים חלק ג עמוד רט בהוצאת [[היכל מנחם ירושלים|היכל מנחם]], ירושלים, תשע"ג.
*הרב חיים רפפורט, "מנהג החסידים בעניין שינה בסוכה", [[היכל הבעש"ט]] חלק ד' עמוד עא, חלק ה' עמוד סב, ברוקלין ניו יורק.
*[[ידבר שלום]] חלק ב' סימן כ"ז.
*[[מבשר טוב]] עמ' שכ"ו ואילך.

==קישורים חיצוניים==
* [[הרבי]] - '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16024&st=&pgnum=226 לקוטי שיחות חלק כ"ט עמוד 211]''' ביאור בדברי האדמו"ר האמצעי. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15833&st=&pgnum=233 תרגום ללה"ק בספר שערי הלכה ומנהג] אות רסח.
* הרבי - שיחת '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4601&st=&pgnum=103 יום ב' דחג הסוכות], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4601&st=&pgnum=145 יום שמחת תורה]''' ו'''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4601&st=&pgnum=170&hilite= שבת בראשית] תש"ל''' - ביאור ו[[פלפול]] בפרטי המנהג וטעמו. (בתרגום ללשון הקודש [[:קובץ:שיחת שבת בראשית תשל.pdf|קובץ התוועדויות שבת בראשית תש"ל עמוד 19]] - בהוצאת [[ועד הנחות בלה"ק]] צירוף כל השיחות יחד.
* [http://haoros.com/kovtzim.asp?yr=5747 קובץ הערות וביאורים גליון 362] - דיון ופלפול בביאורו של האדמו"ר האמצעי.
*'''[https://col.org.il/news/121048 מדוע בחב"ד לא ישנים בסוכה?]''' {{אודיו}} שיעורו של הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]], סוכות תש"פ
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/05/blog-post_22.html צפו: הרבי בשיחה חריפה ונוקבת עם הרב צבי כהנא]''' {{לחלוחית}}
{{הלכה}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:סוכות]]
[[קטגוריה:מנהגי תשרי]]
[[קטגוריה:מנהגים שאינם מנהגי חב"ד]]