שיחה:פרשת הספרים

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זקוק לעריכה? --בברכה, שָׁלוֹם - יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים ז' באייר ה'תשע"א, למניינם 05:27, 11 במאי 2011 (UTC)

כן, אבל לא כל כך דחוף. הסרתי. --חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח), ז' באייר ה'תשע"א 06:50, 11 במאי 2011 (UTC)

מקורות

כמה חבל שאין אפי' מקור אחד'...--הנחה - שיחה 12:29, 25 בדצמבר 2014 (UTC)

הצד השני הרגיש שהולך להפסיד כשהמשפט עוד לא התחיל?!...

כתוב בי"ג כסלו מ"ו היה נצחון על הצד השני שרצה שהרבי יבוא להעיד במשפט מכיון שהרגיש שהוא הולך להפסיד... הייתכן?! הרי לפני זה בתחילת הערך כתוב שהמשפט החל בי"ט כסלו מ"ו!!! 81.218.251.251 11:00, 16 בדצמבר 2015 (UTC)

וכי זאת הטעות היחידה?! הערך כולו לא עונה על כללים סטנדרטיים של אנציקלופדיה מאימנה, בכל אופן שיפרתי..--95.86.64.15 18:19, 16 בדצמבר 2015 (UTC)

הרחבה - הדברים של הרבי בענין

הוספתי כמה קטעים ארוכים על היחס של הרבי לענין - הן בתחילת הפרשיה והן בסיומה. עשיתי את זה בעיקר מהזכרון בלי הרבה מקורות, ולכן ייתכן גם שטעיתי קצת - אבל הייתי חייב, ממש הפליא אותי שבערך מפורט זה חסר ענין כל כך עיקרי (ואולי הכי עיקרי). מי שיוכל להרחיב ולהוסיף מקורות וכו', תבוא עליו הברכה. קרייזי אבאוט משיחמביאים אותו ביחד 12:44, 23 בדצמבר 2015 (UTC)

תיאור הרבי

הרבי בשיחותו הידועה בי"ב תמוז תיאר את האירוע בצורה שונה מהידועה לנו, והיות והרבי לא סיפק מספיק פרטים שנדע בבירור מה כוונתו ואין איתנו יודע על מה יכוונו הדברים. נראה לי שיש לכתוב את השתלשלות הדברים כפי שתיארו העומדים אל אתר והמעורבים בדברים, ולציין שהרבי בשיחתו תיאר עוד פרטים שאינם ידועים (כשהכוונה גם שאין ידוע מה עומד מאחוריהם).--הנחה - שיחה 11:06, 9 בינואר 2017 (UTC)

כוונתך למה שהרבי אמר שהיו שלש שלקחו וכו'? שף ויתיבקאנפרענץ רום 11:37, 9 בינואר 2017 (UTC)
אכן, וכן לכך שהיו שראו אותם בחוץ (אט דער רבי גלייך באוויזען א נס..) לא כפי שמתואר בדברי הימים ועוד.--הנחה - שיחה 11:43, 9 בינואר 2017 (UTC)
האם ברור שזה שראו אותם כשיצאו מתייחס לכל השלשה? (השנים האחרים לא היו קשורים אליו) שף ויתיבקאנפרענץ רום 11:54, 9 בינואר 2017 (UTC)
יתכן שלא, אבל האחד והיחיד שידוע עליו לא נודע על ידי שראו אותו בחוץ אלא מתוך המצלמות וגם אם נרצה לומר שהרבי סיפר במכוון (מטעמים השמורים עמו את הסיפור בדרך רמז כשהכוונה שראו הוא על יד מצמות מה היא ההדגשה נס).
השבת סיפר לי יהודי סיפור מתח בשם אחד שבבחרותו נהג לחדור למזכירות ולגנוב כתבי יד וכיו"ב, ופעם נכנסו הוא וחבירו לספריה ושמעו קול וכו' ונבהלו וברחו, ואח"כ הלכו לרבי בקש תיקון ואמרו שנגעו גם בסידור הבעש"ט ושאל הרבי אם היו במקווה ואחד שאמר שכן נתן הרבי תיקון ולאותו של אמר הרבי שאינן יכול לעזור לו...... (וכפי הנראה אתה אמור לאהוב את הסיפורים האלה, שהתאים אותם המספר לרגל שלשים שנה... כדי שכולם יוכלו להבין מה הרבי התכוון בשיחתו ולא יהי ח"ו חלישות באמונה...)--הנחה - שיחה 12:02, 9 בינואר 2017 (UTC)
א. סיפור דומה אכן קרה, ויודעים גם את השמות (את החלק של המקוה וסידור הבעש"ט שמעתי לראשונה שבוע שעבר, מה שסיפרו שהרבי נתן תיקון על גניבת ספרים שילמדו את כל תורת החסידות. אחד מהם (הלא הוא ר' מ.ל. מהשלוחים בקליפורניה אאל"ט) עשה את זה ושב ורפא לו, והשני ירד מהדרך). גם שמעתי השבוע לראשונה איך תפסו אותם.
ב. ממש לא!!!!! אני שונא כשמתאימים את המציאות לדברי הרבי! שף ויתיבקאנפרענץ רום 12:14, 9 בינואר 2017 (UTC)
עכ"פ הצלחתי להוציא ממך שיש סיפור דומה עם פרטים... במטותא, תהיה מוכן לכתוב זאת בשילוב בתוך החלק העיקרי העוסק בבערי, שהרבי התבטא כך וכך, ויש מפרשים שכוונתו לסיפור שאליו אתה מציין ומה טוב כמה שיותר פרטים והכי טוב "מ-ק-ו-ר-ו-ת"--הנחה - שיחה 12:22, 9 בינואר 2017 (UTC)
עכשיו הבנתי שרצית להוציא ממני את המחשבה שאתה אוהב, אבל בדיוק בשביל זה הוספתי נקודות.. כלומר, כמה שאתה לא אוהב קריצה.jpg .--הנחה - שיחה 12:24, 9 בינואר 2017 (UTC)

בעז"ה כשאהי' ליד מחשב. שף ויתיבקאנפרענץ רום 12:25, 9 בינואר 2017 (UTC)

הנחה, אומרים שהרבי רצה לתת לו סולם לרדת מהעץ, כשכלל אותו עם שניים אחרים, שכן עד אז לא כולם ידעו מיהם.. • כתית למאורבית הבד 17:39, י"א בטבת, ה'תשע"ז (9 בינו' למניינם), ימות המשיח
נראה מדבריך שהיום כן יודעים מי הם, (דרך אגב, מתוכן דבריך נראה שאתה סובר אשר למרות שהסיפור היה שונה, שינה הרבי את הסיפור צוליב טעמים משלו... וישנם כאלו שרוצים להסביר את טעם הדבר... האמת שלי אישית לא מפריע לומר כך - כוונתי לחלק הראשון של הרעיון, אבל כמדומני שהרבה משתמשים יתנגדו להגדיר כך את הדברים.)--הנחה - שיחה 18:12, 9 בינואר 2017 (UTC)

סדר ביוגרפי

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.
  • חורף תשמ"ה - נכנס בערי לספריה ולוקח ספרים ללא ידיעה.
  • פורים תשמ"ה - מתעורר החשד לראשונה באופן ברור ומותקנת הזעקה.
  • אחרון של פסח - בעת ניתוק האזעקה שוב נכנס ולוקח ספרים. מותקנת מצלמה נסתרת.
  • שבועות תשמ"ה - בערי נכנס שוב לספריה, כניסתו נקלטת במצלמה, כעת ידועה זהותו של הגנב בבירור.
  • ראש חודש תמוז תשמ"ה - הרבי מכנס את חברי אגו"ח ליחידות.
  • י"ב תמוז תשמ"ה - בעת ההתוועדות הרבי חושף לראשונה את הסיפור בפני הציבור.
  • ט"ו תמוז ביחידות - שוב מתייחס הרבי לעניין בציבור בעת יחידות כללית (פירוט...).
  • פרשת פנחס (תאריך?) - שוב מתייחס הרבי...
  • תשרי תשמ"ו - תחילת החקירות של עורכי הדין אלו את אלו.
  • י"ג כסלו תשמ"ו
  • י"ט כסלו תשמ"ו - יום תחילת המשפט.
  • ח' טבת תשמ"ו - סיום המשפט.
  • ה טבת תשמ"ז - ניתן פסק הדין כי הספרים שייכים לאגו"ח, הרבי אומר שיחה לאחרי מנחה.
  • ה' - י"ב טבת מידי לילה מתקיימת ב770 התוועודת וריקודים עד אור הבוקר.
  • ו טבת תשמ"ז - הרבי מכריז כי למחרת יהי על האוהל וכל הפושט יד נותנים לו.
  • יב טבת תשמ"ז - הרבי מספר את סיפור המדרש בה אמרו היהודים "דידן נצח" וכי יש להסיק מסקנות מדידן נצח של ספרי אדמו"ר הריי"צ.
  • ה טבת תשמ"ח - קובע הרבי את החג ליום חג שנתי שבו "דידן - דהספרים - נצח" בו יש להוסיף בקניית ספרים אנשים נשים וטף. יו"ל מאמר מוגה מיחד ליום זה.
  • ה' טבת תשנ"ב - קורא הרבי להמשיך פדיון הספרים ולהוציא גם את שאר ספרי רבותינו נשיאנו הנמצאים בשביה בממשלת רוסיה.

התעלמות הרבי

שמעתי בשבת האחרונה טענה כי התעלמותו של הרבי לאחר ה טבת מהמשפט וכו' נבעה מרצונו להשכיח את הרקע לחגיגה זו (ונימקו שלו, שעד כמה שהשמחה בניצחון גדולה, צערו של הרבי מהרקע גדולה ביותר שנכדו של הרבי וכו' וכו'), ולקבוע אותה על דבר אחד שביום זה יקנו ספרים, וטען הטוען שאלו הקרובים לבית הרב יודעים את הדבר, ואם כן הוא הדבר ערך זה צ"ע. משהו יודע פרטים אודות הנ"ל.--הנחה - שיחה 10:26, 22 בינואר 2017 (UTC)

שמועה זו שמעתי גם לראשונה השנה, ולכאורה סיבת הפצת השמועה השנה מקורה בכתבה שהתפרסמה בבית משיח השנה עם לקסיקון מושגי דידן נצח:

בלקסיקון המושגים שערכנו, כמעט לא תמצאו פרטים אודות המשפט עצמו. במשך כל השנים משתדל 'בית משיח' שלא לפרסם פרטים אודות הסיפור שהוביל למשפט הספרים – זאת בהתאם לדברי הרבי (ש"פ ויחי תשמ"ז) שכל הסיפור שאירע, לא היה אלא ניסיון בלבד, ועל פי המוסבר בחסידות שלאחר שעומדים בניסיון, מתברר שמלכתחילה לא היה שום מציאות של ניסיון – לכן הורה הרבי שלא לעשות מזה שום מציאות, ולא לדבר על זה. בהנחה בלתי–מוגה של אותה שיחה, מובא שהרבי הסביר את ההבדל בין הסיפור של חג הפורים, שכן חוזרים מידי שנה על פרטי הגזירה – מכיוון שנהיה חלק מכתבי הקודש. "אמנם כל זה אינו שייך לנידון דידן, מכיון שאין זה אלא עניין של שטות, בעלמא . . ומובן שגם אם אתמול היה שוטה ועסק בזה, הרי, מכאן ולהבא יכול להתנהג כדבעי כו'". שנה אחר–כך, כאשר הכריז הרבי על מבצע משלוח הספרים לספריית אגו"ח, והורה להכין מודעות לעיתונות – הכינו נוסח מודעה בו נזכר אודות המשפט והניצחון. הרבי מחק את רוב הנוסח הזה, וכתב "יעורר מחדש את כל השקו"ט [= השקלא–וטריא] והזכרונות וכו'".

--חצקל. יחי המלך המשיח! - שיחה 10:43, 22 בינואר 2017 (UTC)