שיחה:פורים דמוקפין
אפשר להוסיף לערך.
הרבי מבאר[1] ש"שושן" הוא "מלשון שושן עמק איומה[2], שהיא בחינת כשושנה בין החוחים[3] . . והשושנה אדומה בעצם, אך ע"י האש, לא אש גשמית ח"ו, אלא אש רוחנית דקדושה, אש דאהבת ה', ששורפת ומכלה את האש דאהבה זרה דלעו"ז - מתלבנת, - שהוא ענין גילוי בחי' החסדים, ברוחניות וגם בגשמיות. . והיינו שע"י גלות מדי נתבררו נשמות ישראל. . ונקראת איומה לשון תוקף להגן עליהם מפני החיצונים". ולא רק "חיצונים" כפשוטו, אלא גם ענינים כאלה שלפי-ערך מעמדו ומצבו ה"ה בבחינת "חוחים".
וגם במעמד ומצב זה ישנה הנתינת-כח דפורים – שושן פורים – שענינו "עד דלא ידע", למעלה מטעם ודעת, שהרי, על פי טעם ודעת אי-אפשר שלא להתפעל מה"בוץ" שבו נמצא הוא והסביבה כולה, כי אם, על ידי היציאה ממציאותו וההתעלות לדרגא שלמעלה מטו"ד, שזהו גם ענין ה"גורל" ("פור הוא הגורל") שלמעלה מטעם ודעת, וכידוע[4] שה"גורל" דפורים קשור עם ה"גורל" דיום הכפורים[5], שהוא "כפורים" (בכ"ף הדמיון), כמו פורים[6], ועל אחת כמה וכמה פורים עצמו[7].
- ↑ תורת מנחם תשי"א ח"א עמ' 323 הענין ביום זה: מבואר בתו"א<REF>הוספות מג"א בתחלתו (קטז, ג). וראה גם אוה"ת מג"א (הוצאת תש"נ) ע' רנה.
- ↑ נוסח הפיוט בתפלת מוסף דיוהכ"פ.
- ↑ שה"ש ב, ב.
- ↑ ראה תו"א מג"א צב, ד ואילך. סה"מ מלוקט ח"ה ס"ע קפט ואילך. וש"נ.
- ↑ הן הגורל שבימינו, "גורל אחד להוי'", והן הגורל שבשמאלו, "גורל אחד לעזאזל", כמבואר בזהר (ח"ג סב, ב ואילך) שגם השעיר לעזאזל גדלה מעלתו כו', ולא עוד אלא שנאמר בו "יעמד חי לפני הוי'"*, למעלה משם הוי' (ראה אוה"ת אחרי פ, א).
- ↑ תקו"ז תכ"א (נז, ב). וראה תו"א שם צה, סע"ד ואילך. סה"מ מלוקט שם (ובהערה 9 שם). ובכ"מ.
- ↑ ראה תו"א שם קכא, א. סה"מ מלוקט שם. וש"נ.
