שיחה:נגלה וחוזר ונכסה

"על פי תורתנו הקדושה צפוי מראש מצב ניסיון שבו מלך המשיח יתכסה מבני ישראל לאחר התגלותו הראשונה." אפשר לקבל מקורות? עם כל הכבוד, התייחסות למשפט כזה כפשוטו מזכירה לי דתות אחרות רח"ל.

אשמח להתייחסות רצינית. תודה.

לצערי, כשהערך נכתב לא צוינו המקורות. החומר הועתק מחוברת שנכתבה בנושא. אני מעתיק לך לכאן את החומר כפי שהוא מופיע בחוברת, יחד עם מראי המקומות. (מובאים בסוף, לפי המספור). מקווה שהועלתי. --chabadnik - שיחה 17:54, 5 יולי 2007 (EDT)

כתוב בספרים שכאשר חושך הגלות מתגבר סימן הוא לכך שהגאולה קרובה, "שבכל יום סמוך לעלות השחר, החושך מחשיך ביותר מן חשכת הלילה, ואחר כך אור השחר בוקע ועולה".

מלכות בית דוד דומה ללבנה, פעמים נגלית ופעמים נסתרת. בדורנו - הדור השביעי לאחרי גילוי אדיר של מלכות בית דוד במשך עשרות שנים, ואחרי שהרבי מודיע לכל העולם כי עומדים אנו על סף הגאולה ומלך המשיח כבר התגלה, ומעודד לעיני העולם כולו את ההכרזה על חייו הנצחיים כמלך המשיח - נראה לעינינו ההיפך, וביום ג' תמוז ה'תשנ"ד נעלם המלך המשיח מעיני עם ישראל.

כתוב בחז"ל שלפני גאולת מצרים נעלם הגואל - משה רבנו למדין, כשם שגואל ראשון נגלה ונכסה וחוזר ונגלה, כך גואל אחרון, נגלה ונכסה וחוזר ונגלה. מקורות רבים בנגלה ובנסתר מעידים על ניסיון זה בתקופה של טרום ההתגלות הסופית. יש להזכיר גם על דברי חז"ל הידועים שמשיח בא בהיסח הדעת.

הרבי שליט"א מלך המשיח עצמו, כשבוע לפני כ"ז אדר תשנ"ב רמז על מצב זה, וזה לשונו הקדוש: "נעשית ירידה לפי שעה (על דרך מה שנאמר "רגע קטן עזבתיך" ובחיצוניות (רק למראה עיניים), בכדי להביא את העליה שלא בערך, ולא רק עליה לרגע קטן (כנגד "רגע קטן עזבתיך"), אלא עליה. נצחית שאין אחריה הפסק כלל". עד כאן לשונו הקדוש

ידוע שבעת עליית משה רבנו להר סיני לאחרי מתן תורה לקבל את התורה ואת הלוחות, הבטיח להם שיחזור לאחר ארבעים יום. ביום הארבעים, התעכב משה מלבוא, והשטן הראה להם דמות משה מת בשמים, בני ישראל לא עמדו בניסיון וחטאו בחטא העגל, רק שבט לוי עמד בניסיון.

בכתבי האריז"ל מובא, כי ניסיון זה יחזור על עצמו קודם ביאת המשיח, כאשר המלך המשיח עצמו יתעלם. ונאמר במדרש כי "בתקופת כיסוי המשיח, כל מי שמאמינו אוכל גחלי רתמים ושרשי מלוחים"!

כמו כן כתוב אודות ניסיון נוסף: בתחילה מתגלה המשיח רק "לעדת המייחלים לו", אך בבוא העת, מתגלה לכל ישראל. ומובא בספרים 15 שבדור הגאולה יהיו צדיקים ותלמידי חכמים שלא יכירו את המשיח מתחילה, ויתנגדו לו. כך היה במלכות בית דוד 16 שגדולי ישראל לא הלכו מתחילה עם המלך שבחר ה', כך גם היו התנגדויות לגדולי ישראל רבים, החל ממשה רבינו שקרח ועדתו 17 מגדולי האומה חלקו עליו, והמשך ברמב"ם ובנשיאי החסידות 18 . אך לבסוף יתקיים "ואויביו אלביש בשת" 19 - אלו החולקים עליו, והם "מבינים ואומרים בודאי זה מלך המשיח" 20 , "אבל כל המאמין משנה הראשונה כופלים לו שכרו כפלי כפלים".

ומעניין לציין שבשיחת ג' תמוז ה'תנש"א, שנקבע ל'דבר מלכות' ליום ג' תמוז מעיר הרבי 21, כי ג' תמוז הוא אחד מהארבעים יום הראשונים שמשה רבנו היה בהר! ולא במקרה "ג' תמוז" (456) עולה בגימטרייא בדיוק "נכסה וחוזר ונגלה", עובדה המראה בהשגחה פרטית כי זהו בדיוק השלב עליו דיברו חז"ל. כן בהשגחה פרטית "ג' תמוז" בגימטריא "עוד משיח חי"!

זו לא תשובה רצינית. לטעון שהחברא קדישא עבדו עלינו כפי שהשטן עבד על עם ישראל בחטא העגל זה לשון הרע. כבר היו רבנים גדולים ביותר שטעו בחישובי קיצין ונתברר שנשיא חב"ד השביעי הוא האחרון, אך בימיו לא בא המשיח. זהו.

1. תשים לב בבקשה אלו ביטויים השמטתי ובבקשה אל תחזור אליהם. אני מתאר לעצמי שאתה מבין מדוע (באם לא, ציין זאת ואשתדל להסביר לך).
2. תקוותי שעם הזמן, הנושא - שבאמת היה צריך להיות הנושא הראשון המושלם באנציקלופדיה - יהיה מלא ומסודר מספיק על מנת לחסוך שאלות מעין אלו. הצלחה --chabadnik - שיחה 18:40, 6 יולי 2007 (EDT)

בעז"ה בימים הקרובים יעלו לאתר ערכים המבארים את נושאים אלו בארוכה, שם תנתן גם הבימה לדון על נושאים אלו בכובד ראש. --חיים נהר (שיחה) 22:18, 8 יולי 2007 (EDT)

איפה כתוב בדיוק בכתבי האריז"ל שהנסיון שמשה יעלם יחזור בשנית עם משיח? - סלחו לי על הבורות! ואני חושב (בלי כל כך קשר) שעיקר הנסיון הוא להאמין שהרבי ממשיך להנהיג אותנו והוא המלך המשיח. מלבד זאת, הויכוח הוא ויכוח הכי לגיטמי שבעולם על הפשט בשיחות הקודש, לא נסיון ולא "אמונה" כפי שמנסים להציג זאת.

מקורות

דחוף להוסיף את המקורות לערך, לא כולם נכנסים לדף השיחה כדי לראות זאת. -- נכתב ע"י אנונימי ששכח לחתום את שמו.

יפה אמר הנ"ל. ועוד עיין בשיחה:ג' תמוז תשנ"ד#חובה להאריך. --ראשית ואחרית שלום - סוכת שלום 18:59, 12 בפברואר 2010 (UTC)

המשקל החשוב שהרבי נותן לכך

לא זוכר כרגע היכן, אבל הרבי מסביר כיצד אין בדברי הרמב"ם על הצבעת ר"ע וכל חכמי דורו על בר כוכבא כמשיח אמירה שלא סברו את ענין הנגלה וחוזר ונכסה כדבר הלכתי היות ובר כוכבא נכסה במערות קודם התגלותו. אני חושב שחשוב להוסיף את זה ואולי עם הסברה שמכאן משמע שהרבי מייחס לעניין זה משל רציני ומשמעותי על פני שלל מדרשי ואגדות שיש כלפי משיח (בפשטות יש אינספור דברים ומדרשים אחרים שנאמרו על משיח שניתן לשאול כיצד התקיימו בבר כוכבא)--חייל של המלך - שיחה, 22:04, ד' באייר, ה'תש"ף 22:04, 28 באפריל 2020 (IST)

הדבר מצויין בפנים, אם כי לא דייקת קודש לנשיא הדור! - שיחה, 01:29, ח' בתמוז, ה'תש"ף 01:29, 30 ביוני 2020 (UTC)

שם הערך

לא יותר מתאים נגלה נכסה ונגלה? הרי בין כך זה לא כתוב כמו במקורות ● חלוקת קונטרסים • שיחה • יחי המלך המשיח שליט"א • 02:08 • ח' בתמוז ה'תש"ף

בעד, 'נגלה ונכסה ונגלה' -- נכתב ע"י אחדות לקבלת פני משיח ששכח לחתום את שמו.

שיניתי בשעתו כי זו לשון המדרש, לדעתי הציטוט צריך להיות השם והשאר הפניות. -- קרייזי אבאוט משיח • מביאים אותו ביחד - 16:01, ח' בתמוז ה'תש"ף

לשון המדרש הוא 'נגלה להם וחוזר ונכסה' והשם שבהצעה הוא המוכר יותר והכולל בתוכו את הכתוב בערך (בהתחשב שמסיים בנגלה) ● חלוקת קונטרסים • שיחה • יחי המלך המשיח שליט"א • 23:28 • ח' בתמוז ה'תש"ף

קרייזי אבאוט משיח, יש מענה? ● חלוקת קונטרסים • שיחה • יחי המלך המשיח שליט"א • 10:42 • ט"ז באב תש"פ

אם התכוונת שכדי לדייק בלשון המדרש יש להוסיף המילה "להם", אולי הצדק עמך, ובכל אופן לקצר את לשון המדרש במילה אינו דומה ללהוסיף בו מה שלא נכתב בו. לא הבנתי מה הצורך לסיים בנגלה (לא מוכרח ששם הערך יכלול את כל הכתוב בערך). -- קרייזי אבאוט משיח • מביאים אותו ביחד - 11:39, י"ז באב ה'תש"ף