שיחה:מנהג

היחס למנהגים שונים

ראשי דאב עלי, ואין לי כוח להיכנס אל תוך הערך ולכתוב את דלהלן:

עם כל הכבוד לחב"ד שנוהגים רק במנהגים בעלי מסורה, הרי שהרבי הדגיש שוב ושוב שמנהג ישראל תורה היא, וחזר על זה אין ספור פעמים לאנשים ששאלו כיצד לנהוג בענינים שונים, שבעדתם נוהגים בשונה מחב"ד. כמובן שהכוונה היא למנהגים אשר יסודותם בהררי קודש, אך מהפסקה כפי שהיא כעת נראה סוג של זלזול במנהגים שלא התקבלו בחב"ד בגלל זיפים במסורה. • שנוזעל - שיחה • י"א באדר א' ה'תשע"ד 15:41, 11 בפברואר 2014 (UTC)

וברגע זה ראיתי את שהוספת לאחר מכן, על אלו ששאלו אם לנטוש מנהג אבותם. אבל אולי כדאי להדגיש מעט יותר את רוב היחס והכבוד למנהג ישראל - תורה. • שנוזעל - שיחה • י"א באדר א' ה'תשע"ד 15:43, 11 בפברואר 2014 (UTC)

אמת ויציב. הערך חסר ביותר. אני רק התחלתי, והייתי שמח אם מישהו יעזור לי. את חנוכת הבית (כמעט) השלמתי לבד, אבל כאן מדובר בערך הרבה יותר מרכזי וחשוב, ואשמח לעזרה וביקורת על כל מה שנכתב כאן. 24.228.93.128 19:51, 11 בפברואר 2014 (UTC)

שלל באופן מוחלט

זה הגזמה. הוא שלל מנהג אחד ויחיד השייך לחנוכת הבית, אולי בגלל שידע שהמנהג מוטעה או מבוסס על טעות וכיו"ב, וכששאמרו לו ש"כתוב" שצריכים לומר, אמר ש"כתוב" זה רק בגמ' או מקור מוסמך אחר. --שָׁלוֹם - יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים י"א באדר א' ה'תשע"ד, למניינם 16:45, 11 בפברואר 2014 (UTC)

חולק עליך באופן מוחלט. בע"ה ארחיב לכשירחיב. זה וודאי למעלה מכל ספק ומדובר רק באנקדוטה אחת מתוך עשרות. מנהג חב"ד הוא מנהג חב"ד בלבד, ולא מנהג שסופח אליו בעקבות סיבות אלו ואחרות. להרחבה, ראה ספרו החדש של טוביה בלוי בנושא זה. 24.228.93.128 19:49, 11 בפברואר 2014 (UTC)

כן אבל משמע מהערך שהוא שלל את המנהג לא רק לחסידי חב"ד. צריכים להדגיש שזה רק למעשה לחסידי חב"ד --שָׁלוֹם - יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים י"ב באדר א' ה'תשע"ד, למניינם 00:05, 12 בפברואר 2014 (UTC)

אמת. אתה מוזמן לתקן. 173.3.199.145 02:53, 12 בפברואר 2014 (UTC)

מה נקרא 'מנהג שנתפשט'

שמעתי מהרב הורביץ מראשל"צ (אגב, אין עליו ערך. והוא כותב מאמרים וכו') שהגדר של מנהג ישראל הוא מנהג שנהגו בו גדולי ישראל - שקשורים לקב"ה. (ו'מנהג אשכנז' לדוגמא הוא שנהגו בו גדולי אשכנז. וכנ"ל 'מנהג תימן'. וכנ"ל 'מנהג חב"ד'). אך לכאורה א. הרשב"א כותב: 'אפילו מנהג שנהגו בו נשים זקנות אין לבטלו אפילו עם שישים רבוא סברות'. ב. לפי מה קובעים מיהם גדולי ישראל.

תהא נפק"מ בנוגע לעריכות האחרונות בנושא כתיבה באגרות קודש לגבי מנהג שנתקבל אצל חסידים.--95.86.107.3 06:03, 1 במאי 2020 (IST)

א. יש עליו ערך, יעקב הורוביץ. ב. ממה נפשך - כשיש הגדרה מרבותינו נשיאינו או מגדולי ישראל בדורות קודמים - אין אחר המלך כלום. ואם מדובר בסברות של משפיעים ורבנים, הרי אין דעותיהם שוות, וממילא לא אנשים זוטרים כמונות נכריע, רק ביכולתנו להביא את 2 הצדדים, ועדיף בציון הערות ומקורות מי בעליה של כל שיטה וגישה. להתראות - שיחה, 09:40, ז' באייר, ה'תש"ף 09:40, 1 במאי 2020 (IST)

א. תודה לא מצאתיו בפירושונים וכעת נמצא. ב. אתה לא ענית לשאלה שלי. מהו מנהג שנתפשט. כלומר האם כשנתפשט בעולם (לדוגמא) לכתוב באגרות קודש נהיה המנהג קדוש ואם כן, או לא, אז אצל מי זה נקרא 'נתפשט'?--95.86.107.3 20:35, 2 במאי 2020 (IST)

כתבת שאין עליו ערך וזכרתי שיש, אז הוספתי לפירושונים. היכן מופיעה ההעגדרה 'מנהג שנתפשט'? ושוב, אם תמצא הגדרה ברורה אצל רבותינו נשיאינו - תוכל להכריע, ואם אין הגדרה ברורה (גם אם לי מאוד נראה שדעתו של הרבי בברכת כהנים מאוד ברורה, אבל יש את הרב טוביה בלוי שמבין ומפרש אחרת את תשובות הרבי בנידון) - אזי אצטרך להביא את 2 הצדדים. כמובן שלא כל ילד או נער הוא בעל דעה שראוי לכלול את דעתו הנכבדת בחב"דפדיה. להתראות - שיחה, 01:36, ט' באייר, ה'תש"ף 01:36, 3 במאי 2020 (IST)

בסוף הערך יש קישור לוידיאו של הרב הרצל בנושא. אינו עובד (עכ"פ לי) וחבל על דאבדין.--95.86.107.3 06:21, 3 במאי 2020 (IST)