הבדלים בין גרסאות בדף "שיחה:כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 36: שורה 36:
 
ד) הערה ע"ד פרט: אין די פירוט על התפשטות הנוהג, מקומות ואישים שמפורסמים כמוקדי כתיבה לרבי, וכן היה כדאי לפרט את הספרים שמקבצים סיפורי "מופתים", וכו' וכו'.
 
ד) הערה ע"ד פרט: אין די פירוט על התפשטות הנוהג, מקומות ואישים שמפורסמים כמוקדי כתיבה לרבי, וכן היה כדאי לפרט את הספרים שמקבצים סיפורי "מופתים", וכו' וכו'.
 
נחיצות כהנ"ל ברורה, כיון שמדובר בנושא חשוב ומרכזי, וממילא כאשר יהיה בצורה הראויה יוכל להוסיף בהפצת המעיינות. [[משתמש:קודש לנשיא הדור!|קודש לנשיא הדור!]] - [[שיחת משתמש:קודש לנשיא הדור!|שיחה]], 01:09, ב' באייר, ה'תש"ף 01:09, 26 באפריל 2020 (IST)
 
נחיצות כהנ"ל ברורה, כיון שמדובר בנושא חשוב ומרכזי, וממילא כאשר יהיה בצורה הראויה יוכל להוסיף בהפצת המעיינות. [[משתמש:קודש לנשיא הדור!|קודש לנשיא הדור!]] - [[שיחת משתמש:קודש לנשיא הדור!|שיחה]], 01:09, ב' באייר, ה'תש"ף 01:09, 26 באפריל 2020 (IST)
 +
:ברכה ודו"ח אכן משמע שניתן להכניס לאג"ק. אך בקשת עצה הפנה הרבי לרב, רופא ויועץ...

גרסה מ־14:59, 26 באפריל 2020

מה אתם אומרים להכניס תמונה של אנשים שכותבים לרבי במירון וכו??-- נכתב ע"י ד.ר ששכח לחתום את שמו.

למה לא? כל תמונה מענינת שיכולה לרענן את הערך חשובה. • קרייזי אבאוט משיחבואו נרקוד ביחד! 03:21, 22 בפברואר 2016 (UTC)

יש אפליקציה באנדרואיד לפתוח אגרות קודש בהגרלה על כל הסט של האגרות קודש:

קישור לאפליקציה: https://sites.google.com/site/toramedia770/igroiskodesh --Toramedia770 - שיחה 20:53, 14 באוגוסט 2016 (UTC)

דיון בנושא הכתיבה באגרות קודש

לכל מאן דבעי הריני לפתוח כאן בדיון בנושא הכתיבה ע"י האגרות קודש. (ותקוותי שהדברים יוסיפו בנופך הערך ובהבהרת העניין בכלל).

ואתחיל בכמה 'תמיהות' בנושא:

על עצם הפתיחה

א. המקור אותו מצטטים הוא השיחה מתשמ"ט (שאגב קודם יותר הוא שו"ע יו"ד סי' קע"ט) אודות המנהג- ישראל לפתוח ספר קודש ולראות הנפתח כ'סימן', ומכאן משליכים לכך שפתיחת הספר היא תשובה מהרבי, כשלכאו' אין קשר בין הדברים. זהו אכן סימן משמים אך כלל לא תשובה מהרבי. (ומיותר לציין ש'לשמע אוזן אינו מוסיף כלום בענין הנידון של קבלת תשובה).

ב. ומתוך זה באה תמיהה נוספת. בהמשך השיחה מדגיש הרבי (וכן בנ"כ שם), שהפתיחה היא רק אודות ענייני חול ולא ענייני קודש בהם יש לשאול רב! דבר שכלל לא מקפידים להדגישו. ופשיטא שבזה לכו"ע שונה הכתיבה כיום מלפני ג' תמוז.

אז מה כן?

ג. אז מה הפיתרון?

יש שיחה מב' אדר תשמ"ח בה הרבי מתייחס באופן ברור למצב כמו שלנו. ואני מצטט (ראשי דברים, וכל א' יכול לראות אח"כ מבפנים):

"בואו ונחשוב - חשבונו של עולם .. אח"כ ראו שנהי' .. רבי'ס ו"נשיאות" .. סימן שצריך להיות באופן של "יתן אל לבו" .. במילא מובן שהדבר עובר - כפי שכבר עשו התחלה בדבר - שבכל עניינים כאלו מתקשרים לבי"ד של 'חסידי'שע רבנים' .. צריך לשאול אצל שלשה 'חסידי'שע רבנים, אח"כ מקבלים את התשובה .. ובכל מקום ומקום שיש בו את ה'חסידי'שע רבנים' שלו .. הרי הדברים נמסרו .. (וראה בהמשך שם שמקביל זאת למסירת הנשיאות ממשה ליהושע, וראה עוד בהמשך).

כלומר, הרבי כבר דאג לנו, לאופן בו נוכל לקבל מענות בתקופה זו, ע"י המסירה לבי"ד של ג' 'חסידי'שע רבנים'. וכאן אני מגיע בתמיהה, האם ה'כתיבה לרבי' היא התחמקות מהדרך הנהירה והברורה אותה השאיר לנו הרבי לקבלת תשובות לשאלותינו?

(חשוב לי להדגיש שהדיון אינו על כך שהרבי חי, כי הרי עניית תשובות אינו עניינו המרכזי של רבי, כהיחידות הידועה (מ'בסוד שיח', ונדפסה ב'קובץ ההתקשרות') "מה שבאים אלי זה לדברים קטנים").

מצב הערך

מצב הערך לענ"ד טעון שיפור... ואפרט: א) ניכר שהערך בנוי טלאים על גבי טלאים, דבר הניכר משיטות עריכה וסגנון שונות מן הקצה אל הקצה. ב) בערך ישנם כו"כ שיבושים, סברות ואגדות. ג) מקצר במקום הראוי להאריך ולהיפך. ד) הערה ע"ד פרט: אין די פירוט על התפשטות הנוהג, מקומות ואישים שמפורסמים כמוקדי כתיבה לרבי, וכן היה כדאי לפרט את הספרים שמקבצים סיפורי "מופתים", וכו' וכו'. נחיצות כהנ"ל ברורה, כיון שמדובר בנושא חשוב ומרכזי, וממילא כאשר יהיה בצורה הראויה יוכל להוסיף בהפצת המעיינות. קודש לנשיא הדור! - שיחה, 01:09, ב' באייר, ה'תש"ף 01:09, 26 באפריל 2020 (IST)

ברכה ודו"ח אכן משמע שניתן להכניס לאג"ק. אך בקשת עצה הפנה הרבי לרב, רופא ויועץ...