שיחה:ויטבסק

למחיקה. --ראשית ואחרית שלום - סוכת שלום 04:27, 4 במרץ 2010 (UTC)

למה? --בהצלחה! חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח) 18:53, 4 במרץ 2010 (UTC)

בשביל מה צריל דף הפניה שלא מפנה לשום מקום? --ראשית ואחרית שלום - סוכת שלום 19:09, 4 במרץ 2010 (UTC)

ראה מיוחד:הפניות לא תקינות. --בהצלחה! חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח) 19:16, 4 במרץ 2010 (UTC)

קטג'? 80.230.21.237

חסיד, יהיה המשך על בית חב"ד בעיר (אם יש), ואז יהיה מסודר. --אסאך הצלחה, און א פריילעכע טאג, היום כ"ג באב ה'תש"ע שָׁלוֹם - יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים 14:48, 3 באוגוסט 2010 (UTC)

ככל הנראה אין. --אסאך הצלחה, און א פריילעכע טאג, היום כ"ג באב ה'תש"ע שָׁלוֹם - יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים 14:52, 3 באוגוסט 2010 (UTC)

מידע על ויטבסק

הערה לפני: לא רציתי להרוס את הערך לכן שמתי את המידע בנפרד. נא לא להכניס ישירות יש הערות בתוכו שהכנסתי...--יוסי (מכל מלמדי השכלתי). 11:22, 4 באוגוסט 2010 (UTC) סמוך לויטבסק קיימת עיירה קמין בה נולד הרב אברהם סנדר נמצוב. יהודים שנסעו מויטבסק לווליקי-לוקי עברו דרך נעוועל.

מוסדות חב"ד בעיר

בעיר התקיימה ישיבת תומכי תמימים ויטבסק. הרב אליהו פאר תושב העיר דאג להחזיק את הישיבה על ידי איסוף כספים.

מקווה חב"ד – לאחר סגירת הישיבה טיפל במקוה הרב ברוך שיפרין.

אירועים במהלך השנים

אדמו"ר הזקן נישא עם ביתו של ר' יהודה לייב סגל מויטבסק ולשם עבר לאחר נישואיו. הוא הי' יהודי עשיר, והוא רצה לתת 5000 שקלי זהב לנדוניא לחיי הנישואין. אדמו"ר הזקן הסכים – בתנאי שהוא יכול לעשות מה שהוא רוצה עם הכסף. שאף א' לא יתערב. והוא הסכים. ואז, באותה שנה, הרבי הקודם סיפר, אדמו"ר הזקן, בהסכמת אשתו, מסר את הכסף לקנות אדמה כדי לעזור לאנשים להסתדר, שיוכלו לעבוד עבודת אדמה. ידוע שאדמו"ר הזקן מאד הי' בעד שהיהודים יסתדרו בעבודת אדמה, כי זה עבודה יותר נקי'ה.

בי' כסלו תקפ"ז יצא אדמו"ר האמצעי לחירות ממאסרו בויטבסק. המאסר הגיע בעקבות הלשנה כי אדמו"ר האמצעי שולח כספים לארץ ישראל. אדמו"ר האמצעי הוכיח לחוקרים כי כל ההלשנה בשקר יסודה.

בשנת תר"ח אדמו"ר המהר"ש הגיע לויטבסק על מנת להשתתף באסיפה כללית של עסקנים שבאו משקלוב, וילנא ופטרבורג. הוא שהה שם כשני שבועות וגם חזר שם מאמרי דא"ח ברבים.

בשנת תרכ"ז אדמו"ר המהר"ש מינה את הרשב"ץ לשד"ר בויטבסק ובעוד יישובים.

בשנת תרס"ו שלח אדמו"ר הריי"ץ שליח לויטבסק על מנת לקנות כלי אוכל לליל הסדר הראשון בליובאוויטש בו אכלו כל התמימים ביחד והוכרז על סעודת משיח.

בשנת תרפ"ב לחצו על הרב יהושע נימוטין ואדמו"ר הריי"ץ השתדל בשביל הדבר אצל עסקני העיר. ובשנת הבאה מונה לרב העיר.

בשנת תרפ"ז בקיץ נפתחה בעיר מחלקת תומכי תמימים.

בחג הפורים תרצ"א נסגרה הישיבה.

רבני העיר

בשנת תרפ"ג הרב יהושע נימוטין שימש כרב העיר.

בשנת תרפ"ד הרב אברהם אליהו פלוטקין שיש כרב העיר במשך שנה.

הרב שמריהו מדליה. אשר שימש גם כרב העיירה קרלביץ.

חסידים

• הרה"ת יהודה עבער (ראש ישיבת תומכי תמימים).

• הרה"ת אברהם דרייזין (משגיח).

• הרה"ת שניאור זלמן לוויטין (משגיח).

• הרה"ת נחום לבקובסקי (משגיח).

• הרה"ת רפאל כהן (מגיד שיעור).

• הרה"ת אריה לייב ליפסקר (משגיח).

• הרה"ת נחום גולדשמיד (משפיע באחת הכתות).

• הרב דובער יפה (משפיע בישיבה).

• יהודה לייב סגל השיא את ביתו עם אדמו"ר הזקן.

• הרב שניאור זלמן קלמנסון. ביתו מרת "פייגא" בא בברית הנישואין עם החסיד דובער חן.

• הרב אברהם פריז.

• הרב החסיד רבי משה לייב גינזבורג. נישאה לרבנית דבורה לאה גינזבורג (בת אדמו"ר המהר"ש)

• הרב אליהו פאר. דאג להחזיק את הישיבה על ידי איסוף כספים. בי"ד כסלו תרפ"ט השיא את ביתו מרת "סוניה" לרב ברוך שיפרין.

• הרב ברוך שיפרין עבר לעיר בשנת תרפ"ט לאחר חתונתו עם בת הרב אליהו פאר.

• "הרב ברוך מויטבסק". (לא ברור איזה. מתוך הספר "דרכי נסתרות" של זלמן רודרמן.)

תלמידי הישיבה

הרב מיכאל טייטלבוים.

הרב ישראל יהודה לוין.

קבורים בעיר

הרב שניאור זלמן אהרן שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש). הסתלק בי"א חשוון תרס"ט.