הבדלים בין גרסאות בדף "שיחה:המלך בשדה"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "http://www.chabad.info/#!g=1" ב־"http://old2.ih.chabad.info/#!g=1")
שורה 25: שורה 25:
 
:לא. לשמחתי כבר סיימתי את לימודי שם לפני יותר משנה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ד' באדר א' ה'תשע"ד 07:36, 4 בפברואר 2014 (UTC)
 
:לא. לשמחתי כבר סיימתי את לימודי שם לפני יותר משנה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ד' באדר א' ה'תשע"ד 07:36, 4 בפברואר 2014 (UTC)
 
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}
 +
 +
== מעלת הירידה (עריכה לפני הכנסה לגוף הערך) ==
 +
 +
 +
מלשון המשל משמע שהימצאותו של המלך בשדה היא לכתחילה שאינו כותב ש"המלך '''יוצא''' לשדה" אלא "קודם בואו לעיר" אף שלכאורה בנמשל הרי המלך נמצא כל העת למעלה (בהיכל מלכותו) ורק בחודש אלול יוצא?
 +
 +
:והביאור בזה,
 +
הן אמת שמציאותו של המלך מצד עצמו הוא בהיכל מלכותו - בעולמות עליונים שם מאיר גילוי אורו (שבהיכל מלכותו המלך הוא לבוש ו'מאיר' בכל הדר תפארתו). אולם מצד כוונת ה[[עצמות]] שהוא למעלה מגדר גילוי והעלם ולמעלה מכל תואר (גם מתוארים וגילויים של כתר מלכות ולבושיו והדר יופיו ותפארתו) עיקר הכוונה והתענוג הוא דווקא במעשה התחתונים ותשובתם. ואדרבה, זו היא הסיבה שעוזב את היכל מלכותו ויורד לשדה כי שם עיקר התענוג. (ואם כן אף שמצד ה'גילויים' ה'אור' הרי היציאה לשדה היא ירידה מצד ה'עצמות' אדרבה שם הוא נמצא כי שם עיקר תענוגו וכוונתו).{{הערה|לקוטי שיחות חלק ד עמוד 1344.}}
 +
 +
העילוי שפועל עבודת אנשי השדה והמדבר (אני לדודי) ובגילוי המאיר עליהם בשלש הדרגות (ודודי לי)....{{הערה|שם=כ"ו}}

גרסה מ־15:54, 19 באוגוסט 2015

ערך זה צוטט במהלך השתלמות בגמרא שנערכה בסמינר בית רבקה בכפר חב"ד, ח' שבט תשע"ד.

הוספה לערך:

באחד השנים בעקבות דברי חריפים של אחד מגדולי התורה בחודש אלול, מחה הרבי ואמר: המלך עומד בשדה, מראה לכל יהודי פנים שוחקות, ועומד לו אדם זה וצועק ומבזה את בן המלך, שומו שמים, והתירוץ - שאינו יודע את משלו של אדמו"ר הזקן, וגם אם היה יודע מי היה יודע אם לא היה אומר איפכא מסתברא...[1] --אסאך הצלחה, און א פריילעכע טאג, היום ל' באב ה'תש"ע שָׁלוֹם - יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים 00:43, 10 באוגוסט 2010 (UTC)

היה בשיחה היומית או משהו דומה? אתמול השתתפתי בפארבריינגען שם הוזכר העניין בהרחה בשם הרבי. --לל (שיחה) 01:20, 10 באוגוסט 2010 (UTC)

ראיתי וידיאו באינפו מזמן. --אסאך הצלחה, און א פריילעכע טאג, היום ל' באב ה'תש"ע שָׁלוֹם - יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים 02:00, 10 באוגוסט 2010 (UTC)

הצגת ערך זה בהשתלמות בגמרא

ערך זה הוצג בח' שבט התשע"ד (09.01.2014) בהשתלמות בגמרא שנערכה בבית הספר בית רבקה בה לומדים אנ"ש מפי מרצים שונים. גולש חב"ד אינפו שלח תמונה מתוך השיעור כשעל המסך מוקרן ערך זה. שאפו!

הנה הידיעה בחב"ד אינפו 24.228.93.128 01:40, 9 בינואר 2014 (UTC)

עדכון: הערך הוצג באותו יום ממש גם על מסך המחשב שלי, וצפיתי בו ארוכות. אין לי כאן מצלמה, אז אני לא יכול לשלוח את התמונה לאינפו...קריצה.jpg --יוסי ג - שיחה 02:20, 9 בינואר 2014 (UTC)
וצירוף המקרים המוזר הלזה מזכיר לי השגחה פרטית נוספת, שהיום שמעתי מאת א' מאנ"ש דקראון הייטס שהרבי עשה מהימים שלפני ראש השנה להתקשרות "אלול שני", שצריך לעשות בו חשבון נפש וכו'. והרי זה קשור באופן נפלא ל'מלך בשדה'... תבנית:קריצה כפולה (עדיין אין תבנית כזו...) 24.228.93.128 02:52, 9 בינואר 2014 (UTC)
  1. בויקי יש תבנית לערכים שצוטטו בכתבות וכו', להכניס בדף השיחה. אז כדאי גם פה.
  2. הכנסתי את זה בדף המיועד חב"דפדיה:ציטוטים מחב"דפדיה. • שנוזעל - שיחה • ח' בשבט ה'תשע"ד 05:09, 9 בינואר 2014 (UTC)
במחילת כבודכם - לא הבנתם למה התכוונתי. אני רציתי לומר ש"השתלמות בגמרא לאנ"ש בכפר חב"ד" אינה הרבה יותר חשובה מהמחשב האישי שלי, ולהגדיר את זה בתור "ציטוטים מחב"דפדיה" זו סתם בדיחה. (אגב, בדף "ציטוטים מחב"דפדיה" עצמו כתוב שהציטוט צריך להיות "ברשת האינטרנט ובעיתונות הכתובה". ברור שאינפו זה לא דוגמא כי חב"דפדיה היא מיזם של האתר[2]).--יוסי ג - שיחה 14:23, 9 בינואר 2014 (UTC)
חחח, טוב אז תוריד. • שנוזעל - שיחה • ח' בשבט ה'תשע"ד 14:45, 9 בינואר 2014 (UTC)
ובמחילת כבודכם, לדון על פעולת הנחת התבנית צוטט בדפי השיחה, אינה פעולה יותר חשובה מעריכת חב"דפדיה. 66.250.99.189 20:34, 9 בינואר 2014 (UTC)
לא יכולתי להתאפק מלהצטרף לבבזבוז הזמן קריצה.jpg , ההשתלמות בכפ"ח נערכה במסגרת לימודים מוכרים רשמית, על ידי מרצה שלפי חזותו אינו חב"דניק, כך שאני חושב שהיא כן מעידה על הכניסה של חב"פדיה כמקור מקובל קצת מעבר למסך המחשב האישי. אני חושב גם שתבניות כגון אלו נותנות לפחות לחלק מהתורמים (ואני בתוכם), משנה כח להמשיך בעבודת הקודש, ועשויה גם למשוך תורמים חדשים. --שיעשיחה י"א בשבט ה'תשע"ד 17:25, 12 בינואר 2014 (UTC)
זה נשמע שאתה הוא זה ששלחת התמונה לחב"ד אינפו...173.3.199.145 19:13, 12 בינואר 2014 (UTC)
לא. לשמחתי כבר סיימתי את לימודי שם לפני יותר משנה. --שיעשיחה ד' באדר א' ה'תשע"ד 07:36, 4 בפברואר 2014 (UTC)

הערות שוליים

  1. וידיאו הרבי קרא להם "מי שאינ וראוי להוראה ומורה", ואינו יודעים מהכל של דברי חכמים בנחת נשמעים, ומהדין בשו"ע הוכח תוכיח את עמית ואל תשא עליו חטא, שיש לדבר באופן יפה, אך חודש אלול הוא חודש הרחמים,ובימים אלו בו נגזרים לעם ישראל שנה טובה ומתוקה ח"ו מלקטרג ומלפתוח פה לשטן.
  2. ואם כבר אינפו - אז הייתה שם כתבה הרבה יותר חשובה על 5,000 ערכים.

מעלת הירידה (עריכה לפני הכנסה לגוף הערך)

מלשון המשל משמע שהימצאותו של המלך בשדה היא לכתחילה שאינו כותב ש"המלך יוצא לשדה" אלא "קודם בואו לעיר" אף שלכאורה בנמשל הרי המלך נמצא כל העת למעלה (בהיכל מלכותו) ורק בחודש אלול יוצא?

והביאור בזה,

הן אמת שמציאותו של המלך מצד עצמו הוא בהיכל מלכותו - בעולמות עליונים שם מאיר גילוי אורו (שבהיכל מלכותו המלך הוא לבוש ו'מאיר' בכל הדר תפארתו). אולם מצד כוונת העצמות שהוא למעלה מגדר גילוי והעלם ולמעלה מכל תואר (גם מתוארים וגילויים של כתר מלכות ולבושיו והדר יופיו ותפארתו) עיקר הכוונה והתענוג הוא דווקא במעשה התחתונים ותשובתם. ואדרבה, זו היא הסיבה שעוזב את היכל מלכותו ויורד לשדה כי שם עיקר התענוג. (ואם כן אף שמצד ה'גילויים' ה'אור' הרי היציאה לשדה היא ירידה מצד ה'עצמות' אדרבה שם הוא נמצא כי שם עיקר תענוגו וכוונתו).[1]

העילוי שפועל עבודת אנשי השדה והמדבר (אני לדודי) ובגילוי המאיר עליהם בשלש הדרגות (ודודי לי)....[2]

  1. לקוטי שיחות חלק ד עמוד 1344.
  2. שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם כ"ו