הבדלים בין גרסאות בדף "שיחה"
תמים במעשיו (שיחה | תרומות) (הגהה, ניסוח, הרחבה, עריכה, עדכון) |
|||
| (4 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | [[קובץ:התועדות 770.jpg|ממוזער|250px|[[הרבי]] באמירת שיחה ב[[התוועדות]] ב-[[770]]]]'''שיחה''' | + | [[קובץ:התועדות 770.jpg|ממוזער|250px|[[הרבי]] באמירת שיחה ב[[התוועדות]] ב-[[770]]]]'''שיחה''' הוא כינוי מקובל בחסידות חב"ד ובחוגים נוספים לנאום אותם נושא ה[[רב]] או ה[[אדמו"ר]] בענייני [[תורה]] בפני תלמידיו. ה"שיחה" כוללת לרוב פרשנות בדברי תורה דברי [[מוסר]] התעוררות והתחזקות ב[[עבודת השם]]. |
| + | מלבד זאת, שיחותיהם ותוכן דבריהם של נשיאי חב"ד עניינם המשכה אלוקית המתאימה לתוכן הזמן, ולכן מכוונים דבריהם ביותר גם לזמן אמירתם.{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק י"ט עמ' 161 (הערה 19).}}. | ||
| + | |||
| + | אצל אדמורי חב"ד יש לחלק בין סגנון השיחה לסגנון ה[[מאמר]]. לעתים עניינים שבמאמרים התבארו בשפה מורכבת התבארו על ידי האדמו"ר בשפה פשוטה יותר בשיחה, לעיתים התמקדות מיוחדת בשיחות לפרטים ולבטים שבעבודת ה'. [[הרבי]] בשיחותיו עוסק רבות בהסברים בהלכה ובאגדה ובדברי חז"ל, בניגוד למאמריו המוקדשים ל[[דא"ח]] בלבד. כמו כן ישנם בשיחות התייחסויות לעניינים אקטואלים והוראות מעשיות להנהגה באירועי הזמן. | ||
==בחסידות חב"ד== | ==בחסידות חב"ד== | ||
| − | בדורות הראשונים של חסידות חב"ד לא נאמרו שיחות קבועות; מידי פעם היה ה[[אדמו"ר]] אומר | + | בדורות הראשונים של חסידות חב"ד לא נאמרו שיחות קבועות מלבד מאמרי החסידות; מידי פעם היה ה[[אדמו"ר]] אומר "ווארט" (אמרה קצרה) או דברי התעוררות. בשנים מאוחרות יותר, בעיקר מאז נשיאותו של ה[[אדמו"ר הרש"ב]] ואילך, החלו האדמו"רים לומר "שיחות" בפני החסידים בהתוועדויות. שיחותיו של הרבי הרש"ב נאמרו בעיקר בשלשת ימי ההתוועדות הקבועים ב[[שמחת תורה]] ב[[יט בכסלו]] ב[[חג הפורים]] ומשנת [[תרס"ו]] גם ב[[אחרון של פסח]]. מלבד זאת קיים תיעוד של שיחות אותם לא אמר בפני כל קהל החסידים אלא בביתו לבני משפחתו ולחסידים המקורבים. |
| + | סגנון השיחות היה כמענה וכדיון בין החסידים והרבי, כשלרוב במהלך ההתוועדות נשאל הרבי שאלות מהחסידים ועליהם היה עונה בשיחה ובביאור. | ||
| − | במהלך שנים רבות לא נרשמו תוכן השיחות ואף אלה שנרשמו, לא הודפסו. בשנת ה'[[תש"ז]] הודפס לראשונה [[ספר השיחות - תורת שלום]] של [[אדמו"ר הרש"ב]] | + | גם ה[[אדמו"ר הריי"צ]] היה מתוועד עם החסידים ובמהלכן היה אומר שיחות, מלבד הימים שבהם היה מתוועד אביו, הוסיף גם את [[י"ב תמוז]] משנת [[תרפ"ח]] ו[[ח"י באלול]] משנת [[תש"ג]] ובהזדמנויות שונות. סגנון שיחותיו היו אף הן כסגנון אביו כמענה לשאלות ולדברי החסידים. |
| + | |||
| + | במהלך שנים רבות לא נרשמו תוכן השיחות ואף אלה שנרשמו, לא הודפסו. השיחות הראשונים שהודפסו היו שיחותיו של הרבי הריי"צ מכתב ידו שלו בסדרת [[ליקוטי דיבורים]], בשנת ה'[[תש"ז]] הודפס לראשונה [[ספר השיחות - תורת שלום]] של [[אדמו"ר הרש"ב]] על ידי [[הרבי]], הספר הינו אוסף מתוך רשימותיהם של החסידים והוא כולל סיפורים לצד ביאורים עמוקים ב[[חסידות]] וב[[קבלה]], שיחות אלו מאופיינים וידועים באווירה ובסגנונם ה'סוער'. | ||
| + | לאחר שנים לוקטו כל שיחותיו של הרבי הריי"צ כולל [[הנחה|הנחות]] החסידים לסדרה המלאה [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)]]. | ||
שיחותיהם של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[אדמו"ר המהר"ש]] נלקטו בספרי שיחות שלהם, שלוקטו מתורת הריי"צ ונדפסו בשנת [[תשנ"ג]]. | שיחותיהם של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[אדמו"ר המהר"ש]] נלקטו בספרי שיחות שלהם, שלוקטו מתורת הריי"צ ונדפסו בשנת [[תשנ"ג]]. | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
==בדור השביעי== | ==בדור השביעי== | ||
| − | =סגנון אמירת השיחות= | + | ===סגנון אמירת השיחות=== |
| − | שיחותיו של [[הרבי]] נאמרו בתכיפות רבה מקודמיו ובפורומים נרחבים יותר, | + | שיחותיו של [[הרבי]] נאמרו בתכיפות רבה מקודמיו ובפורומים נרחבים יותר, אמירתן נאמרה בסגנון "מלכותי" בו לא היה ניתן לשאול שאלות במהלך השיחות. שיחותיו נאמרו לרוב במהלך ה[[התוועדות|התוועדויות]], והיו מרכז הקשר של הרבי עם חסידיו. בשיחות אלו הנחה הרבי את גישתו הייחודית בכל נושא, התייחס לנושאים העומדים על הפרק, הכריז על ה"[[מבצעים]]" ועוד ועוד. |
השיחות השגרתיות שבמהלך ה[[התוועדות|התוועדויות]] פותחות בדרך כלל במובאה התורנית הקשורה עם התאריך או פרשת השבוע, כאשר לאחריה מוצגות השאלות והתמיהות העולות מן הדברים. השאלות כוללות קשיים הגיוניים ודיוקי לשונות במובאה. לעיתים, בשלב זה, יוסיף הרבי ציטוטים נוספים ויקשה אף עליהם (ולבסוף יבאר כיצד עולים הדברים בקנה אחד או במה מתבטא ההבדל ביניהם). | השיחות השגרתיות שבמהלך ה[[התוועדות|התוועדויות]] פותחות בדרך כלל במובאה התורנית הקשורה עם התאריך או פרשת השבוע, כאשר לאחריה מוצגות השאלות והתמיהות העולות מן הדברים. השאלות כוללות קשיים הגיוניים ודיוקי לשונות במובאה. לעיתים, בשלב זה, יוסיף הרבי ציטוטים נוספים ויקשה אף עליהם (ולבסוף יבאר כיצד עולים הדברים בקנה אחד או במה מתבטא ההבדל ביניהם). | ||
| שורה 21: | שורה 22: | ||
כמבוא לביאור, יקדים את הבעיה המהותית אותה באה המובאה לפתור, ולפי זה יבאר כיצד הדברים אכן מדוייקים ומיישבים את הענין במלואו. לעיתים, בהמשך לכך יבואר תוכן הענין בפנימיות הענינים (לפי תורת החסידות) וכן הסקת מסקנות מהדברים בנוגע לעבודת הבורא. | כמבוא לביאור, יקדים את הבעיה המהותית אותה באה המובאה לפתור, ולפי זה יבאר כיצד הדברים אכן מדוייקים ומיישבים את הענין במלואו. לעיתים, בהמשך לכך יבואר תוכן הענין בפנימיות הענינים (לפי תורת החסידות) וכן הסקת מסקנות מהדברים בנוגע לעבודת הבורא. | ||
| − | על השיחות נערכה חזרה מיד לאחר ה[[התוועדות]] על ידי צוות "ה[[חוזר]]ים" בראשות ר' [[יואל כהן]] - החוזר הראשי. בהמשך נכתבו על ידי "מניחים", שתפקידם לרשום [[הנחה]] מהשיחה לאחר אמירתה | + | על השיחות נערכה חזרה מיד לאחר ה[[התוועדות]] על ידי צוות "ה[[חוזר]]ים" בראשות ר' [[יואל כהן]] - החוזר הראשי. בהמשך נכתבו על ידי "מניחים", שתפקידם לרשום [[הנחה]] מהשיחה לאחר אמירתה ולאחר מכן נדפסו בסדרת [[שיחות קודש]] (בשפת ה[[אידיש]]). החל משנת [[תשמ"ב]] החלה ההוצאה לאור של שיחות הרבי בסדרת [[תורת מנחם - התוועדויות]] (בתרגום ועיבוד ל[[עברית]]). חלק מהנושאים המדוברים במהלך ההתוועדויות עברו ליקוט ועיבוד ולאחר מכן [[מוגה|הגהה]] על ידי הרבי ונדפסו בסדרת ה[[לקוטי שיחות]] משנת [[תשמ"ו]] ואילך החל הרבי להגיה את תוכנו המרכזי של כל ההתוועדות, אלו הודפסו בתחילה בהוספות ללקוטי שיחות ולאחר מכן יצאה לאור בסדרת הספרים [[ספר השיחות (אדמו"ר שליט"א)|ספר השיחות]]. |
| − | + | [[קובץ:הרבי בשיחה.jpg|שמאל|ממוזער|150px|הרבי בשיחה על יד הסטענדר, [[חנוכה לייוו]] [[תשנ"ב]]]] | |
| − | |||
| − | |||
| − | מאז שנת תשמ"ח, החל מנהג חדש אצל הרבי באמירת השיחות - כאשר בצורה פתאומית | + | ===מקום אמירת השיחות=== |
| + | בנוסף לשיחות השגרתיות שנאמרו בהתוועדויות, היו הזדמנויות נוספות שבהם נאמרו שיחות על ידי [[הרבי]]; לאחרי [[תפילה|תפילות]], כינוסי ילדים ([[ראלי]]), אסיפות למסיימות [[בית רבקה]], מדריכות [[קעמפ אמונה]] שיחות לנשים, שיחות לילדים, שיחות לגבירים ואף היה שהרבי אמר שיחה מיוחד ל[[מצוייני צה"ל]]. | ||
| + | [[קובץ:הרבי מליובאוויטש 2.jpg|שמאל|ממוזער|150px|הרבי בשיחה על יד הסטענדר]] | ||
| + | מאז שנת תשמ"ח, החל מנהג חדש אצל הרבי באמירת השיחות - כאשר פסק מלקיים התוועדויות בימות החול ותמורתן היה בצורה פתאומית פותח באמירת שיחה, לרוב (קודם או) אחרי תפילות, ולפעמים ב[[חלוקת דולרים|חלוקות דולרים]] או חלוקות אחרות, כאשר בדרך כלל הוא עומד על בימת התפילות לצד סטענדר מיוחד עבור זה כאשר הוא עומד בסוף הבימה וסמוך לקהל, עם מבט לקהל. | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
| − | |||
| − | |||
*[[מוגה]] | *[[מוגה]] | ||
*[[התוועדות]] | *[[התוועדות]] | ||
| שורה 44: | שורה 44: | ||
[[קטגוריה:מושגי יסוד]] | [[קטגוריה:מושגי יסוד]] | ||
{{תבנית:במחיצת הרבי}} | {{תבנית:במחיצת הרבי}} | ||
| + | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה מ־00:29, 29 ביוני 2018
שיחה הוא כינוי מקובל בחסידות חב"ד ובחוגים נוספים לנאום אותם נושא הרב או האדמו"ר בענייני תורה בפני תלמידיו. ה"שיחה" כוללת לרוב פרשנות בדברי תורה דברי מוסר התעוררות והתחזקות בעבודת השם.
מלבד זאת, שיחותיהם ותוכן דבריהם של נשיאי חב"ד עניינם המשכה אלוקית המתאימה לתוכן הזמן, ולכן מכוונים דבריהם ביותר גם לזמן אמירתם.[1].
אצל אדמורי חב"ד יש לחלק בין סגנון השיחה לסגנון המאמר. לעתים עניינים שבמאמרים התבארו בשפה מורכבת התבארו על ידי האדמו"ר בשפה פשוטה יותר בשיחה, לעיתים התמקדות מיוחדת בשיחות לפרטים ולבטים שבעבודת ה'. הרבי בשיחותיו עוסק רבות בהסברים בהלכה ובאגדה ובדברי חז"ל, בניגוד למאמריו המוקדשים לדא"ח בלבד. כמו כן ישנם בשיחות התייחסויות לעניינים אקטואלים והוראות מעשיות להנהגה באירועי הזמן.
תוכן עניינים
בחסידות חב"ד
בדורות הראשונים של חסידות חב"ד לא נאמרו שיחות קבועות מלבד מאמרי החסידות; מידי פעם היה האדמו"ר אומר "ווארט" (אמרה קצרה) או דברי התעוררות. בשנים מאוחרות יותר, בעיקר מאז נשיאותו של האדמו"ר הרש"ב ואילך, החלו האדמו"רים לומר "שיחות" בפני החסידים בהתוועדויות. שיחותיו של הרבי הרש"ב נאמרו בעיקר בשלשת ימי ההתוועדות הקבועים בשמחת תורה ביט בכסלו בחג הפורים ומשנת תרס"ו גם באחרון של פסח. מלבד זאת קיים תיעוד של שיחות אותם לא אמר בפני כל קהל החסידים אלא בביתו לבני משפחתו ולחסידים המקורבים. סגנון השיחות היה כמענה וכדיון בין החסידים והרבי, כשלרוב במהלך ההתוועדות נשאל הרבי שאלות מהחסידים ועליהם היה עונה בשיחה ובביאור.
גם האדמו"ר הריי"צ היה מתוועד עם החסידים ובמהלכן היה אומר שיחות, מלבד הימים שבהם היה מתוועד אביו, הוסיף גם את י"ב תמוז משנת תרפ"ח וח"י באלול משנת תש"ג ובהזדמנויות שונות. סגנון שיחותיו היו אף הן כסגנון אביו כמענה לשאלות ולדברי החסידים.
במהלך שנים רבות לא נרשמו תוכן השיחות ואף אלה שנרשמו, לא הודפסו. השיחות הראשונים שהודפסו היו שיחותיו של הרבי הריי"צ מכתב ידו שלו בסדרת ליקוטי דיבורים, בשנת ה'תש"ז הודפס לראשונה ספר השיחות - תורת שלום של אדמו"ר הרש"ב על ידי הרבי, הספר הינו אוסף מתוך רשימותיהם של החסידים והוא כולל סיפורים לצד ביאורים עמוקים בחסידות ובקבלה, שיחות אלו מאופיינים וידועים באווירה ובסגנונם ה'סוער'. לאחר שנים לוקטו כל שיחותיו של הרבי הריי"צ כולל הנחות החסידים לסדרה המלאה ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ). שיחותיהם של אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש נלקטו בספרי שיחות שלהם, שלוקטו מתורת הריי"צ ונדפסו בשנת תשנ"ג.
בדור השביעי
סגנון אמירת השיחות
שיחותיו של הרבי נאמרו בתכיפות רבה מקודמיו ובפורומים נרחבים יותר, אמירתן נאמרה בסגנון "מלכותי" בו לא היה ניתן לשאול שאלות במהלך השיחות. שיחותיו נאמרו לרוב במהלך ההתוועדויות, והיו מרכז הקשר של הרבי עם חסידיו. בשיחות אלו הנחה הרבי את גישתו הייחודית בכל נושא, התייחס לנושאים העומדים על הפרק, הכריז על ה"מבצעים" ועוד ועוד.
השיחות השגרתיות שבמהלך ההתוועדויות פותחות בדרך כלל במובאה התורנית הקשורה עם התאריך או פרשת השבוע, כאשר לאחריה מוצגות השאלות והתמיהות העולות מן הדברים. השאלות כוללות קשיים הגיוניים ודיוקי לשונות במובאה. לעיתים, בשלב זה, יוסיף הרבי ציטוטים נוספים ויקשה אף עליהם (ולבסוף יבאר כיצד עולים הדברים בקנה אחד או במה מתבטא ההבדל ביניהם).
כמבוא לביאור, יקדים את הבעיה המהותית אותה באה המובאה לפתור, ולפי זה יבאר כיצד הדברים אכן מדוייקים ומיישבים את הענין במלואו. לעיתים, בהמשך לכך יבואר תוכן הענין בפנימיות הענינים (לפי תורת החסידות) וכן הסקת מסקנות מהדברים בנוגע לעבודת הבורא.
על השיחות נערכה חזרה מיד לאחר ההתוועדות על ידי צוות "החוזרים" בראשות ר' יואל כהן - החוזר הראשי. בהמשך נכתבו על ידי "מניחים", שתפקידם לרשום הנחה מהשיחה לאחר אמירתה ולאחר מכן נדפסו בסדרת שיחות קודש (בשפת האידיש). החל משנת תשמ"ב החלה ההוצאה לאור של שיחות הרבי בסדרת תורת מנחם - התוועדויות (בתרגום ועיבוד לעברית). חלק מהנושאים המדוברים במהלך ההתוועדויות עברו ליקוט ועיבוד ולאחר מכן הגהה על ידי הרבי ונדפסו בסדרת הלקוטי שיחות משנת תשמ"ו ואילך החל הרבי להגיה את תוכנו המרכזי של כל ההתוועדות, אלו הודפסו בתחילה בהוספות ללקוטי שיחות ולאחר מכן יצאה לאור בסדרת הספרים ספר השיחות.
מקום אמירת השיחות
בנוסף לשיחות השגרתיות שנאמרו בהתוועדויות, היו הזדמנויות נוספות שבהם נאמרו שיחות על ידי הרבי; לאחרי תפילות, כינוסי ילדים (ראלי), אסיפות למסיימות בית רבקה, מדריכות קעמפ אמונה שיחות לנשים, שיחות לילדים, שיחות לגבירים ואף היה שהרבי אמר שיחה מיוחד למצוייני צה"ל.
מאז שנת תשמ"ח, החל מנהג חדש אצל הרבי באמירת השיחות - כאשר פסק מלקיים התוועדויות בימות החול ותמורתן היה בצורה פתאומית פותח באמירת שיחה, לרוב (קודם או) אחרי תפילות, ולפעמים בחלוקות דולרים או חלוקות אחרות, כאשר בדרך כלל הוא עומד על בימת התפילות לצד סטענדר מיוחד עבור זה כאשר הוא עומד בסוף הבימה וסמוך לקהל, עם מבט לקהל.
ראו גם
- מוגה
- התוועדות
- חוזר
- ועד להפצת שיחות
- ועד הנחות התמימים
- ועד הנחות בלה"ק
- ליקוטי שיחות
- ספר השיחות תורת שלום
- ספר השיחות - אדמו"ר שליט"א
- תורת מנחם - התוועדויות
| במחיצת הרבי | ||
|---|---|---|
| חלוקות מיד הרבי | ||
| אירועים | ראלי · פאראד · הפאראד אצל הרבי · סאטלייט · התוועדות · אמירת שיחה · אמירת מאמר · צאתכם לשלום | |
| מעמדים נוספים | יחידות · יחידות לגבירים · יחידות כללית · ברכת התמימים · ברכה לאורחים בחג הסוכות · ברכה על ארבעת המינים של הרבי · התוועדויות שמחת בית השואבה · שאיבת מים שלנו · ביקור בסדרים ציבוריים · דברי כיבושין · סעודות בבית אדמו"ר הריי"צ · הגרלות על ספרים שהרבי השתמש בהם | |
הערות שוליים
- ↑ לקוטי שיחות חלק י"ט עמ' 161 (הערה 19).
