שבת סליחות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שבת סליחות הוא כינוי מקובל לשבת שערב שבוע הסליחות. בשבת זו, חסידים רבים נוסעים לרבותיהם, כדי לזכות להשתתף במעמד הסליחות שבמוצאי שבת. בנוסף, קרויה השבת כך מכיוון שהיא הכנה לעבודת הסליחות שמיד לאחריה.

שבת סליחות הסמוכה לראש השנה[עריכה]

כאשר שבת סליחות סמוכה לראש השנה (במידה והוא חל ביום חמישי או בשבת קודש), יש לה מנהגים מיוחדים, הנובעים מסמיכותה לראש השנה ומהיותה שבת שלפני ראש חודש, אף שאין מברכים בה בפועל את החודש, בנוסף על היותה שבת שלפני אמירת הסליחות.

שחרית[עריכה]

אין מברכים את החודש. גם בשבת זו אומרים, קודם תפילת שחרית, את כל התהילים[1], אף-על-פי שאין מברכין את החודש[2].

הבעש"ט אמר, שבשבת זו הקב"ה בעצמו מברך את החודש השביעי, המושבע והמשביע ברוב טוב לבית-ישראל על כל השנה, ובכוח זה ישראל מברכים את החודשים י"א פעמים בשנה[3].

אומרים 'אב הרחמים'[4].

צדקה[עריכה]

בשבת שלפני ראש-השנה - יש[5] להתחיל בשבת עצמה בצדקה באופן המותר בשבת, על-ידי צדקה דמאכל ומשקה (לחיים) או על-ידי צדקה רוחנית, כמו נתינת עצה טובה, ועל-אחת-כמה-וכמה לימוד תורה, ועוד וגם זה עיקר - קבלת החלטה טובה (כולל הסכום![6]) שתיכף ומיד לאחר השבת יקיים... [נתינת ממון בפועל, להפריש לעצמו ולתיתה לעני או לגבאי בבוקר[7]].

סעודה והתוועדות[עריכה]

לאחרי התפילה - התוועדות בבית-הכנסת, מכיוון שנהגו חסידים להתוועד בכל שבת סליחות[8], ואף במוצאי-שבת-קודש - כהכנה לאמירת הסליחות.

סעודת שבת קודש של שבת סליחות על שולחנו של אדמו"ר מוהרש"ב היתה שונה מסעודות השבת קודש של שאר שבתות השנה, שהיתה קצרה מהן בהרבה. בכלל הסעודות בליובאוויטש לא נמשכו זמן רב, אלא שלפרקים היתה הסעודה מתארכת מתוך סיפור מעשה וכד'[9].

מוצאי שבת סליחות[עריכה]

התוועדות[עריכה]

בהתוועדות ימי הסליחות בליובאוויטש הגיעו המתוועדים לסליחות "שאקלדיקערהייט" (מתנדנדים) מה"עד דלא ידע" דההתוועדות שלפנ"ז!... ואף שאין להשוות בין התקופות, הרי כל העניינים ניתנו לכאו"א בירושה[10].

הלבושים[עריכה]

מנהגו של כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א לצאת לסליחות לבוש בבגדי שבת.

אדמו"ר הרש"ב היה מחליף את מלבושיו של שבת למלבושי חול, וכך יצא לסליחות בכובע של חול[11].

שעת אמירת הסליחות[עריכה]

סליחות הראשונות - מתחילין אחר, ובסמוך, לחצות לילה[12].

צדקה ומאמר[עריכה]

כדאי לקשר את אמירת הסליחות (-תפילה) עם תורה וצדקה: ללמוד עניין בתורה ולתת צדקה לפני אמירת הסליחות, ואז פועלים את בקשת הסליחות וההמשכה שלאחריה. עניין בתורה – כדאי ללמוד את מאמר אדמו"ר הזקן ד"ה 'לך ה' הצדקה' הנדפס בתחילת הסליחות (שיש בו עניין בתושב"כ, עניין בתושבע"פ וכן מסקנה להלכה), ולפחות תחילתו וסופו[13].

מקורות[עריכה]

  1. ספר-המנהגים עמ' 30.
  2. לבוש ר"ס תכא. מטה-אפרים סימן תקפ"א סעיף מז.
  3. ספר-המנהגים (מנהגי ר"ה)
  4. 'התוועדויות' תש"נ חלק ד' עמ' 299
  5. 'התוועדויות' תשמ"ח חלק ד' עמ' 376
  6. ספר השיחות תשמ"ט חלק א' עמ' 222 ובהערות
  7. ספר השיחות תשמ"ט חלק א' עמ' 222 ובהערות
  8. 'התוועדויות' תשי"א חלק ב' עמ' 327, תשמ"ב חלק ד' עמ' 2253, תשמ"ג חלק ד' עמ' 2045 ועוד
  9. לקוטי דיבורים, עמ' 233
  10. משיחת ליל ג' דסליחות תנש"א.
  11. מהרב רפאל הכהן
  12. ספר המנהגים
  13. משיחת שבת סליחות תשל"ד.

קישורים חיצוניים[עריכה]

(חלק מהחומר בערך נלקח מהספר אוצר מנהגי חב"ד)