הבדלים בין גרסאות בדף "שבת הגדול"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 1: שורה 1:
'''שבת הגדול''' היא השבת שלפני [[חג הפסח]]. וישנם שמכנים כך גם את השבת שלפני [[חג השבועות]] ו[[ראש השנה]]{{מקור|1=כתר שם טוב ח"ג, וגם היה מצויין מחזור ישן}}, ומבואר כי שמם של שבתות אלו נגרר בעקבות שמו של השבת שלפני הפסח{{מקור}}.
+
'''שבת הגדול''' היא השבת שלפני [[חג הפסח]]. וישנם שמכנים כך גם את השבת שלפני [[חג השבועות]] ו[[ראש השנה]]{{מקור| מובא בהגדתו של הרבי בשם כתר שם טוב ח"ג, צויין מחזור ישן}}, ומבואר כי שמם של שבתות אלו נגרר בעקבות שמו של השבת שלפני הפסח{{הערה|הרבי, [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/hgshp/2.htm הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים].}}.
  
 
==שם השבת==
 
==שם השבת==
שבת הגדול נקראת כך מפני שנעשה בה נס גדול{{הערה|1=תוספות דיבור המתחיל "ואותו" מסכת שבת פז, ב. טור ושולחן ערוך סימן תל.}}.
+
א) שבת הגדול נקראת כך מפני שנעשה בה נס גדול{{הערה|1=תוספות דיבור המתחיל "ואותו" מסכת שבת פז, ב. טור ושולחן ערוך סימן תל.}}.
 
+
ב) יש מסבירים כי טעם השם הוא היות ומרבים בדרשות, וכעין יום הכיפורים המכונה "יומא רבה" על שם ריבוי התפילות.{{הערה|[http://www.chabadlibrary.org/books/zz/shut/1/117/1.htm שו"ת צמח צדק אורח חיים סימן קטז].}} 
  
 
=== מנהגי השבת ===
 
=== מנהגי השבת ===

גרסה מ־17:01, 15 במרץ 2017

שבת הגדול היא השבת שלפני חג הפסח. וישנם שמכנים כך גם את השבת שלפני חג השבועות וראש השנה[דרוש מקור: מובא בהגדתו של הרבי בשם כתר שם טוב ח"ג, צויין מחזור ישן], ומבואר כי שמם של שבתות אלו נגרר בעקבות שמו של השבת שלפני הפסח[1].

שם השבת

א) שבת הגדול נקראת כך מפני שנעשה בה נס גדול[2]. ב) יש מסבירים כי טעם השם הוא היות ומרבים בדרשות, וכעין יום הכיפורים המכונה "יומא רבה" על שם ריבוי התפילות.[3]

מנהגי השבת

  • דרשת שבת הגדול - נהגו בדורות האחרונים שהחכם דורש הלכות פסח בשבת שלפניו, והעיקר לדרוש ולהורות להם דרכי ה' וללמד להם המעשה אשר יעשון.[4].
  • הפטורה - אם חל שבת הגדול בערב פסח מפטירין "וערבה"[5], לפי שבאותה פרשה כתוב הביאו המעשר אל בית האוצר, וערב פסח (של שנה רביעית ושביעית לשמיטה) הוא זמן ביעור מעשרות[6].
  • אמירת עבדים היינו - בשבת הגדול אחר מנחה אומרים עבדים היינו עד לכפר על כל עונותינו, לפי שאז היתה התחלת הגאולה והנסים [7] וכן נוהגים (ודלא כמו שאיתא בשער הכולל).
בשבת-הגדול אחר מנחה אומרים "עבדים היינו", עד "לכפר על כל עוונותינו", לפי שאז היתה התחלת הגאולה והנסים[8]. וכן נוהגים[9]. ואפילו שבת-הגדול הוא ערב-פסח, אומרים "עבדים היינו"[10].
בשו"ע אדמו"ר כתוב בשם הרמ"א שנוהגין במדינות אלו לאמר בשבת-הגדול במנחה "עבדים היינו". אבל בסידור השמיט זה - כי לא ציין כמו בשארי סידורים "עד כאן אומרים בשבת-הגדול". גם בפרי עץ חיים ומשנת חסידים וסידור האריז"ל ליתא.
דעת אדמו"ר מוהרש"ב לא היתה נוחה מדיוק זה, ודעתו היתה שיש לומר "עבדים היינו" בשבת-הגדול, וכך גם נהג למעשה[11]. כך נקבע בספר המנהגים (כנ"ל), וכך נהג גם הרבי - והיה אומר עם הציבור אחר תפילת המנחה, בישבו על מקומו. לפעמים היה אומר לבנו אדמו"ר הריי"צ לומר עימו יחד את "עבדים היינו", ובמקומות אחדים ביאר עניינים שונים[12].
  • אמירת "ויהי נועם" - אם חל פסח בשבת, נהגו בליובאוויטש לומר "ויהי נועם" במוצאי שבת-הגדול.[13]

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. הרבי, הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים.
  2. תוספות דיבור המתחיל "ואותו" מסכת שבת פז, ב. טור ושולחן ערוך סימן תל.
  3. שו"ת צמח צדק אורח חיים סימן קטז.
  4. שו"ע אדמו"ר תכט, ב-ג
  5. באה"ט סת"ל סק"א
  6. ספר המנהגים, מהגש"פ לאדמו"ר. ומציין שם לעיין בשו"ע אדמו"ר הזקן סוף סימן תל) ומקור הדברים הוא במה ששמע הרבי מחותנו אדמו"ר מוהריי"צפאריז, ב' ניסן תרח"צ), והוא לו ב'רשימות': אין אומרים "וערבה", רק כשחל ערב-פסח בש"ק. אבל ביחידות אומרים שתי ההפטרות (וכן בשבת ראש-חודש וכהאי גוונא)
  7. שו"ע ס"ס ת"ל
  8. שו"ע אדמו"ר תל, ב
  9. ספר המנהגים
  10. שו"ע אדמו"ר, שם
  11. ראה בקטע הבא
  12. התמים, ג, עמ' כד
  13. כך איתא ברשימותיו של הגר"י לנדא: אצל רבינו מוהרש"ב נבג"מ זי"ע, לא אמרו "ויהי נועם" אלא רק בשבוע שחל בו יום-טוב ממש. לפני ערב פסח ולפני ערב-יוהכ"פ אמרו "ויהי נועם". עכ"ל. וכך כתב בספר שבח המועדים (עמ' 184 הע' 8) בשם הרה"ג ר' זלמן שמעון דווארקין, שכן נהגו בליובאוויץ.
    ובספר "קיצור הלכות משו"ע אדמו"ר הזקן" (סי' רצג-רצה, עמ' רלט) נאמר, שכך גם נהג הרבי (ראה ב"אוצר מנהגי חב"ד" למוצאי שבת-תשובה, שכך אמנם הורה פעם הרבי כשחל יוהכ"פ בשבת. אך פסח שאני, ראה כף-החיים סימן רצה אות ז. פרי-מגדים שם מש"ז אות ב. נועם-מגדים לבעל הפמ"ג, עמ' יד). (ואילו בלוח "כולל חב"ד" כתב, שאין אומרים "ויהי נועם" בקביעות כזו).