הבדלים בין גרסאות בדף "שבת"
(ערכתי סגנון. עכשיו חיים הבטיח שיעשה "הפשטה") |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{לעריכה|הפשטה}} | {{לעריכה|הפשטה}} | ||
{{שבת}} | {{שבת}} | ||
| − | |||
| − | + | יום השבת הינו היום השביעי בשבוע, ובו יש [[מצוות עשה]] לשבות ביום השביעי, ו[[מצוות לא תעשה]] שלא לעשות בו מלאכה. | |
| + | |||
| + | טעם המצווה הוא מכיון שעל הקב"ה נאמר כי "וישבות ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה", שלאחר ששת ימי הבריאה נח כביכול ממלאכתו. וכך אף נצטווינו ב[[תורה]] "וביום השביעי תשבות" וכן "לא תעשה כל מלאכה". | ||
| + | |||
| + | ב[[קבלה]] וב[[חסידות]] מבואר כי שבת הוא אותיות "תשב", שענינה הוא שיבת ה[[אורות]] למקומם. | ||
| + | |||
| + | מבואר כי ביום השבת ישנה [[עליית העולמות בשבת|עליית העולמות]]. ב[[ימי החול]] ישנה [[עבודת הבירורים]] שיורדת [[מלכות דאצילות]] בעולמות [[בי"ע]] לברר את ה[[ניצוצות]], וביום השבת מתעלים הבירורים שהובררו בימות החול להיכלל ב[[אצילות]]. | ||
==ענינו== | ==ענינו== | ||
| − | מצוות שבת ענינה הוא לשבות ממלאכה, שהם דרך כלל ל"ט אבות המלאכה האסורות בשבת. | + | מצוות שבת ענינה הוא לשבות ממלאכה, שהם דרך כלל ל"ט אבות המלאכה האסורות בשבת. טעם המצווה היא, כי עניין מלאכות אלו הוא [[עבודת הבירורים|עבודת הבירור]] בעולם הזה. וכדוגמא לכך: המלאכות החורש והזורע וכו' שהם בחינת תיקון ובירור להעלות מכח הצומח אשר בארץ, להצמיח מאכל אשר יאכל האדם וחי בהם, כי הוא יברך על המאכל בתחלה ובסוף, וממשיך בו קדושה, וגם אחר כך כשמקבל חיות מזה המאכל נכלל חיות המאכל בחיות האדם ומתחזק כחו ושכלו, ומתחזק כחו ושכלו, ובכח ושכל זה מתפלל ולומד ומקיים מצוות, לכך גם חיות המאכל עולה עמו ונכללת בעבודתו. ועל דרך עבודות אלו הם עבודות אפיה ובישול שהם תיקון המאכל שיהא ראוי לאכילת אדם, וכן האורג שני חוטים, שהוא תיקון ללבושי האדם. והבונה וכיוצא בו הוא תיקון להיות ראוי לבית אשר ידור בו האדם. שדרך כלל כל המלאכות הם במזונות ו[[לבושים]] ובתים. |
| − | + | בירור זה הוא מ[[רפ"ח ניצוצין]] שנפלו ב[[שבירת הכלים]] בעולמות [[בי"ע]], וצריך להעלותם מ[[בי"ע]] ל[[אצילות]]. שעולם אצילות הוא [[עולם התיקון]] שכבר נתקן שלא על ידי האדם, והתיקון של האדם הוא בעולמות בי"ע, שניתן לאדם לתקן ולברר בו. | |
וכל עבודה זו היא ב[[ימות החול]] אבל בשבת אין בו בירור ותיקון כלל רק האכילה היא מלמעלה למטה, "צדיק אוכל לשובע נפשו". | וכל עבודה זו היא ב[[ימות החול]] אבל בשבת אין בו בירור ותיקון כלל רק האכילה היא מלמעלה למטה, "צדיק אוכל לשובע נפשו". | ||
גרסה מ־20:22, 24 ביוני 2010
|
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: הפשטה. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
| שבת | ||
|---|---|---|
| קבלת שבת | ערב שבת · הכנה לשבת · בגדי שבת · נרות שבת · תוספת שבת · קבלת שבת · לכה דודי · קידוש · תפילות השבת | |
| תפילות השבת | ערבית · שחרית · תפילת מוסף · מנחה | |
| חלקי השבת | ליל ויום שבת · סעודה שלישית · רעווא דרעווין | |
| בחינות שונות | חקל תפוחין קדישין · עתיקא קדישא · זעיר אנפין | |
| מוצאי שבת | מוצאי שבת · הבדלה · ויתן לך · מלוה מלכה | |
| פרטים נוספים | נשמה יתירה · סעודת שבת · שינה בשבת תענוג · שבת מברכים | |
| זמירות שבת | שלום עליכם · אסדר לסעודתא · אסדר לסעודתא (מיוחס לבעל שם טוב) · לכה דודי · בני היכלא · אזמר בשבחין · ניגון דבקות שבת (אדמו"ר הזקן) · מנוחה ושמחה · ידיד נפש · מזמור לדוד ·לכה דודי מלמז' · אתקינו סעודתא · יצוה צור חסדו · יתגדל · א-ל אדון · ישמחו במלכותך | |
| ניגונים למוצאי שבת: | אתקינו סעודתא · המבדיל · במוצאי יום מנוחה · אמר השם ליעקב (יענקל יענקל) · אמר השם ליעקב · אמר השם ליעקב יא טאטע יא | |
| ספרים בנושא | מי טל · ביאור הלכות שבת · שבת כהלכה · הלכות שבת על דיני מוקצה ובורר | |
יום השבת הינו היום השביעי בשבוע, ובו יש מצוות עשה לשבות ביום השביעי, ומצוות לא תעשה שלא לעשות בו מלאכה.
טעם המצווה הוא מכיון שעל הקב"ה נאמר כי "וישבות ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה", שלאחר ששת ימי הבריאה נח כביכול ממלאכתו. וכך אף נצטווינו בתורה "וביום השביעי תשבות" וכן "לא תעשה כל מלאכה".
בקבלה ובחסידות מבואר כי שבת הוא אותיות "תשב", שענינה הוא שיבת האורות למקומם.
מבואר כי ביום השבת ישנה עליית העולמות. בימי החול ישנה עבודת הבירורים שיורדת מלכות דאצילות בעולמות בי"ע לברר את הניצוצות, וביום השבת מתעלים הבירורים שהובררו בימות החול להיכלל באצילות.
ענינו
מצוות שבת ענינה הוא לשבות ממלאכה, שהם דרך כלל ל"ט אבות המלאכה האסורות בשבת. טעם המצווה היא, כי עניין מלאכות אלו הוא עבודת הבירור בעולם הזה. וכדוגמא לכך: המלאכות החורש והזורע וכו' שהם בחינת תיקון ובירור להעלות מכח הצומח אשר בארץ, להצמיח מאכל אשר יאכל האדם וחי בהם, כי הוא יברך על המאכל בתחלה ובסוף, וממשיך בו קדושה, וגם אחר כך כשמקבל חיות מזה המאכל נכלל חיות המאכל בחיות האדם ומתחזק כחו ושכלו, ומתחזק כחו ושכלו, ובכח ושכל זה מתפלל ולומד ומקיים מצוות, לכך גם חיות המאכל עולה עמו ונכללת בעבודתו. ועל דרך עבודות אלו הם עבודות אפיה ובישול שהם תיקון המאכל שיהא ראוי לאכילת אדם, וכן האורג שני חוטים, שהוא תיקון ללבושי האדם. והבונה וכיוצא בו הוא תיקון להיות ראוי לבית אשר ידור בו האדם. שדרך כלל כל המלאכות הם במזונות ולבושים ובתים.
בירור זה הוא מרפ"ח ניצוצין שנפלו בשבירת הכלים בעולמות בי"ע, וצריך להעלותם מבי"ע לאצילות. שעולם אצילות הוא עולם התיקון שכבר נתקן שלא על ידי האדם, והתיקון של האדם הוא בעולמות בי"ע, שניתן לאדם לתקן ולברר בו.
וכל עבודה זו היא בימות החול אבל בשבת אין בו בירור ותיקון כלל רק האכילה היא מלמעלה למטה, "צדיק אוכל לשובע נפשו".
עבודת ימות החול היא בבחינת מים נוקבין ובבחינת תיקון בירור ב"ן, והתיקון של שבת הוא בירור מ"ה הבא לאחר תיקון ב"ן בבחינת מים דכורין.
שלוש דרגות בשמירת שבת
א. מצוות שמירת שבת מקיפה את שלושת לבושי הנפש: מעשה - לא לעשות מלאכות חול; דיבור - לא לדבר על מלאכות חול, “לא יאמר דבר פלוני אעשה מחר”; מחשבה - לא להרהר על מלאכות חול, “מצוה שלא יהרהר כלל בעסקיו, אלא יהא בעיניו כאלו כל מלאכתו עשויה”.
חסיד העושה לפני משורת הדין נזהר גם ממחשבת מלאכה בשבת - היות שבפועל הקב”ה שבת גם ממחשבה, ומצד הדבקות בדרכי ומדות ה’, הוא שובת גם ממחשבתו.
