הבדלים בין גרסאות בדף "שבעה עשר בתמוז"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (עיצוב) |
מ (החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה") |
||
| (11 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | [[קובץ: | + | [[קובץ:בין המיצרים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור המתאר את המצור על ירושלים]] |
{{פירוש נוסף|נוכחי=יום התענית|אחר=יום בלוח השנה העברי|ראו=י"ז בתמוז}} | {{פירוש נוסף|נוכחי=יום התענית|אחר=יום בלוח השנה העברי|ראו=י"ז בתמוז}} | ||
| − | '''שבעה עשר בתמוז''' הוא יום [[תענית]] לזכר כמה מאורעות פורענות שאירעו בו, ובראשם בקיעת חומת העיר [[ירושלים]] לקראת חורבן [[בית המקדש הראשון]] ו{{קח|בית המקדש |השני}}. ביום זה מתחילים שלושה שבועות של אבלות לזכר החורבן הנקראים [[ימי בין המצרים]]. ב[[ביאת המשיח]], יהפך שבעה עשר בתמוז - עם כל הצומות - [[ביטול הצומות לעתיד לבוא|ליום שמחה ומועד]]. | + | '''שבעה עשר בתמוז''' הוא יום [[תענית]] לזכר כמה מאורעות פורענות שאירעו בו, ובראשם בקיעת חומת העיר [[ירושלים]] לקראת חורבן [[בית המקדש הראשון]] ו{{קח|בית המקדש |השני}}. כאשר חל י"ז בתמוז בשבת, נדחה הצום ליום ראשון, [[י"ח בתמוז]]. ביום זה מתחילים שלושה שבועות של אבלות לזכר החורבן הנקראים [[ימי בין המצרים]]. |
| + | |||
| + | ב[[ביאת המשיח]], יהפך שבעה עשר בתמוז - עם כל הצומות - [[ביטול הצומות לעתיד לבוא|ליום שמחה ומועד]]. | ||
==אירועי היום== | ==אירועי היום== | ||
| − | ב[[משנה]]{{ | + | ב[[משנה]]{{הערה|תענית פ"ד משנה ו.}} נמנים חמישה מאורעות שבגללם נקבע י"ז בתמוז ליום צום: |
* '''שבירת הלוחות''' - ב[[חג השבועות]], זמן מתן תורתנו, ירד ה' על הר סיני ונתן לנו את התורה. למחרת, בשביעי בסיון, עלה משה למרום כדי לקבל את הלוחות הקדושים עם [[עשרת הדברות]]. ארבעים יום ישב בהר ושמע מה' את כל ה[[תורה]] וביאורי המצוות. ארבעים יום אלו נסתיימו בשבעה עשר בתמוז, ואז ירד [[משה]] מן ההר כשבידיו הלוחות. אולם אז ראה שבני ישראל חטאו ב[[חטא העגל]], ואז השליך את הלוחות מידיו ושברם. | * '''שבירת הלוחות''' - ב[[חג השבועות]], זמן מתן תורתנו, ירד ה' על הר סיני ונתן לנו את התורה. למחרת, בשביעי בסיון, עלה משה למרום כדי לקבל את הלוחות הקדושים עם [[עשרת הדברות]]. ארבעים יום ישב בהר ושמע מה' את כל ה[[תורה]] וביאורי המצוות. ארבעים יום אלו נסתיימו בשבעה עשר בתמוז, ואז ירד [[משה]] מן ההר כשבידיו הלוחות. אולם אז ראה שבני ישראל חטאו ב[[חטא העגל]], ואז השליך את הלוחות מידיו ושברם. | ||
| − | *'''ביטול קרבן התמיד''' - את [[קרבן התמיד]] היו מקריבים ב[[בית המקדש]], מדי יום ביומו, כבש אחד בבוקר וכבש אחד בין הערבים, בתור [[קרבן עולה]]. כשצר האוייב על [[ירושלים]] ובית המקדש, ולא | + | *'''ביטול קרבן התמיד''' - את [[קרבן התמיד]] היו מקריבים ב[[בית המקדש]], מדי יום ביומו, [[כבש (בעל חי)|כבש]] אחד בבוקר וכבש אחד בין הערבים, בתור [[קרבן עולה]]. כשצר האוייב על [[ירושלים]] ובית המקדש, ולא הייתה אפשרות להביא כבשים לקרבן התמיד, היה הכרח להפסיק ולבטל את הקרבן היומיומי הזה. היה זה בשבעה עשר בתמוז. |
* '''בקיעת חומות [[ירושלים]]''' - בימי [[בית המקדש השני]] שמו הרומאים מצור על [[ירושלים]], ובשבעה עשר בתמוז הבקיעו הרומאים - תחת פיקודו של טיטוס הרשע - את חומות העיר, התפרצו לתוך עיר הקודש והחלו להחריבה. | * '''בקיעת חומות [[ירושלים]]''' - בימי [[בית המקדש השני]] שמו הרומאים מצור על [[ירושלים]], ובשבעה עשר בתמוז הבקיעו הרומאים - תחת פיקודו של טיטוס הרשע - את חומות העיר, התפרצו לתוך עיר הקודש והחלו להחריבה. | ||
| − | למרות שהמצור בבית המקדש הראשון הובקע בט' בתמוז, התענית היא בי"ז, מפני שעיקר החורבן העכשווי החמור לנו הוא חורבן הבית השני{{ | + | למרות שהמצור בבית המקדש הראשון הובקע בט' בתמוז, התענית היא בי"ז, מפני שעיקר החורבן העכשווי החמור לנו הוא חורבן הבית השני{{הערה|1=[[מגן אברהם]] בהל' ארבע תעניות.}} אך ב[[ירושלמי]] מובא כי לפי האמת גם בחורבן [[בית המקדש הראשון]] הייתה הבקעת המצור בי"ז, ומרוב הצרות טעו בחשבון{{הערה|מובא שם.}} |
*'''שריפת התורה''' - שרף אפוסטמוס הרשע את התורה. | *'''שריפת התורה''' - שרף אפוסטמוס הרשע את התורה. | ||
| − | * '''העמדת צלם בהיכל''' - ביום זה הועמד צלם [[עבודה זרה]] בהיכל [[בית המקדש]]. ב[[תלמוד ירושלמי]]{{הערה|תענית ד, ה.}} חולקים אמוראים אודות צלם זה - לדעה אחת הוא הועמד על ידי המלך מנשה בזמן [[בית המקדש הראשון]], ולדעה | + | * '''העמדת צלם בהיכל''' - ביום זה הועמד צלם [[עבודה זרה]] בהיכל [[בית המקדש]]. ב[[תלמוד ירושלמי]]{{הערה|תענית ד, ה.}} חולקים אמוראים אודות צלם זה - לדעה אחת הוא הועמד על ידי המלך מנשה בזמן [[בית המקדש הראשון]], ולדעה שנייה הוא הועמד על ידי היוונים בזמן [[בית המקדש השני]]. |
| + | |||
| + | ==בחסידות== | ||
| + | העובדה שב[[חודש תמוז]] חל צום [[י"ז בתמוז]], ובו מתחילים שלושת השבועות של אבלות על חורבן הבית והירידה לגלות - מוכיחה, לכאורה, את היותו ענין שלילי. דבר זה מתבטא אף בשם החודש 'תמוז' שהוא על שם עבודה זרה{{הערה|ראה יחזקאל ח, יד ובמצודות שם.}}. | ||
| + | |||
| + | אך בדור האחרון התחדש בחודש זה יום של שמחה וחג, [[מאסר וגאולת הרבי הריי"צ|חג הגאולה]] [[י"ב תמוז]]. ענין זה מגלה שגם הימים שמגיעים לאחר מכן בהמשך החודש, החל מי"ז בתמוז, אינם עונש ודבר שלילי אלא כוונתם ופנימיותם היא בשביל הגאולה. ועל ידי גילוי [[תורת החסידות]] ניתן ליהודי הכח להרגיש גם בתוך האבלות והצער (הנדרשים על פי ה[[שולחן ערוך]]) את הכוונה הפנימית כיצד הכל מוביל לגאולה, ועל ידי זה הוא הופך את הגלות בפועל ומביא את [[הגאולה האמיתית והשלימה]]{{הערה|לקוטי שיחות חלק י"ח עמוד 315. ועוד.}}. | ||
| + | |||
| + | כמו כן, העובדה שיום זה חל בי"ז לחודש - ב[[גימטריא]] "'''טוב'''" - מגלה שגם אירועי החורבן והגלות יש בהם טוב פנימי, שיתגלה בגאולה האמיתית והשלימה{{הערה|שיחות [[דבר מלכות]] פרשת חוקת ופרשת בלק תנש"א. ועוד.}}. | ||
| + | |||
| + | ===תיקון חטא העגל=== | ||
| + | ב[[ט"ז בתמוז]] עשו בני ישראל את העגל, ובאותו היום אמר להם [[אהרן הכהן]]{{הערה|תשא לב, ה.}}: "חַג לַה' מָחָר" - ביום [[י"ז בתמוז]] - כיוון שהיה בטוח ש[[משה רבינו]] יספיק לחזור לפני שיתחילו לעבוד את העגל, ואז אכן יעשו חג לעבודת ה' (בזכות ביטול ה[[עבודה זרה|עבודה הזרה]] של העגל). אמנם בפועל השכימו והספיקו לעבדו לפני שירד משה מ[[הר סיני]], אך דברי אהרן הינם בכל זאת אמיתיים ונצחיים. [[האריז"ל]] מפרש שבדברים אלו ישנו "סוד הנרמז בזה", והוא - שעתיד הקדוש ברוך הוא [[ביטול הצומות לעתיד לבוא|לעשות את שבעה עשר בתמוז ליום חג]], ובכך יתקיימו דברי אהרן, כאשר "מחר" כוונתו "לאחר זמן" (כמו שמופיע בתורה בכמה מקומות){{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=33009&st=&pgnum=155&hilite= ספר הליקוטים פרשת תשא]. ועוד. הובא ונתבאר ב[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16045&st=&pgnum=26&hilite= לקוטי שיחות חלק כ"ד ע' 10].}}. | ||
| + | |||
| + | הסיבה לכך שהפיכת י"ז בתמוז לחג בגאולה, מהווה תיקון גם לחטא העגל (כפי שרצה אהרן באמרו "חג לה' מחר"), היא - שהטעות בחטא העגל היא נתינת המקום למציאות נפרדת מלבד הקדוש ברוך הוא, חס ושלום. וטעות זו תתוקן בשלימות בגאולה כאשר תתגלה [[אחדות ה']] בעולם כולו, ויתעלו אפילו [[ניצוצות קדושה|ניצוצות הקדושה]] הנמצאים בדברים הטמאים ביותר{{הערה|לקוטי שיחות חלק כ"ד שם.}}. | ||
==קישורים חיצונים== | ==קישורים חיצונים== | ||
| + | *'''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15847&st=&pgnum=172&hilite= ביאורי הרבי על שבעה עשר בתמוז] בספר 'שערי המועדים - חודש תמוז''' | ||
*[http://chabad.co.il/?template=topic&topic=82 י"ז בתמוז וימי בין המצרים, הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב}} | *[http://chabad.co.il/?template=topic&topic=82 י"ז בתמוז וימי בין המצרים, הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב}} | ||
*[http://chabad.co.il/?template=article&topic=82&article=573 הוראות הרבי לימי בין המצרים] - {{אינפו}} | *[http://chabad.co.il/?template=article&topic=82&article=573 הוראות הרבי לימי בין המצרים] - {{אינפו}} | ||
| שורה 25: | שורה 40: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:תעניות]] | [[קטגוריה:תעניות]] | ||
| + | [[קטגוריה:חגים וזמנים]] | ||
גרסה מ־08:05, 20 בדצמבר 2020
ערך זה עוסק ביום התענית. אם התכוונתם ליום בלוח השנה העברי, ראו שבעה עשר בתמוז הוא יום תענית לזכר כמה מאורעות פורענות שאירעו בו, ובראשם בקיעת חומת העיר ירושלים לקראת חורבן בית המקדש הראשון והשני. כאשר חל י"ז בתמוז בשבת, נדחה הצום ליום ראשון, י"ח בתמוז. ביום זה מתחילים שלושה שבועות של אבלות לזכר החורבן הנקראים ימי בין המצרים.
בביאת המשיח, יהפך שבעה עשר בתמוז - עם כל הצומות - ליום שמחה ומועד.
אירועי היום
במשנה[1] נמנים חמישה מאורעות שבגללם נקבע י"ז בתמוז ליום צום:
- שבירת הלוחות - בחג השבועות, זמן מתן תורתנו, ירד ה' על הר סיני ונתן לנו את התורה. למחרת, בשביעי בסיון, עלה משה למרום כדי לקבל את הלוחות הקדושים עם עשרת הדברות. ארבעים יום ישב בהר ושמע מה' את כל התורה וביאורי המצוות. ארבעים יום אלו נסתיימו בשבעה עשר בתמוז, ואז ירד משה מן ההר כשבידיו הלוחות. אולם אז ראה שבני ישראל חטאו בחטא העגל, ואז השליך את הלוחות מידיו ושברם.
- ביטול קרבן התמיד - את קרבן התמיד היו מקריבים בבית המקדש, מדי יום ביומו, כבש אחד בבוקר וכבש אחד בין הערבים, בתור קרבן עולה. כשצר האוייב על ירושלים ובית המקדש, ולא הייתה אפשרות להביא כבשים לקרבן התמיד, היה הכרח להפסיק ולבטל את הקרבן היומיומי הזה. היה זה בשבעה עשר בתמוז.
- בקיעת חומות ירושלים - בימי בית המקדש השני שמו הרומאים מצור על ירושלים, ובשבעה עשר בתמוז הבקיעו הרומאים - תחת פיקודו של טיטוס הרשע - את חומות העיר, התפרצו לתוך עיר הקודש והחלו להחריבה.
למרות שהמצור בבית המקדש הראשון הובקע בט' בתמוז, התענית היא בי"ז, מפני שעיקר החורבן העכשווי החמור לנו הוא חורבן הבית השני[2] אך בירושלמי מובא כי לפי האמת גם בחורבן בית המקדש הראשון הייתה הבקעת המצור בי"ז, ומרוב הצרות טעו בחשבון[3]
- שריפת התורה - שרף אפוסטמוס הרשע את התורה.
- העמדת צלם בהיכל - ביום זה הועמד צלם עבודה זרה בהיכל בית המקדש. בתלמוד ירושלמי[4] חולקים אמוראים אודות צלם זה - לדעה אחת הוא הועמד על ידי המלך מנשה בזמן בית המקדש הראשון, ולדעה שנייה הוא הועמד על ידי היוונים בזמן בית המקדש השני.
בחסידות
העובדה שבחודש תמוז חל צום י"ז בתמוז, ובו מתחילים שלושת השבועות של אבלות על חורבן הבית והירידה לגלות - מוכיחה, לכאורה, את היותו ענין שלילי. דבר זה מתבטא אף בשם החודש 'תמוז' שהוא על שם עבודה זרה[5].
אך בדור האחרון התחדש בחודש זה יום של שמחה וחג, חג הגאולה י"ב תמוז. ענין זה מגלה שגם הימים שמגיעים לאחר מכן בהמשך החודש, החל מי"ז בתמוז, אינם עונש ודבר שלילי אלא כוונתם ופנימיותם היא בשביל הגאולה. ועל ידי גילוי תורת החסידות ניתן ליהודי הכח להרגיש גם בתוך האבלות והצער (הנדרשים על פי השולחן ערוך) את הכוונה הפנימית כיצד הכל מוביל לגאולה, ועל ידי זה הוא הופך את הגלות בפועל ומביא את הגאולה האמיתית והשלימה[6].
כמו כן, העובדה שיום זה חל בי"ז לחודש - בגימטריא "טוב" - מגלה שגם אירועי החורבן והגלות יש בהם טוב פנימי, שיתגלה בגאולה האמיתית והשלימה[7].
תיקון חטא העגל
בט"ז בתמוז עשו בני ישראל את העגל, ובאותו היום אמר להם אהרן הכהן[8]: "חַג לַה' מָחָר" - ביום י"ז בתמוז - כיוון שהיה בטוח שמשה רבינו יספיק לחזור לפני שיתחילו לעבוד את העגל, ואז אכן יעשו חג לעבודת ה' (בזכות ביטול העבודה הזרה של העגל). אמנם בפועל השכימו והספיקו לעבדו לפני שירד משה מהר סיני, אך דברי אהרן הינם בכל זאת אמיתיים ונצחיים. האריז"ל מפרש שבדברים אלו ישנו "סוד הנרמז בזה", והוא - שעתיד הקדוש ברוך הוא לעשות את שבעה עשר בתמוז ליום חג, ובכך יתקיימו דברי אהרן, כאשר "מחר" כוונתו "לאחר זמן" (כמו שמופיע בתורה בכמה מקומות)[9].
הסיבה לכך שהפיכת י"ז בתמוז לחג בגאולה, מהווה תיקון גם לחטא העגל (כפי שרצה אהרן באמרו "חג לה' מחר"), היא - שהטעות בחטא העגל היא נתינת המקום למציאות נפרדת מלבד הקדוש ברוך הוא, חס ושלום. וטעות זו תתוקן בשלימות בגאולה כאשר תתגלה אחדות ה' בעולם כולו, ויתעלו אפילו ניצוצות הקדושה הנמצאים בדברים הטמאים ביותר[10].
קישורים חיצונים
- ביאורי הרבי על שבעה עשר בתמוז בספר 'שערי המועדים - חודש תמוז
- י"ז בתמוז וימי בין המצרים, הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים - תבנית:חב
- הוראות הרבי לימי בין המצרים -
- "צום הרביעי" אצל הרבי
-
| חגים וזמנים | ||
|---|---|---|
| מדברי תורה | שבת · פסח · שביעי של פסח · פסח שני · שבועות · ראש השנה · עשרת ימי תשובה · יום הכיפורים · ימים נוראים · סוכות · הושענא רבה · שמיני עצרת · שמחת תורה | |
| מדברי חכמים | חנוכה · פורים · יום טוב שני של גלויות · עירוב תבשילין | |
| תעניות | צום גדליה · עשרה בטבת · תענית אסתר · שבעה עשר בתמוז · תשעה באב · תענית בכורות · תענית בה"ב · ימי השובבי"ם | |
| מנהג ישראל | חמשה עשר בשבט · פורים קטן · ל"ג בעומר · חמשה עשר באב | |
| שבתות מיוחדות | שבת מברכים · שבת חזק · שבת שובה · שבת בראשית · שבת שירה · שבת שקלים · שבת זכור · שבת פרה · שבת החודש · שבת הגדול · שבת של שמחה · שבת חזון · שבת נחמו · שבת סליחות | |
הערות שוליים
- ↑ תענית פ"ד משנה ו.
- ↑ מגן אברהם בהל' ארבע תעניות.
- ↑ מובא שם.
- ↑ תענית ד, ה.
- ↑ ראה יחזקאל ח, יד ובמצודות שם.
- ↑ לקוטי שיחות חלק י"ח עמוד 315. ועוד.
- ↑ שיחות דבר מלכות פרשת חוקת ופרשת בלק תנש"א. ועוד.
- ↑ תשא לב, ה.
- ↑ ספר הליקוטים פרשת תשא. ועוד. הובא ונתבאר בלקוטי שיחות חלק כ"ד ע' 10.
- ↑ לקוטי שיחות חלק כ"ד שם.
