שואל משה קליין

הרב שואל משה קליין

הרב שואל משה קליין (ה' טבת תרפ"ז - כ"ו תשרי תשנ"ד), עבד בועד נחלת הר חב"ד שבקרית מלאכי, יד ימינו של מנהל אש"ל הכנסת אורחים הרב משה ירוסלבסקי, ומעמודי התווך של קהילת חב"ד בטשקנט שבאוזבקיסטן.

תולדות חיים

נולד בה' טבת תרפ"ז בפולטובה שבאוקראינה לאביו הרב שמואל מנחם קליין ולאימו מרים, בתו של החסיד הרב שניאור זלמן חוסידוב. בעת חגיגת הברית מילה כובד בסנדקאות רב קהילת ליובאוויטש המקומית הרב דובער גרינפרס, והרך הנולד נקרא על שם אב סבו, החסיד הרב שואל משה חוסידוב.

בהיותו בן שלוש נדד יחד עם משפחתו לפרבר פושקינה הסמוך ללנינגרד, שם התפתחה באותן שנים קהילה חב"דית בראשות הרב אברהם אליהו פלוטקין. בפושקינה התגוררה משפחתו במשך יותר מעשר שנים, עד לכיבוש הגרמני בזמן מלחמת העולם השנייה, כאשר המוני יהודים ברחו מקו החזית אל עומק רוסיה, ובהם משפחתו ומשפחות חב"דיות נוספות, שעשו מסע ארוך ומסוכן במהלכו הופצצו על ידי מטוסי הגרמנים, עד שהגיעו לקולוחוז מרוחק בשם 'בורטיוק' הסמוך להרי אורל. לאחר תקופת מגורים בקולוחוז הנידח שנמשכה שנתיים תמימות במהלכם אולצו הגברים חסידי חב"ד לעבוד בחקלאות עקב נסיעתם של אנשי הכפר להילחם בשדה הקרב, הוזמנו בני משפחת קליין על ידי קרוב משפחתם הרב ישראל חוסידוב לעבור להתגורר בטשקנט, ולאחר זיוף המסמכים הנדרשים עבור השלטונות, החסידים שהתגוררו במקום עשו את דרכם לעבר אוזבקיסטן, שם פגשו קהילות חב"דיות של פליטי המלחמה.

בהגיעו לטשקנט, היה שואל משה בן 16, והוא נכנס ללמוד אצל המשפיע ר' שלמה חיים קסלמן יחד עם קבוצת בחורים נוספת, שהיוותה את הבסיס להקמתה של ישיבת תומכי תמימים טשקנט. במקביל, הושפע גם מדמותו של המשפיע ר' ניסן נמנוב שהתגורר במקום תקופה קצרה, והגיע לאחר מכן לביקורים עונתיים לבקר את מצב סניף ישיבת תומכי תמימים המקומי.

בעסקנות הכלל

עם סיום המלחמה התרוקנה ברית המועצות מאלפי חסידי חב"ד שהבריחו את הגבול באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים. משפחת קליין לא הצליחה להצטרף למבריחי הגבול, ור' שואל משה נותר בטשקנט יחד עם משפחתו והחל לעסוק בעסקנות הכלל.

פעילותו העיקרית הייתה תיחזוק מנייני התפילה המחתרתיים שהתקיימו בביתם כשלצורך כך הוא הסתכן להוציא את ספרי התורה מתוך בית כנסת שנאטם על ידי הקומוניסטים.

בט"ו כסלו תשי"ד נשא את רעייתו חיה ליבא, בתו של הרב צבי אייזיק מאסין ומרת ראדע. הזוג הצעיר המשיך להתגורר לאחר החתונה בבית הורי ר' שואל משה, והכלה חיה ליבא החלה לעבוד במשרת ניהול חשבונות ממשלתית במרפאה העירונית.

בשנות מגוריו בטשקנט נולדו לר' שואל משה שתי בנות (גב' דובה לוין, וגב' פייגא גליצנשטיין), ורעייתו התעקשה להפקיד אותם בידיו של מלמד חסידי שיעניק להם חינוך חסידי וילמד אותם תורה. למרות התופעה החריגה, המלמד החסידי בעיר ר' יואל איטקין לקח על עצמו את התפקיד, ולימד את בנותיהם בשעות לימוד נפרדות.

עם סגירת סניף ישיבת תומכי תמימים בטשקנט בשלהי שנות הכ"פים בעקבות הידלדלות משפחות אנ"ש באזור, לקח על עצמו את לימודם של בני החסידים שהיו בגיל ישיבה, ושיכן אותם במבנה קטן בחצר ביתו שם התנהלה כעין ישיבה בה לימד בתקופה הראשונה הרב יוסף וולוביק.

מלבד מנייני התפילה שהתקיימו בביתם, נהג ר' שואל משה לארגן בביתו פעילויות יהודיות נוספות שהיו כרוכות בסכנת הגלייה לסיביר, ביניהם שחיטת כפרות, ואפיית מצות לחג הפסח עבור כל חסידי חב"ד בעיר.

העלייה לארץ הקודש

בשנות הכ', הקלו רשויות ברית המועצות את אפשרויות ההגירה, ואישרו נסיעה של אזרחים במסגרת איחוד משפחות. לצורך כך היה צריך להתקבל במשרדי ההגירה בקשת איחוד ממשפחות שהתגוררו מחוץ לתחומי ברית המועצות. לצורך כך, אישר הרבי למזכירו הרב בנימין קליין, להסכים כי אחיו מירושלים יציג עצמו כקרוב משפחת קליין טשקנט וזאת על אף שאינו קשור אליהם משפחתית.

בחודש חשוון תשל"ב התקבלה אשרת היציאה, ובערב י"ט כסלו של אותה שנה הגיע ר' שואל משה יחד עם בני משפחתו לארץ הקודש וקבע את מגוריו בשכונת נחלת הר חב"ד שבקריית מלאכי.

בתקופה הראשונה למגוריהם במקום עבד במפעל ליצור שמיכות בשם גולגוטקס, מפעל שהוקם בברכת ועידוד הרבי, ולאחר מכן התמנה לעבוד בוועד נחלת הר חב"ד במסגרתו פעל לפיתוח השכונה הזרמת תקציבים וביסוס המוסדות.

תפקידו הרשמי היה הממונה על המחלקה הסוציאלית בוועד, אך לצד עבודתו פעל במגוון תחומים לטובת תושבי השכונה כולם. במקביל, פתח בית תבשיל שהעניק ארוחות חמות לזקנים גלמודים ועריריים.

בנוסף לפעילותו הציבורית, עסק בלהט במבצע תפילין ומדי יום היה נוסע על אופניים לבסיס צה"ל- תובלה-קסטינה, הסמוך למקום מגוריו על מנת להניח תפילין עם החיילים. כמו כן התעסק בארגון התוועדויות חסידיות בבית הכנסת החב"די המרכזי בשכונה, ונחשב לגזבר הלא רשמי של בית הכנסת.

מאז עלייתו לארץ הקודש הקפיד לנסוע לרבי בכל שנה למשך חודש תשרי, וכמה פעמים זכה לתת בעצמו אתרוג לרבי מארץ ישראל. ובמשך זמן שהותו בחצר הרבי עמד לצידו של הרב משה ירוסלבסקי בניהול וארגון אש"ל הכנסת אורחים.

הפעם הראשונה בה ראה את הרבי היה בעת נסיעתו לחגיגות יובל השבעים להולדת הרבי לקראת י"א ניסן תשל"ב, ובאור לי"ג ניסן נכנס ליחידות במהלכה התעניין הרבי במצבם של יהודי רוסיה מעבר למסך הברזל, והעניק לו מצות והגדה של פסח. בעת היחידות הראה ר' שואל משה לרבי תמונה משפחתית והרבי ביקש ממנו להותיר אותה אצלו.

פטירתו

בלילה הראשון של חג הפסח תשמ"ב נפטרה רעייתו לאחר מחלה ממושכת, ואילו הוא עצמו נפטר עשר שנים לאחר מכן. בשנותיו האחרונות לקה במחלה ממארת, ובחודש אלול תשנ"ג נסע לחצר הרבי ונסע למספר רופאים אמריקאיים שלא הצליחו לרפא אותו. הוא חזר ארצה עוד לפני חודש תשרי, והתאשפז בבית הרפואה, ובכ"ו תשרי תשנ"ד נפטר.

משפחתו

אחיו:

• ר' שניאור זלמן קליין, נחלת הר חב"ד
• ר' ליפא קליין, מזכ"ל ישיבת הבוכרים 'אור שמחה', כפר חב"ד

בנותיו:

• ביתו פייגא, רעייתו של הרב ישראל צבי גליצנשטיין, נחלת הר חב"ד, קריית מלאכי
• ביתו דאבא, רעייתו של הרב משה חיים לוין, שליח הרבי לקנזינגטון, ברוקלין ניו יורק

נכדו:

• הרב מנחם מענדל גליצנשטיין (צ'רנוביץ') שליח הרבי בצ'רנוביץ, אוקראינה

קישורים חיצוניים

• שניאור זלמן ברגר , חסיד ללא פעמונים - תולדות הרב שואל משה ומרת חיה ליבא קליין
• כרטיסו בספר חסידים, נכתב עבורו בתקופת מגוריו בטשקנט. שמות ההורים צ"ל ר' שמואל מנחם ומרת מרים