הבדלים בין גרסאות בדף "רשימות אדמו"ר שליט"א"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (בכללותו הערך דליל חסר צדדי הפולמוס הבסיסיים)
(הגהה ועריכה. לא ראיתי את טענות המצדדים ואפשר להוסיפם)
שורה 1: שורה 1:
 
[[תמונה:רשימות.jpg|left|thumb|250px|שער קובץ רשימות]]
 
[[תמונה:רשימות.jpg|left|thumb|250px|שער קובץ רשימות]]
ה'''רשימות''' הינם כתבים אותם כתב [[הרבי]] לעצמו. דברים אלו הרבי שמר לעצמו, ורק בפעמים בודדות פרסם קטעים מהם, כמו ב[[ספר המאמרים תרס"ו]], ב[[היום יום]], ב[[אגרות קודש]], ב[[ספר המנהגים]], בהערותיו על [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] של [[אדמו"ר הריי"צ]] ול[[מניח|מניחי]] ה[[שיחות]] כשהתעוררו קשיים.
+
ה'''רשימות''' הינם כתבים אותם כתב [[הרבי]] לעצמו. רובם של הכתבים נשמרו אצל הרבי ולא ניתנו על ידו לפירסום, מלבד חלקים בודדים בהזדמנויות נדירות{{הערה|ביניהם: ב[[ספר המאמרים תרס"ו]], ב[[היום יום]], ב[[אגרות קודש]], ב[[ספר המנהגים]], בהערותיו על [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] של [[אדמו"ר הריי"צ]] ול[[מניח|מניחי]] ה[[שיחות]] כשהתעוררו קשיים.}}.
  
במשך השנים הזכיר הרבי כמה פעמים במכתביו רשימות אלו ואף הביא ממה שכתוב שם (בביטוי "רשימותי"), כמו כן נתן הרבי חלקים מסוימים לפרסום בהזדמנויות שונות (כדלעיל).
+
לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] הוציאו חלק מחברי [[אגודת חסידי חב"ד (ארה"ב)|אגודת חסידי חב"ד]] את הרשימות שנשמרו על ידי הרבי ב[[חדר הרבי|חדרו הקדוש]], והחלו להוציאם לאור בסדרת ספרים בשם "רשימות".
ליקוט חלקי של הרשימות נתפרסם ב'[[תורת מנחם]]' ח"א. 'ועד חיילי בית דוד' בישיבת תות"ל בנתניה ערכו ליקוט מקיף של כל הרשימות שפרסם הרבי, והדפיסו אותם בקונטרס תחת השם 'ליקוטי רשימות'.
 
 
 
בשנת [[תשע"ח]], הדפיס [[ועד תלמידי התמימים העולמי]] חלקים מהרשימות בפיענוח מחודש{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=109621 דיווח והחוברת הראשונה, באתר col]}}.
 
  
 
== חלקי הרשימות ==
 
== חלקי הרשימות ==
 
הרשימות מתחלקות לכמה וכמה מדורים:
 
הרשימות מתחלקות לכמה וכמה מדורים:
  
=== החלק הראשון: ===
+
=== החלק הראשון ===
 
* אגרות קודש: אגרות שכתב הרבי ונשלחו לאנשים אך לא פורסמו ב[[אגרות קודש]], וכן אגרות שקיבל והוסיף עליהם את הגהותיו.
 
* אגרות קודש: אגרות שכתב הרבי ונשלחו לאנשים אך לא פורסמו ב[[אגרות קודש]], וכן אגרות שקיבל והוסיף עליהם את הגהותיו.
  
שורה 22: שורה 19:
 
החלק השני הינו ספרים שהרבי כתב ולא יצאו לאור:
 
החלק השני הינו ספרים שהרבי כתב ולא יצאו לאור:
  
* [[היום יום חלק שני]]: שחלק קטן ממנו הודפס בהוספה להיום יום עם תרגום ב[[לשון הקודש]].
+
* [[היום יום חלק שני]]: חלק קטן ממנו הודפס בהוספה להיום יום עם תרגום ב[[לשון הקודש]].
  
* [[רשימת שניים אוחזין]]: קונטרס שלם שערך הרבי להדפסה ושלחו והגיהו (!) ואף צייר את שער הקונטרס בפרוטרוט עבור בני הישיבות. הקונטרס נדפס לראשונה בחלקו בי[[ניסן]] [[תשנ"ב]] בקובץ [[צדי"ק למלך]] ח"א, ולאחר מכן במלואו בשנת [[תשנ"ו]].
+
* [[רשימת שניים אוחזין]]: קונטרס שלם שערך הרבי להדפסה, שלחו והגיהו, ואף צייר את שער הקונטרס בפרוטרוט עבור בני הישיבות. הקונטרס נדפס לראשונה בחלקו ב[[י"א ניסן]] [[תשנ"ב]] בקובץ [[צדי"ק למלך]] ח"א, ולאחר מכן במלואו בשנת [[תשנ"ו]].
  
 
* מראי מקומות הגהות והערות קצרות ל[[תניא|סש"ב]]: במקומות רבים הרבי כתב על חיבור זה (שברצונו להדפיסו) וכן כתב בהקדמה לספר המפתחות שלו על [[תניא]] שיוציאו לאור בקרוב.
 
* מראי מקומות הגהות והערות קצרות ל[[תניא|סש"ב]]: במקומות רבים הרבי כתב על חיבור זה (שברצונו להדפיסו) וכן כתב בהקדמה לספר המפתחות שלו על [[תניא]] שיוציאו לאור בקרוב.
  
* סדר נטילת ידיים לסעודה וסדר ברכות הנהנין: הרבי העתיק את קונטרס "שם הגדולים" לנכדו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] (זלמן מרדכי) על סדר ברכה"נ והוסיף את הערותיו על סדר ברכה"נ. באגרות קודש כתב הרבי שרוצה להוציאו אך אינו יכול "מפני אפס הפנאי".
+
* סדר נטילת ידיים לסעודה וסדר ברכות הנהנין: הרבי העתיק את קונטרס "שם הגדולים" לנכדו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] (זלמן מרדכי) על סדר ברכה"נ והוסיף את הערותיו על סדר ברכה"נ. באגרות קודש{{מקור}} כתב הרבי שרוצה להוציאו אך אינו יכול "מפני אפס הפנאי".
  
* רשימת המנורה - סדר הדלקת נרות ה[[מנורה]] ב[[בית המקדש]] לכל הדעות ועל פי [[תורת החסידות]] ובעבודת האדם. נרשם ב[[פריז]] שב[[צרפת]] בשנת [[תרצ"ט]], על פי בקשת [[אדמו"ר הריי"צ]]. הרשימה כוללת י"א פרקים. יצא לאור בכ[[סיוון]] [[תשנ"ח]].
+
* רשימת המנורה - סדר הדלקת נרות ה[[מנורה]] ב[[בית המקדש]] לכל הדעות ועל פי [[תורת החסידות]] ובעבודת האדם. נרשם ב[[פריז]] שב[[צרפת]] בשנת [[תרצ"ט]], על פי בקשת [[אדמו"ר הריי"צ]]. הרשימה כוללת י"א פרקים. יצא לאור ב[[כ"ח סיוון]] [[תשנ"ח]].
  
 
* [[הגהות לסידור אדמו"ר הזקן]]: הגהות שכתב הרבי על סידור [[אדמו"ר הזקן]] ולא פירסמם.
 
* [[הגהות לסידור אדמו"ר הזקן]]: הגהות שכתב הרבי על סידור [[אדמו"ר הזקן]] ולא פירסמם.
  
== פרסום הרשימות ==
+
== פירסום הרשימות ==
 +
===לפני תשנ"ד===
 +
מתחילת קיץ [[תשנ"ב]] פורסמו כמה וכמה רשימות בקבצים [[צדי"ק למלך]], ובספר [[תורת מנחם התוועדויות]] חלק א' בתחילתו.
  
מתחילת [[קיץ]] [[תשנ"ב]] פורסמו כמה וכמה רשימות בקבצים [[צדי"ק למלך]], ובספר [[תורת מנחם התוועדויות]] חלק א' בתחילתו.  
+
רשימות אלו, לא היו חלק מחוברות ה"רשימות" שנמצאו במגירת הרבי - אלא שכאשר ערכו את סדרת [[אגרות קודש]], ביקשו מהרבי שיתן מכתבים מהשנים הראשונות, והרבי נתן חבילה של מכתבים. בחבילה ההיא היו כמה עמודים של "רשימות" וכן "היום יום חלק שני". כשנשאל הרבי על כך, הרבי ענה שהעורכים ימצאו מה לעשות עם זה. בפועל הרשימות נשארו בידי עורכי האגרות. בשנת תש"נ נתנו את "היום יום חלק שני" לרב [[פרץ בלוי]] (שפירסם אותו כהוספה למהדורת ה"היום יום" המתורגמת לעברית), ואת הרשימות הוציאו לאור בקובצי צדי"ק למלך ובחלק א' של תורת מנחם התוועדויות, כנ"ל. אחר כך, כשהתפרסמו סדרת הרשימות, העורכים גם פרסמו מחדש את ה"רשימות" הללו בתוך הסדרה (והושמטו מתורת מנחם חלק א' בהוצאה החדשה).
  
רשימות אלה, לא היו חלק מחוברות ה"רשימות" שנמצאו במגירת הרבי, אלא שכאשר ערכו את סדרת אג"ק, ביקשו מהרבי שיתן מכתבים מהשנים הראשונות, והרבי נתן חבילה של מכתבים, ובחבילה ההיא היה כמה עמודים של "רשימות" וכן "היום יום חלק שני", כשנשאל הרבי על כך, הרבי ענה שהעורכים ימצאו מה לעשות עם זה. בפועל זה נשאר בידי עורכי האג"ק, שבשנת תש"נ נתנו "היום יום חלק שני" ל[[פרץ בלוי]] לפרסם ביחד עם תרגום היום יום ללה"ק, וה"רשימות" התפרסמו כהוספה לתורת מנחם ח"א. אחר כך, כשהתפרסמו סדרת הרשימות, העורכים גם פרסמו מחדש את ה"רשימות" הללו בתוך הסדרה (והושמטו מתורת מנחם חלק א' בהוצאה החדשה).
+
'ועד חיילי בית דוד' בישיבת [[תומכי תמימים נתניה]] ערכו ליקוט מקיף של כל הרשימות שפירסם הרבי, והדפיסו אותם בקונטרס תחת השם 'ליקוטי רשימות'.
  
לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]], החלו חלק מחברי ועד [[אגודת חסידי חב"ד]] לפרסמם בצורה מסודרת בחוברות במשך כל שבוע, בערך עד תחלת שנת [[תש"ס]]. לאחר מכן יצאו חוברות אלו כסדרה, כשנושאים שנדונו בארוכה יוצאים כספר בפני עצמו (רשימת המנורה, שנים אוחזין, [[מראי מקומות והערות קצרות לספר של בינונים]], רשימת היומן).
+
===אחרי תשנ"ד===
 +
לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]], החלו חלק מחברי ועד [[אגודת חסידי חב"ד]] לפרסם מהרשימות שנשמרו בחדרו הקדוש של הרבי, בצורה מסודרת בחוברות במשך כל שבוע, בערך עד תחלת שנת [[תש"ס]]. בשל סגנונו הקצר של הרבי ברשימותיו (שנכתבו לעצמו, ולא לפירסום), ערכו המוציאים לאור פיענוח והסבר לדברי הרבי. לאחר מכן יצאו חוברות אלו כסדרה, כשנושאים שנדונו בארוכה יוצאים כספר בפני עצמו (רשימת המנורה, שנים אוחזין, [[מראי מקומות והערות קצרות לספר של בינונים]], רשימת היומן).
  
גילוי ופרסום הרשימות עוררו ספק על האפשרות ואופן הפירסום. בעקבות כך נערכו מספר אסיפות.
+
בשנת [[תשע"ח]], הדפיס [[ועד תלמידי התמימים העולמי]] חלקים מהרשימות בפיענוח מחודש{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=109621 דיווח והחוברת הראשונה, באתר col]}}.
 +
 
 +
==הפולמוס בקשר להוצאתם==
 +
גילוי ופירסום הרשימות לאחר ג' תמוז תשנ"ד עוררו ספק על האפשרות ואופן הפירסום. בעקבות כך נערכו מספר אסיפות.
  
 
===אסיפת אגו"ח===
 
===אסיפת אגו"ח===
האסיפה הראשונה כונסה על ידי מספר חברי [[אגו"ח]] ביום ב' [[אייר]] [[תשנ"ה]] ליד [[770]]. באסיפה השתתפו משפיעים, שלוחים ועסקנים מכל הגוונים:  
+
האסיפה הראשונה כונסה על ידי מספר חברי [[אגו"ח]] ביום [[ב' אייר]] [[תשנ"ה]] ליד [[770]]. באסיפה השתתפו משפיעים, שלוחים ועסקנים: הרב [[יואל כהן]], הרב [[שלום בער לוין]] (נציג אגו"ח), הרב [[אברהם יצחק שם טוב]], הרב [[שניאור זלמן גופין]], הרב [[משה מרדכי ארנשטיין]], הרב [[משולם זושא אלפרוביץ']], הרב [[שלמה זרחי]], הרב [[אברהם ברוך יצחק גרליצקי]], הרב [[מנחם מענדל גורדון]] ([[לונדון]]), הרב [[דוד רסקין]], הרב [[משה הרסון]], הרב [[אריה לייב קפלן]], הרב [[אהרן חיטריק]], הרב [[יהושע מונדשיין]], הרב [[אלתר אליהו פרידמן]], הרב [[יוסף יצחק הבלין]], הרב [[אליהו מטוסוב]], הרב [[יוסף וינברג]] ור' יוסף ברוך פרידמן.
 
 
הרב [[יואל כהן]], הרב [[שלום בער לוין]] (נציג אגו"ח), הרב [[אברהם יצחק שם טוב]], הרב [[שניאור זלמן גופין]], הרב [[משה מרדכי ארנשטיין]], הרב [[משולם זושא אלפרוביץ']], הרב [[שלמה זרחי]], הרב [[אברהם ברוך יצחק גרליצקי]], הרב [[מנחם מענדל גורדון]] ([[לונדון]]), הרב [[דוד רסקין]] יו"ר [[צעירי אגודת חב"ד]] המרכזית, הרב [[משה הרסון]], הרב [[אריה לייב קפלן]], הרב [[אהרן חיטריק]], הרב [[יהושע מונדשיין]], הרב [[אלתר אליהו פרידמן]], הרב [[יוסף יצחק הבלין]], הרב [[אליהו מטוסוב]], הרב [[יוסף וינברג]] ור' יוסף ברוך פרידמן.
 
  
 
האסיפה הונחתה על ידי ר' [[חיים שאול ברוק (קראון הייטס)|חיים שאול ברוק]] מ[[ועד הנחות בלה"ק]].
 
האסיפה הונחתה על ידי ר' [[חיים שאול ברוק (קראון הייטס)|חיים שאול ברוק]] מ[[ועד הנחות בלה"ק]].
  
באסיפה הוחלט על פרסום הרשימות.
+
באסיפה הוחלט על פירסום הרשימות.
  
 
===דיונים נוספים===
 
===דיונים נוספים===
כמאתיים [[חסיד]]י [[חב"ד]] מ[[ארץ הקודש]] התכנסו וקראו לא ללמוד ברשימות כיוון שהרבי מעולם לא נתן אותם לפרסום.
+
בהמשך לאסיפת אגו"ח{{הבהרה|מתי זה היה?}} התכנסו כמאתיים חסידי חב"ד מ[[ארץ הקודש]] וקראו לא ללמוד ברשימות כיוון שהרבי מעולם לא נתן אותם לפירסום. עד היום ישנם הנמנעים מלימוד ברשימות אלו, ומצטטים את דברי הרבי נגד לקיחת כתבים מרשותם של רבותינו נשיאנו והוצאה לאור מתורתם ללא רשות{{הערה|ראה למשל בקובץ [https://drive.google.com/file/d/0B9PiHDkuyHUjZndGdHl6V2lmR0ozRzRzc1NUZlMwWVhfY19V/view חיים שנים ישלם] ברוקלין, תשע"ח, עמוד 23 ואילך.}}, ובפרט דברי הרבי בקשר לרשימות אלו שמהם עולה אי רצונו לפרסמם{{הערה|מענה הרבי משנת תשמ"ז (פורסם בקובץ הנ"ל, ע' 6): "('''כנראה''' לא הדפסתי מרשימותי - לפועל) א"כ לא יוסיפו זה - עד שימצאו '''בהנדפס'''"}}.
  
הרב [[שלום יעקב חזן]] פירסם מאמר ב[[שבועון בית משיח]]{{הערה|נדפס שוב בקובץ [https://drive.google.com/file/d/0B9PiHDkuyHUjZndGdHl6V2lmR0ozRzRzc1NUZlMwWVhfY19V/view חיים שנים ישלם] ברוקלין, תשע"ח, עמוד 23 ואילך.}} ובו הצביע על בעיות רבות בתהליך פרסום הרשימות; אך לא שלל את הפרסום, ואף הוסיף ופרסם מספר [[הערות התמימים ואנ"ש|הערות]] על הרשימות.
+
הרב [[שלום יעקב חזן]] פירסם מאמר ב[[שבועון בית משיח]] ובו הצביע על בעיות רבות בתהליך פרסום הרשימות{{הערה|המאמר נדפס שוב בקובץ הנ"ל, בע' 23 (בהשמטות קלות).}}; אך לא שלל את הפרסום, ובאופן אישי אף הוסיף ופרסם מספר [[הערות התמימים ואנ"ש|הערות]] על הרשימות.
  
 
== לקריאה נוספת ==
 
== לקריאה נוספת ==
*הרב [[דוד פלדמן]], '''[[רשימו]] מהרשימות''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון [[חג הפסח]] [[תשנ"ה]], והמשכו בגליונות חודש [[אייר]] [[תשנ"ה]].
+
*הרב [[דוד פלדמן]], '''רשימו מהרשימות''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון [[חג הפסח]] [[תשנ"ה]], והמשכו בגליונות חודש [[אייר]] [[תשנ"ה]]
*הרב [[שלום יעקב חזן]], '''הרשימות הגנוזות''', [[שבועון בית משיח]] גליון 41 עמ' 27.
+
*הרב [[שלום יעקב חזן]], '''הרשימות הגנוזות''', [[שבועון בית משיח]] גליון 41 עמ' 27
  
 
==קישורים חיצונים==
 
==קישורים חיצונים==

גרסה מ־17:40, 23 במאי 2018

שער קובץ רשימות

הרשימות הינם כתבים אותם כתב הרבי לעצמו. רובם של הכתבים נשמרו אצל הרבי ולא ניתנו על ידו לפירסום, מלבד חלקים בודדים בהזדמנויות נדירות[1].

לאחר ג' תמוז תשנ"ד הוציאו חלק מחברי אגודת חסידי חב"ד את הרשימות שנשמרו על ידי הרבי בחדרו הקדוש, והחלו להוציאם לאור בסדרת ספרים בשם "רשימות".

חלקי הרשימות

הרשימות מתחלקות לכמה וכמה מדורים:

החלק הראשון

  • אגרות קודש: אגרות שכתב הרבי ונשלחו לאנשים אך לא פורסמו באגרות קודש, וכן אגרות שקיבל והוסיף עליהם את הגהותיו.
  • רשימות היומן - מהחלקים העיקריים והגדולים ברשימות, וכולל בתוכו: רשימת דברים של הרבי הריי"צ, וסיפורים ובמקומות בודדים - גם מנהגים. הסיפורים המובאים בחלק זה מתאפיינים בכך שהינם סיפורים השייכים וקשורים עם בית רבי, ובמהלך העריכה השמיטו העורכים סיפורים פרטיים מידי. הספר יצא לאור ביוזמת חלק מחברי אגודת חסידי חב"ד העולמית בתשס"ו.
  • רשמי נאומים: נאומים שהרבי מסר, וזו בעצם התמצית שלהם לפני האמירה (בחלקים מסוייימים כתוב "לא נאמר"). חלק נכבד מסר הרבי לשלום בער לוין כבר בשנת תשמ"ו ביחד עם חבילת אגרות מהשנים הראשונות, אותם שלח הרבי להדפסה באגרות קודש ואותם הדפיסו בתחילת "תורת מנחם" חלק א' (תשנ"ג) בשם "רשימות אדמו"ר שליט"א".
  • רשימות: דברי תורה שהרבי העלה על הכתב, לרוב הם אינן מסודרים לפי תאריך.

החלק השני

החלק השני הינו ספרים שהרבי כתב ולא יצאו לאור:

  • מראי מקומות הגהות והערות קצרות לסש"ב: במקומות רבים הרבי כתב על חיבור זה (שברצונו להדפיסו) וכן כתב בהקדמה לספר המפתחות שלו על תניא שיוציאו לאור בקרוב.
  • סדר נטילת ידיים לסעודה וסדר ברכות הנהנין: הרבי העתיק את קונטרס "שם הגדולים" לנכדו של אדמו"ר הצמח צדק (זלמן מרדכי) על סדר ברכה"נ והוסיף את הערותיו על סדר ברכה"נ. באגרות קודש[דרוש מקור] כתב הרבי שרוצה להוציאו אך אינו יכול "מפני אפס הפנאי".

פירסום הרשימות

לפני תשנ"ד

מתחילת קיץ תשנ"ב פורסמו כמה וכמה רשימות בקבצים צדי"ק למלך, ובספר תורת מנחם התוועדויות חלק א' בתחילתו.

רשימות אלו, לא היו חלק מחוברות ה"רשימות" שנמצאו במגירת הרבי - אלא שכאשר ערכו את סדרת אגרות קודש, ביקשו מהרבי שיתן מכתבים מהשנים הראשונות, והרבי נתן חבילה של מכתבים. בחבילה ההיא היו כמה עמודים של "רשימות" וכן "היום יום חלק שני". כשנשאל הרבי על כך, הרבי ענה שהעורכים ימצאו מה לעשות עם זה. בפועל הרשימות נשארו בידי עורכי האגרות. בשנת תש"נ נתנו את "היום יום חלק שני" לרב פרץ בלוי (שפירסם אותו כהוספה למהדורת ה"היום יום" המתורגמת לעברית), ואת הרשימות הוציאו לאור בקובצי צדי"ק למלך ובחלק א' של תורת מנחם התוועדויות, כנ"ל. אחר כך, כשהתפרסמו סדרת הרשימות, העורכים גם פרסמו מחדש את ה"רשימות" הללו בתוך הסדרה (והושמטו מתורת מנחם חלק א' בהוצאה החדשה).

'ועד חיילי בית דוד' בישיבת תומכי תמימים נתניה ערכו ליקוט מקיף של כל הרשימות שפירסם הרבי, והדפיסו אותם בקונטרס תחת השם 'ליקוטי רשימות'.

אחרי תשנ"ד

לאחר ג' תמוז תשנ"ד, החלו חלק מחברי ועד אגודת חסידי חב"ד לפרסם מהרשימות שנשמרו בחדרו הקדוש של הרבי, בצורה מסודרת בחוברות במשך כל שבוע, בערך עד תחלת שנת תש"ס. בשל סגנונו הקצר של הרבי ברשימותיו (שנכתבו לעצמו, ולא לפירסום), ערכו המוציאים לאור פיענוח והסבר לדברי הרבי. לאחר מכן יצאו חוברות אלו כסדרה, כשנושאים שנדונו בארוכה יוצאים כספר בפני עצמו (רשימת המנורה, שנים אוחזין, מראי מקומות והערות קצרות לספר של בינונים, רשימת היומן).

בשנת תשע"ח, הדפיס ועד תלמידי התמימים העולמי חלקים מהרשימות בפיענוח מחודש[2].

הפולמוס בקשר להוצאתם

גילוי ופירסום הרשימות לאחר ג' תמוז תשנ"ד עוררו ספק על האפשרות ואופן הפירסום. בעקבות כך נערכו מספר אסיפות.

אסיפת אגו"ח

האסיפה הראשונה כונסה על ידי מספר חברי אגו"ח ביום ב' אייר תשנ"ה ליד 770. באסיפה השתתפו משפיעים, שלוחים ועסקנים: הרב יואל כהן, הרב שלום בער לוין (נציג אגו"ח), הרב אברהם יצחק שם טוב, הרב שניאור זלמן גופין, הרב משה מרדכי ארנשטיין, הרב משולם זושא אלפרוביץ', הרב שלמה זרחי, הרב אברהם ברוך יצחק גרליצקי, הרב מנחם מענדל גורדון (לונדון), הרב דוד רסקין, הרב משה הרסון, הרב אריה לייב קפלן, הרב אהרן חיטריק, הרב יהושע מונדשיין, הרב אלתר אליהו פרידמן, הרב יוסף יצחק הבלין, הרב אליהו מטוסוב, הרב יוסף וינברג ור' יוסף ברוך פרידמן.

האסיפה הונחתה על ידי ר' חיים שאול ברוק מועד הנחות בלה"ק.

באסיפה הוחלט על פירסום הרשימות.

דיונים נוספים

בהמשך לאסיפת אגו"ח[דרושה הבהרה] התכנסו כמאתיים חסידי חב"ד מארץ הקודש וקראו לא ללמוד ברשימות כיוון שהרבי מעולם לא נתן אותם לפירסום. עד היום ישנם הנמנעים מלימוד ברשימות אלו, ומצטטים את דברי הרבי נגד לקיחת כתבים מרשותם של רבותינו נשיאנו והוצאה לאור מתורתם ללא רשות[3], ובפרט דברי הרבי בקשר לרשימות אלו שמהם עולה אי רצונו לפרסמם[4].

הרב שלום יעקב חזן פירסם מאמר בשבועון בית משיח ובו הצביע על בעיות רבות בתהליך פרסום הרשימות[5]; אך לא שלל את הפרסום, ובאופן אישי אף הוסיף ופרסם מספר הערות על הרשימות.

לקריאה נוספת

קישורים חיצונים

  1. ביניהם: בספר המאמרים תרס"ו, בהיום יום, באגרות קודש, בספר המנהגים, בהערותיו על ספר השיחות של אדמו"ר הריי"צ ולמניחי השיחות כשהתעוררו קשיים.
  2. דיווח והחוברת הראשונה, באתר col
  3. ראה למשל בקובץ חיים שנים ישלם ברוקלין, תשע"ח, עמוד 23 ואילך.
  4. מענה הרבי משנת תשמ"ז (פורסם בקובץ הנ"ל, ע' 6): "(כנראה לא הדפסתי מרשימותי - לפועל) א"כ לא יוסיפו זה - עד שימצאו בהנדפס"
  5. המאמר נדפס שוב בקובץ הנ"ל, בע' 23 (בהשמטות קלות).