הבדלים בין גרסאות בדף "רש"י"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 31: שורה 31:
 
{{ערך מורחב|ערך=[[שיטת הלימוד של הרבי#דרך הלימוד בתורתו של הרבי|שיטתו של הרבי בלימוד רש"י על התורה]]}}
 
{{ערך מורחב|ערך=[[שיטת הלימוד של הרבי#דרך הלימוד בתורתו של הרבי|שיטתו של הרבי בלימוד רש"י על התורה]]}}
  
לאחר פטירתו אמו בשנת תשכ"ה החל הרבי לזכרה לבאר מידי שבוע קטע מפירוש רש"י על התורה, ולאורך השנים נצברו עשרות כללים שקבע הרבי בלימוד דברי רש"י, אותם הוכיח מתוך רש"י עצמו והראה כיצד ניתן לראות אותם במקומות נוספים בדברי רש"י.
+
לאחר פטירת אמו בשנת תשכ"ה החל הרבי לזכרה לבאר מידי שבוע קטע מפירוש רש"י על התורה, ולאורך השנים נצברו עשרות כללים שקבע הרבי בלימוד דברי רש"י, אותם הוכיח מתוך רש"י עצמו והראה כיצד ניתן לראות אותם במקומות נוספים בדברי רש"י.
  
 
בשיחה מיוחדת הגדיר הרבי את רש"י כ'מלמד טוב', וכ'ראש המלמדים'{{הערה|התוועדויות תשמ"ה חלק א' עמוד 529.}}.
 
בשיחה מיוחדת הגדיר הרבי את רש"י כ'מלמד טוב', וכ'ראש המלמדים'{{הערה|התוועדויות תשמ"ה חלק א' עמוד 529.}}.

גרסה מ־21:45, 4 באוגוסט 2020

ציור המיוחס לרש"י
בית מדרשו של רשי בוורמיזא

רבינו שלמה יצחקי, הידוע בכינויו רש"י, נולד לאביו רבינו יצחק הצרפתי, בעיר טרואה (Troyes, 'טרויישׂ' בעבר) שבצפון צרפת קרוב לשנת ד' תתא. ונפטר בשנת ד'תתס"ה, ובה נקבר.

תולדות חייו

בהיותו בן שמונה, עזב את עיר הולדתו טרואה, בדרכו לוורמס, ומיינץ, מרכזי הלימוד היהודי, ולאחר שנים של לימוד, בהיותו נשוי עם שני ילדות, חזר רש"י לעיר הולדתו טרואה, כדי להנהיג את הקהילה היהודית במקום.

בהיותו בטרואה הנהיג רש"י את הקהילה בגאון, הוא המשיך לכתוב את פירושיו[1].

לקראת פטירתו, החל מסע הצלב הראשון, יהודים באיזור הריין, וביניהם תלמידים ו'חברים' של רש"י, נתפסו ונרצחו בידיהם הטמאות של הצלבנים. מיהודי טרואה, נחסך שביל הדמים, אבל לא האימה.

בעקבות מסעות הצלב, רש"י התמודד עם שאלות הלכתיות בקשר ליהודים שהתנצרו מתוך אונס, ומה היחס אליהם כעת. לעת זקנתו, רש"י נשאר בעיקר בביתו, והכתיב לנכדו ר' שלמה בן מאיר (לימים הרשב"ם).

משפחתו

לרש"י לא נולדו בנים, אלא שני בנות, ובהיות הדבר כך, רש"י שיתף אותם בפירושיו, והם עזרו לו בכתיבת פירושו על התנ"ך והתלמוד וסייעו לו בעניית מכתבים בקשר לשאלות הלכה שנשלחו אליו, מאוחר יותר בנותיו יוכבד ומרים נישאו לשני תלמידי חכמים, ר' מאיר ורבי יהודה בן נתן, שעם הזמן כתבו פירושים משלהם על התורה. ילדיהם ונכדיהם היו גם הם מנהיגי הקהילה היהודית בצרפת ונקראו בשם הכולל, בעלי התוספות. ביניהם נכדו הידוע של רש"י, ר"ת שהנהיג את הדור הבא בתקופה הקשה של מסעות הצלב.

פירושו על הש"ס

שיטתו של רש"י בפירושו על התלמוד בבלי היא לפרש את הגמרא לפי הפשט, גם כאשר הדבר נוגד להלכה למעשה[2]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

הפעולה הפנימית של לימוד רש"י על התורה ועל הש"ס

אדמו"ר הזקן אמר פעם: פירוש רש"י אויף חומש איז יינה של תורה, פותח הלב ומגלה אהבה ויראה עצמיות, פירוש רש"י אויף גמרא איז פותח המוח ומגלה שכל עצמי. תרגום מאידיש: פירוש רש"י על חומש הוא יינה של תורה, פותח הלב ומגלה אהבה ויראה עצמיות, פירוש רש"י על גמרא פותח המוח ומגלה שכל עצמי.[3]

הרבי העיד על עצמו:"איך קָאך זיך דָאך בלימוד פירוש רש"י" [= לי הרי יש "קאָך" בלימוד פירוש רש"י][4].

שמו

שמו המקורי של רש"י הינו "שלמה ירחי", ירחי כדי להזכיר שהוא או אביו רבינו יצחק הצרפתי התגוררו בלוניל שבצרפת (פירוש השם 'לוניל' בצרפתית = 'ירח'), מפני שהיו מכנים אותו בתקופה ההיא 'רבינו שלמה', - ר"ש וכדי לא לומר ר"ש שפרושו עני, הוסיפו את השם ירחי או יצחקי לרמז את שם אביו.

רש"י בתורתו של הרבי

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שיטתו של הרבי בלימוד רש"י על התורה

לאחר פטירת אמו בשנת תשכ"ה החל הרבי לזכרה לבאר מידי שבוע קטע מפירוש רש"י על התורה, ולאורך השנים נצברו עשרות כללים שקבע הרבי בלימוד דברי רש"י, אותם הוכיח מתוך רש"י עצמו והראה כיצד ניתן לראות אותם במקומות נוספים בדברי רש"י.

בשיחה מיוחדת הגדיר הרבי את רש"י כ'מלמד טוב', וכ'ראש המלמדים'[5].

לעיתים מגדיר הרבי את פירוש רש"י על הגמרא כ"פשוטו של ש"ס", כשם שפירושו על התורה הוא "פשוטו של מקרא"[6].

ראו גם

לקריאה נוספת

  • יחזקאל סופר, מעייני רש"י - סוגיות ומהלכים בפשוטו של מקרא לאור שיחותיו של הרבי, תשע"ה.

קישורים חיצוניים


הערות שוליים

  1. מתוך ענווה החל לפרסמם בגוף שלישי, וקרא להם 'עבודות ש"י' (ר"ת של שמו, שלמה יצחקי). יהודי טרואה, הם אלו שהוסיפו את האות ר' המסמלת את "רבינו" לתחילת המילה, והפכו אותה לכינוי הידוע, רש"י.
  2. אגרות קודש חלק ב עמוד רמב.
  3. היום יום, כ"ט שבט.
  4. התוועדויות תשמ"ה ח"א
  5. התוועדויות תשמ"ה חלק א' עמוד 529.
  6. תורת מנחם הדרנים על הש"ס, ועוד.