הבדלים בין גרסאות בדף "רפאל נימוטין"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 1: שורה 1:
 
{{אין תמונה}}
 
{{אין תמונה}}
הרב '''רפאל נימוטין''' (?-[[ט' ניסן]] [[תשס"ד]]) היה [[שוחט]] חסיד חב"ד שהתגורר ב[[לנינגרד]] ומסר נפשו על מנת להעמיד שוחטים שומרי תורה ומצוות. בערוב ימיו עלה לארץ ישראל והתגורר בשכונת רמות א' ב[[ירושלים]].
+
הרב '''רפאל נימוטין''' ([[תרס"ט]]-[[ט' ניסן]] [[תשס"ד]]) היה [[שוחט]] חסיד חב"ד שהתגורר ב[[לנינגרד]] ומסר נפשו על מנת להעמיד שוחטים שומרי תורה ומצוות. בערוב ימיו עלה לארץ ישראל והתגורר בשכונת רמות א' ב[[ירושלים]].
  
 
==תולדות חיים==
 
==תולדות חיים==
שורה 10: שורה 10:
  
 
לרגל ה[[בר מצווה]] שלו נכנס ל[[יחידות]] אצל [[אדמו"ר הריי"צ]] יחד עם אביו, ו[[אדמו"ר הריי"צ]] הורה לו לקבוע מקום לתפילתו ולא להסתובב בשעת התפילה בבית הכנסת אנה ואנה כשידיו משחקות עם רצועות התפילין של ראש (ותוך כדי הדברים הראה [[אדמו"ר הריי"צ]] בידיו את התנועה של אלו שעושים כך).
 
לרגל ה[[בר מצווה]] שלו נכנס ל[[יחידות]] אצל [[אדמו"ר הריי"צ]] יחד עם אביו, ו[[אדמו"ר הריי"צ]] הורה לו לקבוע מקום לתפילתו ולא להסתובב בשעת התפילה בבית הכנסת אנה ואנה כשידיו משחקות עם רצועות התפילין של ראש (ותוך כדי הדברים הראה [[אדמו"ר הריי"צ]] בידיו את התנועה של אלו שעושים כך).
 +
 
היה נכנס ויוצא בבית הגאון הראגאצ'ווי ר' יוסף ראזין בלענינגראד.
 
היה נכנס ויוצא בבית הגאון הראגאצ'ווי ר' יוסף ראזין בלענינגראד.
בשנת תרצ"ז לאחרי שאביו הרב החסיד הר"ר שמואל הי"ד נאסר בשנת תרצ"ז, הוא הי' מהראשונים של העשרה הרוגי מלכות, נאסר בחודש מנ"א תרצ"ז, והרגו אותו במרתפי הנ.ק.וו.ד לאחרי שבועיים בחודש אלול תרצ"ז, הנה כל משפחת ניעמאיטין נשלחו לגלות מעיר לענינגראד, ובמיוחד ר' רפאל נשלח לגלות, בסיביר, והי' שם יותר מ20 שנה בגלות, עד לאחרי שנות ה50 ששוחרר לאחרי שסטאלין ימש"ו מת.
 
  
לאחר נישואיו באמצע שנות המלחמה, שאז ידי הנ.ק.וו.ד. הייתה עסוקה בעניני המלחמה, יצא ממקום גלותו, ונשא את זוג' מרת פאשע תחי', והמשיך להתגורר בעיר, עד שנאסר עוד הפעם לאחרי המלחמה, וכשהצליחו לתופסו נכלא ונשלח לגלות למשך 17 שנה, מהכלא נשלח לגלות לקזחסטאן בערים אלמא אטא וקוסטנאי. ולאחרי שיצא לחירות בסוף שנות החמישים למנינם, הנה היות שרכש את אומנות ה[[שוחט|שחיטה]] בעת היותו צעיר לימים ושימש אצל זקינו הרב הגאון הרב החסיד הר"ר יהושע ניעמאיטין בעיר וויטעבסק,וקיבל ממנו קבלה. הנה לאחרי ששוחרר בשנות החמישים, ולא היו שוחטים בעיר לענינגראד, הנה הוא לקח על עצמו את מלכת הזביחה ועסק ב[[מסירות נפש]] בשחיטת [[בשר]] כשר תחת מגף השלטון הסובייטי, ואף עסק בהכשרת שוחטים אחרים באומנות זו חרף הסכנה שבדבר. ה[[ק.ג.ב.|משטרה החשאית]] ערכה מרדף נרחב אחריו,
+
בשנת [[תרצ"ז]] לאחרי שאביו הר"ר שמואל הי"ד נאסר בשנת תרצ"ז, הוא הי' מהראשונים של העשרה הרוגי מלכות, נאסר בחודש מנ"א [[תרצ"ז]], והרגו אותו במרתפי הנ.ק.וו.ד לאחרי שבועיים בחודש אלול תרצ"ז, הנה כל משפחתו נשלחו לגלות מעיר לנינגרד, בסיביר, והי' שם יותר מ20 שנה בגלות, באמצע שנות המלחמה, שאז ידי הנ.ק.וו.ד. היו עסוקים בעניני המלחמה, יצא ממקום גלותו, ו[[נישואין|נשא]] את זוגתו מרת פאשע, והמשיך להתגורר בעיר, עד שנאסר עוד הפעם לאחרי המלחמה, וכשהצליחו לתופסו נכלא ונשלח לגלות למשך 17 שנה, מהכלא נשלח לגלות ל[[קזחסטאן]] בערים [[אלמא אטא]] ו[[קוסטנאי]]. ולאחרי שיצא לחירות בסוף שנות החמישים [[מניין אומות העולם|למניינם]] במיתת [[סטלין]], הנה היות שרכש את אומנות ה[[שוחט|שחיטה]] בעת היותו צעיר לימים ושימש אצל זקנו הגאון החסיד הר"ר יהושע נימוטין בעיר וויטבסק, וקיבל ממנו קבלה. הנה מאחר ולא היו שוחטים בעיר לנינגרד, לקח הוא על עצמו את מלאכת הזביחה ועסק ב[[מסירות נפש]] בשחיטת [[בשר]] כשר תחת מגף השלטון הסובייטי, ואף עסק בהכשרת שוחטים אחרים באומנות זו חרף הסכנה שבדבר. ה[[ק.ג.ב.|משטרה החשאית]] ערכה מרדף נרחב אחריו.
  
עם נפילת מסך הברזל, יצא את גבולות ברית המועצות ועלה לארץ הקודש, התיישב בשכונת [[רמות]] ב[[ירושלים]], ונפטר בשיבה טובה ב[[ט' ניסן]] [[תשס"ד]] בגיל 95. הלוויתו יצאה מבית הלוויות שמגר, והוא ונטמן בבית העלמין בהר המנוחות.
+
עם נפילת מסך הברזל, יצא את גבולות ברית המועצות ועלה לארץ הקודש, התיישב בשכונת [[רמות]] ב[[ירושלים]], ונפטר בשיבה טובה ב[[ט' ניסן]] [[תשס"ד]] בגיל 95 ונטמן בהר המנוחות.
  
על שמו הוקם "מכון ר"ן" ב[[מוסקבה]], הנושא את שמו בראשי תיבות, וממשיך בדרכו העמדת שוחטים יראי שמים עבור הקהילת היהודית ב[[רוסיה]] ובתפוצות.
+
על שמו הוקם "[[מכון ר"ן]]" ב[[מוסקבה]], הנושא את שמו בראשי תיבות, וממשיך בדרכו העמדת שוחטים יראי שמים עבור הקהילה היהודית ב[[רוסיה]] ובתפוצות.
  
 
{{מיון רגיל:נימוטין, רפאל}}
 
{{מיון רגיל:נימוטין, רפאל}}

גרסה מ־08:32, 26 במאי 2020

Male no free image yet-he.svg.png

הרב רפאל נימוטין (תרס"ט-ט' ניסן תשס"ד) היה שוחט חסיד חב"ד שהתגורר בלנינגרד ומסר נפשו על מנת להעמיד שוחטים שומרי תורה ומצוות. בערוב ימיו עלה לארץ ישראל והתגורר בשכונת רמות א' בירושלים.

תולדות חיים

נולד בדווינסק בשנת תרס"ט לאביו החסיד ר' שמואל נימוטין.

בילדותו עברה משפחתו בהוראת אדמו"ר הרש"ב להתגורר בפטרבורג ואביו ניהל במקום מסעדה יהודית כשרה ובית הארחה, כדי שהעוברים ושבים בעיר יוכלו להתארח במקום ראוי לשומרי תורה ומצוות ולאכול מזון כשר.

בהיותו ילד צעיר, זכה לישון בחדר אחד יחד עם הרבי שהגיע בשנת תרפ"ד לבקר את חותנו לעתיד אדמו"ר הריי"צ שהתגורר באותה שעה בפטרבורג, והוא אף זכה שהרבי ילמד אותו הקלדה עיוורת כאות הוקרה על זה שנתן לו את מיטתו האישית.

לרגל הבר מצווה שלו נכנס ליחידות אצל אדמו"ר הריי"צ יחד עם אביו, ואדמו"ר הריי"צ הורה לו לקבוע מקום לתפילתו ולא להסתובב בשעת התפילה בבית הכנסת אנה ואנה כשידיו משחקות עם רצועות התפילין של ראש (ותוך כדי הדברים הראה אדמו"ר הריי"צ בידיו את התנועה של אלו שעושים כך).

היה נכנס ויוצא בבית הגאון הראגאצ'ווי ר' יוסף ראזין בלענינגראד.

בשנת תרצ"ז לאחרי שאביו הר"ר שמואל הי"ד נאסר בשנת תרצ"ז, הוא הי' מהראשונים של העשרה הרוגי מלכות, נאסר בחודש מנ"א תרצ"ז, והרגו אותו במרתפי הנ.ק.וו.ד לאחרי שבועיים בחודש אלול תרצ"ז, הנה כל משפחתו נשלחו לגלות מעיר לנינגרד, בסיביר, והי' שם יותר מ20 שנה בגלות, באמצע שנות המלחמה, שאז ידי הנ.ק.וו.ד. היו עסוקים בעניני המלחמה, יצא ממקום גלותו, ונשא את זוגתו מרת פאשע, והמשיך להתגורר בעיר, עד שנאסר עוד הפעם לאחרי המלחמה, וכשהצליחו לתופסו נכלא ונשלח לגלות למשך 17 שנה, מהכלא נשלח לגלות לקזחסטאן בערים אלמא אטא וקוסטנאי. ולאחרי שיצא לחירות בסוף שנות החמישים למניינם במיתת סטלין, הנה היות שרכש את אומנות השחיטה בעת היותו צעיר לימים ושימש אצל זקנו הגאון החסיד הר"ר יהושע נימוטין בעיר וויטבסק, וקיבל ממנו קבלה. הנה מאחר ולא היו שוחטים בעיר לנינגרד, לקח הוא על עצמו את מלאכת הזביחה ועסק במסירות נפש בשחיטת בשר כשר תחת מגף השלטון הסובייטי, ואף עסק בהכשרת שוחטים אחרים באומנות זו חרף הסכנה שבדבר. המשטרה החשאית ערכה מרדף נרחב אחריו.

עם נפילת מסך הברזל, יצא את גבולות ברית המועצות ועלה לארץ הקודש, התיישב בשכונת רמות בירושלים, ונפטר בשיבה טובה בט' ניסן תשס"ד בגיל 95 ונטמן בהר המנוחות.

על שמו הוקם "מכון ר"ן" במוסקבה, הנושא את שמו בראשי תיבות, וממשיך בדרכו העמדת שוחטים יראי שמים עבור הקהילה היהודית ברוסיה ובתפוצות.