הבדלים בין גרסאות בדף "רפ"ח ניצוצין"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | '''רפ"ח ניצוצין''' הוא מושג | + | '''רפ"ח ניצוצין''' הוא מושג ב[[תורת הקבלה]], המתאר את אחת התוצאות של "[[שבירת הכלים]]" של [[עולם התוהו]]. |
==עניינם== | ==עניינם== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[שבירת הכלים]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[שבירת הכלים]]}} | ||
| − | כידוע היו בתוהו "אורות מרובים וכלים מועטים", ומכיון שהכלים לא יכלו להכיל את האורות "נשברו" הכלים ונפלו | + | כידוע היו בתוהו "אורות מרובים וכלים מועטים", ומכיון שהכלים לא יכלו להכיל את האורות "נשברו" הכלים ונפלו ל[[עולם הבריאה]]{{הערה|בכללות, ובפרטות יותר נפלו לכל עולמות [[אבי"ע]].}}. המשל המובא לזה הוא רב המוסר לתלמיד שיעור ברמה שלמעלה מהבנתו – לא די שהתלמיד לא יבין כלום אלא עוד זאת שיצא מהשיעור מבולבל '''יותר''' מאשר לפניו. משל נוסף מובא מספר שנקרעו דפיו והתפזרו כל האותיות שבו - למרות שבמקורן הייתה כל אחת מהאותיות חלק מרעיון מסויים, כפי שהיא כעת (לאחר שנפרדה משאר האותיות) לא רק שלא ניכר מאין הגיעה, אלא עוד זאת שבאמת אין בה מאומה מאותו רעיון. |
| − | נפילת הניצוצות נרמזת{{הערה|בכתבי האר"י ז"ל.}} בפסוק "ורוח אלקים מרחפת על פני המים"{{הערה|בראשית א, ב.}}: "מרחפת" הוא [[נוטריקון]] '''רפ"ח מת''', אך מספר זה הוא באצילות. בירידת הניצוצות ל[[עולמות בי"ע]], הם התחלקו שוב ושוב לריבוי ניצוצות פרטיים. | + | נפילת הניצוצות נרמזת{{הערה|בכתבי האר"י ז"ל.}} בפסוק "ורוח אלקים מרחפת על פני המים"{{הערה|בראשית א, ב.}}: "מרחפת" הוא [[נוטריקון]] '''רפ"ח מת''', אך מספר זה הוא באצילות. בירידת הניצוצות ל[[עולמות בי"ע]], הם התחלקו שוב ושוב לריבוי ניצוצות פרטיים. |
| − | כתוצאה משבירת הכלים קרו שלושה דברים: | + | כתוצאה משבירת הכלים קרו שלושה דברים: |
| − | '''א. עיקר האורות''' הסתלקו מהכלים (ועמדו למעלה באצילות). | + | |
| − | '''ב. הכלים''' נשברו ("מתו") וירדו לעולם הבריאה. | + | '''א. עיקר האורות''' הסתלקו מהכלים (ועמדו למעלה באצילות). |
| − | '''ג. רפ"ח ניצוצות''' הנמוכים של האורות ירדו יחד עם הכלים לבריאה (בכדי שיוכלו לקום לתחיה | + | |
| + | '''ב. הכלים''' נשברו ("מתו") וירדו לעולם הבריאה. | ||
| + | |||
| + | '''ג. רפ"ח ניצוצות''' הנמוכים של האורות ירדו יחד עם הכלים לבריאה (בכדי שיוכלו לקום לתחיה ב[[תחיית המתים]]). | ||
==איסופם על ידי [[עבודת הבירורים]]== | ==איסופם על ידי [[עבודת הבירורים]]== | ||
| − | בירור רפ"ח הניצוצות מהווה הקדמה | + | בירור רפ"ח הניצוצות מהווה הקדמה ל[[גאולה]]. לפי [[האריז"ל]], 202 ניצוצות כבר בוררו בגלות [[מצרים]] שנאמר "וגם ערב רב עלה איתם" - רב בגימטריה 202. ומאז נותרו לבירור 86 ניצוצות (בגימטריה אלקים). |
| − | בשנת [[תשמ" | + | בשנת [[תשמ"ו]] הודיע [[הרבי]] שכבר נסתיימה עבודת הבירורים וכל הניצוצות בוררו. |
==חשבונן== | ==חשבונן== | ||
| − | מספרם של הניצוצות שנפלו הוא 288 (רפ"ח), שהוא ארבע פעמים 72 (ע"ב){{הערה|בספר קל"ח פתחי חכמה שחיבר הרמח"ל לוצאטו פתח נ"ז.}}. כדי להבין{{הערה|ע"פ ע"ח שער י"ח.}} זאת יש להקדים כמה הקדמות: | + | מספרם של הניצוצות שנפלו הוא 288 (רפ"ח), שהוא ארבע פעמים 72 (ע"ב){{הערה|בספר קל"ח פתחי חכמה שחיבר הרמח"ל לוצאטו פתח נ"ז.}}. כדי להבין{{הערה|ע"פ ע"ח שער י"ח.}} זאת יש להקדים כמה הקדמות: |
| − | # | + | # את שם [[הוי"ה (שם)|הוי']] אפשר לכתוב במילוי בארבעה אופנים שונים, שב[[גימטריה]] הם – [[ע"ב]], [[ס"ג]], [[מ"ה]] ו[[ב"ן]]. בכל אחד מארבעה צירופים אלו העיקר הוא צורת האותיות, ואילו חשבונן (הגימטריה שלהן) שני בחשיבותו. גם בדרגה השניה (המילוי של המילוי) זה אותו דבר – העיקר הוא צורת האותיות והחשבון הוא משני, וכן הוא בדרגה השלישית וכן הלאה. |
| − | # | + | # בשעת "שבירת הכלים" נפלו לבריאה יחד עם הכלים הניצוצות השייכים אליהם. דהיינו, הניצוצות דע"ב ירדו עם הכלים דע"ב, הניצוצות דס"ג ירדו עם הכלים דס"ג וכו'. |
| − | # | + | # ככל שהשם נמוך יותר הייתה בו שבירה גדולה יותר, דהיינו, ירדו ממנו יותר ניצוצות. |
| − | '''וכעת יהיה מובן יותר החשבון:''' | + | '''וכעת יהיה מובן יותר החשבון:''' |
* משם ע"ב נפלו הניצוצות רק מדרגה השישית שבו והלאה. דרגה זו היא חשבון שם הוי' במילוי יו"ד = ע"ב. | * משם ע"ב נפלו הניצוצות רק מדרגה השישית שבו והלאה. דרגה זו היא חשבון שם הוי' במילוי יו"ד = ע"ב. | ||
* משם ס"ג נפלו הניצוצות כבר מדרגה החמישית שבו והלאה, וחשבונן הוא ס"ג יחד עם מספר האותיות = ע"ג. | * משם ס"ג נפלו הניצוצות כבר מדרגה החמישית שבו והלאה, וחשבונן הוא ס"ג יחד עם מספר האותיות = ע"ג. | ||
* משם מ"ה נפלו הניצוצות כבר מדרגה השלישית שבו, וחשבונן מ"ה וכ"ו = ע"א. | * משם מ"ה נפלו הניצוצות כבר מדרגה השלישית שבו, וחשבונן מ"ה וכ"ו = ע"א. | ||
* ומשם ב"ן ירדו י' אותיות דאחור שלו, שחשבונן ע"ב. | * ומשם ב"ן ירדו י' אותיות דאחור שלו, שחשבונן ע"ב. | ||
| − | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה מ־05:30, 23 בינואר 2022
רפ"ח ניצוצין הוא מושג בתורת הקבלה, המתאר את אחת התוצאות של "שבירת הכלים" של עולם התוהו.
תוכן עניינים
עניינם
| ערך מורחב – שבירת הכלים |
כידוע היו בתוהו "אורות מרובים וכלים מועטים", ומכיון שהכלים לא יכלו להכיל את האורות "נשברו" הכלים ונפלו לעולם הבריאה[1]. המשל המובא לזה הוא רב המוסר לתלמיד שיעור ברמה שלמעלה מהבנתו – לא די שהתלמיד לא יבין כלום אלא עוד זאת שיצא מהשיעור מבולבל יותר מאשר לפניו. משל נוסף מובא מספר שנקרעו דפיו והתפזרו כל האותיות שבו - למרות שבמקורן הייתה כל אחת מהאותיות חלק מרעיון מסויים, כפי שהיא כעת (לאחר שנפרדה משאר האותיות) לא רק שלא ניכר מאין הגיעה, אלא עוד זאת שבאמת אין בה מאומה מאותו רעיון.
נפילת הניצוצות נרמזת[2] בפסוק "ורוח אלקים מרחפת על פני המים"[3]: "מרחפת" הוא נוטריקון רפ"ח מת, אך מספר זה הוא באצילות. בירידת הניצוצות לעולמות בי"ע, הם התחלקו שוב ושוב לריבוי ניצוצות פרטיים.
כתוצאה משבירת הכלים קרו שלושה דברים:
א. עיקר האורות הסתלקו מהכלים (ועמדו למעלה באצילות).
ב. הכלים נשברו ("מתו") וירדו לעולם הבריאה.
ג. רפ"ח ניצוצות הנמוכים של האורות ירדו יחד עם הכלים לבריאה (בכדי שיוכלו לקום לתחיה בתחיית המתים).
איסופם על ידי עבודת הבירורים
בירור רפ"ח הניצוצות מהווה הקדמה לגאולה. לפי האריז"ל, 202 ניצוצות כבר בוררו בגלות מצרים שנאמר "וגם ערב רב עלה איתם" - רב בגימטריה 202. ומאז נותרו לבירור 86 ניצוצות (בגימטריה אלקים).
בשנת תשמ"ו הודיע הרבי שכבר נסתיימה עבודת הבירורים וכל הניצוצות בוררו.
חשבונן
מספרם של הניצוצות שנפלו הוא 288 (רפ"ח), שהוא ארבע פעמים 72 (ע"ב)[4]. כדי להבין[5] זאת יש להקדים כמה הקדמות:
- את שם הוי' אפשר לכתוב במילוי בארבעה אופנים שונים, שבגימטריה הם – ע"ב, ס"ג, מ"ה וב"ן. בכל אחד מארבעה צירופים אלו העיקר הוא צורת האותיות, ואילו חשבונן (הגימטריה שלהן) שני בחשיבותו. גם בדרגה השניה (המילוי של המילוי) זה אותו דבר – העיקר הוא צורת האותיות והחשבון הוא משני, וכן הוא בדרגה השלישית וכן הלאה.
- בשעת "שבירת הכלים" נפלו לבריאה יחד עם הכלים הניצוצות השייכים אליהם. דהיינו, הניצוצות דע"ב ירדו עם הכלים דע"ב, הניצוצות דס"ג ירדו עם הכלים דס"ג וכו'.
- ככל שהשם נמוך יותר הייתה בו שבירה גדולה יותר, דהיינו, ירדו ממנו יותר ניצוצות.
וכעת יהיה מובן יותר החשבון:
- משם ע"ב נפלו הניצוצות רק מדרגה השישית שבו והלאה. דרגה זו היא חשבון שם הוי' במילוי יו"ד = ע"ב.
- משם ס"ג נפלו הניצוצות כבר מדרגה החמישית שבו והלאה, וחשבונן הוא ס"ג יחד עם מספר האותיות = ע"ג.
- משם מ"ה נפלו הניצוצות כבר מדרגה השלישית שבו, וחשבונן מ"ה וכ"ו = ע"א.
- ומשם ב"ן ירדו י' אותיות דאחור שלו, שחשבונן ע"ב.
