הבדלים בין גרסאות בדף "רמב"ן"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "הרח"ו " ב־"הרח"ו ")
תגית: עריכה ממכשיר נייד
תגית: עריכה ממכשיר נייד
שורה 20: שורה 20:
 
{{ראשונים}}
 
{{ראשונים}}
 
[[קטגוריה:ראשונים]]
 
[[קטגוריה:ראשונים]]
 +
[[קטגוריה :מקובלים]]

גרסה מ־04:18, 13 בספטמבר 2016

קובץ:י.jpg
ציור נפוץ של הרמב"ן

רבי משה בן נחמן, הידוע בכינויו הרמב"ן, (נולד לערך בשנת ד'תתקנ"ה ונפטר בי"א ניסן ה'ל'), היה אחד מגדולי הראשונים חכמי ספרד.

מלבד חכמתו הגדולה והעצומה בתורת הנגלה, עליו כותב החיד"א שלגדולתו אין חקר וכל רז לא אניס ליה, ידועה גם גדלותו בחכמת הקבלה, ובמידה מסוימת יש הטוענים כי חכמתו בנושא זה היא מיוחדת מעל שאר גדולי הראשונים.

דרגתו הנפלאה

איתא בירושלמי[1] על הפסוק "כעת יאמר ליעקב וגו'", שבלעם אמרו בחצי ימיו של עולם.

הרמב"ם כותב באחת מאגרותיו - אגרת תימן[2] - שבלעם אמר זאת בשנת ב' אלפים תפ"ח, וזהו אמרו "כעת", שלאחרי משך זמן כזה, לאחרי שיעברו מספר שנים כזה, דהיינו בשנת ד' אלפים תתקע"ו[3] - תחזור הנבואה בישראל.

ובסביבות זמן הנ"ל - ד' אלפים תתקע"ו - היה הרמב"ן, שחיבר כמה ספרי קבלה, ואיתא בכתבי האריז"ל[4] שהוא אחד המקובלים היחידים שסומכים עליהם.[5]

חכמי הדורות אמרו כי בספרו על התורה גנוזים סודות רבים בתורת הקבלה.

רבו בתורת הקבלה היה רבי אליעזר מגרמייזא בעל הרוקח, רבותיו בנגלה, היו: רבי יהודה בר יקר ורבי נתן בן מאיר - תלמידי ר' יצחק בן אברהם (הריצב"א) מבעלי התוספות.

בחסידות חב"ד קיבלו להלכה את דיעותיו במיוחד בנושא תחיית המתים, ולמרות שבשאר הנושאים פסקו כמו הרמב"ם כיון שהוא הפוסק היחידי בעניני גאולה ומשיח, בנושא זה העדיפו את דעת הרמב"ן ושאר הראשונים כיון שהינם הרבים, הסוברים כי לעתיד לבוא יהיו חיים נצחיים.

הערות שוליים

  1. 1שבת ספ"ו.
  2. פ"ג (קרוב לסופו).
  3. כן הוא בשלשלת הקבלה (אף שאינו מתאים לחשבונו שם) ובקובץ תשובות הרמב"ם (ליפסיא, תרי"ט). אבל בסדר הדורות (ד"א תתקע"ב) מגי' - בשה"ק - שצ"ל תתקע"ב. וכן הוא גם בפי' של ר' יהודה אברצלוני על ספר יצירה (פ"ד (ע' 239)) וקה"ע בירושלמי שם - תתקע"ב. וי"א אשר בכתב יד אגרת זו נמצא תתק"ע. וצע"ג הגהת הסה"ד, וכן, בכלל, דעת המסופקים בגירסא הנכונה באגרת הרמב"ם, בה בשעה דמוכחי קראי דנבואת בלעם היתה בשנת הארבעים - (ולא ל"ח) - ליציאת מצרים, ז. א. בשנת ב' אלפים תפ"ח, ועל פי זה, "כעת" - הוא ד' אלפים תתקע"ו. ובמקום הכתוב אחרת עכצ"ל שהוא טעות המעתיק.
  4. 1ראה הקדמת הרח"ו לשער ההקדמות (נדפס גם כן בהוספה לקונטרס עץ החיים ע' 79).
  5. 1תורת מנחם יז, שנת תשט"ז חלק שלישי, שיחת שבת פרשת בלק, י"ד תמוז ה'תשט"ז. ושם מביא רשימה של ראשונים עליהם ראוי לחול דברי הרמב"ם, עיי"ש.