רמב"ם

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ציור נפוץ של הרמב"ם

הרמב"ם, הוא רבי משה בן מימון, נולד בי"ד בניסן שנת ד'תתצ"ה[1] ונפטר בכ' בטבת שנת ד'תתקס"ה.

גדולי הדורות התבטאו על הרמב"ם בהגדרה: "ממשה עד משה לא קם כמשה".

קורות חיים[עריכה]

רמב"ם נולד בקורדובה, שבאל-אנדלוס, כיום בספרד.

שמו ומוצאו[עריכה]

משפחתו של הרמב"ם נקראה 'בן עובדיה' (בערבית: 'אבן עבד אללה'), על שם אבי המשפחה הראשון ברשימות היחס של הרמב"ם, ר' עובדיה דיין קורדובה. יש הממשיכים את שושלת היוחסין של הרמב”ם עד רבי יהודה הנשיא, חותם המשנה, המתייחס לזרעו של דוד המלך[2]. בין הרמב"ם לר' עובדיה דיין קורדובה 7 דורות:

  1. ר' עובדיה הדיין
  2. ר' שלמה
  3. ר' עובדיה הדיין
  4. ר' יוסף הדיין
  5. ר' יצחק הדיין
  6. ר' יוסף החכם
  7. ר' מימון הדיין
  8. הרמב"ם

בערבית הוא מוכר כמוסא בן מימון (موسى بن ميمون), או בשמו הערבי המלא: ابو عمران موسى بن ميمون بن عبد الله القرطبي الإسرائيلي, אבו עמראן[3] מוסא בן מימון בן עבדאללה אל-קרטבי אל-אסראא'ילי (בתרגום לעברית:איש קורדובה הישראלי). בלשונות אירופה מקובל לכנות את הרמב"ם Maimonides (מיימונידס), על שם האופן בו נכתב שמו ביוונית: Μωησής Μαϊμονίδης (מואיסיס מאימונידיס).

קורות חייו בצעירותו[עריכה]

את חינוכו והשכלתו רכש הרמב"ם מאביו רבי מימון הדיין, שהשפיע רבות על הגותו, וממורו המובהק‏‏[4] של רבי מימון - רבי יוסף אבן מיגאש, אשר שימש כדיין בקורדובה והעיד עליו הרמב"ם: "כי לב האיש ההוא בתלמוד מבעית למי שיסתכל בדבריו ועומק שכלו בעיון עד אשר כמעט נאמר בו 'וכמוהו לא היה לפניו מלך' במנהגו ובדרכו". הרמב"ם ראה עצמו גם כתלמידו של רבו של הר"י מיגאש - רבי יצחק אלפסי, הרי"ף.

בשנת ד'תתק"ח (1148), כשהיה הרמב"ם בן עשר, נאלצה משפחתו לעזוב את קורדובה שבספרד בעקבות פלישתם של האל-מֻוַוחִידוּן מצפון אפריקה ורדיפתם את יהודי האזור.

לאחר מסע נדודים שארך כעשר שנים, ניסתה המשפחה להתיישב בעיר פס שבמרוקו, בפאס ככל הנראה כתב הרמב"ם את איגרת השמד, העוסקת בתגובה היהודית הראויה לתופעת השמד במרוקו ובספרד. אך גם שם לא האריכו ימי שלוותם, וכעבור חמש שנים נאלצו לעזוב את העיר, עקב הקנאות המוסלמית שהלכה וגברה, והפיכתה של מרוקו למקום סכנה עבור היהודים.

העלייה לארץ ישראל[עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

חייו במצרים[עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

פטירתו ולאחריה[עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

התנגדות לחיבוריו[עריכה]

על אף גדלותו העצומה בכל חלקי התורה, הניכרת בחיבוריו ובעיקר בחיבורו הגדול משנה תורה, בו מבאר את כל התורה שבעל פה בצורה מסודרת - אף על פי כן קמו לו אויבים רבים, ודווקא מקרב גדולי התורה בדורו. הסיבה לכך היא ספרו הקדוש "מורה נבוכים" שעל הנאמר בו חלקו רבים מראשונים, בעיקר בשל השיטה הפילוסופית עליו מושתת הספר.

אחד מגדולי הראשונים בדורו, ותלמידיו עמו, יצאו בקריאה לשרוף את הספר. לאחר שבסופו של דבר גרר הדבר לשריפת ענקית של אלפי ספרי תלמוד, ראה אותו גדול בכך סימן משמים כי טעה בדרכו, ועל כן חזר בו אותו גדול, ואף עבר בין בעיירות השונות להודיע את טעותו הגדולה.

חיבורו משנה תורה - "יד החזקה"[עריכה]

חיבורו משנה תורה נחשב לחיבור הגדול ביותר באיכותו שהיה אי פעם הן בקרב הראשונים, והן בקרב גדולי האחרונים. גדולי הדורות האחרונים, ובהם רבי יוסף רוזין הגאון מרוגוצ'וב, רבי חיים מבריסק, רבי שמחה מאיר מדווינסק (האור שמח), רבי יצחק זאב סולובייצ'יק מבריסק ועוד, חיברו את חידושיהם לפי סדר חיבורו הגדול של הרמב"ם "משנה תורה".

רבים מאוד משיחותיו של הרבי מושתתים על דברי הרמב"ם, קושיות תירוצים וביאורים בדברי הרמב"ם.

הרבי קרא ללמוד בספרי הרמב"ם בקביעות, ולפי תקנתו נוסד סדר לימוד הרמב"ם. כיום ישנם שני מחזורים ללימוד הרמב"ם, ומדי שנה מתקיימים אירועים לרגל סיומי מחזורי הלימוד.

כשהסביר אדמו"ר הרש"ב הענין של מתיבתא דרקיעא על כל היכלותיה בכל מקצועות הפשט, הרמז, הדרוש ראש מתיבתא דרקיעא והסוד שבתורה, אמר הרש"ב שהרמב"ם הוא הריש מתיבתא בהיכל מתיבתא דרקיעא.[5]

בקיאותו בחכמת הקבלה[עריכה]

אדמו"ר האמצעי אמר, הרמב"ם השיג עד עולם היצירה, ומשם השיג את האור של עולם הבריאה [6].

אדמו"ר מהר"ש אמר לבנו אדמו"ר הרש"ב באחד מהשיעורים שלמד עמו במורה נבוכים, שיש לו בקבלה רבי מרבי עד מורנו הבעל שם טוב, שהרמב"ם היה מקובל גדול, ומה שלא גילה זאת אפילו ברמז כמו רש"י ז"ל, הוא מפני שאז היה זמן מסוכן לגלות עניני קבלה אפילו ברמז.[7]. וכן הרה"ק מקאמרנא כותב ב"נתיב מצוותיך"[8] כותב כי למרות שהרמב"ן לא זכה לראות את ספר הזוהר הרי ש"הרמב"ם נראה מדבריו בכמה הלכות וענינים שראה אותו בודאי".

עם זאת בשער הגלגולים[9] כותב האריז"ל כי הרמב"ם לא זכה לידע את חכמת הזוהר, ומסביר את הטעם לכך על פי הקבלה.

תאריך לידתו של הרמב"ם[עריכה]

הרמב"ם נולד בי"ד ניסן בשנת ד'תתצ"ה.

בקרב החוקרים קיים בלבול בנושא, זאת בשל ראיות סותרות. בסוף פירושו למשנה כתב הרמב"ם: "אני משה בר מימון הדיין... התחלתי לחבר פירוש זה הספר ואני בן שלוש ועשרים שנה.. ואני בן שלושים שנה שהיא שנת ט' וע' לשטרות. משמעות הדברים היא שבשנת א'תע"ט למניין השטרות, המקבילה לשנת ד'תתקכ"ח לבריאת העולם היה בן שלושים, אם כך נולד בשנת ד'תתצ"ח. לעומת זאת, באיגרת המיוחסת לנכדו של הרמב"ם, רבי דוד הנגיד, נכתב שהרמב"ם נולד כ-3 שנים קודם לכן, בי"ד בניסן ד'תתצ"ה. הרבי קבע בפשטות, שהרמב"ם חי שבעים שנה ומכאן שנולד בשנת ד'תתצ"ה [10].

בשנת תשמ"ו דיבר הרבי על כך שבאותה שנה ציינו בעולם שמונה מאות וחמישים שנה ללידת הרמב"ם, שהוא מספר מסוים, ומספר "עגול".

הרבי שיבח ענין זה, שמדברים אודות הרמב"ם, ומשבחים אותו, ואת ספריו, ואת היותו פוסק גדול אצל היהודים, וגם גדול ונשיא אצל היהודים שזה היה תוארו הרשמי בקרב היהודים שהרי היה רב הקהילות שבמקומו.

הרבי עורר שכל אחד שיש לו השפעה אצל אומות העולם שיעורר לעשות אסיפות כאלו לנשא את הרמב"ם וזכרו, וממילא יזכרו גם את היותו יהודי, ואת ספריו, ומילא יזכירו גם את ספריו, ואת מורשתו כגומל חסד לאכל אחד ואחת מכל באי עולם, ועל ידי פרסום שמו תעורר גם מצוות צדקה וממילא תתעורר גם שלילת הגזל שזה אחד משבע מצוות בני נח, על ידי שיתעורר על ידי ענין החסד ושלילת הרעב אצל השני שלא יגזול ממנו את מה שיש לו, וגם תתעורר הכרת טובה להרמב"ם.[11]

יום ההילולא של הרמב"ם[עריכה]

קבר הרמב"ם

כ' טבת הוא יום פטירתו של הרמב"ם.

הרבי עורר בשנת תנש"א לערוך ביום זה התוועדויות חסידיות בכל מקום.[12]

ראו גם[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

קישורים חיצונים[עריכה]

הערות שוליים

  1. ראה בפסקה תאריך לידתו
  2. על פי עדותו של בנו מובא בסדר הדורות
  3. אבו עמראן (עמרם) הוא כינוי ערבי ל"משה".
  4. ‏‏‏רבו המובהק = הרב שממנו למד את רוב חוכמתו.‏
  5. אוס"ח בשםספר השיחות ה' ש"ת, עמודים 42-41 (מהדורת לה"ק עמוד מח)
  6. ספר השיחות תש"ג ע' 41.
  7. ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ ה'ש"ת [לה"ק] עמוד מז.
  8. נתיב התורה שביל א' מהדו' הרב שלום סאפרין ע' קל"ז
  9. הקדמה ל"ו דף מ"ה ע"ב
  10. לדוגמא: בשיחת יום ג' אור ליום ד' פ' שמות, אור לכ"ף טבת ה'תשמ"ט
  11. שיחת הרבי י"א ניסן תשמ"ה על 850 ללידת הרמב"ם חב"ד אינפו
  12. שלשלת היחס עמ' 35.