הבדלים בין גרסאות בדף "רוסיה"
(←האימפריה הרוסית: הרחבה משמעותית.) |
|||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
==האימפריה הרוסית== | ==האימפריה הרוסית== | ||
| − | מראשיתה ועד המהפכה הראשונה בשנת [[תרע"ח]] נקראה המדינה בשם האימפריה הרוסית | + | מראשיתה ועד המהפכה הראשונה בשנת [[תרע"ח]] נקראה המדינה בשם האימפריה הרוסית. בימי הבראשית של רוסיה נאסר על יהודים לגור בשטח המדינה ומספר היהודים בה היה מועט. בשנת [[תקכ"ד]] החלה חלוקת פולין בין המעצמות שסביבה והחלק שסופח לרוסיה כלל את אוקראינה, בלרוס, ליטא, לטביא וחלקים מפולין, בפולין חיו באותה תקופה יהודים רבים שמצאו את עצמם תחת שלטון רוסי וללא פרנסה, השלטון הרוסי מצידו אסר על היהודים לגור בשטחיה המקוריים על מנת שלא "יגזלו" את פרנסת הרוסים והגביל את אזור מגורי היהודים במחוזות מסויימים שכונו "תחום המושב". |
| − | + | בתקופה ההיא החל [[אדמו"ר הזקן]] יחד עם תלמידים נוספים של [[המגיד ממזריטש]] לערוך מסעות בכפרים שבתחום המושב ולעודד את היהודים לעסוק בעבודת האדמה ובגידול בהמות וכדו'{{הערה|רשימת אדמו"ר הקודם "אופן התייסדות חסידות חב"ד דור ראשון דור שני" (חוברת ו')}}. כמו כן האדמוה"ז תרם את כספי נדוניתו ליישוב יהודים באדמות חקלאיות ולפיתוח החקלאות היהודית ברוסיה. | |
| − | + | בעת [[מלחמת נפוליאון]] תמך אדמו"ר הזקן{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר האמצעי (הוצאת תשע"ג) אגרת ח', תאור ייחסו של אדמו"ר הזקן למלחמה ועל הסתלקותו.}} בנצחונה של רוסיה לעומת חלק מתלמידי המגיד{{הערה|אדמו"ר הריי"צ כותב (ספר השיחות תרצ"א עמ' 171 נעתק מרשימת היומן עמ' קעה-ו, וכן בסה"ש הנ"ל עמ' 174.) שמדובר ברבי שלמה מקרלין אך הרבי מציין (אגרות קודש חלק ט"ו עמ' ת"נ.) שהוא נפטר שנים רבות קודם לכן בתקנ"ב ולכן צריך לומר שמדובר במגיד מקוזניץ. בנוגע לגדולי ישראל אחרים ראה המסע האחרון עמ' 73.}} שתמכו בצרפת משום שסברו שתחת שלטון צרפתי ירווח ליהודים בגשמיות אך אדמו"ר הזקן סבר שתחת ממשלת צרפת צפויה סכנה רוחנית לעם ישראל והעדיף את מלכות רוסיה. כן עזר אדמו"ר הזקן לרוסיה על ידי שליחת מרגלים נגד הצבא הצרפתי, מרגל ידוע היה החסיד ר' [[משה מייזליש]], בסופה של מלחמה עקובה מדם שבראשיתה כבשו הצרפתים שטחים נרחבים מרוסיה ואת מוסקבה הבירה, הדף הצבא הרוסי את הצרפתים וניצח במלחמה. | |
| − | + | לאחר המלחמה והסתלקות אדמו"ר הזקן קיבל אדמו"ר האמצעי את הנשיאות והחל לאסוף כספים על מנת לעזור לשקם את הכפרים היהודיים שנהרסו במלחמה. בשנים שלאחר מכן ייסד כשלושים ותשעה כפרים בפלך חרסון{{הערה|קיצור תולדות חב"ד, כפר חב"ד, תשס"ד,, עמודים 84-86, יוסף יצחק קמינצקי.}} כפרים אלו התקיימו במשך למעלה ממאה שנים ונהרסו במלחמת העולם השנייה. כמו כן החלה אז גזירת הגרוש מהכפרים ואדמו"ר האמצעי התאמץ לגייס כספים ולסדרם בכפרים שייסד. | |
| − | האדמו"ר הצ"צ נלחם כנגד גזרת הצאר ניקולאי לגיוס ה[[קנטוניסטים]], וזאת אף בדרכים בלתי חוקיות | + | האדמו"ר הצ"צ נלחם כנגד גזרת הצאר ניקולאי לגיוס ה[[קנטוניסטים]], וזאת אף בדרכים בלתי חוקיות כגון הקים ועד שניסה להפחית ממספר האנשים שיש לתת לעבודת הצבא על ידי פדייתם בכסף, ארגון בשם "חברה תחיית המתים" לצורך שחרור את הילדים בכל צורה שהיא, משיחוד השומרים ורישום הילדים כמתים ושליחת אנשים אל מקומות הכינוס של הילדים כדי לעודדם שיישארו יהודים נאמנים לדתם{{הערה|קונטרס "אדמו"ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה" בתחילתו.}}. הוא קירב חיילים אלו ונמצא מאמר חסידות שאמר ביידיש כשביקר פעם קבוצה מהם. |
| − | |||
| − | + | גם הוא עודד יהודים לעסוק בחקלאות ולצורך כך קנה את האחוזה שצעדרין וייסד בה מושבה בשם זה והושיב שם כשלוש מאות משפחות. | |
| + | |||
| + | כמו כן, נאבק כנגד השינויים בלימודי התורה בחדרים שיזמו המשכילים בועידה שהתקיימה בפטרבורג ב[[תר"ג]], ובעקבות כך נעצר תוך פרקי זמן קצרים עשרים ושתיים פעמים. כל המשתתפים באסיפה קיבלו תעודת אזרח נכבד המתירה לבעליה לסחור בערים בהם נאסר ליהודים לסחור וכן פוטרת אותו מעבודה בצבא, כיון שהחוק ברוסיה קבע שהמייסד מושבה יקבל תעודת אזרח נכבד לדורותיו הוציא הצ"צ תעודה כזאת גם לכל משפחתו. | ||
==ברית המועצות== | ==ברית המועצות== | ||
גרסה מ־02:24, 13 במרץ 2013
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
רוסיה היא המדינה הגדולה בעולם, חלק משטחה נמצא ביבשת באירופה וחלקה באסיה. בה נוסדה חסידות חב"ד ושם היה מרכזה עד חורף תרפ"ח במשך 145 שנה. סבלה ממשטרים רבים ורודפי יהדות וחסידים רבים מסרו את הנפש. כיום משגשג שם מפעל השליחות. רבה הראשי של רוסיה הוא הרב בערל לאזאר.
תוכן עניינים
האימפריה הרוסית
מראשיתה ועד המהפכה הראשונה בשנת תרע"ח נקראה המדינה בשם האימפריה הרוסית. בימי הבראשית של רוסיה נאסר על יהודים לגור בשטח המדינה ומספר היהודים בה היה מועט. בשנת תקכ"ד החלה חלוקת פולין בין המעצמות שסביבה והחלק שסופח לרוסיה כלל את אוקראינה, בלרוס, ליטא, לטביא וחלקים מפולין, בפולין חיו באותה תקופה יהודים רבים שמצאו את עצמם תחת שלטון רוסי וללא פרנסה, השלטון הרוסי מצידו אסר על היהודים לגור בשטחיה המקוריים על מנת שלא "יגזלו" את פרנסת הרוסים והגביל את אזור מגורי היהודים במחוזות מסויימים שכונו "תחום המושב".
בתקופה ההיא החל אדמו"ר הזקן יחד עם תלמידים נוספים של המגיד ממזריטש לערוך מסעות בכפרים שבתחום המושב ולעודד את היהודים לעסוק בעבודת האדמה ובגידול בהמות וכדו'[1]. כמו כן האדמוה"ז תרם את כספי נדוניתו ליישוב יהודים באדמות חקלאיות ולפיתוח החקלאות היהודית ברוסיה.
בעת מלחמת נפוליאון תמך אדמו"ר הזקן[2] בנצחונה של רוסיה לעומת חלק מתלמידי המגיד[3] שתמכו בצרפת משום שסברו שתחת שלטון צרפתי ירווח ליהודים בגשמיות אך אדמו"ר הזקן סבר שתחת ממשלת צרפת צפויה סכנה רוחנית לעם ישראל והעדיף את מלכות רוסיה. כן עזר אדמו"ר הזקן לרוסיה על ידי שליחת מרגלים נגד הצבא הצרפתי, מרגל ידוע היה החסיד ר' משה מייזליש, בסופה של מלחמה עקובה מדם שבראשיתה כבשו הצרפתים שטחים נרחבים מרוסיה ואת מוסקבה הבירה, הדף הצבא הרוסי את הצרפתים וניצח במלחמה.
לאחר המלחמה והסתלקות אדמו"ר הזקן קיבל אדמו"ר האמצעי את הנשיאות והחל לאסוף כספים על מנת לעזור לשקם את הכפרים היהודיים שנהרסו במלחמה. בשנים שלאחר מכן ייסד כשלושים ותשעה כפרים בפלך חרסון[4] כפרים אלו התקיימו במשך למעלה ממאה שנים ונהרסו במלחמת העולם השנייה. כמו כן החלה אז גזירת הגרוש מהכפרים ואדמו"ר האמצעי התאמץ לגייס כספים ולסדרם בכפרים שייסד.
האדמו"ר הצ"צ נלחם כנגד גזרת הצאר ניקולאי לגיוס הקנטוניסטים, וזאת אף בדרכים בלתי חוקיות כגון הקים ועד שניסה להפחית ממספר האנשים שיש לתת לעבודת הצבא על ידי פדייתם בכסף, ארגון בשם "חברה תחיית המתים" לצורך שחרור את הילדים בכל צורה שהיא, משיחוד השומרים ורישום הילדים כמתים ושליחת אנשים אל מקומות הכינוס של הילדים כדי לעודדם שיישארו יהודים נאמנים לדתם[5]. הוא קירב חיילים אלו ונמצא מאמר חסידות שאמר ביידיש כשביקר פעם קבוצה מהם.
גם הוא עודד יהודים לעסוק בחקלאות ולצורך כך קנה את האחוזה שצעדרין וייסד בה מושבה בשם זה והושיב שם כשלוש מאות משפחות.
כמו כן, נאבק כנגד השינויים בלימודי התורה בחדרים שיזמו המשכילים בועידה שהתקיימה בפטרבורג בתר"ג, ובעקבות כך נעצר תוך פרקי זמן קצרים עשרים ושתיים פעמים. כל המשתתפים באסיפה קיבלו תעודת אזרח נכבד המתירה לבעליה לסחור בערים בהם נאסר ליהודים לסחור וכן פוטרת אותו מעבודה בצבא, כיון שהחוק ברוסיה קבע שהמייסד מושבה יקבל תעודת אזרח נכבד לדורותיו הוציא הצ"צ תעודה כזאת גם לכל משפחתו.
ברית המועצות
בשנת תרע"ו - ע"ז הופל שלטון הצאר ותחתיו קמה ממשלה קומניסטית שרדפה בצורה חסרת תקדים את לימוד והפצת היהדות וקיום מצוותיה, בעקבות כך יצא הרבי הריי"צ בקריאה למסירות נפש להקמת חדרים, מקוואות ורשת ללימודי יהדות. כמו"כ קרא להימנע משליחת הילדים לבתי הספר הגויים, דבר שהעמיד באופן מיידי את ההורים בסכנת מאסר.
בעקבות כך נאסר האדמו"ר הריי"צ, דבר שבסופו של דבר הוביל לגירושו מרוסיה בשנת תרפ"ז.
אך מרבית החסידים נשאר ברוסיה. רק בשנת תש"ז באמצעות מבצע מסובך יצאו מרבית החסידים מרוסיה לגרמניה וצרפת ומשם לניו יורק ולארץ ישראל.
במהלך התקופה ההיא תחת השלטון הקומניסטי נרצחו רבים, הוגלו אלפים ונאסרו רבבות על לימוד התורה ושמירת המצוות. גם לאחר תש"ז נשארה כמות בלתי מבוטלת של חסידים ברוסיה. חלקם הקטן יצא משם רק לאחר נפילת מסך הברזל.
הרבי כל השנים פעל בדרכים שונות על מנת לעזור ליהודי רוסיה אשר מצבם תחת השלטון הקומניסטי היה גרוע. בין השאר הקים הרבי רשת של סוכנים אשר נכנסו לגבולות רוסיה במסוה מטיילים, ובאמצעותם החדיר הרבי תפילין, מזוזות ושאר תשמישי קדושה לרוסיה. ידועים דברי הרבי ברוסית באחד מן הפאראדים אודות ההיתר ע"פ חוקת רוסיה ללימוד תורה. עם זאת שלל הרבי נחרצות מאבק גלוי נגד הממשל הרוסי, דבר שהוביל לא רק לאי תועלת שבדבר, אלא הפריע רבות לפעולות למען רוסיה.
ממשלת רוסיה שלחה חוקרים קבועים ל770, כדי לעקוב אחרי הרבי. הרבי ידע מכך, ונקט באמצעי זהירות[6].
בו' תשרי בשנת תשכ"ז, כשאף אחד לא חלם על כך, הודיע הרבי שליט"א בנבואה שברית המועצות תתפורר ובזה תהיה פריצת דרך והכנה לביאת משיח. בשנת תשמ"ו החל הרבי לנקוט בצעדים מעשיים לקראת נפילת המשטר הקומניסטי. הוא הורה לבנות שיכוני עולים לעולים הרבים העתידים לעלות לארץ ישראל בעקבות כך. נבואה זו התממשה בין השנים תש"נ - תשנ"ב.
כיום
בעקבות נפילת המשטר הקומניסטי והקמת ממשל דמוקרטי המתיר לימודי יהדות ואף תומך בהם קמו מאות שלוחים במדינות שהיו תחת הממשלה הקומניסטית.
ברוסיה פועלים מאות שלוחים מהבולטים שבהם: הרב בערל לאזאר, רבה הראשי של רוסיה וידיד קרוב לראש ממשלת רוסיה - ולידמיר פוטין. ועוד רבים.
בשנת תש"ע נחשף כי נשיא רוסיה, מיכאיל מדבדב, הוא יהודי[דרוש מקור].
ברוסיה גם פועלת קרן אור אבנר העוזרת רבות לעשרות שלוחים ולמוסדות.
לקריאה נוספת
- דיעדושקא - הרבי מליובאוויטש ויהדות רוסיה, הרב זושא וולף, אור אבנר, תשס"ז.
- תולדות חב"ד ברוסיה הצארית, הרב שלום דובער לוין, קה"ת, תש"ע.
- תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית,הרב שלום דובער לוין, קה"ת, תשנ"ט.
קישורים חיצונים
הערות שוליים
- ↑ רשימת אדמו"ר הקודם "אופן התייסדות חסידות חב"ד דור ראשון דור שני" (חוברת ו')
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר האמצעי (הוצאת תשע"ג) אגרת ח', תאור ייחסו של אדמו"ר הזקן למלחמה ועל הסתלקותו.
- ↑ אדמו"ר הריי"צ כותב (ספר השיחות תרצ"א עמ' 171 נעתק מרשימת היומן עמ' קעה-ו, וכן בסה"ש הנ"ל עמ' 174.) שמדובר ברבי שלמה מקרלין אך הרבי מציין (אגרות קודש חלק ט"ו עמ' ת"נ.) שהוא נפטר שנים רבות קודם לכן בתקנ"ב ולכן צריך לומר שמדובר במגיד מקוזניץ. בנוגע לגדולי ישראל אחרים ראה המסע האחרון עמ' 73.
- ↑ קיצור תולדות חב"ד, כפר חב"ד, תשס"ד,, עמודים 84-86, יוסף יצחק קמינצקי.
- ↑ קונטרס "אדמו"ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה" בתחילתו.
- ↑ מנדי ריזל, עיתון המבשר.
