עריכת הדף "רוסיה"

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.

ניתן לבטל את העריכה. אנא בִדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שִמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
גרסה אחרונה הטקסט שלך
שורה 12: שורה 12:
 
בראשית שנת [[תקנ"ט]] נאסר [[אדמו"ר הזקן]] עקב הלשנת ה[[התנגדות לחסידות|מתנגדים]] שהוא אוסף כספים לארץ ישראל שתחת שלטון טורקי ובכך לחזק את השלטון הטורקי האוייב את רוסיה ונכלא ב"מבצר הפטרופלובסקי", לבסוף שוחרר ב[[י"ט כסלו]] הנחוג מאז בחסידות חב"ד. ב[[תקס"א]] נאסר שוב, הפעם בגלל הלשנה ש[[תורת החסידות]] נושאת תכנים ממרידים במלכות, הפעם שוכן [[אדמו"ר הזקן]] במעון מכובד יותר ולאחר תקופה ניתנה לו דירה בפטרבורג אך נאסר עליו לעזוב את העיר עד תום החקירה. מסופר שביום כ"ה אדר עמד בחלון וראה את הצאר פאוול הראשון עובר על מרכבתו ברחוב ואמר שרואה שסר הוד מלכות מעליו ובאותו לילה נרצח פאוול ואותו ירש בנו הצאר אלכסנדר הראשון.
 
בראשית שנת [[תקנ"ט]] נאסר [[אדמו"ר הזקן]] עקב הלשנת ה[[התנגדות לחסידות|מתנגדים]] שהוא אוסף כספים לארץ ישראל שתחת שלטון טורקי ובכך לחזק את השלטון הטורקי האוייב את רוסיה ונכלא ב"מבצר הפטרופלובסקי", לבסוף שוחרר ב[[י"ט כסלו]] הנחוג מאז בחסידות חב"ד. ב[[תקס"א]] נאסר שוב, הפעם בגלל הלשנה ש[[תורת החסידות]] נושאת תכנים ממרידים במלכות, הפעם שוכן [[אדמו"ר הזקן]] במעון מכובד יותר ולאחר תקופה ניתנה לו דירה בפטרבורג אך נאסר עליו לעזוב את העיר עד תום החקירה. מסופר שביום כ"ה אדר עמד בחלון וראה את הצאר פאוול הראשון עובר על מרכבתו ברחוב ואמר שרואה שסר הוד מלכות מעליו ובאותו לילה נרצח פאוול ואותו ירש בנו הצאר אלכסנדר הראשון.
  
בעת [[מלחמת נפוליאון]] תמך אדמו"ר הזקן{{הערה|אגרות קודש [[אדמו"ר האמצעי]] (הוצאת תשע"ג) אגרת ח', תאור ייחסו של [[אדמו"ר הזקן]] למלחמה ועל [[הסתלקות]]ו.}} בנצחונה של רוסיה לעומת חלק מתלמידי המגיד{{הערה|[[אדמו"ר הריי"צ]] כותב (ספר השיחות [[תרצ"א]] עמ' 171 נעתק מרשימת היומן עמ' קעה-ו, וכן בספר השיחות הנ"ל עמ' 174) שמדובר ברבי שלמה מקרלין אך הרבי מציין (אגרות קודש חלק ט"ו עמ' ת"נ) שהוא נפטר שנים רבות קודם לכן בשנת [[תקנ"ב]] ולכן אומר הרבי שמדובר במגיד מקוזניץ. בנוגע לגדולי ישראל אחרים ראה '''המסע האחרון''' (מונדשיין) עמ' 73.}} שתמכו ב[[צרפת]] משום שסברו שתחת שלטון צרפתי ירווח ליהודים בגשמיות אך [[אדמו"ר הזקן]] סבר שתחת ממשלת [[צרפת]] צפויה סכנה רוחנית לעם ישראל והעדיף את מלכות רוסיה. כן עזר [[אדמו"ר הזקן]] לרוסיה על ידי שליחת מרגלים נגד הצבא הצרפתי, מרגל ידוע היה החסיד ר' [[משה מייזליש]], כמו כן ידוע שרבי [[משה (בן אדמו"ר הזקן)]] ריגל עבור רוסיה ואף נלכד בידי הצרפתים אך לבסוף שוחרר. בסופה של מלחמה עקובה מדם שבראשיתה כבשו הצרפתים שטחים נרחבים מרוסיה ואת [[מוסקבה]] הבירה, הדף הצבא הרוסי את הצרפתים וניצח במלחמה.
+
בעת [[מלחמת נפוליאון]] תמך אדמו"ר הזקן{{הערה|אגרות קודש [[אדמו"ר האמצעי]] (הוצאת תשע"ג) אגרת ח', תאור ייחסו של [[אדמו"ר הזקן]] למלחמה ועל הסתלקותו.}} בנצחונה של רוסיה לעומת חלק מתלמידי המגיד{{הערה|[[אדמו"ר הריי"צ]] כותב (ספר השיחות [[תרצ"א]] עמ' 171 נעתק מרשימת היומן עמ' קעה-ו, וכן בספר השיחות הנ"ל עמ' 174) שמדובר ברבי שלמה מקרלין אך הרבי מציין (אגרות קודש חלק ט"ו עמ' ת"נ) שהוא נפטר שנים רבות קודם לכן בשנת [[תקנ"ב]] ולכן אומר הרבי שמדובר במגיד מקוזניץ. בנוגע לגדולי ישראל אחרים ראה '''המסע האחרון''' (מונדשיין) עמ' 73.}} שתמכו ב[[צרפת]] משום שסברו שתחת שלטון צרפתי ירווח ליהודים בגשמיות אך [[אדמו"ר הזקן]] סבר שתחת ממשלת [[צרפת]] צפויה סכנה רוחנית לעם ישראל והעדיף את מלכות רוסיה. כן עזר [[אדמו"ר הזקן]] לרוסיה על ידי שליחת מרגלים נגד הצבא הצרפתי, מרגל ידוע היה החסיד ר' [[משה מייזליש]], כמו כן ידוע שרבי [[משה (בן אדמו"ר הזקן)]] ריגל עבור רוסיה ואף נלכד בידי הצרפתים אך לבסוף שוחרר. בסופה של מלחמה עקובה מדם שבראשיתה כבשו הצרפתים שטחים נרחבים מרוסיה ואת [[מוסקבה]] הבירה, הדף הצבא הרוסי את הצרפתים וניצח במלחמה.
  
 
לאחר המלחמה ו[[הסתלקות]] [[אדמו"ר הזקן]] קיבל [[אדמו"ר האמצעי]] את הנשיאות והחל לאסוף כספים על מנת לעזור לשקם את הכפרים היהודיים שנהרסו במלחמה. בשנים שלאחר מכן ייסד כשלושים ותשעה כפרים בפלך חרסון{{הערה|'''[[קיצור תולדות חב"ד]]''', כפר חב"ד, תשס"ד, עמודים 84-86, [[יוסף יצחק קמינצקי]].}} כפרים אלו התקיימו במשך למעלה ממאה שנים ונהרסו במלחמת העולם השנייה. כמו כן החלה אז גזירת הגרוש מהכפרים ו[[אדמו"ר האמצעי]] התאמץ לגייס כספים ולסדר את המגורשים בכפרים שייסד.
 
לאחר המלחמה ו[[הסתלקות]] [[אדמו"ר הזקן]] קיבל [[אדמו"ר האמצעי]] את הנשיאות והחל לאסוף כספים על מנת לעזור לשקם את הכפרים היהודיים שנהרסו במלחמה. בשנים שלאחר מכן ייסד כשלושים ותשעה כפרים בפלך חרסון{{הערה|'''[[קיצור תולדות חב"ד]]''', כפר חב"ד, תשס"ד, עמודים 84-86, [[יוסף יצחק קמינצקי]].}} כפרים אלו התקיימו במשך למעלה ממאה שנים ונהרסו במלחמת העולם השנייה. כמו כן החלה אז גזירת הגרוש מהכפרים ו[[אדמו"ר האמצעי]] התאמץ לגייס כספים ולסדר את המגורשים בכפרים שייסד.
שורה 23: שורה 23:
 
כמו כן, נאבק כנגד השינויים בלימודי התורה ב[[חיידר|חדרים]] שיזמו המשכילים בועידה שהתקיימה בפטרבורג ב[[תר"ג]], ובעקבות כך נעצר תוך פרקי זמן קצרים עשרים ושתיים פעמים. כל המשתתפים באסיפה קיבלו תעודת אזרח נכבד המתירה לבעליה לסחור בערים בהם נאסר ליהודים לסחור וכן פוטרת אותו מעבודה בצבא, כיון שהחוק ברוסיה קבע שהמייסד מושבה יקבל תעודת אזרח נכבד לדורותיו הוציא הצ"צ תעודה כזאת גם לכל משפחתו{{הערה|ראה אגרות קודש הצמח צדק (הוצאת תשע"ג) עמ' 12 ובמצוין שם.}}.
 
כמו כן, נאבק כנגד השינויים בלימודי התורה ב[[חיידר|חדרים]] שיזמו המשכילים בועידה שהתקיימה בפטרבורג ב[[תר"ג]], ובעקבות כך נעצר תוך פרקי זמן קצרים עשרים ושתיים פעמים. כל המשתתפים באסיפה קיבלו תעודת אזרח נכבד המתירה לבעליה לסחור בערים בהם נאסר ליהודים לסחור וכן פוטרת אותו מעבודה בצבא, כיון שהחוק ברוסיה קבע שהמייסד מושבה יקבל תעודת אזרח נכבד לדורותיו הוציא הצ"צ תעודה כזאת גם לכל משפחתו{{הערה|ראה אגרות קודש הצמח צדק (הוצאת תשע"ג) עמ' 12 ובמצוין שם.}}.
  
לאחר [[הסתלקות]]ו המשיך בנו [[אדמו"ר מהר"ש]] את דרכו בנסיונות לייסד מקומות יישוב ליהודים ונסע לצורך כך פעמים רבות ל[[פטרבורג]] הבירה. בשנת [[תרמ"א]] נרצח הצאר אלכסנדר השני בידי מהפכנים, מיד פרצו פרעות ביהודי [[אוקראינה]] ובלרוס שקיבלו את השם "סופות בנגב". אדמו"ר מהר"ש נסע לפטרבורג על מנת לפעול אצל שר הפנים להשקיט הפרעות, בהשתדלותו נקט קו נוקשה שרוסיה חייבת לפעול על מנת להפסיק את הפרעות משום שהעולם לא יראה זאת בעין טובה, עקב עיקשותו קיבל איומים שייאסר. כמו כן שלח מכתבים למדינות מסביב שיקימו קול רעש במדינותיהם וייצרו לחץ מדיני על ממשלת רוסיה לדיכוי הפרעות, בסופו של דבר הלחץ העולמי עזר והמדינה פעלה לסיום הפרעות.
+
לאחר הסתלקותו המשיך בנו [[אדמו"ר מהר"ש]] את דרכו בנסיונות לייסד מקומות יישוב ליהודים ונסע לצורך כך פעמים רבות ל[[פטרבורג]] הבירה. בשנת [[תרמ"א]] נרצח הצאר אלכסנדר השני בידי מהפכנים, מיד פרצו פרעות ביהודי [[אוקראינה]] ובלרוס שקיבלו את השם "סופות בנגב". אדמו"ר מהר"ש נסע לפטרבורג על מנת לפעול אצל שר הפנים להשקיט הפרעות, בהשתדלותו נקט קו נוקשה שרוסיה חייבת לפעול על מנת להפסיק את הפרעות משום שהעולם לא יראה זאת בעין טובה, עקב עיקשותו קיבל איומים שייאסר. כמו כן שלח מכתבים למדינות מסביב שיקימו קול רעש במדינותיהם וייצרו לחץ מדיני על ממשלת רוסיה לדיכוי הפרעות, בסופו של דבר הלחץ העולמי עזר והמדינה פעלה לסיום הפרעות.
  
 
[[תמונה:בייליס.jpg|left|thumb|250px|מענדל בייליס מובא למשפט]]
 
[[תמונה:בייליס.jpg|left|thumb|250px|מענדל בייליס מובא למשפט]]

שימו לב: תרומתכם לחב"דפדיה תפורסם תחת תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (ראו חב"דפדיה:זכויות יוצרים לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה בציון המקור – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים. אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!

ביטול | עזרה בעריכה (נפתח בחלון חדש)