הבדלים בין גרסאות בדף "רודניא"
(יצירת דף עם התוכן "== העיירה "רודניא" == העיירה '''רודניא''' נמצאת ברוסיה הלבנה, בסמיכות לעיר נעוועל המפורסמ...") |
מ |
||
| (12 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | + | ה[[עיירה]] '''רודניא''' (באנגלית: '''Rudnia''', ברוסית: '''Рудня''') נמצאת במחוז [[סמולנסק]] שב[[רוסיה הלבנה]], בסמיכות ל[[עיירה|עיירות]] [[נעוועל]] ו[[ליובאוויטש]]. | |
| − | |||
| − | + | == תולדות העיירה == | |
| + | העיירה הוקמה בשנת ה'קכ"ג על גדות נהר הברזינה, הנשפך בשיפוליו ומתאחד עם נהר הדנייפר. | ||
| + | |||
| + | ברבנות העיר כיהן במשך מספר שנים רבי [[משה ברוכוביץ' (אח אדמו"ר הזקן)|משה ברוכוביץ']] אחיו של [[אדמו"ר הזקן]]. | ||
| + | |||
| + | לאחר הסתלקותו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], [[התקשרות|התקשרו]] רוב חסידי העיירה לאדמו"ר [[שלמה שניאור זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה שניאור זלמן שניאורסון]], והפכו ל[[חסידות קפוסט|חסידי קאפוסט]]. | ||
| + | |||
| + | למרות המהפכה הקומוניסטית שהתרחשה לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] המשיכו להתקיים בעיר חיים יהודיים תוססים, והקהילה הפעילה מוסדות חינוך על טהרת הקודש. | ||
| + | |||
| + | העיירה התפתחה וגדלה במהלך השנים, ובשנת [[תרפ"ו]] הוכרזה רשמית כעיר. | ||
| + | |||
| + | גם לאחרי ה[[שואה]] המשיכו יהודים להתגורר בעיר, וכאשר ר' [[מוטל קוזלינר]] ור' [[דוד אבא גורביץ']] הקימו מחדש ושיפצו את [[אוהל אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר מהר"ש|אהלי רבותינו נשיאינו]] ב[[ליובאוויטש]] בשנת [[תשכ"ח]], נעזרו ביהודים תושבי העיירה שהיו בני משפחה של משפחת סקאבלו החב"דית. | ||
| + | |||
| + | נכון לשנת תשע"ג, אוכלוסיית העיר מונה למעלה מ-10,000 תושבים. | ||
| + | |||
| + | === תחנת הרכבת של רודניא === | ||
| + | |||
| + | העיירה מרוחקת כעשרים קילומטר מ[[ליובאוויטש]] ובה נמצאת תחנת הרכבת הקרובה ביותרלעיירה דרכה היו החסידים עושים את דרכם ל[[ליובאוויטש]] בתקופת אדמו"ר המהר"ש. | ||
| + | |||
| + | אצל חסידים מסופר שכאשר רצתה הממשלה להניח את פסי הרכבת התכנון הראשוני היה שהמסילה תעבור דרך ליובאוויטש, ואחרי התנגדותו הנחרצת של הצמח צדק ופעילותם של העסקנים החסידיים - הצליחו להביא לשינוי תוואי המסלול, והתחנה נקבעה ברודניא. | ||
| + | |||
| + | ==אישים בעיירה== | ||
| + | *הרב [[חיים בער חיימסון]], [[משב"ק]] אצל אדמו"ר הצמח צדק ויליד העיירה. | ||
| + | *הרב [[חיים בן ציון רסקין]], תושב העיירה. | ||
| + | *הרב [[רפאל נחמן כהן]], יליד העיירה. | ||
| + | *הרב [[אברהם סקובלו]], יליד העיירה. | ||
| + | *הרבנית [[שרה קצנלבויגן]] ("המומע שרה"), ילידת העיירה. | ||
| + | |||
| + | [[קטגוריה:עיירות חסידיות]] | ||
גרסה מ־21:15, 15 ביולי 2013
העיירה רודניא (באנגלית: Rudnia, ברוסית: Рудня) נמצאת במחוז סמולנסק שברוסיה הלבנה, בסמיכות לעיירות נעוועל וליובאוויטש.
תולדות העיירה
העיירה הוקמה בשנת ה'קכ"ג על גדות נהר הברזינה, הנשפך בשיפוליו ומתאחד עם נהר הדנייפר.
ברבנות העיר כיהן במשך מספר שנים רבי משה ברוכוביץ' אחיו של אדמו"ר הזקן.
לאחר הסתלקותו של אדמו"ר הצמח צדק, התקשרו רוב חסידי העיירה לאדמו"ר שלמה שניאור זלמן שניאורסון, והפכו לחסידי קאפוסט.
למרות המהפכה הקומוניסטית שהתרחשה לאחר מלחמת העולם הראשונה המשיכו להתקיים בעיר חיים יהודיים תוססים, והקהילה הפעילה מוסדות חינוך על טהרת הקודש.
העיירה התפתחה וגדלה במהלך השנים, ובשנת תרפ"ו הוכרזה רשמית כעיר.
גם לאחרי השואה המשיכו יהודים להתגורר בעיר, וכאשר ר' מוטל קוזלינר ור' דוד אבא גורביץ' הקימו מחדש ושיפצו את אהלי רבותינו נשיאינו בליובאוויטש בשנת תשכ"ח, נעזרו ביהודים תושבי העיירה שהיו בני משפחה של משפחת סקאבלו החב"דית.
נכון לשנת תשע"ג, אוכלוסיית העיר מונה למעלה מ-10,000 תושבים.
תחנת הרכבת של רודניא
העיירה מרוחקת כעשרים קילומטר מליובאוויטש ובה נמצאת תחנת הרכבת הקרובה ביותרלעיירה דרכה היו החסידים עושים את דרכם לליובאוויטש בתקופת אדמו"ר המהר"ש.
אצל חסידים מסופר שכאשר רצתה הממשלה להניח את פסי הרכבת התכנון הראשוני היה שהמסילה תעבור דרך ליובאוויטש, ואחרי התנגדותו הנחרצת של הצמח צדק ופעילותם של העסקנים החסידיים - הצליחו להביא לשינוי תוואי המסלול, והתחנה נקבעה ברודניא.
אישים בעיירה
- הרב חיים בער חיימסון, משב"ק אצל אדמו"ר הצמח צדק ויליד העיירה.
- הרב חיים בן ציון רסקין, תושב העיירה.
- הרב רפאל נחמן כהן, יליד העיירה.
- הרב אברהם סקובלו, יליד העיירה.
- הרבנית שרה קצנלבויגן ("המומע שרה"), ילידת העיירה.
