הבדלים בין גרסאות בדף "רב אשי"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – " מלאך " ב־" מלאך ")
(8 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
 
{{חז"ל|
 
{{חז"ל|
 
|דור=דור רביעי ל[[אמוראים|אמוראי]] [[בבל]]
 
|דור=דור רביעי ל[[אמוראים|אמוראי]] [[בבל]]
|רבותיו=רב כהנא מפוםנהרא, אמימר
+
|רבותיו=רב כהנא מפום נהרא, אמימר
 
|חבריו=[[רב אחא בריה דרבא]]
 
|חבריו=[[רב אחא בריה דרבא]]
 
|בית מדרש=ישיבת סורא
 
|בית מדרש=ישיבת סורא
}}[[קובץ:6d76qjn4 w640h480q70.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של האמורא מר טביומי בר רב אשי בגבול לבנון]]
+
}}[[קובץ:6d76qjn4 w640h480q70.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבר המיוחס למר טביומי בר רב אשי בגבול לבנון]]
 
'''רב אשי''' היה מגדולי ה[[אמוראים]] ומראשי הדור השישי של אמוראי בבל, ידידו של [[רבינא]], ויחד עימו חתם וערך את ה[[תלמוד בבלי]].
 
'''רב אשי''' היה מגדולי ה[[אמוראים]] ומראשי הדור השישי של אמוראי בבל, ידידו של [[רבינא]], ויחד עימו חתם וערך את ה[[תלמוד בבלי]].
  
רב אשי הקים מחדש את ישיבת סורא, במתא מחסיא, פרבר של העיר הבבלית סורא, ועמד בראשה. הוא החל בעריכת ה[[תלמוד בבלי]] יחד עם רבינא, עבודה שאותה השלימו ממשיכי דרכו. הוא הקפיד במיוחד על כבודם של בתי הכנסת בעירו. דוגמה לכך היא הקפדתו שלא ייבנו בתים יותר גבוהים מבית הכנסת. פעם אחת, כאשר ראה סדקים בבית כנסת בעירו, סתר את בית הכנסת והכניס מיטתו לשם (כדי להכריח עצמו להתעסק בתיקון), ולא הוציא אותה משם עד שהתקין לו מרזבים.
+
רב אשי הקים מחדש את ישיבת סורא, במתא מחסיא, פרבר של העיר הבבלית סורא, ועמד בראשה. הוא החל בעריכת ה[[תלמוד בבלי]] יחד עם רבינא, עבודה שאותה השלימו ממשיכי דרכו. הוא הקפיד במיוחד על כבודם של בתי הכנסת בעירו. דוגמה לכך היא הקפדתו שלא ייבנו בתים יותר גבוהים מבית הכנסת. פעם אחת, כאשר ראה סדקים בבית כנסת בעירו, סתר את [[בית הכנסת]] והכניס מיטתו לשם (כדי להכריח עצמו להתעסק בתיקון), ולא הוציא אותה משם עד שהתקין לו מרזבים.
  
 
ידוע שהיה [[עושר|עשיר]] ורב השפעה. עליו אומרת הגמרא: "[[תורה]] וגדולה במקום אחד"{{הערת שוליים|[[גיטין]] נט ע"א.}}, וגם ראש הגולה, רב הונא בר נתן, שהיה מרבותיו, היה כפוף אליו. בכח מנוחת דעתו שהיתה לו כתוצאה מגדולתו, ניצל לערוך את ה[[תלמוד בבלי]]{{הערת שוליים|1=[[שיחות קודש]] [[תש"ל]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=4601&hilite=ed54c453-9c5c-4010-9788-3c2b44edf64c&st=%D7%A8%D7%91+%D7%90%D7%A1%D7%99&pgnum=447 חלק א'].}}. מסופר על רב אשי שהיה לו יער, ומכרו לבית האש (לבית פולחן עבודה זרה), בהנחה ש"סתם עצים להסקה ניתנו" ועל פי רוב, השימוש בעצים לא יהיה לפולחן עבודה זרה אלא לחימום סתם.
 
ידוע שהיה [[עושר|עשיר]] ורב השפעה. עליו אומרת הגמרא: "[[תורה]] וגדולה במקום אחד"{{הערת שוליים|[[גיטין]] נט ע"א.}}, וגם ראש הגולה, רב הונא בר נתן, שהיה מרבותיו, היה כפוף אליו. בכח מנוחת דעתו שהיתה לו כתוצאה מגדולתו, ניצל לערוך את ה[[תלמוד בבלי]]{{הערת שוליים|1=[[שיחות קודש]] [[תש"ל]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=4601&hilite=ed54c453-9c5c-4010-9788-3c2b44edf64c&st=%D7%A8%D7%91+%D7%90%D7%A1%D7%99&pgnum=447 חלק א'].}}. מסופר על רב אשי שהיה לו יער, ומכרו לבית האש (לבית פולחן עבודה זרה), בהנחה ש"סתם עצים להסקה ניתנו" ועל פי רוב, השימוש בעצים לא יהיה לפולחן עבודה זרה אלא לחימום סתם.
  
לפני פטירתו נגלה אליו [[מלאך]] המוות בשוק. אמר לו: "המתן לי שלושים יום ואחזור על תלמודי, שאמרו: "אשרי מי שבא לכאן (לעולם הבא) ותלמודו בידו", אך מלאך המוות לקח אותו יום אחד לפני כן (אחרי עשרים ותשעה יום).
+
לפני פטירתו נגלה אליו [[מלאך]] המוות בשוק. אמר לו: "המתן לי שלושים יום ואחזור על תלמודי, שאמרו: "אשרי מי שבא לכאן (לעולם הבא) ותלמודו בידו", אך [[מלאך]] המוות לקח אותו יום אחד לפני כן (אחרי עשרים ותשעה יום).
  
עד רבינא ורב אשי היו [[סמיכה לרבנות|סמוכים]] איש מפי איש עד [[משה רבינו]], ובהם הסתיים הדבר{{הערת שוליים|1=[[תורת מנחם]] חלק טו שנת תשט"ז חלק ראשו שיחת ש"פ חיי שרה, [[שבת מברכים|מבמבה"ח]] [[כסליו]], ה'[[תשט"ז]]. ומציין: ראה הקדמת ה[[רמב"ם]] לספרו יד החזקה.}}.
+
עד רבינא ורב אשי היו [[סמיכה לרבנות|סמוכים]] איש מפי איש עד [[משה רבינו]], ובהם הסתיים הדבר{{הערת שוליים|1=[[תורת מנחם]] חלק טו שנת [[תשט"ז]] חלק ראשו שיחת שבת פרשת חיי שרה, [[שבת מברכים|מבמבה"ח]] [[כסליו]], ה'[[תשט"ז]]. ומציין: ראה הקדמת ה[[רמב"ם]] לספרו יד החזקה.}}.
  
 
כאשר היתה מתעורת לו שאלה בכשרות, הוא היה אוסף עשרה קצבים ושואל את דעתם. הרבי לומד מכך, שכמו רב אשי שהיה גביר, גדול בישראל וחד בדרא, עם כל זה הוא היה שואל את דעתם של קצבים, על אחת כמה וכמה שעל סתם יהודי להזהר בכל הכרעה הנוגעת, ובפרט לרבים{{הערת שוליים|1=[[אגרות קודש]] כרך ט ב'תרסח.}}.
 
כאשר היתה מתעורת לו שאלה בכשרות, הוא היה אוסף עשרה קצבים ושואל את דעתם. הרבי לומד מכך, שכמו רב אשי שהיה גביר, גדול בישראל וחד בדרא, עם כל זה הוא היה שואל את דעתם של קצבים, על אחת כמה וכמה שעל סתם יהודי להזהר בכל הכרעה הנוגעת, ובפרט לרבים{{הערת שוליים|1=[[אגרות קודש]] כרך ט ב'תרסח.}}.
 +
{{אמוראים}}
 
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}
  
{{אמוראים}}
+
 
 
[[קטגוריה:אמוראים|אשי]]
 
[[קטגוריה:אמוראים|אשי]]

גרסה מ־04:52, 21 ביולי 2016

רב אשי
דור דור רביעי לאמוראי בבל
בית מדרש ישיבת סורא
רבותיו רב כהנא מפום נהרא, אמימר
חבריו רב אחא בריה דרבא
קבר המיוחס למר טביומי בר רב אשי בגבול לבנון

רב אשי היה מגדולי האמוראים ומראשי הדור השישי של אמוראי בבל, ידידו של רבינא, ויחד עימו חתם וערך את התלמוד בבלי.

רב אשי הקים מחדש את ישיבת סורא, במתא מחסיא, פרבר של העיר הבבלית סורא, ועמד בראשה. הוא החל בעריכת התלמוד בבלי יחד עם רבינא, עבודה שאותה השלימו ממשיכי דרכו. הוא הקפיד במיוחד על כבודם של בתי הכנסת בעירו. דוגמה לכך היא הקפדתו שלא ייבנו בתים יותר גבוהים מבית הכנסת. פעם אחת, כאשר ראה סדקים בבית כנסת בעירו, סתר את בית הכנסת והכניס מיטתו לשם (כדי להכריח עצמו להתעסק בתיקון), ולא הוציא אותה משם עד שהתקין לו מרזבים.

ידוע שהיה עשיר ורב השפעה. עליו אומרת הגמרא: "תורה וגדולה במקום אחד"[1], וגם ראש הגולה, רב הונא בר נתן, שהיה מרבותיו, היה כפוף אליו. בכח מנוחת דעתו שהיתה לו כתוצאה מגדולתו, ניצל לערוך את התלמוד בבלי[2]. מסופר על רב אשי שהיה לו יער, ומכרו לבית האש (לבית פולחן עבודה זרה), בהנחה ש"סתם עצים להסקה ניתנו" ועל פי רוב, השימוש בעצים לא יהיה לפולחן עבודה זרה אלא לחימום סתם.

לפני פטירתו נגלה אליו מלאך המוות בשוק. אמר לו: "המתן לי שלושים יום ואחזור על תלמודי, שאמרו: "אשרי מי שבא לכאן (לעולם הבא) ותלמודו בידו", אך מלאך המוות לקח אותו יום אחד לפני כן (אחרי עשרים ותשעה יום).

עד רבינא ורב אשי היו סמוכים איש מפי איש עד משה רבינו, ובהם הסתיים הדבר[3].

כאשר היתה מתעורת לו שאלה בכשרות, הוא היה אוסף עשרה קצבים ושואל את דעתם. הרבי לומד מכך, שכמו רב אשי שהיה גביר, גדול בישראל וחד בדרא, עם כל זה הוא היה שואל את דעתם של קצבים, על אחת כמה וכמה שעל סתם יהודי להזהר בכל הכרעה הנוגעת, ובפרט לרבים[4].

הערות שוליים

  1. גיטין נט ע"א.
  2. שיחות קודש תש"ל חלק א'.
  3. תורת מנחם חלק טו שנת תשט"ז חלק ראשו שיחת שבת פרשת חיי שרה, מבמבה"ח כסליו, ה'תשט"ז. ומציין: ראה הקדמת הרמב"ם לספרו יד החזקה.
  4. אגרות קודש כרך ט ב'תרסח.