הבדלים בין גרסאות בדף "רבי שמעון בן יהוצדק"
| שורה 3: | שורה 3: | ||
מובא ב'''ירושלמי'''{{הערת שוליים|[[מסכת סוכה]] פ"ה ה"ד.}} כי בן יהוצדק הוא היה משתבח בקפיצותיו שב[[שמחת בית השואבה]]. למרות שהיו שני בן יהוצדק{{הערת שוליים|תוס' ד"ה אמר רבי יוחנן נדה י, ב.}} ולכמה גירסאות רק אחד{{הערת שוליים|ראה [[סדר הדורות]].}} כאן משמע שמדובר בתנא רבי שמעון בן יהוצדק שהרי לא בא לסתום אלא לפרש ולכן ככל הנראה מדובר באותו תנא ידוע המוזכר במקומות אחרים. | מובא ב'''ירושלמי'''{{הערת שוליים|[[מסכת סוכה]] פ"ה ה"ד.}} כי בן יהוצדק הוא היה משתבח בקפיצותיו שב[[שמחת בית השואבה]]. למרות שהיו שני בן יהוצדק{{הערת שוליים|תוס' ד"ה אמר רבי יוחנן נדה י, ב.}} ולכמה גירסאות רק אחד{{הערת שוליים|ראה [[סדר הדורות]].}} כאן משמע שמדובר בתנא רבי שמעון בן יהוצדק שהרי לא בא לסתום אלא לפרש ולכן ככל הנראה מדובר באותו תנא ידוע המוזכר במקומות אחרים. | ||
| − | הרבי{{הערת שוליים|1=[[לקוטי שיחות]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16025&hilite=4ba94696-33d9-42c0-8b23-8112b794d1a8&st=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A6%D7%93%D7%A7&pgnum=286 חלק י"ז]. [[שיחות קודש]] [[תשל"א]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=4603&hilite=073d7eeb-eca2-4a15-9405-e131bdc304e2&st=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A6%D7%93%D7%A7&pgnum=166 ח"א].}} חוקר האם מדובר בעת שכבר היה ראש ישיבה ולימד תלמידים שלכן היה נקרא בשם "רבי"{{הערת שוליים|סנהדרין סא, ב.}}כנהוג ולפי זה המוסר השכל הוא שאף ראשי ישיבות צריכים לשמח | + | הרבי{{הערת שוליים|1=[[לקוטי שיחות]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16025&hilite=4ba94696-33d9-42c0-8b23-8112b794d1a8&st=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A6%D7%93%D7%A7&pgnum=286 חלק י"ז]. [[שיחות קודש]] [[תשל"א]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=4603&hilite=073d7eeb-eca2-4a15-9405-e131bdc304e2&st=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A6%D7%93%D7%A7&pgnum=166 ח"א].}} חוקר האם מדובר בעת שכבר היה ראש ישיבה ולימד תלמידים שלכן היה נקרא בשם "רבי"{{הערת שוליים|סנהדרין סא, ב.}}כנהוג ולפי זה המוסר השכל הוא שאף ראשי ישיבות צריכים לשמח עצמם בשמחת בית השואבה, או שמדובר עוד בתחילת לימודו וכמובן מהלשון "בן יהוצדק" בלי הלשון "רבי". |
לכאורה יש להסיק כי מדובר עוד בתחילת לימודו כשעוד לא היה רבי ורק לָמַד בעצמו, וכדמשמע מהלשון "בן יהוצדק", אך לפי זה קשה לכאורה מה הלימוד בירושלמי שמובא אחר כך על רשב"ג והלל הזקן ששמחו עצמם, הרי הדברים קל וחומר שאף ראשי ישיבות צריכים לשמח עצמם, ופשיטא, ומה אחד שרק למד בעצמו צריך לשמח עצמו, וודאי אחד שזכה ללמוד וללמד, ולכן ברור שגם רבן שמעון בן גמליאל והלל הזקן שימחו את עצמם, ולמה מובא אודותם ששימחו עצמם ועל כרחך שמדובר כשהיה כבר רבי. | לכאורה יש להסיק כי מדובר עוד בתחילת לימודו כשעוד לא היה רבי ורק לָמַד בעצמו, וכדמשמע מהלשון "בן יהוצדק", אך לפי זה קשה לכאורה מה הלימוד בירושלמי שמובא אחר כך על רשב"ג והלל הזקן ששמחו עצמם, הרי הדברים קל וחומר שאף ראשי ישיבות צריכים לשמח עצמם, ופשיטא, ומה אחד שרק למד בעצמו צריך לשמח עצמו, וודאי אחד שזכה ללמוד וללמד, ולכן ברור שגם רבן שמעון בן גמליאל והלל הזקן שימחו את עצמם, ולמה מובא אודותם ששימחו עצמם ועל כרחך שמדובר כשהיה כבר רבי. | ||
גרסה מ־05:38, 22 בינואר 2014
רבי שמעון בן יהוצדק הוא תנא, יש אומרים שהיה בזמן רבי טרפון[1], ויש אומרים שהיה רבו של רבי יוחנן[2] ויש אומרים ששלושה בן יהוצדק היו[3]
מובא בירושלמי[4] כי בן יהוצדק הוא היה משתבח בקפיצותיו שבשמחת בית השואבה. למרות שהיו שני בן יהוצדק[5] ולכמה גירסאות רק אחד[6] כאן משמע שמדובר בתנא רבי שמעון בן יהוצדק שהרי לא בא לסתום אלא לפרש ולכן ככל הנראה מדובר באותו תנא ידוע המוזכר במקומות אחרים.
הרבי[7] חוקר האם מדובר בעת שכבר היה ראש ישיבה ולימד תלמידים שלכן היה נקרא בשם "רבי"[8]כנהוג ולפי זה המוסר השכל הוא שאף ראשי ישיבות צריכים לשמח עצמם בשמחת בית השואבה, או שמדובר עוד בתחילת לימודו וכמובן מהלשון "בן יהוצדק" בלי הלשון "רבי".
לכאורה יש להסיק כי מדובר עוד בתחילת לימודו כשעוד לא היה רבי ורק לָמַד בעצמו, וכדמשמע מהלשון "בן יהוצדק", אך לפי זה קשה לכאורה מה הלימוד בירושלמי שמובא אחר כך על רשב"ג והלל הזקן ששמחו עצמם, הרי הדברים קל וחומר שאף ראשי ישיבות צריכים לשמח עצמם, ופשיטא, ומה אחד שרק למד בעצמו צריך לשמח עצמו, וודאי אחד שזכה ללמוד וללמד, ולכן ברור שגם רבן שמעון בן גמליאל והלל הזקן שימחו את עצמם, ולמה מובא אודותם ששימחו עצמם ועל כרחך שמדובר כשהיה כבר רבי.
אם כי לפי זה נשאלת השאלה למה אינו מוזכר בגמרא בשם רבי. הרבי מבאר על פי המובא במסכת ברכות[9] כי רבי יוחנן בן זכאי אמר אודותיו "אילו הטיח בן זכאי בן ראשו כל היום כולו לא היו משגיחים בו וכו' מפני שאני דומה כשר לפני המלך והוא כעבד לפני המלך", וחזינן שכאשר תנאים רצו לדבר בשבח עצמם הם היו מזכירים את עצמם ללא התואר "רבי", כדי להורות על שלילת הגאווה שלא היו מתגאים בכך, ולכן מכיון שהוא היה משתבח עצמו בכך כמשמע מהלשון "משתבח בקפיצותיו", היה מזכיר את עצמו בלא תואר רבי וא, בלא תואר שמם, רק עם שם אביהם.
הערות שוליים
- ↑ סדר הדורות בשם ספר יוחסין.
- ↑ שם וכמ"ש בתוס' נדה י, ב.
- ↑ שם, והרבי מסיים על כך: "ועדיין צ"ע".
- ↑ מסכת סוכה פ"ה ה"ד.
- ↑ תוס' ד"ה אמר רבי יוחנן נדה י, ב.
- ↑ ראה סדר הדורות.
- ↑ לקוטי שיחות חלק י"ז. שיחות קודש תשל"א ח"א.
- ↑ סנהדרין סא, ב.
- ↑ לד, ב.
