רבי נחוניא בן הקנה
רבי נחוניה בן הקנה היה תנא בן הדור השני לתנאים. עסק בעיקר בתורת הקבלה, ובשונה מרוב התנאים שעסקו בעיקר בנגלה[1], אך מוזכר לעיתים גם בתלמוד בבלי. הוא חיבר את תפילת נחוניא בן הקנה שהיא מקור לכמה מיסודות הקבלה, כמו "כתר - תר"ך עמודי אור"[2], וכן את 'אנא בכח'.
חי ופעל בתקופת בית שני, והאריך ימים. הוא הסביר זאת: מימי לא נתכבדתי בקלון חברי, ולא עלתה על מטתי קללת חברי, וותרן בממוני הייתי[3]
הוא היה מתלמידיו של רבי יוחנן בן זכאי, ולמרות שלא נזכר בין חמשת התלמידים שלו המנויים במסכת אבות[4], כמסופר בגמרא[5]: אמר להן רבן יוחנן בן זכאי לתלמידיו, מהו שאמר הכתוב[6] נענה רבי אליעזר ואמר כו' נענה רבי יהושע ואמר כו' נענה רבי נחוניא בן הקנה וכו'.
מעלתו בתורה גדולה ביותר, עד כדי כך, שאמר להם רבן יוחנן בן זכאי לתלמידיו, נראין דברי רבי נחוניא בן הקנה מדברי ומדבריכם, כלומר, פירושו של רבי נחוניא בן הקנה נראה יותר מפירושי התלמידים, ונראה יותר אפילו מפירושו של רבן יוחנן בן זכאי עצמו[7], עד כדי כך גדלה מעלתו של רבי נחוניא בן הקנה בלימוד תורה.
הוא היה גם המחבר של ספר "הבהיר" כידוע, ומכאן גדלותו גם בנוגע לתורת הקבלה.
על פי זה מסביר הרבי את מאמרו: כל המקבל עליו עול תורה, היינו יהודי בדרגה כמוהו שיש לו תענוג מתורה, ואע"פ כן מקבל עול תורה מתוך קבלת עול, מכיון שזה למעלה מדרך הטבע שיהודי כזה יהיה לו קבלת עול תורה, מעבירין עליו עול מלכות ועול דרך ארץ - למרות שזה למעלה מדרך הטבע שכן זהו סדר העולם, אך מי שפורק עליו עול תורה ולומד מתוך תענוג, כיון שהוא פועל לפי הטבע, מעמיסים גם עליו ענינין של כדרך הטבע.
מסיבה זו הוא גם היה הראשון שתיקן את התפילה הידועה "שלא יכשלו חברי ואשמח בהם", כי יהודי שלומד תורה מתוך תענוג והתורה חודרת לכל עצמותיו והנפש הבהמית אינו צריך לתפילה כזו, רק יהודי כמוהו ששינה את טבעו ולומד תורה מתוך קבלת עול, אז יתכן שיהיו ענינין מצד נפש הבהמית, ואיפלו ענינין שבדקות שבדקות[8].
קברו הוא על פי רבי חיים ויטאל שמתאר את קברו. קברו התגלה על ידי ועד אהלי צדיקים בשנת תש"ע בנחל סמוך לצפת כתיאורו המדוייק של רבי חיים ויטאל.
