רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר שליט"א)
הרבי מליובאוויטש, רבי מנחם מענדל שניאורסון, מלך המשיח שליט"א, נולד ביום שישי, י"א ניסן תרס"ב, בעיירה הרוסית-אוקראינית ניקולאייב, לאביו, רבי לוי יצחק שניאורסון, ולאמו, הרבנית חנה.
תוכן עניינים
שנות ילדות
תיאר הרבי את שנות ילדותו כזמן בו התגבשה השקפת עולמו והיתה למסכת סדורה וברורה. במכתב לנשיא יצחק בן צבי משנת תשט"ז כותב הרבי "מיום הלכי ל'חדר' ועוד קודם לזה, התחיל להתרקם בדמיוני ציור הגאולה העתידה - גאולת עם ישראל מגלותו האחרונה - גאולה כזו באופן כזה, שעל-ידה יהיו מובנים ייסורי הגלות, הגזרות והשמדות...".
נישואין
מסדר הקידושין בחתונת כ"ק אד"ש מה"מ היה הרבי הריי"צ בעצמו וגם את השבע-ברכות אמר הוא בעצמו בקול רם ונעים במתיקות ודביקות עצומה נפלאה מאד, עד שנשתוממו והתפעלו כל השומעים, וכולם פה אחד אמרו שמיום היותם לא שמעו כזאת.
כאשר אמר הרבי את הברכות, קרא לפתע אחד החסידים -שזכה לראות את פני כ"ק אדמו"ר הרש"ב נ"ע -בהתפעלות גדולה: אוי, הרבי (אדמו"ר הרש"ב) הרי מסדר קידושין!
חסידים שנכחו בחתונה מספרים כי כ"ק אדמו"ר הריי"צ הלך משולחן לשולחן כשהוא נושא מגבת על כתיפו כמו מלצר וכך חילק את המשקה ובירך את המסובים.
אחר הסעודה, בשעה שלוש וחצי לערך, עמדו הקהל והאדמו"רים שהשתתפו בשמחת החתונה ורקדו יחד כמה פעמים בעיגול (כריקוד חסידי פולין).
כשישבו האדמו"רים לנוח מעט, לקח הרבי הריי"צ את חתנו ורקד עמו יד על כתף כריקוד חסידי חב"ד במהירות. האדמו"רים נפרדו לשלום והלכו לביתם.
על חתונתו של כ"ק אד"ש מה"מ מסופר, שלפני החופה שאל הרה"ח ר' בערל משה שמוטקין את כ"ק אדמו"ר הריי"צ מה טיבו של חתן זה, והרבי השיבו: "את בתי נתתי לאיש. הוא בקי בבבלי ובירושלמי, יודע ראשונים ואחרונים ועוד; בשעה ארבע לפנות בוקר אינו ישן לעולם - או שעדיין לא הלך לישון, או שכבר עמד משנתו..."
קבלת הנשיאות
מיד עם היוודע דבר הסתלקות אדמו"ר הריי"צ בכל ריכוזי חב”ד ברחבי תבל, החלו חלק מהחסידים לדבר על כך שצריך למנות את הרמ"ש (הרבי מה”מ) כאדמו”ר ונשיא. בתל אביב ישבו באבילות זמן מה, ולאחר מכן אמר הרב אברהם פריז כי הוא מכיר היטב את הרמ”ש והוא “הצנע לכת” באופן מופלג, והוא ראוי להיות האדמו”ר החדש. הוא הוסיף וביקש שכל אחד יכתוב מכתב התקשרות ולהפציר ברמ”ש שיואיל לקבל את כתר הנשיאות.
שלושה ימים לאחר ההסתלקות, ניגש הרב יצחק דובאוו, מזקני החסידים באנגליה ששהה באותה עת בבית חיינו, אל הרבי, והפציר בו לקבל את הנשיאות. המענה היה “דער רבי לעבט” (הרבי חי). הרב דובאוו לא הירפה ואמר כי אצל כל הרביים היה את העניין של חיים לאחר ההסתלקות, ולמרות זאת היה ממלא מקום. על כך ענה: “מה אתם חושבים (ואמר את שמו הקדוש) הוא רבי?”
בחודשים שלאחר ההסתלקות כתבו חסידים מכל רחבי העולם מכתבי התקשרות ושלחום ל-770. היו מכתבים שחסידים שלחו באופן פרטי והיו ערים בהם חתמו החסידים על כתב התקשרות כללי. אולם הרבי לא הסכים לקבל את עול הנשיאות.
בראש חודש אדר כתב הרבי מכתב כללי-פרטי ראשון לעדת החסידים.
למרות הסירוב, החסידים לא ויתרו, והחלו לתת לרבי פ”נים. הרבי ראה בזה כשליחות להקריאם על ציון אדמו”ר הריי”צ, ותו לא. היו חסידים שהתעקשו להתקבל ליחידות, הרבי סירב, ולבסוף החל לקבל חסידים ליחידות. בתחילה היו אלו חסידים בודדים, ובמשך הזמן נקבע סדר מיוחד לכניסה אל הקודש. הרבי ענה לשאלות ונתן הוראות. באותה תקופה גם היו כמה מופתים מופלאים.
כל העת התחמק הרבי מלקבל את הנשיאות באומרו שעליו “לקבל הוראות”. כשהחסידים שמעו כך, הבינו היכן היא הכתובת הנדרשת, וביום ב’ באייר נסע מניין של חשובי החסידים אל ציון אדמו”ר הריי”צ, שם התפללו וביקשו שהרבי יקבל את עול הנשיאות. מובן שלא סופר על כך לרמ”ש, אולם מיד לאחר מכן נודע כי הרמ”ש הפסיק להשתמש בביטוי זה.
ביו”ט שני של חג השבועות, בעת התוועדות הכריז החסיד הישיש הרב אליהו סימפסון, ממזכיריו של אדמו”ר הריי”צ, כי השיחות הן טובות אבל רוצים לשמוע מאמר דא”ח. הרבי לא נענה לו, והוא ביקש שוב ושוב, עד שהרבי אמר: “זה מוכרח להיות דוקא עכשיו? זה לא חייב להיות דווקא עכשיו, זה יכול להיות בהזדמנות אחרת”.
בשנה שלאחר ההסתלקות [התוועדות|התוועד]] הרבי בהזדמנויות רבות. ביום ז’ בתמוז יצאה לראשונה שיחה מוגהת. כאשר הוכנה השיחה לדפוס, כתבו המניחים על “הוגה על ידי כ”ק שליט”א”, הרבי תיקן זאת וכתב “ע”י הרמ”ש שליט”א”.
בח”י באלול כתב הרבי מכתב כללי ראשון. המכתב נכתב בלשון הקודש ובאידיש. בערב יום הכיפורים חילק הרבי ‘לעקח’ לזקני החסידים על פי בקשתם.
בכל התקופה שלאחר ההסתלקות, היה הרב דוד רסקין מזמין את האנשים לעלות לתורה, וכאשר היה עליו לקרוא לרבי, היה אומר בקול רם “יעמוד”, ובלחש “אדוננו מורנו ורבנו”, ולאחר מכן ממשיך בקול רם את שמו הק’. בשמחת תורה חל שינוי, ואת ה”מרשות לחתן” בראשית קרא אחד מזקני החסידים. כשהגיע הלה לתיבות “ועתה קום”, פרץ בבכי והכריז בקול רם “יעמוד אדוננו מורנו ורבנו הרב...” ואמר את שמו של הרבי. הרבי לא הגיב.
בחודשים כסלו וטבת, רמז הרבי בשיחותיו השונות כי הוא מוכן לקבל את הנשיאות, אך הדבר לא היה באופן מוחלט.
בכ”ו בטבת פורסמו בעיתונות היהודית בניו-יורק ידיעות בהן פורסם כי חסידי חב”ד קיבלו על עצמם את הרבי כממלא מקום של אדמו”ר הריי”צ. בידיעות גם נכתב על כתבי התקשרות שהוגשו לרמ”ש, וכי קבלת הנשיאות הרישמית תהיה בי’ שבט תשי”א.
כאשר נודע הדבר לרבי, ביקש מהרב חודקוב להכניס הכחשה בשמו לכל העיתונים. הרב חדקוב גילה זאת לזקני החסידים, והם נכנסו לרבי והתחננו בפניו שלא להכניס את ההכחשה. רק לאחר תחנונים רבים נעתר להם הרבי.
שבוע לאחר מכן, ביום ג’ בשבט, פורסמו מודעות רשמיות מטעם תנועת חב”ד על קבלת הנשיאות הצפויה.
במוצאי י’ שבט תשי”א נאסף קהל החסידים להתוועדות עם הרבי ב-770. כשעה לאחר תחילת ההתוועדות, קם החסיד הישיש הרב אברהם סנדר נמצוב וביקש מהרבי בשם כל הקהל לומר דא”ח.
ואכן, בשעה עשר וארבעים דקות, פתח הרבי ואמר את המאמר ד”ה “באתי לגני”, בהקדימו כי במאמר שניתן לי’ שבט על ידי הרבי הקודם, נאמר וכו’.
לאחר י’ שבט הודפסו בלנקים חדשים עליהם התנוסס שמו הק’ של הרבי, ועליהם הרבי כתב את מכתביו.
חשוב להוסיף את דבריו של הרב יוסף ויינברג: “חסידים מספרים שלאחר ההסתלקות, כאשר הרבי סירב בכל התוקף להפצרותיהם של זקני החסידים לקבל את הנשיאות - מי שהשפעתה הייתה מכרעת, זו הרבנית חיה מושקא נ”ע, שעם כל צניעותה וענוותנותה וההקרבה הגדולה שנכפתה עליה, היא שהתבטאה בנחישות כי יש להמשיך את העבודה”.
פטירתה של הרבנית
ביום רביעי, כ"ב שבט תשמ"ח (10 בפברואר 1988) נפטרה הרבנית חיה מושקא, לאחר מחלה קצרה. באותו יום ייסד הרבי את קרן חמ"ש על שמה
משפחתו
- אביו: הרב לוי יצחק שניאורסון
- אמו: הרבנית חנה
- רעיתו: הרבנית חיה מושקא
- אחיו: הרב ישראל אריה לייב, הרב דובער
מספריו:
- אגרות קודש.
- ביאורים לפירוש רש"י
- ביאורים לפרקי אבות.
- הדרנים של הש"ס.
- יין מלכות ביאורים ברמב"ם.
- כללי רש"י, הרמב"ם.
- לוח היום יום.
- לקוטי שיחות.
- מגילת אסתר עם ביאורים.
- ספר מאמרים.
- שערי אהבה, אמונה, ארץ ישראל, גאולה, הלכה ומנהג.
- שערי המועדים ראש השנה, יום הכיפורים, חג הסוכות, חנוכה, אדר-פורים, חג הפסח, ימי הספירה, חג השבועות, תמוז-אב.
- שערי לימוד חסידות, מילה, צדקה, שמיטה.
- תורת מנחם תפארת לוי יצחק.
- תורת מנחם התוועדויות, דרושי חתונה, דרושים לפרקי אבות.
