רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־16:48, 21 בנובמבר 2010 מאת פסי (שיחה | תרומות) (ילדותו)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רבי יוסף יצחק שניאורסון
אדמו"ר הריי"צ
אדמו"ר הריי"צ
האדמו"ר השישי בשושלת אדמו"רי חב"ד
תאריך לידה י"ב בתמוז תר"מ
תאריך פטירה י' שבט תש"י
מקום פטירה ארצות הברית
מקום פעילות רוסיה וניו יורק
השתייכות חסידות חב"ד

רבי יוסף יצחק שניאורסון - האדמו"ר הריי"צ (בעגת חסידי חב"ד אדמו"ר הקודם ובמקור באידיש דער פריערדיקער רבי) הוא האדמו"ר השישי בשושלת אדמו"רי חב"ד וחמיו של הרבי שליט"א מליובאוויטש. נולד בי"ב תמוז תר"מ לרבי שלום דובער (האדמו"ר הרש"ב) ושטערנא שרה שניאורסון. הסתלק ביום השבת, י' שבט תש"י ומנוחתו כבוד באוהל בבית העלמין "מונטיפיורי" ברובע קווינס שבניו יורק.

ביוגרפיה

אדמו"ר הריי"צ בצעירותו

לידתו

ביום י"ב תמוז תר"מ, נולד רבי יוסף יצחק. היה זה לאחר שבשנת תרל"ה נישאו הוריו, אדמו"ר הרש"ב ומרת שטערנא שרה, ובמשך מספר שנים לא נפקדו בבנים. בשמחת תורה שנת תר"מ, כשאדמו"ר המהר"ש בירך בביתו את הנשים והבנות, שכח לברך את בנו וכלתו, דבר שגרם לכלתו צער רב. בסופו של דבר הוא בירך אותה, אך הדבר לא הפיג את צערה. היא נכנסה לחדרה כשהיא מהרהרת על כך שטרם נפקדה, על בדידותה ועל ששכחו לברך אותה. בעקבות כך פרצה בבכי ונרדמה. בחלומה ראתה איש נשוא פנים שנכנס לחדרה. לשאלתו מדוע היא בוכה, סיפרה את אשר מעיק עליה. האיש הבטיח לה שבאותה שנה יוולד לה בן בתנאי שתחלק שמונה עשר רובל לצדקה מכספה הפרטי. לאחר מכן יצא מהחדר ושב בלוויית שני אנשים וחזר בפניהם על התנאי. לאחר שהסכימו בירכו אותה ויצאו מהחדר. כשהתעוררה מרת שטערנא היא סיפרה לאביה, אדמו"ר המהר"ש, על חלומה. אדמו"ר המהר"ש אמר השאיש היה אביו, אדמו"ר הצמח צדק והשניים שליוהו היו אדמו"ר האמצעי ואדמו"ר הזקן.

כדי שמרת שטערנא שרה תוכל לקיים את בקשת האיש לתרום שמונה עשר רובל, נאלצה למכור את אחת משמלותיה ואת הכסף חילקה לצדקה ואכן כעבור תשעה חודשים נולד בנה היחיד, יוסף יצחק.

בי"ט בתמוז בשנת תר"מ הוכנס אדמו"ר הריי"צ בבריתו של אברהם אבינו. בשעת הברית בכה אדמו"ר הריי"צ וסבו, אדמו"ר המהר"ש אמר לו: "מדוע הינך בוכה? כשתגדל תהיה . . ותאמר חסידות בשפה ברורה". הרבי סיפר [1] ששמע מחסידים שאדמו"ר המהר"ש אמר "כשתגדל תהיה רבי" וברשימות הרבי הוא השמיט את המילה "רבי".

ילדותו

בילדותו למד אדמו"ר הריי"צ אצל ר' שמואל בצלאל שעפטיל. בזמנו הפנוי בילה עם סבתו, מרת רבקה שניאורסון. בעקבות כך שמע ממנה סיפורים רבים על תולדות החסידות והחסידים. ביום י"א תמוז תרנ"א, בהיותו בגיל אחת עשרה, הורה לו אביו שיתחיל להניח תפילין של רש"י עם ברכה (התפילין היו של אדמו"ר המהר"ש). בהוראת אביו, נעשתה פעולה זו מבלי שידעו על כך אנשים ולאחר שהיה מניח את התפילין היה הולך לבית הכנסת ומתפלל כרגיל. בגיל חמש עשרה הביאו אביו לאוהל של אדמו"ר המהר"ש ואדמו"ר הצמח צדק ומינהו למזכירו בעסקנות ציבורית.

נישואיו

לקראת שידוכיו הוצע לאדמו"ר הריי"צ שתי הצעות. אחד ממשפחה עשירה ואחת ממשפחה מאוד ענייה, שאפילו הוצאות החתונה לא היו באפשרותם להשיג. הרבנית רבקה סברה שיש להיענות להצעה העשירה, אך אדמו"ר הרש"ב ורעייתו העדיפו את המשפחה הענייה, שהייתה נינה של אדמו"ר הצמח צדק. לבסוף הוחלט שכמו שהיה בנישואי יצחק ורבקה שההורים אמרו "ונשאלה את פיה"[דרוש מקור], גם כאן הם יציגו בפני אדמו"ר הריי"צ את שתי ההצעות ושיכריע בעצמו. אדמו"ר הריי"צ השיב: "הרי באותה פרשה עצמה נאמר "ולקחת אישה לבני ממשפחתי ומבית אבי"[דרוש מקור].

ביום שישי פרשת תצא י"ג אלול תרנ"ז, בהיותו בגיל 17, התקיימה החתונה בעיירה ליובאוויטש. ביום חתונתו חבש החתן שטריימל ובאותו מעמד אמר לו אביו שיברך שהחיינו. לאחר החופה הובילו אדמו"ר הרש"ב וקהל רב את החתן והכלה בשירה, אל האולם בו נערכה הסעודה. בדרך אמר אדמו"ר הרש"ב לבנו: "וחזקת והיית לאיש". הסעודה נערכה בהזאל הגדול שבליובאוויטש. בשעת הסעודה הסתובב אדמו"ר הרש"ב יחד עם שלושה חסידים (ר' מאיר מרדכי צ'רנין, ר' יעקב קאפיל זליקסון ור' שלמה חיים קוטאין) לוודא שהמלצרים מחלקים אוכל לכולם ואדמו"ר הרש"ב לגם עם כל אחד 'לחיים'. כמו כן, אמר אדמו"ר הרש"ב הרבה דרושי חסידות. לאחר החתונה התגוררו הזוג בחדר שנבנה סמוך לדירת אדמו"ר הרש"ב.

בסעודת השבע ברכות, ביום ראשון ט"ו אלול תרנ"ז, הודיע אדמו"ר הרש"ב על החלטתו לייסד את ישיבת תומכי תמימים בה ילמדו נגלה וחסידות.

בהנהלת תומכי תמימים

מיד לאחר השבע ברכות של אדמו"ר הריי"צ, בו הודיע אדמו"ר הרש"ב על פתיחת ישיבת תומכי תמימים, מונה אדמו"ר הריי"צ למנהלה בפועל. ביום י"ד אייר תרס"ב הלשינו לממשלה שבישיבה נמצאים בחורים המשתמטים מהצבא באמצעות שוחד ואדמו"ר הריי"צ נאסר. ביום כ"ג אייר תרס"ב, לאחר שלא נמצאו ראיות מפלילות, שוחרר אדמו"ר הריי"צ ושוטר שהגיע לביתו הודיע לו כי הינו חף מכל פשע. בשנת ה'תרס"ו לאחר שמספר צעירים יהודים התנפלו על שוטרים, שוב נאסר בתור עירבון עבור היהודים המורדים.

בשנת תרע"ג היה חבר בוועדת הרבנים שסייעו בהגנה משפטית למנחם בייליס, בפרשיית עלילת הדם.

קבלת הנשיאות

אדמו"ר הריי"צ

ביום ב' ניסן תר"פ, הסתלק אדמו"ר הרש"ב שהיה אביו של אדמו"ר הריי"צ ובצוואתו כתב שימנו את בנו יחידו, ר' יוסף יצחק, לממלא מקומו בהנהגת חסידות חב"ד ובראש הנהלת ישיבת תומכי תמימים. בעקבות כך מינו חסידי חב"ד ביום ההסתלקות את אדמו"ר הריי"צ שימלא את מקום אביו. עוד הוא כתב בצוואה, שבנו יתעסק בחיזוק וביסוס הישיבה ויקים חדרים ושיעורים ללימוד החסידות בעיירות רוסיה. בנוסף לצוואה קיבל אדמו"ר הריי"צ גם פתק אישי מאביו בו היה כתוב: "תדבר דא"ח לפני ידידינו על יסודות נאמנים בדברי אבותינו הק' זצוקללה"ה נ"ע[2], ותשתדל להסביר הדברים לזולתך בטוב טעם ודעת". את הפתק הראה אדמו"ר הריי"צ לחסידים לאחר הסתלקות אביו, אך לא הרשה להעתיקו.

חשובי ונכבדי החסידים כתבו מכתבי עידוד לחסידים שברוסיה ובתוך הדברים שילבו את תוכן הפתק. במקביל, החלו קהילות ליובאוויטש ברחבי ברית המועצות לשלוח כתבי התקשרות עליהם חתמו החסידים ובהם ביקשו את אדמו"ר הריי"צ לקבל על עצמו את נשיאות חסידות חב"ד. אדמו"ר הריי"צ אכן קיבל על עצמו מיד את עול הנשיאות. כבר בשבת פרשת צו, היום האחרון לשבעה, אחר תפילת מנחה, אמר מאמר דא"ח[3], מה שמהווה אות לתחילת כהונה בפועל כנשיא.

בשנת האבילות נהג אדמו"ר הריי"צ בדיוק כפי שנהג אביו אחר הסתקלות אדמו"ר מהר"ש; הוא הסתגר בחדר היחידות של אביו ואת עיתותיו הקדיש ללימוד. באותה תקופה גם נחלה במחלה קשה עד שהיתה סכנה לחייו. במקביל החל לפעול כדי לחזק את עדת התמימים והחסידים. הוא כתב מכתבים כלליים בהם ביכה את הסתלקותו של אביו ומאידך עודד וניחם את כולם.

אותן שנים היו קשות במיוחד, שכן באותו זמן החלו הקומוניסטים ליישם את שיטתם בברית המועצות והחלו לסגור את מוסדות הדת ולאסור כל פעילות דתית. אדמו"ר הריי"צ חיזק את החסידים שמצידם היו מוכנים למסור נפשם לקיום הוראותיו. השלטון ברוסיה לא הניח לאדמו"ר הריי"צ מנוח אף בשנה הראשונה להסתלקת אביו (שנת האבל) וכבר בחודש תמוז תר"פ נלקח לחקירה בה איימו עליו באקדח. בתום שנת האבל החל אדמו"ר הריי"צ לערוך פעילות רבה בקרב החסידים ובקרב יהודי רוסיה בכלל, לליבוי הזיקה היהדות תחת הדיכוי הקומוניסטי[4].

מאסריו

קובץ:הריי"צ בחוץ.jpg
חלק גדול ממאסריו, רשם אדמו"ר הריי"צ ביומנו. אדמו"ר הריי"צ באחת מכתיבותיו

המאסר הראשון

כשהיה אדמו"ר הריי"צ צעיר, הלך פעם בשוק לבקר את סבתו מרת רבקה שניאורסון. בדרך ראה כיצד שוטר-זוטר (אורדניק) קופץ על החסיד ר' דוד הקצב ומכה אותו וסוטר לו עד שדם רב זב מחוטמו. אדמו"ר הריי"צ קפץ על הגוי, דחף אותו וצעק לעברו בכעס: 'שיכור, מנוול'. השוטר התנפל על אדמו"ר הריי"צ והכה בו נמרצות, גרר אותו בכוח לתחנת המשטרה, שם הוכנס לחדר המעצר. חמש שעות ישב שם עד שהשוטר שהכניס אותו לשם נכנס לתא והתנצל. באמצע נכנס מר מרדכי זילברבורד, שהיה מזכיר דודו של אדמו"ר הריי"צ - שניאור זלמן אהרן שניאורסון ומסר פתק לידיו של המפקד שהורה לשחרר אותו מיד.

המאסר השני

ביום רביעי ז' אייר שנת תרס"ב, אדמו"ר הריי"צ היה אז בן עשרים ושתים ועמד בראש הנהלת ישיבת תומכי תמימים. יהודי לא דתי מגזע חסידי וואהלין בשם פרלמוטר סיפר לאדמו"ר הריי"צ שמר גיטלסון, המורה הראשי בבית הספר של 'חברת מפיצי ההשכלה', כועס מאוד על חסידי ליובאוויטש והרבי בראשם, בגלל מלחמתם במשכילים והוא הכין מכתב הלשנה למשרד החינוך ושר הפלך, בתואנה כי בישיבת 'תומכי תמימים' מעודדים את התלמידים להשתמט מעבודת הצבא על ידי זיופים ומעשים לא חוקיים. האשמה הופנתה למנהל הישיבה, בנו של הרבי (אדמו"ר הריי"צ).

ביום שני י"ב אייר, נכנס שוטר בליווי שני אנשים לבושים אזרחית למשרדו של אדמו"ר הריי"צ. הם החלו לחקור אותו באופן כללי על סדרי הישיבה, על דאגתה לתלמידים, חוקיות סדרי הכספים בישיבה ועוד. אחר כך הם עברו לדבר על השתמטותם של תלמידי הישיבה מגיוס בצבא. החקירה הסתיימה כעבור שעה קלה, והשלושה הלכו לדרכם.

למחרת, בשעה שמונה בערב, הגיעו למשרד הישיבה שוטר ואיש הבולשת וציוו על אדמו"ר הריי"צ להתלוות אליהם לתחנת המשטרה. אדמו"ר הריי"צ אמר להם כי הוא "אזרח נכבד לדורותיו" ומבקש שלא להטריד אותו בשעה מאוחרת כזו ומחר בבוקר בסביבות השעה תשע-עשר הוא יתייצב אצלם. לשאלת הבלש מי ערב שלא יברח בלילה, ענה אדמו"ר הריי"צ כי "שניאורסאהן אינו בורח. השניאורסאהנים אינם מוגי לב הבורחים, וגם אין להם שום עילה וסיבה להיות נמלטים". למחרת בבוקר התייצב אדמו"ר הריי"צ בתחנת המשטרה כפי שהתחייב. הוא הוכנס לחדר צדדי, שם כבר המתינו לו שלושה אנשים. אחד מהם היה הבלש ששהה אמש במשרדו.

אדמו"ר הריי"צ לא ענה לשאלותיהם לגבי כמה אנשים פיטר עד כה מעבודת הצבא וכמה שוחד הוא נותן לפקידי המשטרה כדי שיעלימו את פשעיו כנגד החוק. אחד השוטרים הוזעק למקום והוא הוליך את אדמו"ר הריי"צ לכלא. לפנות ערב נקרא אדמו"ר הריי"צ לבוא אל חדרי הבולשת, שם אמר לו הבכיר שבחבורה כי אמנם טרם הסתיימה החקירה, אולם בבדיקות שנעשו עד כה לא הוכחה אשמתו ועל כן הוא משוחרר לביתו.

המאסר השלישי

בית הכלא 'שפאלערקע' בו היה אסור אדמו"ר הריי"צ

ביום רביעי, ו' בטבת תרס"ו, הגיע שליח מיוחד למעונו של אדמו"ר הריי"צ ובידו הזמנה לאדמו"ר הריי"צ, שעליו להתייצב בשעה עשר אצל ועדת החקירה בבית המשטרה העירונית. על טופס ההזמנה לא נכתב הסיבה מלבד הציון "לרגל עניין נחוץ ואחראי". לטופס גם נלוותה אזהרה ברורה: "העדר הגעתו של המוזמן כרוך בעונש מאסר שבוע ימים או בעונש אלף רובל כסף!". בשעה הנקובה התייצב אדמו"ר הריי"צ בבית המשטרה, בחדר חקירות. בראש צוות החוקרים ישב שר המחוז מר קובצקוב, שהכיר את אדמו"ר הריי"צ והוא הושיט לו ידו בברכת שלום לבבית ואף ערך היכרות בינו לבין קצין הבולשת הראשי.

בועדת החקירה נאמר לו כי הוא נלקח כערבון בעקבות התפרעות של צעירים שהתרחשה ביום שישי שעבר בשוק של ליובאוויטש. הצעירים ברחו והמשטרה עשה כל אשר ביכולתה למצוא אותם ולהעמידם לדין. נאמר לאדמו"ר הריי"צ כי ברור לשלטון כי אין לו ולתלמידי הישיבה שום קשר למעשים, אבל הוא נלקח כעירבון, עד אשר הקהילה היהודית תסגיר את הצעירים המורדים למשפט המלוכה. אדמו"ר הריי"צ נלקח אל אחד החדרים תחת שמירה קפדנית.

בשעה חמש בערב הורה שוטר לאדמו"ר הריי"צ שיתלווה אליו לחדר החקירות. החוקרים ישבו כמקודם והקריאו לאדמו"ר הריי"צ את החלטת ועדת החקירה: "לטובת החקירה על אודות מרד הצעירים בממשלה, מצאה ועדת החקירה צורך לאיים ולהפחיד את ראשי קהל היהודים, כדי שאלו יסגירו את הצעירים המורדים, ויוציאום ממקומות מחבואיהם. לחילופין, יוטלו עליהם קנסות עירבון בסך חמש-מאות רובל כסף בעד כל אחד מהצעירים המורדים. החלטה שניה: לאסור - למראה עינים - את האדון שניאורסאהן בתור עירבון עבור היהודים המורדים. לפיכך קראנו את האדון שניאורסאהן וסיפרנו לו את החלטתנו - והוא הסכים עמנו. הננו מודים אפוא לאדון שניאורסאהן על כך שהואיל לסייע לנו בחקירה, וכעת הוא חופשי ללכת לביתו".

על טופס ההחלטה התבקש אדמו"ר הריי"צ לחתום, אך הוא הודיע כי איננו חבר בועדת החקירה ועל כן אין לו זכות לחתום על הפרוטוקולים שלה ובנוגע אליו, אין זה נכון שהסכים להיאסר. פקיד הבולשת הביט עליו בעינים דוקרות ואמר: אם אינך חפץ לחתום, מובן שהרשות היא בידכם; אולם דע לך, שאחרים מתייחסים להצעותינו באופן אחר מהתייחסותכם. אדמו"ר הריי"צ קם, אמר לילה טוב והלך.

המאסר הרביעי

הבית בו התגורר אדמו"ר הריי"צ ברוסטוב (קומה 3)

בחודש טבת תר"ע הלשין יהודי בשם ק.[5] על אדמו"ר הריי"צ והוא נאסר בפטרגרד. כותב אדמו"ר הריי"צ על מאסר זה[דרוש מקור]: "מפני סיבות שונות שאי אפשר לגלותם, רק קטעים אחדים ורושמים כוללים, מה שאין בהם פגיעה בכבוד מי שהוא".

המאסר החמישי

בחודש שבט תרע"ו, בעקבות השתדלותו של אדמו"ר הריי"צ בהשגת חומר חוקי ודיני פטור מעבודת הצבא של בחורי ישיבות, נאסר אדמו"ר הריי"צ בפעם החמישית למשך מספר שעות בפטרגרד. במאסר זה הוא היה כבן שלושים ושש שנים.

המאסר השישי

בקיץ שנת תר"פ, אדמו"ר הריי"צ היה אז שליח ציבור בשנת האבלות על אביו אדמו"ר הרש"ב. באמצע התפילה נכנסו לבית הכנסת שלושה שוטרים, ניגשו אל עמוד התפילה והורו לאדמו"ר הריי"צ שיחלוץ את טליתו ותפיליו ושיבוא אחריהם. אדמו"ר הריי"צ השיב להם כי קודם עליו לסיים את התפילה וללמוד את המשניות שנהוג ללמוד לאחר התפילה, לעילוי נשמת הנפטר ורק אחר כך יתפנה אליהם. לאחר שסיים אדמו"ר הריי"צ את הקדיש האחרון שלאחר לימוד המשניות, פשט את טליתו ותפיליו והתלווה אל השוטרים שהקיפוהו; אחד מימין, אחד משמאל והשלישי הלך אחריו.

כשהגיע ל"חצר-מוות", הוכנס אדמו"ר הריי"צ לאולם גדול. כחמישה-עשר אנשים, חברי "ועד מבקרי הדתות", ישבו שם סביב שולחן רחב ובראש השולחן ישבו שני הנכבדים שבהם. מול כל אחד מהיושבים היה מונח אקדח טעון. אדמו"ר הריי"צ הושב בסוף השולחן ולצידו נעמדו שלושת השומרים. הם פנו לאדמו"ר הריי"צ ואמרו לו שהם עסוקים בלבקר את דת ישראל והוא הוזמן כדי לפתור להם מספר שאלות בדת ישראל הקשורות עם תורת הקבלה והחסידות. אדמו"ר הריי"צ השיב להם באידיש: "כבר הודעתי בשתי הפעמים שהייתי קרוא אצלכם מלפנים, כי לא אזוז מהפרינציפים שלי; ועוד לא נולד האדם או אפילו שד שיזיז אותי מהפרינציפים שלי, אפילו זיז כלשהו[6]. אחד מהיושבים התפרץ והניף את אקדחו כלפי פניו של אדמו"ר הריי"צ כשהוא אומר: "'צעצוע' זה מסיר פרינציפים והוא מסוגל לפתוח את הפה גם לאילמים". על כך השיב לו אדמו"ר הריי"צ: "צעצוע זה עושה רושם רק על מוגי לב שאין להם אלא עולם אחד וכמה אלים. אבל אנחנו, שיש לנו א-ל אחד ושני עולמות, צעצוע זה שאתם מראים לא רק שאינו מבהיל אלא גם לא עושה כל רושם".

לאחר שיחה קצרה, החל דו שיח ממושך בין אדמו"ר הריי"צ לבין חוקריו. לשאלתם האם הוא מאמין בדת ישראל ומקיים מצוות מתוך ידיעה מוחלטת או מצד אמונה והרגל, השיב - מצד ידיעה מוחלטת. החוקרים ביקשו מאדמו"ר הריי"צ שישכנע אותם באמיתותה של הדת היהודית, ואם אפשר, שיביאם למצב מוסרי נעלה כפי שהרבי עצמו נמצא בו. אדמו"ר הריי"צ חייך וענה להם כי הוא מוכן למלא את משאלתם, אולם כמו שאדם פשוט שייפגש ברחוב עם אסטרונום ויבקש ממנו שילמד אותו את תורת האסטרונומיה, הרי ישיב לו שיבוא עימו אל בית מצפה הכוכבים ושם ילמדהו את חכמת הכוכבים ונתיבותיהם כדת וכראוי. כן אני אומר גם לכם, אם אתם חפצים לבוא לידי ידיעה מוחלטת בדת אלקים ותורתו, בואו אל בית ה’, הניחו תפילין, אכלו כשר, שמרו את השבת וכאשר יזדכך מוחכם ולבבכם, תוכלו להבין ענין מוסרי כדבעי ולאט לאט תעלו בשליבות השכל בדרך להכרה שכלית בדת אלקים ובתורתו.

שעה ארוכה עוד נמשכה החקירה ולאחריה שוחרר אדמו"ר הריי"צ לביתו.

המאסר השביעי

אדמו"ר הריי"צ בהגיעו לארצות הברית, ת"ש
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מאסר וגאולת אדמו"ר הריי"צ

בתחילת שנת תרפ"ד, עזב אדמו"ר הריי"צ את רוסטוב ועבר ללנינגרד (פטרבורג), על מנת שלא ייאסר בעקבות פעולותיו להחזקת הדת.

בחצות ליל רביעי י"ד סיון תרפ"ז פרצו אנשי הק.ג.ב. לביתו ולקחו אותו למאסר בבית הסוהר "שפעלערנע". הוא נחקר במשך שעות רבות ובסיום אמר לו אחד החוקרים: "בתוך 24 שעות תומת בירייה!". בעקבות לחץ בינלאומי ומאמצי ההצלה בשיתופם של הרב מרדכי דובין (חבר פרלמנט מלטבייה), ד"ר אוסקר קוהן (חבר הבונדסטאג הגרמני) וגב' פישקובה (יו"ר הצלב האדום הרוסי), הומר עונש המוות בגלות של עשר שנים באיי סלובקי. לאחר השתדלות הגב' פישקובה הוקל העונש לגלות של שלוש שנים בעיר קסטרמה. ביום ג' בתמוז תרפ"ז שוחרר אדמו"ר הריי"צ מהמאסר ונסע לקסטרמה.

חסידי חב"ד לא ידעו באותו זמן האם לחגוג את השחרור[7] שטרם נודע שהיה זה המרה מעונש מוות. בשנת תשנ"ב כינה הרבי את יום זה 'אתחלתא דגאולה' פרטית וכללית[8] וביאר כי במידה מסוימת ליום זה מעלה על י"ב בתמוז, הן משום שהוא גאולה בהסתר, הנעלית יותר על גאולה בגלוי, והן משום שהוא פותח ומתחיל את תהליך י"ב תמוז[9].

הגב' פישקובה המשיכה לפעול לטובת אדמו"ר הריי"צ אצל ראשי השלטון הסובייטי וביום שלישי י"ב בתמוז תרפ"ז כשאדמו"ר הריי"צ הגיע להתייצבותו השבועית, בישר לו הפקיד כי אינו צריך להתייצב עוד היות והגיע פקודה לשחרור מלא. כיון שבאותו יום היה חג בקסטרמה, הנפיק המשרד את תעודת השחרור רק להמחרת.

אדמו"ר הריי"צ שהה מספר ימים בלנינגרד ובעקבות איום של היבסקציה והג.פ.או. לאסור שוב את אדמו"ר הריי"צ, הוא עבר לכפר מלחובקה. לאחר מאמצים רבים קיבל אדמו"ר הריי"צ אישור יציאה ללטביה וביום כ"ד בתשרי שנת תרפ"ח יצא מרוסיה עם משפחתו ובעקבות הזמנת הקהילה היהודית בריגה, התיישב שם וייסד את ישיבת תומכי תמימים גוסטינא.

עסקנותו

אדמו"ר הריי"צ, החפץ חיים ורבי חיים עוזר גרודזינסקי בקול קורא לתענית ציבור עולמית למען יהדות רוסיה.

כשהגיע אדמו"ר הריי"צ לפולין הוא התחיל להתעסק בעסקנות ציבורית לטובת היהדות ובעיקר למען יהודי רוסיה. הוא גייס עבורם כסף ובמיוחד עבור קמחא דפסחא. הוא גם רתם לעסקנותו עשרות רבנים ואישי ציבור מאירופה, מארץ ישראל ומארצות הברית במהלך מסעותיו. בין הרבנים שעמדו לצידו היו הרב אליעזר סילבר[10], הרב חיים עוזר גרודז'ינסקי, הרב ישראל מאיר הכהן, הרב ד"ר מאיר היילדסמר, הרב אברהם יצחק קוק והרב יוסף חיים זוננפלד. וכן את השופט גד פרומקין ומר סם קרמר ועוד.

הכסף שנאסף הועבר לרוסיה עבור החזקת 'חדרים' וישיבות וכן עבור תמיכת רבנים-תמימים ששהו אז בעיירותיהם והפיצו יהדות. מחלקה מיוחדת הייתה עבור הקמת מקוואות טהרה בברית המועצות. אדמו"ר הריי"צ גם ארגן עצרות תפילה והכריז מספר פעמים על תענית ציבור עולמית למען יהודי רוסיה.

הרב יחזקאל פייגין והרב חיים ליברמן היו אלו שריכזו את הפעילות עבור אדמו"ר הריי"צ בפולין. כשהוא הגיע לארצות הברית ריכז את מאמצי גיוס הכספים הרב ישראל ג'ייקובסון.

מסעותיו

ביקורו בארץ בישראל

ביום ב' מנחם אב תרפ"ט הגיע אדמו"ר הריי"צ לביקור בארץ ישראל. תחילה ביקר בירושלים ומשם יצא לבקר בקברים הקדושים בארץ ישראל ובערכים נוספות. בין השאר ביקר בקהילה החב"דית שהייתה באותה תקופה בחברון. הוא גם השיג אישור מיוחד להיכנס למערת המכפלה, למרות שליהודים היה אסור להיכנס. בט"ז מנחם אב תרפ"ט נסע ברכבת למצרים ומשם נסע לארצות הברית. בארצות הברית הוא נפגש עם נשיא ארה"ב (הובר) ובכ"א בתמוז תר"צ חזר לריגה.

ביקורו בארצות הברית

קובץ:אדמור הרייצ (ביקור).jpg
ראש עיריית בולטימור, מר ברונינג, מקבל את פני אדמו"ר הריי"צ

ביום י"ב באלול שנת תרפ"ט הגיע אדמו"ר הריי"צ לביקור בארצות הברית. המונים ובראשם רבנים ועסקנים, קיבלו את פניו בנמל עם בואו. מהנמל נסע אדמו"ר הריי"צ לביתו של הרב אליהו ייאכיל סימפסון, מראשי אגודת חסידי חב"ד, אחר כך עבר לבית מרווח יותר שנשכר עבורו. במהלך שהותו בארצות הברית, ביקר אדמו"ר הריי"צ, בין היתר, במלוואקי, בולטימור, שיקאגו, דטרויט, סנט לואיס וניו יורק. ביקורו הסתיים ביום כ"א בתמוז תר"צ.

ביקור זה מכונה "ביקור תר"צ" ובמהלכו, חיזק הרבי הריי"צ את יהדות ארצות הברית, וחסידי חב"ד בפרט.

במלחמת העולם השניה

אדמו"ר הריי"צ, בקבלת האזרחות האמריקנית, מרים את ידו כמחווה להבעת אימונים (אדמו"ר שליט"א נראה עומד בצד ימין). תש"ט
בשנת תרצ"ג עבר אדמו"ר הריי"צ מריגה לוורשה (פולין) ובשנת תרצ"ה, בעקבות מצבו הבריאותו ועצת הרופאים, עבר לעיירה אטוואצק. בשנת תרצ"ט, מספר ימים לאחר פרוץ מלחמת העולם השניה, הוא עזב את אטווצק וחזר לוורשה, שם נאלץ לברוח מבית לבית בעקבות ההפגזות של הגרמנים. לאחר שהנאצים כבשו את וורשה, שהה בביתו של הרב יחיאל צבי גוראריה. אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית פעלו כל הזמן בניסיונות להבריח את אדמו"ר הריי"צ מתחומה של פולין. הם יצרו קשר עם אישים במימשל האמריקאי שפנו לראש המודיעין הצבאי הגרמני האדמירל וילהלם קאנאריס שפעל למען הברחתו של אדמו"ר הריי"צ. למרות המצב המסוכן ביקש אדמו"ר הריי"צ שיחד איתו יצאו עשרים איש נוספים, מלבד בני משפחתו. לבסוף הוברח אדמו"ר הריי"צ יחד עם עשרים אנשים ובני משפחתו דרך ברלין אל ריגה. ביום כ"ד אדר ת"ש טס מריגה לשטוקהולם (שבדיה) ובכ"ה אדר ת"ש נסע ברכבת לעיר גוטבורג, משם הפליג באוניית "דרטינגהלם" לארצות הברית.

ארצות הברית

הרבי בכניסה לאוהל שבנבנה על קברו של אדמו"ר הריי"צ
סלון דירת אדמו"ר הריי"צ ב-770

ביום ט' אדר שני ת"ש הגיע האוניה "דרטינגהלם", עליה היה אדמו"ר הריי"צ, לנמל בארצות הברית, רחוב וועסט 57 בניו יורק, רציף 97. ברחבת הנמל המתינו אלפי אנשים לבואו של אדמו"ר הריי"צ והם ערכו טקס קבלת פנים חגיגי לכבודו.

לאחר הטקס נסע אדמו"ר הריי"צ למלון גריסטון במנהטן, שם נערכה קבלת פנים מצומצמת יותר. באמצע האירוע במלון הפתיע אדמו"ר הריי"צ ואמר: "יש לי העונג לפרסם ההחלטה שנתקבלה באסיפה המיוחדת של יחידי סגולה אנ"ש יחיו, שהתקיימה לפני כמה שעות, שבבית הכנסת "עונג שבת" תיפתח מחר בעזרת-השם-יתברך "ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש" באמריקה!". הוא לא הסתפק בהכרזה וביקש את עזרתם של הנוכחים: "אני מקווה להשם-יתברך שהרבנים הגאונים, מוסדות התורה ותומכי תורה ביראת שמים יחד עם ידידיי אהוביי אנ"ש ה' עליהם יחיו בראש, יבואו לעזרתי בהמשכת עבודתי בהרבצת התורה ויראת שמים ובעבודת הכלל".

ביום י"ב אב ת"ש נרכש בניין 770 איסטרן פארקווי‏ בשכונת קראון הייטס, שישמש מקום מגורים לרבי ובית כנסת. כעבור כחודש, ביום י"ט אלול, נכנס אדמו"ר הריי"צ לגור בבניין. ביום כ"א אלול ת"ש נערכה חנוכת הבית.

בחודש תמוז בשנת תש"א הקים אדמו"ר הריי"צ את אגודת חסידי חב"ד (ישראל) במטרה "לעורר את חסידי חב"ד שבארץ ישראל שיסדרו לימוד חסידות ברבים בכל מקום לפי מצב הבאים להשתתף בלימוד ולקבוע זמנים להתועד לשוחח ביניהם בעניני חסידות ואהבת ריעים".

ביום כ"ג בתשרי תש"ב, בהתוועדות שקודם ההקפות בליל שמחת תורה, הכריז אדמו"ר הריי"צ על כתיבת ספר תורה של משיח. ביום ב' אייר תש"ב החלה הכתיבה כשכל ההוצאות הם מחשבונו הפרטי של אדמו"ר הריי"צ. כספי התרומות שהתקבלו עבור ספר התורה הועברו לקופת המרכז לענייני חינוך. כתיבת ספר התורה נעצרה בשלב כלשהו ורק כעבור עשרים ושמונה שנים, ביום ט' שבט ה'תש"ל, נערכה הכנסת ספר התורה ב-770 ביוזמת הרבי.

בעשר השנים בהם חי אדמו"ר הריי"צ בארצות הברית, עד להסתלקותו, עסק בהקמת ישיבות תומכי תמימים ואחי תמימים בארצות הברית, אירופה וארץ הקודש. במקביל ייסד את היישוב כפר חב"ד ושיכון חב"ד בלוד. כמו כן עזר לפליטי אנ"ש להגיע למקומות מגורים קבועים, בארצות הברית, ישראל ומדינות רבות אחרות.

בהתוועדויותיו של אדמו"ר הריי"צ בארצות הברית, נהגו החסידים לנגן את ניגון הבינוני שחיבר החסיד ר' אהרון חריטונוב[דרוש מקור].

קבלת האזרחות

ביום חמישי ט"ז אדר תש"ט הגיעה לביתו של אדמו"ר הריי"צ, משלחת מיוחדת מטעם ממשלת ארצות הברית, על מנת להעניק לו אזרחות אמריקאית. באותה הזדמנות קיבלה אזרחות גם הרבנית נחמה דינה שניאורסון.

הסתלקותו

אדמו"ר הריי"צ סבל הרבה יסורים במהלך חייו והחל משנת תר"צ, ככל הנראה כתוצאה מהמאסר האחרון, גברו ייסוריו והליכתו ודיבורו היו קשים עליו. ביום י' שבט תש"י, בשבת פרשת בא בשעה שמונה בבוקר, הסתלק. למחרת, ביום ראשון י"א שבט, התקיימה ההלוויה ואלפי אנשים ליוו את ארונו בדרכו לבית העלמין 'מונטיפיורי' ברובע קווינס שבניו יורק. על קברו בנו אוהל מיוחד, שהלך והשתפץ במהלך השנים.

לאחר ההסתלקות שלח אדמו"ר שליט"א שלוחים למרוקו, לייסד מוסדות תורניים תחת רשת אהלי יוסף יצחק, על שם אדמו"ר הריי"צ. בשנת תשי"ב הורה הרבי לר' זושא וילימובסקי לייסד בארץ ישראל רשת דומה למה שהקימו במרוקו בשם רשת אהלי יוסף יצחק. במהלך השנים נקראים מוסדות רבים על שמו של אדמו"ר הריי"צ.

ספריו (חלקי)

אדמו"ר הריי"צ הרבה לכתוב ולתעד את אשר שמע מאביו, בני משפחתו ומחסידים מבוגרים. חלק מהם כתבם כ"רשימות" וחלק בסגנון סיפורי כגון "ספר הזכרונות" ועוד.

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

תמונות
שונות
ספרים

הערות שוליים

  1. שיחה בי' בשבט שנת תש"י
  2. ראשי-תיבות: הקדושים זכר צדיק וקדוש לברכה לחיי העולם הבא, נשמתו עדן
  3. מאמר דא"ח ד"ה "ראשית גויים עמלק"
  4. בלוח היום יום נכתב על ידי הרבי על פועלו של אדמו"ר הריי"צ בשנת תרפ"א: "מסדר עבודת הכלל בהחזקת היהדות והתורה במדינת רוסיה".
  5. על פי תיעוד מתומצת של אדמו"ר הריי"צ על מאסרו זה.
  6. מופיע בספר השיחות
  7. עדות ר' מענדל פוטרפס.
  8. דבר מלכות ג' תמוז.
  9. ראה בס' שערי המועדים לחודש תמוז בפרקו, ועוד.
  10. אגרות קודש של אדמו"ר הריי"צ, כרך י"ד אגרת ה'ריח.
  11. על פי דברי הרבי בהקדמת לקונטרס
אדמו"ר הריי"צ
קטגוריות בנושא אדמו"ר הריי"צ
משפחת אדמו"ר הריי"צ
חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ
ספרי אדמו"ר הריי"צ
ניגוני אדמו"ר הריי"צ
עץ משפחת אדמו"רי חב"ד
</tr>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי שניאור זלמן מלאדי
(תקל"ג-תקע"ג)
אדמו"ר הזקן
בעל התניא

25px
מייסד חב"ד</span></td>
 
</td>
הרבנית
סטערנא</td></tr>
 
</td>
 
</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
הרבנית
שיינא</td>
 
</td>
רבי דובער שניאורי
(תקע"ג-תקפ"ח)
אדמו"ר האמצעי
חב"ד-ליובאוויטש</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
הרבנית
דבורה לאה
אלטשולר</td>
 
</td>
רבי
שלום שכנא
אלטשולר</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
הרבנית דבורה לאה טברסקי</td>
 
</td>
רבי יעקב ישראל טברסקי</td>
 
</td>
הרבנית
חיה שרה</td>
 
</td>
הרבנית
חיה מושקא שניאורסון</td>
 
</td>
רבי מנחם מנדל שניאורסון
(תקפ"ח-תרכ"ו)
אדמו"ר הצמח צדק
25px
חב"ד-ליובאוויטש
{{#invoke:פרמטרים|biur}}</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
הרבנית
חנה שניאורסון</td>
 
</td>
רבי
יוסף יצחק שניאורסון מאוורוטש
[1]</td>
 
</td>
הרבנית
רבקה
שניאורסון
אשתו השניה</td>
 
</td>
רבי שמואל שניאורסון
(תרכ"ו-תרמ"ג)
אדמו"ר המהר"ש
חב"ד-ליובאוויטש</span> {{#invoke:פרמטרים|biur}}</td>
 
</td>
 
</td>
רבי ישראל נח שניאורסון [2]
(תרכ"ח-תרמ"ג)
אדמו"ר
חב"ד-ניעז'ין</td>
 
</td>
רבי
ברוך שלום שניאורסון [3]</td>
 
</td>
 
</td>
רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון
(תרכ"ז-תר"מ)
אדמו"ר
חב"ד-ליאדי
[4]</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
רבי יעקב שניאורסון [5]</td>
 
</td>
רבי יהודה לייב שניאורסון
(תרכ"ו-תרכ"ז)
אדמו"ר המהרי"ל</span>
חב"ד-קאפוסט
[6]</span></td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
הרבנית
אסתר ליבא
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
רבי לוי יצחק שניאורסון</td>
 
</td>
 
</td>
הרבנית סטערנה
אשתו הראשונה [7]</span></td>
 
</td>
 
</td>
הרבנית ראדא [8]</td>
 
</td>
 
</td>
רבי שניאור
בעלה הראשון</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
הרבנית שטערנא שרה שניאורסון</td>
 
</td>
רבי שלום דובער שניאורסון
21px
(תרמ"ג-תר"פ)
אדמו"ר הרש"ב
חב"ד-ליובאוויטש</td>
 
</td>
 
</td>
רבי
אברהם שניאורסון</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
רבי
ברוך שניאור שניאורסון</td>
 
</td>
רבי
יצחק דובער שניאורסון
(תר"מ-תר"ע)
אדמו"ר המהרי"ד
חב"ד-ליאדי</td>
 
</td>
רבי לוי
יצחק גוטרמן
בעלה השני (תרמ"ב-תרס"ה)
אדמו"ר מסיראטשין
חב"ד-ליאדי</td>
 
</td>
 
</td>
רבי
שלמה זלמן שניאורסון
(תרכ"ז-תר"ס)
אדמו"ר
המגן אבות

חב"ד-קאפוסט</td>
 
</td>
רבי
שלום דובער שניאורסון [9]
(תרמ"ג-תרס"ט)
אדמו"ר מרציצה
חב"ד-קאפוסט</td>
 
</td>
 
</td>
רבי שמריה נח שניאורסון
21px
(תר"ס-תרפ"ג)
אדמו"ר מבברויסק
חב"ד-קאפוסט</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
רבי יוסף יצחק שניאורסון
25px
(תר"פ-תש"י)
אדמו"ר הריי"צ
חב"ד-ליובאוויטש</td>
 
</td>
הרבנית
נחמה דינה שניאורסון</td>
 
</td>
הרבנית
חנה
שניאורסון</td>
 
</td>
רבי לוי יצחק שניאורסון
25px</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td></tr>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
 
</td>
הרבנית
חיה מושקא שניאורסון
25px</td>
 
</td>
רבי מנחם מנדל שניאורסון
25px
(תש"י-תשנ"ד)
אדמו"ר הרבי מלוּבָּבִיץ'</span>
חב"ד-ליובאוויטש</td></tr>
 
</td></tr>

</table>

מקרא:

  • שושלת האדמו"רים:       חב"ד ליובאוויטש{{#invoke:פרמטרים|biur}}       חב"ד קאפוסט       חב"ד ליאדי       חב"ד ניעז'ין
  • עץ זה מתמקד באדמו"רי חב"ד בלבד{{#invoke:פרמטרים|biur}}, לעץ משפחת שניאורסון
  • דורות האדמו"רים:       דור ראשון       דור שני       דור שלישי       דור רביעי       דור חמישי       דור שישי       דור שביעי


  • לכל אדמו"ר נרשם בסוגריים השנים בהם שימש כאדמו"ר
  • לכל אדמו"ר חב"די נרשם 'אדמו"ר' ושם התואר באם ישנו
ביאורים: {{#invoke:ParamValidator|validateparams|module_options=יחידה:PV-options}}
==הערות שוליים==
  1. כיהן כאדמו"ר מצ'רנוביל והתחיל כהונה בחיי אביו - נהג בסגנון צ'רנוביל ולא בסנגון חב"ד בין השנים תרי"ט-תרל"ז, אך עם מאפיינים חב"דיים מסויימים (יצחק אלפסי 'המאירים לארץ' עמודים 283–284. וכן בלקו"ש ח"ב ע' 477 ובהערה 52)
  2. א] חצר ניעזין פעלה במשך 15 שנים, עד שנת תרמ"ג. ב] אצל נשי רבי ישראל נח לא הובאו שמות נשיו, אף שחלקם היו נכדי בעל התניא, היות שלפי המקורות המופיעים בסוף העץ (ולפי המקורות ב'לקריאה נוספת' בערך עליו), כפי הנראה נשא לכל הפחות 3 נשים שונות, שתים מהם בנות דודות שלו - נינות בעל התניא. ולא ברור במאה אחוז מאיזה אשה נולדו איזה ילדים ולא ידוע במדויק שמותם. לכן לא הוכנס לעץ הנשים מכיוון שייתכן שהילדים: אסתר ליבא - מאשה אחת, ואברהם - מאשה שניה.
    בכל אופן למען השלמות, כפי הנראה: שמות 2 הנשים הבנות דודות: חנה חיקע (או חנה חיישא) בת דודו מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי). פריידא (בהמבשר: שרה פריידא) בת דודתו ביילא (בת אדמו"ר האמצעי). כמו כן ידוע על אשה בשם נחמה דינה – [כי בנו ר' אברהם חותם "אברהם בן נחמה דינה" (צילום כתב היד בספר "קיצור תולדות חב"ד" (קמינצקי, תשס"ד) עמוד 153)] – ועל אשה שהיתה אחות של ר' עקיבא רטנר (אלפסי). לעומת זאת במפקד מופיע שאשתו מנשואים שני נקראה זלאטא. כרגע לא ידוע האם מדובר בנישואים נוספים, או שזו אחת מהנשים המפורטות לעיל והיה לה שם נוסף.
  3. בנו הגדול של הצמח צדק, נפטר בשנת תרכ"ט ('בית רבי' חלק ג' עמודים י"ב-י"ד). בנו רבי לוי יצחק נפטר בשנת תרל"ח (קובץ 'הערות וביאורים' שב'מקורות' עמוד 112) נכדו רבי ברוך שניאור נפטר בחודש טבת בין תרפ"ו לתרפ"ח (הקדמה לספרו רשימות הרב"ש עמוד 14), נינו רבי לוי יצחק הוא אביו של הרבי מלובביץ.
  4. א] חצר ליאדי פעלה במשך 43 שנים, עד שנת תר"ע. ב] לאחר פטירתו כיהנו יחדיו במקביל באותו זמן, בנו רבי יצחק דובער וחתנו רבי לוי יצחק מסיראטין ('בית רבי' חלק ג' עמודים י"ז-י"ח)
  5. נפטר בחיי אביו ('בית רבי' חלק ג' עמוד י"ב)
  6. 2016/10
  7. נפטרה שלושה חודשים לאחר נישואיהם (בית רבי חלק ג עמוד 30.)
  8. בנישואין ראשונים התחתנה עם רבי שניאור בן דודה רבי יעקב שניאורסון, לאחר שנפטר התחתנה עם רבי לוי יצחק גוטרמן מסיראטשין שלימים החליף את אביה בשושלת ליאדי (בית רבי חלק ג', פרק ט', עמוד י"ח)
  9. התחיל לכהן עוד בחיי אחיו רבי שלמה זלמן בעת שכיהן כאדמו"ר, לאחר פטירת דודו רבי ישראל נח מניעז'ין בתרמ"ג, וחצרו גדלה במיוחד לאחר פטירת אחיו רבי שלמה זלמן בשנת תר"ס ('המאירים לארץ' עמוד 301)

מקורות[1]

בית רבי
הבעל שם טוב - המגיד ממזריטש
משפחת אדמו"ר הזקן זקניו/זקנותיו: שניאור זלמן · אברהם · ברוך בטלן · רחל | הורים: ישראל ברוך · רבקה | חמיו: יהודה ליב | חמותו: ביילא | אשתו: סטערנא | אחים/יות: יהודה לייב · מרדכי · משה · שרה | גיסים/ות: ישראל קאזיק · עקיבא פרדקין | בנים/ות: דובער · חיים אברהם · משה · פריידא · דבורה לאה · רחל | חתנים/כלות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם שיינס | שיינא · שפרה
משפחת אדמו"ר האמצעי הורים: שניאור זלמן · סטערנא | אשתו: שיינא | חמיו: ר' יעקב מינוביץ' | אחים/יות: חיים אבהם · משה · פרידא · דבורה לאה · רחל | גיסים/ות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם | בנים/ות: מנחם נחום · ברוך · שרה · ביילא · חיה מושקא · דבורה לאה · ברכה · מנוחה רחל סלונים · חיה שרה · אסתר מרים | חתנים/כלות: יקותיאל זלמן ולס · מנחם מענדל · יעקב ישראל טברסקי · יונה מז'יטומיר · יעקב כולי סלונים · אהרן אלכסנדרוב · שרה פריידא · אהרן זסלבסקי
משפחת אדמו"ר הצמח צדק הורים: שלום שכנא אלטשולר · דבורה לאה | אשתו: חיה מושקא | חמיו: דובער חמותו: שיינא | אחים/יות: דבורה | גיסים/ות: חיים חייקיל | בנים/ות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · שמואל · ראדע פריידא · דבורה לאה | חתנים/כלות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ · לוי יצחק מסיראטשין
משפחת אדמו"ר המהר"ש הורים: מנחם מענדל · חיה מושקא | אשתו: רבקה (בזיווג ראשון: שטערנא) | חמיו: אהרון אלכסנדרוב חמותו: חיה שרה (בזיווג ראשון: חמיו: חיים שניאור זלמן) | אחים/יות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · ראדע פריידא · דבורה לאה | גיסים/ות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ | בנים/ות: שניאור זלמן אהרן · שלום דובער · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא | חתנים/כלות: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין
משפחת אדמו"ר הרש"ב הורים: שמואל · רבקה | אשתו: שטערנא שרה | חמיו: אדמו"ר יוסף יצחק | חמותו: חנה | אחים/יות: שניאור זלמן אהרן · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא | בנים: יוסף יצחק | גיסים: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין | כלות: נחמה דינה
משפחת אדמו"ר הריי"צ הורים: שלום דובער · שטערנא שרה | אשתו: נחמה דינה | חמיו: אברהם שניאורסון חמותו: יוכבד שניאורסון | בנות: חנה · חיה מושקא · שיינא | חתנים: מנחם מענדל שניאורסון · שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין | נכדים: שלום דובער גוראריה
משפחת אדמו"ר שליט"א הורים: לוי יצחק שניאורסון · חנה שניאורסון | אשתו: חיה מושקא | חמיו: יוסף יצחק | חמותו: נחמה דינה | אחים: דובער שניאורסון · ישראל אריה לייב שניאורסון (מרק גוראריה) | גיסים/ות: שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין · חנה · שיינא · גניה רויטמן


  1. 1] מפקד עיריית אורשא, 27 אוקטובר 1850 קהלת ליובאוויטש, מחוז ארשא, נדפס באג"ק צ"צ, עמוד קכ"א-קכ"ג, תשע"ג ברוקלין ניו יורק, הוצאת קה"ת ISBN 978-08266-5532-5.
    2] בית רבי, חלק ג', כל הספר ובעיקר בעמודים י"ג - י"ט. חיים מאיר היילמן, ‏בית רבי, ברדיטושב, תרס"ב, באתר HebrewBooks
    3] לגבי שנות התחלת נשיאות ארבעת בני הצמח צדק: הקריאה והקדושה, שבט תש"ב, ניו יורק. עמוד ג (מדור: 'אגודת חב"ד טהעטיגקייט'). ולגבי התחלת נשיאות רבי לוי יצחק גוטרמן: בפרדס חב"ד גליון 15 עמוד 122, עמרם בלוי
    4] קובץ שלשלת היחס מורחב, על בסיס מהדורת תש"ג 1942 - נדפס בתשע"א PDF של זה
    5] שמואל אלעזר היילפרין, "ספר הצאצאים - אילן יוחסין", ירושלים תש"מ 1980 קישור PDF
    6] ספרו של הרב ד"ר יצחק אלפסי, המאירים לארץ - תולדות אדמו"רי בית חב"ד, ג' תמוז תשס"ט 2009, ישראל (כרטיס הספר בספריית חב"ד)
    7] מרדכי ברונשטיין, כתבה בעיתון המבשר, קהילות - יום רביעי, י"ד כסלו תשע"ג - כתבה המלאה איכותי, כתבה מלאה לפי סדר בזה אחר זה, העץ יוחסין עצמו ישיר איכותי (לחץ שם להגדלה)
    8] ברוך אוברלנדר, early years, הוצאת ספרים קה"ת, תשע"ו 2016, 978-1-932349-04-7 ISBN בעמודים 448–449 מופיע עץ משפחת אדמו"רי חב"ד
    9] שלום דובער קוביטשעק, י' שבט תשע"ו, "משפחת אדמו"ר הצמח צדק בחייו", הערות וביאורים גליון א'קא (1101) עמודים 111–122.
    10] "מפת שלשלת היחס" - מפת שבעת הדורות, נשיאי חב"ד ונסיכי בית רבי, שבט תשע"ח הוצאת חזק, עץ שלשלת אדמור"י חב"ד. צילום החוברת: קישור