רבי יהודה הנשיא

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ציונו של התנא רבי יהודה הנשיא

רבי יהודה הנשיא היה מהתנאים האחרונים, היה שהיה נצר למשפחת הנשיאים שהיו מצאצאיו של בנות דוד המלך, ונחשב לפי דברי הגמרא[1] כמלך המשיח שבדורו. הוא סידר את כל המשניות המובחרות של כל התנאים שהיו לפניו, והכריע את ההלכה הפסוקה.

חיבור המשנה על ידו

רבינו הקדוש הוא אשר סיכם ואסף את שיטות התנאים שלפניו, וסיכמם לחיבור המשניות. יש מחלוקת אם הוא גם כתב את המשנה, או רק סידר אותה בעל פה. דעת רש"י[2] וכן דעת כמה מרבותינו ז"ל שאפילו בימי האמורא אביי "לא הי' דבר הלכה כתובה בימיהן אפילו אות אחת, חוץ ממגילת תענית", ושיטת הרמב"ם [3] אשר "רבינו הקדוש חיבר מהכל ספר המשנה כו' ונגלה בכל ישראל וכתבוה כולו".

כאשר שאלו את הרבי[4] בנוגע למחלוקת השיב: ומובן שאין להכניס ראש בין הרים הגדולים, אף שלכאורה הי' מקום לומר שהרמב"ם שראה כתבי הגאונים דעתו נמצאת באגרת דרבנו שרירא גאון, ואולי לא ראה רש"י אגרת זו (שהרי נמצא בריחוק מקום מבבל וכו' משא"כ הרמב"ם) ולכן כתב כנ"ל, משא"כ אילו היתה האגרת באה לידו.

אבל הרבי סיים, שהרי יש כמה מאחרוני הראשונים שדעתם כדעת רש"י בזה והביאו ראיות על זה, ולכן אין לתרץ כך.

לא נהנה מהעולם

כאשר נפטר, הוא הרים את עשר אצבעותיו לשמים ואמר: גלוי וידוע לפניך, שלא נהניתי מהעולם אפילו באצבע קטנה. אדמו"ר הזקן אומר, כי היסבה שלכך צריך הגוף לחיבוט הקבר, הוא לנקותו ולטהרו מטומאתו שקיבל בהנאת עולם הזה ותענוגיו מטומאת קליפת נוגה ושדין יהודאין,ורק מי שלא נהנה מעוה"ז כל ימיו כרבינו הקדוש, לא זקוק לחיבוט הקבר[5]

מופרש מהעולם

אודות מעלתו של רבי מצינו ש"לא הכניס ידו תחת אבנטו"[6], היינו, שאצלו לא היה חילוק בין ענינים נעלים ששייכים לשמים לענינים תחתונים ששייכים לארץ אלא, גם הענינים הגשמיים (מפלגך לתתאי) היו לשמים, ועד כדי כך, שאף על פי ש"לא פסק מעל שולחנו לא חזרת כו' לא בימות החמה ולא בימות הגשמים"[7], מ"מ, "בשעת פטירתו זקף עשר אצבעותיו כלפי מעלה אמר לא נהניתי מעולם הזה אפילו באצבע קטנה"[8].

משיח

יש אומרים כי על פי ההלכה אין משיח צריך להיות מיוחס בן אחר בן לדוד המלך, אלא העיקר שהוא יהיה מזרע דוד, והראיה לזה, מרבי יהודה הנשיא שנאמר עליו[9] אי מן חייא כגון רבי יהודה הנשיא. ופירש רש"י אם משיח מאותן שחיים עכשיו, וודאי היינו רבינו הקדוש דסובל תחלואים, וחסיד גמור הוה כדאמרינן בב"מ. ואם היה מאותן שמתו כבר היה דניאל איש חמודות שנדון ביסורים בגוב אריות וחסיד גמור היה. והאי כגון לאו דווקא עכ"ל רש"י. כלומר: האי "כגון" אינו "דווקא" כגון - דוגמא, אלא וודאי היינו רבי הקדוש. והוא לא היה בן אחר בן, וכן המעתיק את פירוש הרמב״ם למשנה כתב[10] בזה״ל: וזה החיבור הגדול הנקרא שישה סדרי משנה חיברו רבינו הקדוש אשר שמו המיוחד לו רבי יהודה הנשיא שהוא מבית דוד לא מזרע שלמה כדאיתא בכתובות[11] רבי אתיא משפטיה - בן דוד - בן אביטל - אשת דוד. ע״כ.

מלבד הקושיא שהוא לא היה מזרע שלמה, ישנה שאלה נוספת הנידונת באחרונים[12], איך יכול להיות רבי הקדוש מלך אם לא היה מזרע שלמה. על עצם הנשיאות לא קשה, שהרי כתב הירושלמי[13] ומובא בתוס'[14] דכל מה שרבינו הקדוש אתי מבית דוד הוא מצד האם, אבל מצד האב אתי מבנימין, אלא שראש גולה הם מזכרים, ונשיאים הם אף מנקבות. הקושיא היא רק על המלוכה, שהרי הבחירה וההבטחה ניתנה רק לשבט יהודה כדכתיב לא יסור שבט מיהודה וכו' עד כי יבא שלה, וכמבואר ברמב״ם[15] דמלך משאר שבטים לא תתקיים מלכותו, וכנאמר לירבעם על ידי אחיה השילוני אך לא כל הימים.

משפחתו

  • בנו רבי שמעון בר רבי על פי צוואתו של רבי המשיך דרכו כ"חכם".
  • בנו רבן גמליאל בר רבי על פי צוואתו של רבי המשיך דרכו כנשיא[16]. בגמרא מוסבר, כי למרות שלא היה ממלא מקום אבותיו בחכמה, ביראת שמים הוא היה ממלא מקום אבותיו.
  • בנו רבי חייא בר רבי[17]
  • רבי אושעיא בר רבי מוזכר בגמרא[18], אם כי יש אומרים שזו היא ט"ס והכוונה לרבי אושעיא בריבי[19].

הערות שוליים

  1. סנהדרין צח, ב.
  2. עירובין סב, ב.
  3. בהקדמתו לספר היד החזקה.
  4. אגרות קודש כרך כה, ט' תל.
  5. אדמו"ר הזקן, ליקוטי אמרים.
  6. שם קיח, ב.
  7. מסכת עבודה זרה יא, א.
  8. כתובות קד, א.
  9. סנהדרין צח ב.
  10. בהקדמתו לפירוש הרמב״ם לסדר נשים
  11. ס״ב:
  12. דברי תורה חלק ד' אות ו'.
  13. בכתובות פי״ב ה״ג וכלאים פ״ט ה״ג.
  14. סנהדרין ה. ד״ה דהכא שבט והתם מחוקק
  15. הלכות מלכים פ״א ה״ט.
  16. כתובות קג, ע"ב.
  17. יבמות מ"ו ע"ב.
  18. שם.
  19. גליון הש"ס שם, וכן הוא גירסת הרי"ף.