הבדלים בין גרסאות בדף "רבי אלעזר בן פדת"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(דף חדש: '''רבי אלעזר בן פדת''' הוא סתם רבי אלעזר המובא בתלמוד. הוא היה עני מרוד. כאשר פעם התעלף, הוא ראה את הקדוש ב…)
 
שורה 6: שורה 6:
  
 
ובהמשך לזה מסופר בירושלמי שם, שבעוד שהיו מהלכין ראו בית המדרש, ואמר לו ר' יעקב בר אידי לר' יוחנן: הכא הוה ר' מאיר יתיב דרש ואמר שמועתא מן שמי' דר' ישמעאל ולא אמר שמועתא מן שמי' דר' עקיבה, א"ל כל עלמא ידעין דר' מאיר תלמידו דר' עקיבא, א"ל כל עלמא ידעין דר' אלעזר תלמידי' דר' יוחנן (וכל מה שאומר סתם, דברי רבו הם).{{הערת שוליים|1=מובא ב[[תורת מנחם]] תשי"ג – חלק שלישי שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשי"ג. עיי"ש ביאור החילוק בין מנהג א"י למנהג בבל.}} 
 
ובהמשך לזה מסופר בירושלמי שם, שבעוד שהיו מהלכין ראו בית המדרש, ואמר לו ר' יעקב בר אידי לר' יוחנן: הכא הוה ר' מאיר יתיב דרש ואמר שמועתא מן שמי' דר' ישמעאל ולא אמר שמועתא מן שמי' דר' עקיבה, א"ל כל עלמא ידעין דר' מאיר תלמידו דר' עקיבא, א"ל כל עלמא ידעין דר' אלעזר תלמידי' דר' יוחנן (וכל מה שאומר סתם, דברי רבו הם).{{הערת שוליים|1=מובא ב[[תורת מנחם]] תשי"ג – חלק שלישי שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשי"ג. עיי"ש ביאור החילוק בין מנהג א"י למנהג בבל.}} 
 +
 +
== אמרותיו ==
 +
*ר' אלעזר יהיב פרוטה לעני והדר מצלי{{הערת שוליים|בבא בתרא י, א. וראה אגה"ק ס"ח הקדמת אדה"ז לסידורו. — הערה בלקו"ש שם.}}
 +
*גדול גמילות חסדים מצדקה{{הערת שוליים|סוכה מט, ב.}}
 +
 +
[[רבותינו נשיאינו]]{{הערת שוליים|1=[[אדמו"ר מוהריי"צ]], ספר השיחות תש"ז י"ט כסלו תש"ז.}} סיפרו, שהוד כק הרה"ק צמח צדק הי' רגיל לראות את הוד כ"ק זקנו רבינו הזקן, אחרי הסתלקותו, בהקיץ או בחזיון לילה, והי' פותר לו את כל ספיקותיו בנגלה ובנסתר.
 +
 +
בזמן ידוע, ורבינו הצ"צ יושב סגור בחדרו ושוקד בלימודו, נתקבצו אצלו כמה שאלות שלא ידע להכריע בהן והשתוקק במאד לראות את הוד כ"ק זקנו רבינו הזקן כרגילותו, אבל לא עלה בידו, והי' בצער גדול מזה.
 +
 +
פעם בהשכמה הלך הרה"ק צמח צדק להתפלל לבהכנ"ס של הוד כ"ק חותנו אדמו"ר האמצעי זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, ובעברו דרך השוק פגע באחד מאנשי השוק, ר' מרדכי אלי' שמו, איש פשוט וירא שמים, נהנה מיגיע כפו במסחר השוק, והיום הי' יומא דשוקא, ויבקש האיש מאת הרה"ק צמח צדק להלוות לו גמ"ח איזה רו"כ עד הערב או מחרת בקר, כי ביום הזה הוא יכול להרויח בשוק, ויענהו הרה"ק צמח צדק כי אחרי התפלה כשיחזור לביתו יכנס אליו ויתן לו את הגמ"ח.
 +
 +
כשנכנס הרה"ק צמח צדק לבית הכנסת נפל ברעיונו הקדוש המאמר ר' אלעזר יהיב פרוטה לעני והדר מצלי, וגם המאמר גדול גמ"ח מצדקה, ויתבונן הרה"ק צמח צדק אשר לא טוב עשה שלא נתן תיכף55 להרמ"א הנ"ל את הגמ"ח שביקש, ויחזור הרה"ק צמח צדק לביתו ויקח את הסכום וילך אל השוק לחפש את הרמ"א, וביני לביני כבר נתקבצו אנשי הכפר עם עגלותיהם וסחורותיהם אל השוק ועלה לו בטורח רב למצא את הרמ"א ביניהם, וכשמצאו נתן לו את הגמ"ח ויחזור לבהכנ"ס להתפלל.
 +
 +
כשנתעטף הוד כ"ק הרה"ק צמח צדק ב[[טלית]] ו[[תפילין]], ראה פתאום את הוד כ"ק רבינו הזקן בפנים צהובות ויאמר לו: הנותן גמ"ח לאיש ישראל בלבב שלם בלי שום פני', והעושה טובה לישראל באהבה כצווי ואהבת לרעך כמוך, שערי היכלי מעלה פתוחים לפניו60.
 
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:אמוראים]]
 
[[קטגוריה:אמוראים]]

גרסה מ־17:15, 25 ביולי 2010

רבי אלעזר בן פדת הוא סתם רבי אלעזר המובא בתלמוד. הוא היה עני מרוד. כאשר פעם התעלף, הוא ראה את הקדוש ברוך הוא שאואל אותו הוא הוא חפץ שיהפוך את העולם ויברא אותו שוב כדי שאולי יברא במזל של עושר, על כך השיב רבי אלעזר את המפשט הידוע: "כולי האי - ואולי", כלומר כל זה רק בשביל אפשרות שאולי אהפוך להיות עשיר, ונענה בשלילה להצעה.

היה תלמידו המובהק של רבי יוחנן, וכרבו היה נשמתו ממידת החסד, הרמוז בשמו - א-ל עזר[1].

מובא בירושלמי[2], שרבי יוחנן הי' בא"י, ור' יעקב בר אידי הי' עמו. פעם עלה ר' אלעזר תלמידו מבבל והי' מטמין עצמו מלפני ר' יוחנן ולא נתן לו שלום ונתרעם עליו ר' יוחנן ואמר "תרתי מילין הדין בבלייא עביד בי, חדא דלא שאל בשלומי, וחדא דלא אמר שמועתא משמי". נענה ר' יעקב בר אידי ואמר: כך אינון נהגין גביהן, זעירא (קטן) לא שאל בשלמי' דרבה דאינון מקיימין "ראוני נערים ונחבאו"[3]

ובהמשך לזה מסופר בירושלמי שם, שבעוד שהיו מהלכין ראו בית המדרש, ואמר לו ר' יעקב בר אידי לר' יוחנן: הכא הוה ר' מאיר יתיב דרש ואמר שמועתא מן שמי' דר' ישמעאל ולא אמר שמועתא מן שמי' דר' עקיבה, א"ל כל עלמא ידעין דר' מאיר תלמידו דר' עקיבא, א"ל כל עלמא ידעין דר' אלעזר תלמידי' דר' יוחנן (וכל מה שאומר סתם, דברי רבו הם).[4] 

אמרותיו

  • ר' אלעזר יהיב פרוטה לעני והדר מצלי[5]
  • גדול גמילות חסדים מצדקה[6]

רבותינו נשיאינו[7] סיפרו, שהוד כק הרה"ק צמח צדק הי' רגיל לראות את הוד כ"ק זקנו רבינו הזקן, אחרי הסתלקותו, בהקיץ או בחזיון לילה, והי' פותר לו את כל ספיקותיו בנגלה ובנסתר.

בזמן ידוע, ורבינו הצ"צ יושב סגור בחדרו ושוקד בלימודו, נתקבצו אצלו כמה שאלות שלא ידע להכריע בהן והשתוקק במאד לראות את הוד כ"ק זקנו רבינו הזקן כרגילותו, אבל לא עלה בידו, והי' בצער גדול מזה.

פעם בהשכמה הלך הרה"ק צמח צדק להתפלל לבהכנ"ס של הוד כ"ק חותנו אדמו"ר האמצעי זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, ובעברו דרך השוק פגע באחד מאנשי השוק, ר' מרדכי אלי' שמו, איש פשוט וירא שמים, נהנה מיגיע כפו במסחר השוק, והיום הי' יומא דשוקא, ויבקש האיש מאת הרה"ק צמח צדק להלוות לו גמ"ח איזה רו"כ עד הערב או מחרת בקר, כי ביום הזה הוא יכול להרויח בשוק, ויענהו הרה"ק צמח צדק כי אחרי התפלה כשיחזור לביתו יכנס אליו ויתן לו את הגמ"ח.

כשנכנס הרה"ק צמח צדק לבית הכנסת נפל ברעיונו הקדוש המאמר ר' אלעזר יהיב פרוטה לעני והדר מצלי, וגם המאמר גדול גמ"ח מצדקה, ויתבונן הרה"ק צמח צדק אשר לא טוב עשה שלא נתן תיכף55 להרמ"א הנ"ל את הגמ"ח שביקש, ויחזור הרה"ק צמח צדק לביתו ויקח את הסכום וילך אל השוק לחפש את הרמ"א, וביני לביני כבר נתקבצו אנשי הכפר עם עגלותיהם וסחורותיהם אל השוק ועלה לו בטורח רב למצא את הרמ"א ביניהם, וכשמצאו נתן לו את הגמ"ח ויחזור לבהכנ"ס להתפלל.

כשנתעטף הוד כ"ק הרה"ק צמח צדק בטלית ותפילין, ראה פתאום את הוד כ"ק רבינו הזקן בפנים צהובות ויאמר לו: הנותן גמ"ח לאיש ישראל בלבב שלם בלי שום פני', והעושה טובה לישראל באהבה כצווי ואהבת לרעך כמוך, שערי היכלי מעלה פתוחים לפניו60.

הערות שוליים

  1. כתר שם טוב הוספות קיח.
  2. ברכות פ"ב ה"א. וש"נ.
  3. איוב כט, ח.
  4. מובא בתורת מנחם תשי"ג – חלק שלישי שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשי"ג. עיי"ש ביאור החילוק בין מנהג א"י למנהג בבל.
  5. בבא בתרא י, א. וראה אגה"ק ס"ח הקדמת אדה"ז לסידורו. — הערה בלקו"ש שם.
  6. סוכה מט, ב.
  7. אדמו"ר מוהריי"צ, ספר השיחות תש"ז י"ט כסלו תש"ז.