הבדלים בין גרסאות בדף "רבי אלעזר בן פדת"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – " ספר השיחות " ב־"ספר השיחות ")
מ (החלפת טקסט – " א"י " ב־" ארץ ישראל ")
שורה 13: שורה 13:
 
מובא ב[[ירושלמי]]{{הערת שוליים|ברכות פ"ב ה"א. וש"נ.}}, שרבי יוחנן היה ב[[ארץ ישראל]], ור' יעקב בר אידי היה עמו. פעם עלה ר' אלעזר תלמידו מבבל והי' מטמין עצמו מלפני ר' יוחנן ולא נתן לו שלום ונתרעם עליו ר' יוחנן ואמר "תרתי מילין הדין בבלייא עביד בי, חדא דלא שאל בשלומי, וחדא דלא אמר שמועתא משמי". נענה ר' יעקב בר אידי ואמר: כך אינון נהגין גביהן, זעירא (קטן) לא שאל בשלמי' דרבה דאינון מקיימין "ראוני נערים ונחבאו"{{הערת שוליים|איוב כט, ח.}}
 
מובא ב[[ירושלמי]]{{הערת שוליים|ברכות פ"ב ה"א. וש"נ.}}, שרבי יוחנן היה ב[[ארץ ישראל]], ור' יעקב בר אידי היה עמו. פעם עלה ר' אלעזר תלמידו מבבל והי' מטמין עצמו מלפני ר' יוחנן ולא נתן לו שלום ונתרעם עליו ר' יוחנן ואמר "תרתי מילין הדין בבלייא עביד בי, חדא דלא שאל בשלומי, וחדא דלא אמר שמועתא משמי". נענה ר' יעקב בר אידי ואמר: כך אינון נהגין גביהן, זעירא (קטן) לא שאל בשלמי' דרבה דאינון מקיימין "ראוני נערים ונחבאו"{{הערת שוליים|איוב כט, ח.}}
  
ובהמשך לזה מסופר בירושלמי שם, שבעוד שהיו מהלכין ראו בית המדרש, ואמר לו ר' יעקב בר אידי לר' יוחנן: הכא הוה ר' מאיר יתיב דרש ואמר שמועתא מן שמי' דר' ישמעאל ולא אמר שמועתא מן שמי' דר' עקיבה, א"ל כל עלמא ידעין דר' מאיר תלמידו דר' עקיבא, א"ל כל עלמא ידעין דר' אלעזר תלמידי' דר' יוחנן (וכל מה שאומר סתם, דברי רבו הם).{{הערת שוליים|1=מובא ב[[תורת מנחם]] תשי"ג – חלק שלישי שיחת שבת פרשת ראה, מבה"ח אלול, ה'תשי"ג. עיי"ש ביאור החילוק בין מנהג א"י למנהג בבל.}} 
+
ובהמשך לזה מסופר בירושלמי שם, שבעוד שהיו מהלכין ראו בית המדרש, ואמר לו ר' יעקב בר אידי לר' יוחנן: הכא הוה ר' מאיר יתיב דרש ואמר שמועתא מן שמי' דר' ישמעאל ולא אמר שמועתא מן שמי' דר' עקיבה, א"ל כל עלמא ידעין דר' מאיר תלמידו דר' עקיבא, א"ל כל עלמא ידעין דר' אלעזר תלמידי' דר' יוחנן (וכל מה שאומר סתם, דברי רבו הם).{{הערת שוליים|1=מובא ב[[תורת מנחם]] תשי"ג – חלק שלישי שיחת שבת פרשת ראה, מבה"ח אלול, ה'תשי"ג. עיי"ש ביאור החילוק בין מנהג [[ארץ ישראל]] למנהג בבל.}} 
  
 
== אמרותיו ==
 
== אמרותיו ==

גרסה מ־15:48, 18 במרץ 2014

רבי אלעזר בן פדת
תקופתו דור שני ושלישי לאמוראים בארץ ישראל
דור שני ושלישי
רבותיו רב, רבי יוחנן, רבי חנינא בר חמא
חבריו רבי אמי ורבי אסי, רבי זירא ועוד

רבי אלעזר בן פדת הוא סתם רבי אלעזר המובא בתלמוד. הוא היה עני מרוד. פעם התעלף, וראה בחלום כי הקדוש ברוך הוא שואל אותו אם הוא חפץ שיהפוך את העולם ויברא אותו שוב כדי שאולי יברא במזל של עושר, על כך השיב רבי אלעזר את המשפט הידוע: "כולי האי - ואולי", כלומר כל זה רק בשביל אפשרות שאולי אהפוך להיות עשיר, ונענה בשלילה להצעה.

היה תלמידו המובהק של רבי יוחנן, וכרבו[1] היה נשמתו ממידת החסד, הרמוז בשמו - א-ל עזר[2].

מובא בירושלמי[3], שרבי יוחנן היה בארץ ישראל, ור' יעקב בר אידי היה עמו. פעם עלה ר' אלעזר תלמידו מבבל והי' מטמין עצמו מלפני ר' יוחנן ולא נתן לו שלום ונתרעם עליו ר' יוחנן ואמר "תרתי מילין הדין בבלייא עביד בי, חדא דלא שאל בשלומי, וחדא דלא אמר שמועתא משמי". נענה ר' יעקב בר אידי ואמר: כך אינון נהגין גביהן, זעירא (קטן) לא שאל בשלמי' דרבה דאינון מקיימין "ראוני נערים ונחבאו"[4]

ובהמשך לזה מסופר בירושלמי שם, שבעוד שהיו מהלכין ראו בית המדרש, ואמר לו ר' יעקב בר אידי לר' יוחנן: הכא הוה ר' מאיר יתיב דרש ואמר שמועתא מן שמי' דר' ישמעאל ולא אמר שמועתא מן שמי' דר' עקיבה, א"ל כל עלמא ידעין דר' מאיר תלמידו דר' עקיבא, א"ל כל עלמא ידעין דר' אלעזר תלמידי' דר' יוחנן (וכל מה שאומר סתם, דברי רבו הם).[5] 

אמרותיו

  • ר' אלעזר יהיב פרוטה לעני והדר מצלי[6]
  • גדול גמילות חסדים מצדקה[7]

מעשה מהצ"צ אודות אמרותיו

רבותינו נשיאינו[8] סיפרו, שאדמו"ר הצמח צדק היה רגיל לראות את הוד זקנו רבינו הזקן אחרי הסתלקותו, בהקיץ או בחזיון לילה, והי' פותר לו את כל ספיקותיו בנגלה ובנסתר.

בזמן ידוע, ורבינו הצ"צ יושב סגור בחדרו ושוקד בלימודו, נתקבצו אצלו כמה שאלות שלא ידע להכריע בהן והשתוקק במאד לראות רבינו הזקן כרגילותו, אבל לא עלה בידו, והי' בצער גדול מזה.

פעם בדרכו להתפלל לבהכנ"ס של אדמו"ר האמצעי, פגע באחד מאנשי השוק, ר' מרדכי אלי' שמו, איש פשוט וירא שמים, נהנה מיגיע כפו במסחר השוק, והיום היה יומא דשוקא, ויבקש האיש מאתו להלוות לו גמילות חסדים איזה רו"כ עד הערב או מחרת בקר, כי ביום הזה הוא יכול להרויח בשוק, ויענהו הרה"ק צמח צדק כי אחרי התפילה כשיחזור לביתו יכנס אליו ויתן לו את הגמ"ח.

כשנכנס הרה"ק צמח צדק לבית הכנסת נפל ברעיונו הקדוש המאמר ר' אלעזר יהיב פרוטה לעני והדר מצלי, וגם המאמר גדול גמ"ח מצדקה, ויתבונן הרה"ק צמח צדק אשר לא טוב עשה שלא נתן תיכף להרמ"א הנ"ל את הגמ"ח שביקש, ויחזור הרה"ק צמח צדק לביתו ויקח את הסכום וילך אל השוק לחפש את הרמ"א, וביני לביני כבר נתקבצו אנשי הכפר עם עגלותיהם וסחורותיהם אל השוק ועלה לו בטורח רב למצא את הרמ"א ביניהם, וכשמצאו נתן לו את הגמ"ח ויחזור לבהכנ"ס להתפלל.

כשנתעטף הצמח צדק בטלית ותפילין, ראה פתאום את רבינו הזקן בפנים צהובות ויאמר לו: הנותן גמ"ח לאיש ישראל בלבב שלם בלי שום פני', והעושה טובה לישראל באהבה כצווי ואהבת לרעך כמוך, שערי היכלי מעלה פתוחים לפניו.

הערות שוליים

  1. ראה ערך.
  2. כתר שם טוב הוספות קיח.
  3. ברכות פ"ב ה"א. וש"נ.
  4. איוב כט, ח.
  5. מובא בתורת מנחם תשי"ג – חלק שלישי שיחת שבת פרשת ראה, מבה"ח אלול, ה'תשי"ג. עיי"ש ביאור החילוק בין מנהג ארץ ישראל למנהג בבל.
  6. בבא בתרא י, א. וראה אגרת הקודש ס"ח הקדמת אדמו"ר הזקן לסידורו. - הערה בלקו"ש שם.
  7. סוכה מט, ב.
  8. אדמו"ר מוהריי"צ,ספר השיחות תש"ז י"ט כסלו תש"ז.