עריכת הדף "רבי אלעזר בן פדת"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
}}'''רבי אלעזר בן פדת''' הוא סתם רבי אלעזר המובא בתלמוד. הוא היה [[עני]] מרוד. פעם התעלף, וראה ב[[חלום]] כי [[הקדוש ברוך הוא]] שואל אותו אם הוא חפץ שיהפוך את העולם ויברא אותו שוב כדי שאולי יברא במזל של [[עושר]], על כך השיב רבי אלעזר את המשפט הידוע: "כולי האי - ואולי", כלומר כל זה רק בשביל אפשרות שאולי אהפוך להיות עשיר, ונענה בשלילה להצעה. | }}'''רבי אלעזר בן פדת''' הוא סתם רבי אלעזר המובא בתלמוד. הוא היה [[עני]] מרוד. פעם התעלף, וראה ב[[חלום]] כי [[הקדוש ברוך הוא]] שואל אותו אם הוא חפץ שיהפוך את העולם ויברא אותו שוב כדי שאולי יברא במזל של [[עושר]], על כך השיב רבי אלעזר את המשפט הידוע: "כולי האי - ואולי", כלומר כל זה רק בשביל אפשרות שאולי אהפוך להיות עשיר, ונענה בשלילה להצעה. | ||
| − | היה תלמידו המובהק של [[רבי יוחנן]], וכרבו{{ | + | היה תלמידו המובהק של [[רבי יוחנן]], וכרבו{{הערת שוליים|ראה ערך.}} היה נשמתו ממידת ה[[חסד]], הרמוז בשמו - א-ל עזר{{הערת שוליים|1=[[כתר שם טוב]] הוספות קיח.}}. |
| − | מובא ב[[ירושלמי]]{{ | + | מובא ב[[ירושלמי]]{{הערת שוליים|ברכות פ"ב ה"א. וש"נ.}}, שרבי יוחנן היה ב[[ארץ ישראל]], ור' יעקב בר אידי היה עמו. פעם עלה ר' אלעזר תלמידו מבבל והי' מטמין עצמו מלפני ר' יוחנן ולא נתן לו שלום ונתרעם עליו ר' יוחנן ואמר "תרתי מילין הדין בבלייא עביד בי, חדא דלא שאל בשלומי, וחדא דלא אמר שמועתא משמי". נענה ר' יעקב בר אידי ואמר: כך אינון נהגין גביהן, זעירא (קטן) לא שאל בשלמי' דרבה דאינון מקיימין "ראוני נערים ונחבאו"{{הערת שוליים|איוב כט, ח.}} |
| − | ובהמשך לזה מסופר בירושלמי שם, שבעוד שהיו מהלכין ראו בית המדרש, ואמר לו ר' יעקב בר אידי לר' יוחנן: הכא הוה ר' מאיר יתיב דרש ואמר שמועתא מן שמי' דר' ישמעאל ולא אמר שמועתא מן שמי' דר' עקיבה, א"ל כל עלמא ידעין דר' מאיר תלמידו דר' עקיבא, א"ל כל עלמא ידעין דר' אלעזר תלמידי' דר' יוחנן (וכל מה שאומר סתם, דברי רבו הם).{{ | + | ובהמשך לזה מסופר בירושלמי שם, שבעוד שהיו מהלכין ראו בית המדרש, ואמר לו ר' יעקב בר אידי לר' יוחנן: הכא הוה ר' מאיר יתיב דרש ואמר שמועתא מן שמי' דר' ישמעאל ולא אמר שמועתא מן שמי' דר' עקיבה, א"ל כל עלמא ידעין דר' מאיר תלמידו דר' עקיבא, א"ל כל עלמא ידעין דר' אלעזר תלמידי' דר' יוחנן (וכל מה שאומר סתם, דברי רבו הם).{{הערת שוליים|1=מובא ב[[תורת מנחם]] [[תשי"ג]] - חלק שלישי שיחת שבת פרשת ראה, מבה"ח אלול, ה'תשי"ג. עיי"ש ביאור החילוק בין מנהג [[ארץ ישראל]] למנהג בבל.}} |
מאמרו: "לא הגלה [[הקב"ה]] את [[ישראל]] לבין האומות אלא כדי שיתוספו עליהם [[גרים]], שנאמר: {{ציטוטון|וזרעתיה לי בארץ}}, כלום אדם זורע סאה - אלא להכניס כמה כורין". | מאמרו: "לא הגלה [[הקב"ה]] את [[ישראל]] לבין האומות אלא כדי שיתוספו עליהם [[גרים]], שנאמר: {{ציטוטון|וזרעתיה לי בארץ}}, כלום אדם זורע סאה - אלא להכניס כמה כורין". | ||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
ומבואר ב[[תורת החסידות]], שבמושג "גרים" כאן, הכונה ל[[ניצוצות]] ה[[קדושה]] השרויים ב[[גלות]] אצל [[אומות העולם]], ונמצאים בתוך [[קליפת נוגה]] שבמאכלים ומשקים וכו', ועל ידי שבני ישראל המפוזרים בגלות, משתמשים בדברים הגשמיים לשם שמים - ל[[עבודת הבורא]], הריהם מבררים את הניצוצות מהקליפה, ו"מגיירים" ומעלים אותם לקדושה. | ומבואר ב[[תורת החסידות]], שבמושג "גרים" כאן, הכונה ל[[ניצוצות]] ה[[קדושה]] השרויים ב[[גלות]] אצל [[אומות העולם]], ונמצאים בתוך [[קליפת נוגה]] שבמאכלים ומשקים וכו', ועל ידי שבני ישראל המפוזרים בגלות, משתמשים בדברים הגשמיים לשם שמים - ל[[עבודת הבורא]], הריהם מבררים את הניצוצות מהקליפה, ו"מגיירים" ומעלים אותם לקדושה. | ||
== אמרותיו == | == אמרותיו == | ||
| − | *ר' אלעזר יהיב פרוטה לעני והדר מצלי{{ | + | *ר' אלעזר יהיב פרוטה לעני והדר מצלי{{הערת שוליים|[[בבא בתרא]] י, א. וראה [[אגרת הקודש]] ס"ח הקדמת [[אדמו"ר הזקן]] לסידורו. - הערה ב[[ליקוטי שיחות]]שם.}} |
| − | *גדול גמילות חסדים מצדקה{{ | + | *גדול גמילות חסדים מצדקה{{הערת שוליים|סוכה מט, ב.}} |
===מעשה מהצ"צ אודות אמרותיו=== | ===מעשה מהצ"צ אודות אמרותיו=== | ||
| − | [[רבותינו נשיאינו]]{{ | + | [[רבותינו נשיאינו]]{{הערת שוליים|1=[[אדמו"ר מוהריי"צ]],[[ספר השיחות]] תש"ז [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] תש"ז.}} סיפרו, ש[[אדמו"ר הצמח צדק]] היה רגיל לראות את הוד זקנו [[רבינו הזקן]] אחרי [[הסתלקות]]ו, בהקיץ או בחזיון לילה, והי' פותר לו את כל ספיקותיו ב[[נגלה]] וב[[נסתר]]. |
בזמן ידוע, ורבינו הצ"צ יושב סגור בחדרו ושוקד בלימודו, נתקבצו אצלו כמה שאלות שלא ידע להכריע בהן והשתוקק במאד לראות רבינו הזקן כרגילותו, אבל לא עלה בידו, והי' בצער גדול מזה. | בזמן ידוע, ורבינו הצ"צ יושב סגור בחדרו ושוקד בלימודו, נתקבצו אצלו כמה שאלות שלא ידע להכריע בהן והשתוקק במאד לראות רבינו הזקן כרגילותו, אבל לא עלה בידו, והי' בצער גדול מזה. | ||
