הבדלים בין גרסאות בדף "רבי אלעזר בן דורדיא"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 17: שורה 17:
 
תשוקה זו, נקראת בחינת [[אור חוזר]], והוא מצד בחי' הריחוק שמחמתו יתפעל בנקודת הלב, בניגוד לצדיקים גמורים שהתפעלותם רק מצד השגתם והתענגם על ה' בתורה ותפלה, וגם ההתפעלות דבכל נפשך בק"ש אין זה בכל נקודת עצמות הנפש, רק בחינת אור הנמשך מעצמות הנפש שהוא הרצון, אך תשוקת הבעלי תשובה הוא בבחינת כליון הנפש = "כלתה נפשי", וכמו רבי אלעזר בן דורדייא.
 
תשוקה זו, נקראת בחינת [[אור חוזר]], והוא מצד בחי' הריחוק שמחמתו יתפעל בנקודת הלב, בניגוד לצדיקים גמורים שהתפעלותם רק מצד השגתם והתענגם על ה' בתורה ותפלה, וגם ההתפעלות דבכל נפשך בק"ש אין זה בכל נקודת עצמות הנפש, רק בחינת אור הנמשך מעצמות הנפש שהוא הרצון, אך תשוקת הבעלי תשובה הוא בבחינת כליון הנפש = "כלתה נפשי", וכמו רבי אלעזר בן דורדייא.
 
==קישורים חיצונים==
 
==קישורים חיצונים==
*[[ליקוטי אמרים - פרק מ"ו]]
+
*[[ליקוטי אמרים - פרק מ"ג]]
*[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=19841&hilite=6885778b-d078-4dd5-b3cc-ecf393209685&st=%D7%91%D7%9F+%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%96%D7%A8&pgnum=627 הערת הרבי על תניא פמ"ו]
+
*[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=19841&hilite=6885778b-d078-4dd5-b3cc-ecf393209685&st=%D7%91%D7%9F+%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%96%D7%A8&pgnum=627 הערת הרבי על תניא פמ"ג]
 
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:תנאים]]
 
[[קטגוריה:תנאים]]

גרסה מ־03:00, 2 בספטמבר 2010

רבי אלעזר בן דורדיא היה צדיק בזמן התנאים, שקנה את עולמו שעה קלה לפני מיתתו.

כל חייו היה שבוי ברשות הסטרא אחרא ועבר כל עבירות שבעולם, עד שבעקבות מעשה מסוים בו קיבל רמז משמים שדחוהו מלחזור בתשובה, התעוררו בו הרהורי תשובה, הוא טמן את ראשו בין כתפיו, וגעה בבכי עד שיצאה נשמתו, ויצאה בת קול שהוא מזומן לחיי העולם הבא.

כאשר שמע רבי יהודה הנשיא את המעשה, הוא בכה מתוך התרגשות ואמר: יש קונה עולמו בשעה אחת...

בתורת החסידות

אודות מדריגתו כותב אדמו"ר האמצעי[1]:

האהבה של ה"בכל מאדך", היא אהבה בלי גבול כלל, בבחינת עצמות ומהות הנפש ממש שנקרא בעל הרצון, שלמעלה מבחי' רצון לגמרי, דהיינו שכל עצמיות הנפש תכלה ותכסוף לצאת ולידבק ולא בבחינת רצון לבד ועל כן נקרא מאדך בלי גבול שאין אהבה רבה כזאת באה מבחינת גבול כחות הנפש ברצון וכהאי גוונא, אלא בכל בחינת עצמותה שהיא היולית בלתי מוגבלת כלל.

אם כי, בחינת התפעלות זו של כל עצמיות הנפש מכל וכל, אפשרית להיות רק בבחינת אור חוזר אל העצמות, שזהו כאשר לא יכילו כלי הנפש להחזיק ההתפעלות, מכיון שהוא רב מדי מהצמצום של כלי כחות הנפש השכל והלב, ולכן בהכרח שתשאר ההתפעלות כזאת בבחינת מקיף על השכל, וכן הרצון ישאר בעצמות הנפש בעל הרצון כו'.

מדריגה זו, היא ע"י בעלי תשובה דוקא, לפי שבעל תשובה היה רחוק מאד מאד מאור פני מלך חיים. כי ע"י עונותיו הרבים נתרחק בתכלית הריחוק, ולזאת יתמרמר בנפשו ביותר על עוצם ריחוקו, עד אשר תשובתו לה' באה מעומקא דלבא ביותר, כמו רבי אלעזר בן דורדייא שיצאה נשמתו בבכייה כו', והוא בחינת תגבורת התשוקה להדבק בה' בכל נקודת הלב שלמעלה מהכיל בכלי המוח והלב כלל וכלל[2]

תשוקה זו, נקראת בחינת אור חוזר, והוא מצד בחי' הריחוק שמחמתו יתפעל בנקודת הלב, בניגוד לצדיקים גמורים שהתפעלותם רק מצד השגתם והתענגם על ה' בתורה ותפלה, וגם ההתפעלות דבכל נפשך בק"ש אין זה בכל נקודת עצמות הנפש, רק בחינת אור הנמשך מעצמות הנפש שהוא הרצון, אך תשוקת הבעלי תשובה הוא בבחינת כליון הנפש = "כלתה נפשי", וכמו רבי אלעזר בן דורדייא.

קישורים חיצונים

הערות שוליים

  1. שערי תשובה, חינוך. להבין הפרש שבין תפלה לתורה. סד"פ קכט, ג.
  2. והיינו מה שכתוב בזהר דבעלי תשובה משכי ליה לקב"ה בחילא יתיר, פירוש חילא יתיר הוא עוצם הכח החזק שבעצמות הנפש שאי אפשר למוח ולב להכילו כלל.