הבדלים בין גרסאות בדף "ראייה ושמיעה"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירת דף עם התוכן "<nowiki>{{בעבודה}}</nowiki> '''ראיה ושמיעה''' הם שני החושים העיקריים של האדם, ותורת החסידות מרחיבה ב...")
 
שורה 1: שורה 1:
<nowiki>{{בעבודה}}</nowiki>
+
<noinclude>
 +
<h2>התבנית</h2></noinclude>{{תיבה
 +
| צבע = #CD0000
 +
| צבע מפריד = #EB0000
 +
| תמונה = ךלחי.png
 +
| גודל = 45px
 +
| כותרת = '''הערך נמצא בשלבי עבודה''': כדי למנוע [[עזרה:התנגשות עריכה|התנגשויות עריכה]] ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
 +
| הסבר = אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.
 +
| כפתורים = [[{{שם דף השיחה}}|שיחה]]
 +
}}<includeonly>{{קטגוריה בתבנית|[[קטגוריה: ערכים בעבודה]]|ללא קטגוריה={{#שווה:{{מרחב השם}}||{{{ללא קטגוריה|}}}|כן}}}}</includeonly><noinclude>
  
 
'''ראיה ושמיעה''' הם שני החושים העיקריים של האדם, ותורת החסידות מרחיבה במקומות רבים לגבי אופן פעולתם, מקורם ושורשם, ובעיקר עניינם בעבודת ה'.
 
'''ראיה ושמיעה''' הם שני החושים העיקריים של האדם, ותורת החסידות מרחיבה במקומות רבים לגבי אופן פעולתם, מקורם ושורשם, ובעיקר עניינם בעבודת ה'.

גרסה מ־04:24, 5 במרץ 2021

התבנית

ךלחי.png הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.

ראיה ושמיעה הם שני החושים העיקריים של האדם, ותורת החסידות מרחיבה במקומות רבים לגבי אופן פעולתם, מקורם ושורשם, ובעיקר עניינם בעבודת ה'.

הראיה נמשכת מחיצוניות החכמה[1]

תכונת החכמה היא לתפוס דבר שחוץ ממנה. פנימיות החכמה תופסת רוחניות איך ומה הוא, וחיצוניות החכמה תופסת ומכירה דבר מה גשמי. חיצוניות החכמה הן המידות נצח והוד (שבחכמה), והן כח הראיה הרוחני המתלבש בעיניים הגשמיות.

השגחת ה' נקראת השקפה[2]

מלשון רש"י [3] והתוספות[4] מובן שסתם הסתכלות נקראת ראיה, אבל הסתכלות בעיון נקראת הבטה. על פי זה מובן[5] שהבטה (שהיא בעיון) היא מקרוב, ואילו ראיה היא מרחוק.

אבל יחד עם זה, הבטה[6] (והשקפה[7]) היא "מלמעלה למטה", וכשמסתכלים מלמעלה למטה נראים הדברים רחוקים משהם באמת.

ולעומת זאת ראיה – עם היות שהיא מרחוק, היא "מלמטה למעלה", וכשמסתכלים מלמטה למעלה (כגון הצופה בכוכבים) נראים הדברים קרובים משהם באמת.

ולכן ההשגחה הפרטית (שמצד אחד היא בעיון אך מצד שני מרחוק) נקראת בכתוב "השקפה" (השקיפה ממעון קדשך[8] וישקף על פני סדום[9].

כח הראיה הינו בלתי מוגבל ואין סופי[10]

באדם: כח הראיה הוא אור מקיף ולעומתו השמיעה (ושאר החושים) אור פנימי, ולכן בראיה אין מעלה ומטה ולא קדימה ואיחור. כלומר, הראיה תופסת את הכלל בסקירה אחת (ורק אחר כך ברוב ההתבוננות משיגים מעט מעט כל הפרטים הדקים שבו). ואילו בשמיעה הדבר הפוך (אוזן מילים תבחן[11]): ע"י ריבוי הפרטים מגיעים לכלל.

ומה שאי אפשר לראות עד אין סוף אין זה מפני הגבלת כח הראיה (שהוא 'מקיף' ובלתי מוגבל) אלא מפני כלי העין הגשמית (וראיה לזה, שסומא מוליד אדם רואה).

למעלה: נאמר[12] על המחשבה הקדומה דא"ק שהוא "צופה ומביט עד סוף כל הדורות[13], כלומר, שכולם נסקרים בסקירה אחת[14], וכדי שיוכל להיות התהוות עולמות מוגבלים הוא על ידי הכלים.

== ראיה שכלית לעומת נבואה היא כשמיעה לגבי ראיה[15] ראיה שכלית היא הבנה והשגה באלוקות, דהיינו, ידיעת המציאות בלבד. בהבנה והשגה (שבאות על ידי שמיעה) יתכן שחכם גדול ממנו יבלבלו אפילו בדברים הכי פשוטים (וכמו שרבי מאיר היה מטהר את השרץ בק"נ טעמים ומראה לו פנים שהוא טהור[16], וכמו שאפשר להוכיח שעובר אינו יכול לחיות: מאחר ופיו סגור ובטנו פתוחה - איך חי?).}}.

אבל נבואה היא ראיה באלוקות, והיא ידיעת המהות, דהיינו, שרואה את העניין במו עיניו וממילא לא שייך לשכנעו בשום הסבר.

הערות שוליים

  1. דרמ"צ ע'
  2. אוה"ת בלק תתקי"ד, בראשית 880, בראשית א'נב.
  3. במדבר כ"א ח'.
  4. ב"מ ב.
  5. מדרש רבה איכה ע"פ זכור ה' מה היה לנו.
  6. תשא ל"ג ח'.
  7. וירא י"ט כ"ח.
  8. דברים כ"ו ט"ו.
  9. וירא י"ט כ"ח.
  10. אוה"ת בראשית, תתרלח.
  11. איוב ל"ד ג'.
  12. בעטרת ראש שער ר"ה פ"ד ואילך. ספר המאמרים תרנ"ב ע' לט ואילך. ועוד.
  13. הלשון לקוחה מברכת מלכיות שבמוסף ראש השנה.
  14. ע"פ ר"ה יח, א (וראה חדא"ג מהרש"א שם).
  15. אוה"ת משפטים א' רפה.
  16. עירובין י"ג א.