קריאת שמע שעל המיטה
קריאת שמע שעל המיטה היא קריאת שמע שקוראים בסמוך לשכיבה לישון, בנוסף לקריאת שמע שבתפילת ערבית. הקריאה היא לצורך שמירה על האדם מהרהורים רעים ומנזקים הבאים בלילה, בזכות קריאת שמע והפסוקים הנלווים; וכן מצד המצווה לקרוא קריאת שמע או דברי תורה סמוך לשינה.
בקריאת שמע שעל המיטה יש גם משמעות רוחנית של חשבון נפש על היום שעבר, וקבלת החלטות טובות - לעודד את המעשים הטובים ולתקן את הטעונים תיקון. על פי הקבלה, אף אומרים אז 'וידוי' (בימים שאומרים תחנון).
בסיום סדר קריאת שמע שעל המיטה אומרים את ברכת "המפיל" ומנהגנו לאומרה על המיטה סמוך לשינה ממש.
תוכן עניינים
רקע
מקור המנהג הוא מדבריו של רבי יהושע בן לוי שהובאו במסכת ברכות בגמרא:
אַף עַל פִּי שֶׁקָּרָא אָדָם קְרִיאַת שְׁמַע בְּבֵית הַכְּנֶסֶת — מִצְוָה לִקְרוֹתוֹ עַל מִטָּתוֹ
— ברכות ד עמוד ב
.
בנוסף לקריאת שמע, תקנו חכמים לומר עוד מזמורים ופסוקים (תהלים צ"א, הנה מטתו שלשלמה, ועוד) לשמירה והגנה מן המזיקין[1].
מעיקר הדין, תלמיד חכם פטור מקריאת שמע שעל המטה[2], וזאת מפני שהוא מוגן כשחוזר על לימודו[3]. אך מכל מקום עליו לומר פסוקי רחמים, כ"בידך אפקיד רוחי".
בתורת החסידות
קבלת עול בפועל
הרבי מסביר, כי החילוק בין קריאת שמע בשחרית לקריאת שמע שעל המיטה, הוא אותו חילוק בין 'בכח' ל'בפועל'. שכן בקריאת שמע וקבלת עול מלכות שמים שקורא האדם בבוקר, הוא מקבל על עצמו - לקיים את רצון הקדוש ברוך הוא, היינו - קבלת עול מלכות שמים בכח, בפוטנציאל. מה שאין כן בקבלת עול מלכות שמים לפני השינה - הוא חוזר בתשובה על העבר ומקבל על עצמו לתקן מעשה שכבר עשה, ממילא מיד מתקן מעשיו על ידי התשובה, וזהו קבלת עול מלכות שמים בפועל.
באמצע היריד
בספר היום יום[4] מובא בשם אדמו"ר הרש"ב "קריאת שמע שעל המטה הוא, בזעיר אנפין, הווידוי שאומרים קודם צאת הנפש מהגוף. אלא שאז כבר הולכים לגמרי מהיריד ונגמרת העבודה של "היום לעשותם", ובקריאת שמע שעל המטה שבכל לילה, אוחזים עדיין באמצע היריד ואפשר עוד לפעול".
חשבון נפש
בתורת החסידות, מצינו התייחסויות רבות אל קריאת שמע שעל המיטה, כזמן לחשבון נפש יומי. בו היהודי מסכם לעצמו את מעשיו במהלך היום, ובוחן כיצד יוכל להמשיך ולהתקדם בעבודת ה'.
חשבון זה הוא כמו חשבון שעושה כל בעל עסק בסוף היום, בו הוא מסכם את מידת הצלחת החנות, וכיצד ניתן שביום המחר, ההצלחה תגדל.
בדור השביעי, אומר הרבי, שחשבון הנפש צריך להיות מתוך שמחה, וכוננות לגאולה[5].
מנהגים
- בקריאת שמע שעל המטה: "רבונו של עולם הריני מוחל" וכן "למנצח גו' בבוא" - אין אומרים בשבת ויום טוב, אבל צריך לומר בשאר ימים שאין אומרים בהם תחנון.
- בסיום הג' פרשיות אומרים תיבת "אמת". "יעלזו חסידים" - פעם אחת, "הנה מטתו" - ג' פעמים[6].
- קריאת שמע שעל המיטה היא "על המטה" - בביתו[7].
קישורים חיצוניים
- הרב יוסף שמחה גינזבורג, סדר קריאת שמע שעל המיטה, ערוך ומבואר עם הלכות ומנהגי חב"ד
הערות שוליים
- ↑ שבועות טו, ב.
- ↑ ברכות ד, ב.
- ↑ מהרש"א שם.
- ↑ היום יום ו' כסלו.
- ↑ ראה דבר מלכות לך לך.
- ↑ היום יום כ"ח אדר א'.
- ↑ שיחת כ"ף מנחם אב תשמ"ה, התוועדויות עמוד 2734.
