קריאת שמע שעל המיטה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קריאת שמע שעל המיטה, הוא חיוב שנפסק בשולחן ערוך.

קבלת עול בפועל[עריכה]

הרבי מסביר, כי החילוק בין קריאת שמע בשחרית לקריאת שמע שעל המיטה, הוא אותו חילוק בין 'בכח' ל'בפועל'. שכן בקריאת שמע וקבלת עול מלכות שמים שקורא האדם בבוקר, הוא מקבל על עצמו - לקיים את רצון הקדוש ברוך הוא, היינו - קבלת עול מלכות שמים בכח, בפוטנציאל. מה שאין כן בקבלת עול מלכות שמים לפני השינה - הוא חוזר בתשובה על העבר ומקבל על עצמו לתקן מעשה שכבר עשה, ממילא מיד מתקן מעשיו על ידי התשובה, וזהו קבלת עול מלכות שמים בפועל.

באמצע היריד[עריכה]

בהיום יום לו' כסליו מובא: אבי אדמו"ר אמר: "קריאת שמע שעל המטה איז, אין זעיר אנפין, ווי דער ווידוי וואס קודם צאת הנפש מהגוף. נאר יעמאלט גייט מען שוין אינגאנצען אוועק פון יריד, און עס ענדיגט זיך שוין דער מסחר פון "היום לעשותם", און אין קריאת שמע שעל המטה פון יעדער נאכט האלט מען נאך אין מיטן יריד, און מען קען נאך אויפטאן.

תרגום מאידיש: אבי אדמו"ר אמר: "קריאת שמע שעל המטה הוא, בזעיר אנפין, הווידוי שאומרים קודם צאת הנפש מהגוף. אלא שאז כבר הולכים לגמרי מהיריד ונגמרת העבודה של "היום לעשותם", ובקריאת שמע שעל המטה שבכל לילה, אוחזים עדיין באמצע היריד ואפשר עוד לפעול.

מנהגים[עריכה]

בקריאת שמע שעל המטה: "רבונו של עולם הריני מוחל" וכן "למנצח גו' בבוא" - אין אומרים בשבת ויום טוב, אבל צריך לומר בשאר ימים שאין אומרים בהם תחנון.

בסיום הג' פרשיות אומרים תיבת "אמת". "יעלזו חסידים" - פעם אחת, "הנה מטתו" - ג' פעמים. בתקון חצות אין אומרים "למנצח גו' בבוא" בימים שאין אומרים בהם תחנון.[1]

הערות שוליים

  1. היום יום כ"ח אדר א'.