קריאת שמע

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרבי באמירת קריאת שמע
מצוות קריאת שמע היא מצוות עשה מהתורה[1], המבטאת קבלת עול מלכות שמים מצד הקורא. קריאת שמע כוללת שלושה פרשיות: פרשיית "שמע", פרשיית "והיה אם שמוע" ופרשיית ציצית, והיא נאמרת פעמיים ביום: בבוקר ובערב.

בעת אמירת הפסוק "שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד" נהוג לכסות את העיניים בכף יד ימין, זאת בכדי להסיח את הדעת מהקורא סביב ולהתרכז במלוא תשומת הלב בתוכן הפסוק, המהווה את הבסיס לאמונה היהודית[2].

קריאת שמע בפנימיות התורה[עריכה]

בסדר התפילה, קריאת שמע באה לאחר פסוקי דזמרה וברכות "יוצר אור" ו"אהבת עולם", כך שעל ידי ההתבוננות בפסוקי דזמרה וברכות אלו, יכול האדם להגיע למסירת נפשו בפסוק ראשון של קריאת שמע[3].

בזוהר הקדוש מובא על הפסוק "אכלתי יערי עם דבשי[4], זו קריאת שמע.

ההסבר לכך הוא, מכיון ששעת קריאת שמע הוא זמן ההתבוננות באלוקות, דבר המביא לתענוג נפלא. ענין זה מרומז גם בפסוק "ואהבת את ה' אלוקיך", שהאלוקות היא אצלו בבחינת הרחבת הלב והתענוג, דבר המשפיע על שלושת לבושי הנפש - מחשבה דבור ומעשה - "ובכל נפשך"[5].

בקריאת שמע נאמרים שלוש פרשיות: פרשיית "ואהבת", פרשיית "והיה אם שמוע", ופרשיית ציצית. מבואר כי פרשיית "ואהבת" הוא בבחינת חסד, לעומת פרשיית "והיה אם שמוע" שהיא בבחינת גבורה. אף על פי כן מבואר כי פרשיית "ואהבת" היא בבחינת שם מ"ב, שהוא שם בבחינת גבורה, ופרשיית "והיה אם שמוע" בבחינת שם ע"ב, שהוא בבחינת חסד. ומבואר כי זהו ענין אחליפו דוכתייהו, שאורות הגבורה בכלי החסד, ואורות החסד בכלי הגבורה.

בסדר התפילה, קריאת שמע היא כנגד עולם הבריאה, ותפילת שמונה עשרה שלאחריה, היא כנגד עולם האצילות.

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – פרשת שמע ישראל · ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד · אחד - ועד

אמירת ה' אלקיכם אמת[עריכה]

בקריאת שמע שיש אומרים בבוקר - קודם התפלה - בכדי לצאת ידי-חובת קריאת שמע בזמנה, גם כן כופלים ג' התיבות "ה' אלקיכם אמת". בקריאת שמע דתפילין דרבינו תם ושמושא רבא אין כופלים, אבל אומרים "אמת"[6].

ראו עוד[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. ספר דברים פרק ו', פסוק ד.
  2. שולחן ערוך אורח חיים סימן סא, ד-ה.
  3. ספר התניא.
  4. שיר השירים.
  5. אדמו"ר הצמח צדק, דרך מצוותיך, מצוות זכירת ומחיית עמלק.
  6. היום יום, י"ז אייר.