קרבנות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הכנסת הקרבן לתוך סורג הברזל, בו שחטו אותו

ארבעה מיני קורבנות ישנן: חטאת, אשם, עולה ושלמים.

פעולת הקורבן

בנוגע לענינו של מזבח אמרו חז"ל,[1] - "מזבח, מזיח ומזין, מחבב מכפר", כלומר: מזיח גזירות (רעות מעל ישראל): מזין, בזכות הקורבנות העולם נזון, שהקורבנות באין מן המזון וגורמיו לו ברכה; מחבב. את ישראל אל אביהם, ומכפר עונות. את חלוקת ארבעה מינים אלו, מסביר הרבי[2]: ארבעה דברים אלו מתחלקים, בכללות, לשלשה סוגים: א) מזין - השפעת מזון לעולם, ב) מזיח ומכפר - ביטול ענינים בלתי רצויים מעל ישראל (גזירות ועונות). ג) מחבב את ישראל אל אביהם.

חלוקה כזו של "ארבעה שהן שלשה" אנו מוצאים גם בחלוקת הקורבנות (על המזבח) למיניהם - שהרמב"ם[3] מחלק את הקורבנות ל"ארבעה מינין, עולה וחטאת ואשם ושלמים", ואילו במדרש[4] מצינו שמחלקם לשלשה - "עולה שלמים וחטאת". ומובן שאין כאן סתירה, כי חטאת ואשם תוכנם אחד, שניהם באים לכפרה.

על פי זה - מסביר הרבי, יש לומר, ששלש פעולות אלו שבקורבנות, מכוונות כנגד שלשה סוגים אלו שבקורבנות: שלמים, שיש בהם אכילת בעלים, הם כנגד זה שהמזבח (קורבנות) "מזין" את העולם, דכשם שהבעלים זוכים באכילתם זו- שהיא אכילה גשמית, מזון הגוף' על ידי הקרבת קורבן לה', כך "בזכות הקורבנות העולם נזון"-, חטאת (ואשם) שבאו לכפרה - היינו "מזיח... מכפר". והעולה, שהיא כליל לה', ענינה "לחבב ישראל אל אביהם"",[5] וכלשון המדרש, ש"העולה נקרבת לכבוד הקב"ה בלבד. אבל השלמים והחטאת בעד (כנגד) עצמנו", כלומר, השלמים והחטאת באים גם לתועלת המקריב - או בשביל קבלת מזון, או כדי לבטל ענינים בלתי רצויים, מה שאין כן העולה באה רק "לכבוד הקב"ה בלבד", ועל ידה מתחבבים ישראל אל אביהם שבשמים.

סוגי קורבנות

קורבן חטאת

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – קרבן חטאת

קרבן חטאת הוא קרבן שמביאים אותו על חטאים בשוגג, באופן שאם נעשו במזיד עונשם כרת או סקילה.

קורבן אשם

קורבן עולה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – קרבן עולה

העולה היא קרבן שמביאים על מצוות עשה ומכונה בגמרא "דורון". מוגדרת כ"קדשי קדשים" וכולה עולה לה'.

קורבן שלמים

קודש וקודשי קודשים

קדשי קדשים, היא כינוי של קורבן שכולה לגבוה. לא רק קורבן שכולו לגבוה נקרא קדשי קדשים, אלא גם בקדשים קלים, נקרא החלק של גבוה - שנקרב על גבי המזבח - "קדשי קדשים". כדוגמא לכך כתוב במשנה בזבחים[6]: מעשר קודם לעופות, מפני שהוא מין זבח ויש בו קדשי קדשים דמו ואימוריו.[7].

ראו גם

הערות שוליים

  1. כתובות י, ב.
  2. בהל' בית הבחירה להרמב"ם עמ' קצח
  3. הל' מעשה הקורבנות פ"א ה"ב.
  4. מדרש תדשא (הנקרא גם כןברייתא דר"פ בן יאיר) פי"ב'. ספר רזיאל המלאך (בשינויים קלים).
  5. להעיר שעולה דורון הוא - זבחים ז, ב.
  6. דף פט.
  7. רש"י ד"ה משום דלא, זבחים נג ב.