|
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
| (45 גרסאות ביניים של 20 משתמשים אינן מוצגות) |
| שורה 1: |
שורה 1: |
| − | '''קופת רבינו''' נוסדה בשנת [[תרפ"א]] על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]], במטרה לכלכל את הוצאות משפחת בית הרב. | + | [[קובץ:מודעה קופת רבינו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קריאה לתרומה ל'קופת רבינו' ([[אלול]] [[תשע"א]])]] |
| | + | '''קופת רבינו''' היא מוסד [[צדקה]] מרכזי של [[חסידות חב"ד]], האחראית על [[קרן השנה]], [[מעות חיטים]] ו[[מעמד]]. |
| | | | |
| − | בראש הקופה עמד הרב [[אליהו עבר]] ע"ה.
| + | ==היסטוריה== |
| | + | קופת רבינו נוסדה בשנת [[תרפ"א]] על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]], הכספים בקופה, חולקו על ידי הריי"צ. |
| | | | |
| − | במשך השנים שימשה הקופה את [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] [[מלך המשיח]] להוצאות ביתו, בשנת [[תש"נ]] הודיע הרבי על השתתפות קופת רבינו בהוצאות ובבנין מוסדות [[חב"ד]].
| + | בראש הקופה עמד הרב [[אליהו הבר]]. |
| | | | |
| − | בחודש [[חשוון]] [[תשנ"ד]] הפך הרבי את קופה זו למוסד הצדקה המרכזי של [[חסידות חב"ד]], האחראית על [[קרן השנה]], [[מעות חיטים]] ו[[מעמד]]<ref>ע"פ תקנון הקופה החתום בידי [[אדמו"ר שליט"א]] (מתועד בוידיאו שפורסם, בו נראה הרבי מניד בראשו לחיוב). ראה גם קונטרס "בעניין קופת רבינו" - [[תשנ"ח]].</ref>. . | + | בשנת [[תש"נ]] הודיע הרבי על השתתפות קופת רבינו בהוצאות ובבנין מוסדות [[חב"ד]]. |
| | + | |
| | + | בחודש [[חשוון]] [[תשנ"ד]] נהפכה קופה זו למוסד [[צדקה]] מרכזי של [[חסידות חב"ד]], האחראית על [[קרן השנה]], [[מעות חיטים]] ו[[מעמד]]{{הערה|על פי תקנון הקופה החתום בידי [[הרבי]] (מתועד בוידאו שפורסם, בו נראה הרבי מניד בראשו לחיוב{{דרוש מקור}}). ראה גם קונטרס "בעניין קופת רבינו" - [[תשנ"ח]].}}. |
| | | | |
| | להנהלת הקופה מינה [[הרבי]] את מזכיריו הרבנים [[שלום מענדל סימפסון]] ו[[יהודה לייב גרונר]]. | | להנהלת הקופה מינה [[הרבי]] את מזכיריו הרבנים [[שלום מענדל סימפסון]] ו[[יהודה לייב גרונר]]. |
| | | | |
| − | בשנת [[תשנ"ו]] התחדשה פעילות הקופה לאחר הפסקה מומשכת, ומונה ועד מיוחד בראשות המזכירים הנ"ל, ר' [[חייקל חאנין]], [[יהושע דובראווסקי]] ו[[בערל יוניק]] ע"ה ויבלחט"א הרבנים [[יצחק מאיר מרוזוב]], [[רפאל ווילשאנסקי]], [[חיים סרבנסקי]], [[יוסף בן ציון רייצעס]], [[יוסף משה מרוזוב]], [[יהודה לייב מוצקין]], [[שניאור זלמן שגלוב]], [[אהרון יעקב שווי]], [[שמואל בליזינסקי]], [[אליהו חיים רויטבלט]] ו[[אריה לייב זוסמן]]. | + | בשנת [[תשנ"ו]] התחדשה פעילות הקופה לאחר הפסקה מומשכת, ומונה ועד מיוחד בראשות המזכירים הנ"ל, ר' [[חייקל חאנין]], [[יהושע דובראווסקי]] ו[[בערל יוניק]] [[רפאל וילשנסקי]], [[חיים סרבנסקי]], [[אליהו חיים רויטבלט]], [[יצחק מאיר מרוזוב]], [[יוסף בן ציון רייצס]], [[יוסף משה מרוזוב]], [[יהודה לייב מוצ'קין]], [[שניאור זלמן שגלוב]], [[אהרון יעקב שווי]], [[שמואל בליזינסקי]], ו[[אריה לייב זוסמן]]. |
| | | | |
| − | '''טקסט מודגש'''== הקופה ב[[ארץ הקודש]] == | + | לפני פטירת מזכיר הרבי הרב [[יהודה לייב גרונר]] מינה את ר' [[יוסף ברוך שפילמן]] ור' [[שמואל מלמד]] להנהלת קופת רבינו שהייתה בהנהלתו, והינם חברים בהנהלת הקופה יחד עם ר' [[אברהם סימפסון]] שממלא מקום אביו הרב [[שלום מענדל סימפסון]]. |
| | | | |
| − | ?עד מתי יהיה זה לנו למוקש
| + | ==דמי מעמד== |
| − | תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
| + | {{ערך מורחב|ערך=[[דמי מעמד]]}} |
| − | תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
| |
| − | תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
| |
| − | תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
| |
| − | תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
| |
| − | תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
| |
| − | תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
| |
| − | תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
| |
| − | תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
| |
| − | תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
| |
| − | תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
| |
| − | תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
| |
| − | תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
| |
| − | תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
| |
| − | תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
| |
| − | תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
| |
| − | תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
| |
| − | תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
| |
| − | תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
| |
| − | תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
| |
| − | תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
| |
| − | תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
| |
| − | תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
| |
| − | תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
| |
| − | תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
| |
| − | תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
| |
| − | תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
| |
| − | תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
| |
| − | תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
| |
| − | תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
| |
| − | תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
| |
| − | תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
| |
| − | תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
| |
| − | תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
| |
| − | תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
| |
| − | תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
| |
| − | תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
| |
| − | תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
| |
| − | תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
| |
| − | תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
| |
| − | תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
| |
| − | תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
| |
| − | תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
| |
| − | תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
| |
| − | תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
| |
| − | תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
| |
| − | תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
| |
| − | תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
| |
| | | | |
| − | שאלת משיחיותו של הרבי מלובביץ' נהפכה זה מכבר לסוגיה ציבורית החורגת בהרבה מגבולות חסידות חב"ד. העובדה שכ-330 שנה אחרי טראומת משיחיות השקר של שבתי צבי שוב נמצא ביהדות גורם חשוב הטוען למשיחיות - לא סתם טענה שמדובר בתקופת גאולה, לטענה זו שותפים רבים, בוודאי בחוגי הימין הדתי-לאומי, אלא משיחיות פרסונלית), משכה גם את תשומת הלב הן של עולם שומרי המצוות, שנדרש לגבש התייחסות ערכית לתופעה, והן של עולם המחקר, שנמצא לו לפתע כר לחקר תופעה משיחית "בזמן אמת", תוך כדי התהוותה.
| + | נתינת כסף מהחסידים לצרכי החזקת בית הרב, הייתה נהוגה כבר מראשית התייסדות החסידות. |
| | | | |
| − | כשם שהתופעה עצמה מרתקת, כך גם שני סוגי ההתייחסות אליה - הדתית והמחקרית. בתחום הראשון בלטה התייחסותו של מנהיג הציבור הליטאי בישראל (המתנגד מסורתית לחסידות בדיוק בשל החשד שהיא מסתירה מאחוריה שאיפה משיחית), הרב אליעזר שך. הרב שך, שהיה ידוע באופן כללי במנהיגותו החריפה והתקיפה, נהג כך גם כלפי גילויי המשיחיות של חב"ד. מיוחסת לו האימרה כי "חב"ד היא הדת הכי קרובה ליהדות", כלומר מבחינתו עצם התופעה המשיחית כבר הוציאה אותה מחוץ לגבולות היהדות. ראוי לציין שהוא אמר את הדברים עוד לפני פטירת הרבי מלובביץ', בקיץ 1994, אירוע שהחריף עוד יותר את הבעייתיות של המשיחיות החב"דית - כשחוגים נרחבים בתוכה סירבו לקבל את העובדה שהמוות סתם את הגולל על אפשרות משיחיותו של הרבי, ונתלו באמונות סמי-נוצריות שהרבי לא מת אלא "נסתר מן העין", והוא עתיד להתגלות. חוגים אחרים, מצומצמים יותר, הרחיקו לכת באימוץ המודל הנוצרי ואף ייחסו לרבי מעמד של בורא העולם ממש).
| + | במכתבי אדמו"רי חב"ד מכונה המעמד בשם 'נפנה' כשכל אות מהמילה 'מעמד' מוחלפת באות שלאחריה. |
| | | | |
| − | הרב ד"ר יצחק קראוס, ראש המדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן, מגלם בכפל תאריו את כפל ההתייחסות לסוגיה: הפן הפנים-דתי והפן המחקרי. בספרו החדש הוא מבקש להתמודד לעומק עם תופעת המשיחיות החב"דית, לבחון את מקורותיה, סיבות לעיתויה, ההצדקות התיאולוגיות שבהן השתמשה, השלבים השונים בהתפתחותה והאמצעים שבהן מימשה את תפיסתה. כבר בראשית הספר הוא מצביע על עובדה משמעותית: המשיחיות היתה שם מן הרגע הראשון. הוא מצטט בהרחבה את נאומו הראשון של הרבי כ"נשיא" החסידות (התואר המוענק בחב"ד למנהיג) משבט תשי"א (1951), כדי להדגיש שכבר אז דיבר הרבי על דורו כדור ביאת משיח. למעשה, הוא מדגיש שכבר המנהיג שקדם לרבי, חותנו הרי"ץ (הרב יצחק שניאורסון), דיבר על תקופתו כעידן גאולה. חשוב להדגיש שעולם המחקר יודע זה מכבר על קיומו של גרעין משיחי בחב"ד עוד בתקופת האדמו"ר הקודם, אבל מכיוון שהציבור הרחב נוטה לייחס את ההתפרצות המשיחית ל-13 שנותיו האחרונות של הרבי (מאז עודד את שירת השיר "אנחנו רוצים משיח עכשיו", ב-1981), ומכיוון שהספר נועד לציבור הרחב, הרי יש בהחלט חשיבות להדגשה זו גם אם אין בה חידוש מחקרי.
| + | על פי הוראת הרבי מלך המשיח, מעבירים כיום החסידים את דמי ה'מעמד' לקופת רבינו עבור 'מחנה ישראל', בכל מקום ישנם ממונים המעבירים את הכסף למזכירות בארצות הברית |
| | | | |
| − | ההצדקה התיאולוגית שבה השתמש הרבי לרעיון שדורו הוא דור משיח היא העובדה שהוא האדמו"ר השביעי של חב"ד (מכאן שמו של הספר). שבע הוא מספר בעל משמעות מיסטית בתרבויות שונות, ובהן היהדות, ובמיוחד בזרם הקבלי-חסידי שלה. בהקשר שלנו, מכיוון שאדמו"רי חב"ד האחרונים ראו עצמם לא כמנהיגים לחסידיהם בלבד אלא לדור כולו, הרי שדורו של האדמו"ר השביעי של חב"ד נחשב כולו כדור בעל מעמד מיוחד. לפי הרבי, זהו הדור שבו צפויה סוף-סוף הגאולה המשיחית המיוחלת.
| + | ==קרן השנה== |
| | + | {{ערך מורחב|ערך=[[קרן השנה]]}} |
| | | | |
| − | לפי עמדה זו, לחסידי חב"ד יש תפקיד מיוחד בגאולה הצפויה: מכיוון שפעולותיו של כל יהודי משמעותיות לגבי מימושו של הפוטנציאל המשיחי, עליהם להבטיח שכל יהודי יעשה את חלקו כדי שהפוטנציאל לא יוחמץ. בכך מוטלת על החסידים אחריות היסטורית מרחיקת לכת, כמעט קוסמית, ששכרה בצדה: הכבוד העצום להיות שותפים בתהליך, שפעילותם מתנה את עצם הצלחתו. כך מבין קראוס את כוח המשיכה של המטלות הקשות שהטיל הרבי על חסידיו: מאי-נוחות בעמידה בדוכן תוך ניסיון לחזר אחר יהודים שיניחו תפילין, ועד אי-נוחות גבוהה בהרבה - שליחים שיצאו לקצווי עולם כדי למלא שם את התפקיד שהוטל עליהם במימוש הגאולה. עם זאת, לפי קראוס, הרבי לא העז לבחון את אמונתם של חסידיו באופן מיידי וטוטאלי: הוא העמיס עליהם את משימות הגאולה באופן הדרגתי: ראשית, בניית החצר עצמה, שנמצאה במצב קשה לאחר השואה. משם הוא עבר להפצת החסידות ברחבי העם היהודי, ורק לאחר מכן פנה לשלב השלישי, שלא תיתכן גאולה אוניברסלית בלעדיו - הפצת המסר של חב"ד גם ללא-יהודים.
| + | קרן השנה עניינה הוא שבערב ראש השנה נותנים סכום מסוים שמכוון כנגד כל ימות השנה ל"קרן", וממנה מחלקים לצדקה מדי יום ביומו. |
| | | | |
| − | קראוס בחר להתמקד במחקרו בשני אפיקים: התיאולוגי והמעשי. רוצה לומר: מהי הפילוסופיה הדתית שבאמצעותה ביקש הרבי לשכנע את חסידיו שתקופתו היא אמנם תקופה משיחית; כיצד התפתחה התיאולוגיה הזו מהצבעה על הדור כ"דור גאולה", ועד רמיזות לעצמו (ועוד יותר: מתן לגיטימציה לאחרים להצביע עליו) כמשיח. ברוח דומה, הוא מפרט גם את השלבים המעשיים השונים של מימוש התפיסה המשיחית.
| + | את הקרן ייסד הרבי בשבת בראשית תשי"ד על ידי מחנה ישראל. |
| | | | |
| − | זו כמובן התמקדות לגיטימית, אבל היא משאירה את הסיפור חסר בכמה היבטים חשובים, בעיקר ההיסטורי והסוציולוגי. לדוגמה, מה גרם להתפרצות המשיחית דווקא בעיתוי שבו התפרצה? אם נצא מנקודת הנחה שהקישור ל"דור השביעי" אינו הגורם להתפרצות המשיחית, אלא רק האמצעי שדרכו ביקש הרבי לשכנע את שומעיו לאחר שהחליט לנקוט מדיניות משיחית, יש צורך להצביע על הגורמים ההיסטוריים לכך: משבר השואה? אולי המשבר האישי הכרוך בעובדה שלא היו לו ילדים, וגם לא קרובים אחרים, שיוכלו למלא את מקומו בבוא העת, ולכן היה צורך לשכנע את החסידים שמשימת החסידות מסתיימת בדורו שלו? ואולי זו דווקא ההכרה שההתפתחות הטכנולוגית, בתוספת השכלתו הכללית, בכלל מאפשרות לראשונה לחסידות יומרה משיחית גלובלית? הספר אינו מפרט בסוגיות אלה.
| + | בחודש חשוון תשנ"ד הפך הרבי את קופת רבינו לאחראית על קרן השנה. |
| | | | |
| − | שאלות נוספות שאינן עולות הן: כיצד הגיבו החסידים למדיניות המשיחית? האם מיד נעשתה פופולרית, או שהרבי היה צריך להתגבר על התנגדות בתחום זה? ובכלל, האם התקשה בייצוב מנהיגותו? איך התמודד עם התופעות הסותרות לכאורה את ההנחה שמדובר בעידן משיחי, כמו השואה וההתבוללות? כל אלה הן שאלות נכבדות שהספר אינן מתמודד איתן. ומכאן שסוגיית משיחיותו של הרבי מלובביץ' עוד יכולה לספק כר נרחב למחקר גם עבור חוקרים נוספים.
| + | == הקופה ב[[ארץ הקודש]] == |
| | | | |
| − | מפתיחת [[קופת רבינו]] ב[[ארץ הקודש]] בשנת תשי"א, עמד בראשה הרב [[אברהם פריז]] ע"ה, ומפטירתו בשנת [[תשכ"ח]] עמד בראשה הרב [[דובער חן]] ע"ה. | + | מפתיחת [[קופת רבינו]] ב[[ארץ הקודש]] בשנת תשי"א, עמד בראשה הרב [[אברהם פריז]], ומפטירתו בשנת [[תשכ"ח]] עמד בראשה הרב [[דובער חן]]. |
| | | | |
| | לאחר פטירתו בשנת [[תש"נ]] מונו לעמוד בראשה הרב [[ליפא קורצוויל]] ו[[זאב קסלמן]]. | | לאחר פטירתו בשנת [[תש"נ]] מונו לעמוד בראשה הרב [[ליפא קורצוויל]] ו[[זאב קסלמן]]. |
| | | | |
| − | אחד מסניפיה המרכזיים נפתח ב[[צפת]], בראשו עומדים הרבנים [[שלמה זלמן לבקיבקר]] ו[[יצחק ליפש]]. | + | אחד מסניפיה המרכזיים נפתח ב[[צפת]], בראשו עומד הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]]. |
| | + | |
| | + | הכתובת של 'קופת רבינו' היא: קרן קופת אדמו"ר ת. ד. 1247 קריית מלאכי. |
| | + | |
| | + | == קישורים חיצוניים == |
| | + | * '''[https://kupasrabeinu.org דף הבית של 'קופת רבינו']''' |
| | + | |
| | + | == ראו גם == |
| | + | *[[דמי מעמד]] |
| | + | *[[קרן השנה]] |
| | + | *[[מעות חיטים]] |
| | + | *[[מחנה ישראל]] |
| | | | |
| | {{הערות שוליים}} | | {{הערות שוליים}} |
| | | | |
| − | [[קטגוריה:מוסדות וארגונים כללי]] | + | [[קטגוריה:קופת רבינו|*]] |
| | + | [[קטגוריה:מוסדות שהקים הרבי הריי"צ]] |
קופת רבינו היא מוסד צדקה מרכזי של חסידות חב"ד, האחראית על קרן השנה, מעות חיטים ומעמד.
היסטוריה
קופת רבינו נוסדה בשנת תרפ"א על ידי אדמו"ר הריי"צ, הכספים בקופה, חולקו על ידי הריי"צ.
בראש הקופה עמד הרב אליהו הבר.
בשנת תש"נ הודיע הרבי על השתתפות קופת רבינו בהוצאות ובבנין מוסדות חב"ד.
בחודש חשוון תשנ"ד נהפכה קופה זו למוסד צדקה מרכזי של חסידות חב"ד, האחראית על קרן השנה, מעות חיטים ומעמד[1].
להנהלת הקופה מינה הרבי את מזכיריו הרבנים שלום מענדל סימפסון ויהודה לייב גרונר.
בשנת תשנ"ו התחדשה פעילות הקופה לאחר הפסקה מומשכת, ומונה ועד מיוחד בראשות המזכירים הנ"ל, ר' חייקל חאנין, יהושע דובראווסקי ובערל יוניק רפאל וילשנסקי, חיים סרבנסקי, אליהו חיים רויטבלט, יצחק מאיר מרוזוב, יוסף בן ציון רייצס, יוסף משה מרוזוב, יהודה לייב מוצ'קין, שניאור זלמן שגלוב, אהרון יעקב שווי, שמואל בליזינסקי, ואריה לייב זוסמן.
לפני פטירת מזכיר הרבי הרב יהודה לייב גרונר מינה את ר' יוסף ברוך שפילמן ור' שמואל מלמד להנהלת קופת רבינו שהייתה בהנהלתו, והינם חברים בהנהלת הקופה יחד עם ר' אברהם סימפסון שממלא מקום אביו הרב שלום מענדל סימפסון.
דמי מעמד
נתינת כסף מהחסידים לצרכי החזקת בית הרב, הייתה נהוגה כבר מראשית התייסדות החסידות.
במכתבי אדמו"רי חב"ד מכונה המעמד בשם 'נפנה' כשכל אות מהמילה 'מעמד' מוחלפת באות שלאחריה.
על פי הוראת הרבי מלך המשיח, מעבירים כיום החסידים את דמי ה'מעמד' לקופת רבינו עבור 'מחנה ישראל', בכל מקום ישנם ממונים המעבירים את הכסף למזכירות בארצות הברית
קרן השנה
קרן השנה עניינה הוא שבערב ראש השנה נותנים סכום מסוים שמכוון כנגד כל ימות השנה ל"קרן", וממנה מחלקים לצדקה מדי יום ביומו.
את הקרן ייסד הרבי בשבת בראשית תשי"ד על ידי מחנה ישראל.
בחודש חשוון תשנ"ד הפך הרבי את קופת רבינו לאחראית על קרן השנה.
מפתיחת קופת רבינו בארץ הקודש בשנת תשי"א, עמד בראשה הרב אברהם פריז, ומפטירתו בשנת תשכ"ח עמד בראשה הרב דובער חן.
לאחר פטירתו בשנת תש"נ מונו לעמוד בראשה הרב ליפא קורצוויל וזאב קסלמן.
אחד מסניפיה המרכזיים נפתח בצפת, בראשו עומד הרב שלמה זלמן לבקיבקר.
הכתובת של 'קופת רבינו' היא: קרן קופת אדמו"ר ת. ד. 1247 קריית מלאכי.
קישורים חיצוניים
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ על פי תקנון הקופה החתום בידי הרבי (מתועד בוידאו שפורסם, בו נראה הרבי מניד בראשו לחיוב[דרוש מקור]). ראה גם קונטרס "בעניין קופת רבינו" - תשנ"ח.
