צלם

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מברשת לפסח.png ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: סגנון מועתק, לא אנציקלופדי.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

צֶלֶם הוא כינוי בפנימיות התורה לחלק ממוצע בין האורות והכלים ועל ידו שורה האור בהכלי. וכמו שמבואר [1] כי בחינת צלם הוא בחינת נפש השכלית המחבר הצורה והחומר, שהוא נפש האלהית עם נפש הבהמית לברר בירורים, כי נפש הבהמית הוא בחינת בהמה פשוטה, ונפש השכלית היא בחינת קליפת נוגה, מעורב טוב ורע[2].

לכל חלק מחמשת חלקי נפש רוח נשמה חיה יחידה, יש צלם מיוחד, כן בכל ארבעת העולמות אצילות בריאה יצירה עשייה. צלם האדם שמורכב מכל חמשת העולמות, כלול מכל צלמים אלו[3]. הצלם הוא בבחינת המלאכים שבאדם עצמו, דהיינו יצר הטוב ויצר הרע[3], והוא סוד לבוש הנשמה, שעל ידה מתלבשת באדם[4]

חלקי הצלם

יש בצלם שני חלקים, חלק אחד בתוך האדם בבחינת אור פנימי, וחלק שני המקיף את האדם[5]. החלק המקיף הוא אותיות ל' ומ' שבצלם, הנקראים "מזל" האדם (כמאמר הגמרא איהו לא חזי מזלייהו חזי), והם שורים באדם רק לאחר שזיכך את חומרו וגופו, והוא כח השכלי שמכח הנשמה[6].

מ' דצלם

על ידי הצלם בא אור הנשמה לתוך הגוף ומאיר בו, ומכאן שורש השמחה והתענוג בעבודת ה', שהיא שמחה גשמית הנשפעת מכח הנשמה[7]. והוא רוחניות המזל הנעלם המגדל ומוסיף כח העצם דהיינו כמו שאנו רואים בגידול כח עצם השכל בתינוק מיום ליום שהוא בא מכח הנעלם מ"ם דצלם כו' שמכה ומגדל בהעלם לכח עצם שכלו שיהיה יותר מוכן ומוצלח להמציא מיני התחכמות יתירה מכפי כח עצם שכלו הראשון כמו שכתוב ימים ידברו כו' כידוע, והוא משפיע בבחינת ההעלם במה שנמצא חומר היולי הפשוט[8].

ל' דצלם

מי"ג שנה עד כ' שנה גדל האדם גידול שני והוא בעצם כח השכל שבמוח חכמה ובינה, שאינו שייך להתפעלות הלב כלל רק להשכיל השכלות עמוקות שיתחזק כח השכל ממקורו, עד שהמדות שבלב נגררים אחר השכל, ונעשה לבו ברשותו, שהמוח שליט על הלב, וזהו באהבה ויראה שבשכל עצמו שהן רק בבחינת השכל אלקי ומוח שליט על הלב, וזה תלוי במזל דוקא דמזל מחכים להוסיף אור בעצם החכמה מאין, והוא למ"ד דצלם דלמ"ד הוא חב"ד עצמו שנתגדל ממקור החכמה[9]}.

מ' דצלם

מ"ם דצלם הוא גידול הג' שמבן כ' עד ע' שנה שהוא במקיפים של הרצון ותענוג ומקור השכל שנקרים כחב"ד, והוא להוסיף אור בעצם אור הכתר שהוא הרצון, וגם בעצם הכח המשכיל ההיולי שעליו נאמר "יהיב חכמתא לחכימין" כידוע[9].
שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
==הערות שוליים==