הבדלים בין גרסאות בדף "צלם"
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{לעריכה|סגנון מועתק, לא אנציקלופדי}} | {{לעריכה|סגנון מועתק, לא אנציקלופדי}} | ||
'''צֶלֶם''', או '''צֶלֶם אֱלֹקִים''', הוא הכינוי המופיע בתורה לדפוס והצורה שבה נברא [[אדם הראשון]]: {{ציטוטון|וַיִּבְרָא אֱלֹקִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹקִים בָּרָא אֹתוֹ}}{{הערה|בראשית א, כז.}}. בריאתו של האדם "בצלם", או "בצלם אלוקים", מופיעה בתורה ובדברי חז"ל במקומות נוספים{{הערה|בראשית א, כו. נח ט, ו. אבות פרק ג משנה יד.}}. פירושים רבים ניתנו למשמעותו של ה"צלם", ולדמיון שיש בין האדם לבין בוראו. ב[[תורת הקבלה]] ו[[תורת החסידות|החסידות]] מתייחס ה"צלם" לעיתים ל[[נפש השכלית]], שבזכותה יכול האדם לבחור בין טוב לרע, והיא ה[[ממוצע המחבר]] בין ה[[נפש האלוקית]] ובין ה[[נפש הבהמית]]; ולעיתים ל[[נפש האלוקית|נשמה האלוקית]] שבאדם, הנקראת גם היא "צלם". בחסידות מבואר שלנשמה חלקים שונים, הנרמזים בשלושת אותיות המילה "צלם" - [[צ]]', [[ל]]' ו[[ם]]', או בשני הביטויים "בצלמו" ו"בצלם אלוקים". | '''צֶלֶם''', או '''צֶלֶם אֱלֹקִים''', הוא הכינוי המופיע בתורה לדפוס והצורה שבה נברא [[אדם הראשון]]: {{ציטוטון|וַיִּבְרָא אֱלֹקִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹקִים בָּרָא אֹתוֹ}}{{הערה|בראשית א, כז.}}. בריאתו של האדם "בצלם", או "בצלם אלוקים", מופיעה בתורה ובדברי חז"ל במקומות נוספים{{הערה|בראשית א, כו. נח ט, ו. אבות פרק ג משנה יד.}}. פירושים רבים ניתנו למשמעותו של ה"צלם", ולדמיון שיש בין האדם לבין בוראו. ב[[תורת הקבלה]] ו[[תורת החסידות|החסידות]] מתייחס ה"צלם" לעיתים ל[[נפש השכלית]], שבזכותה יכול האדם לבחור בין טוב לרע, והיא ה[[ממוצע המחבר]] בין ה[[נפש האלוקית]] ובין ה[[נפש הבהמית]]; ולעיתים ל[[נפש האלוקית|נשמה האלוקית]] שבאדם, הנקראת גם היא "צלם". בחסידות מבואר שלנשמה חלקים שונים, הנרמזים בשלושת אותיות המילה "צלם" - [[צ]]', [[ל]]' ו[[ם]]', או בשני הביטויים "בצלמו" ו"בצלם אלוקים". | ||
| + | |||
| + | ==מקור המושג== | ||
| + | המושג "צלם", "צלם אלוקים" - מופיע בתיאור בריאת [[אדם הראשון]] ב[[בריאת העולם|סיפור הבריאה]]: | ||
| + | {{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=בראשית א, כו|תוכן=נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ}} | ||
| + | {{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=שם, כז|תוכן=וַיִּבְרָא אֱלֹקִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אֱלֹקִים בָּרָא אֹתוֹ}} | ||
| + | |||
| + | וגם בפסוקים מאוחרים יותר נזכר מעין זה: | ||
| + | {{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=בראשית ה, א|תוכן=בְּיוֹם בְּרֹא אֱלֹקִים אָדָם בִּדְמוּת אֱלֹקִים עָשָׂה אֹתוֹ}} | ||
| + | {{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=נח ט, ו|תוכן=שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ, כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹקִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם}} | ||
| + | |||
| + | פרשנים רבים התייחסו לפסוקים אלו ודנו במשמעותם. כמה מהם לא קיבלו את הפירוש שפסוקים אלו מצביעים על דמיון בין האדם לבין ה', מחשש ל[[שלילת הגשמות|הגשמה]], והציעו פירושים אחרים: | ||
| + | *יש שפירשו שהאדם נברא בצלמם וכדמותם של ה[[מלאכים]] (בהתאם להקשר הדברים, שהקב"ה אמר לפמליא של מעלה "נעשה אדם בצלמנו כדמותנו"), וגם המילה "בצלם '''אלוקים'''" מתייחסת למלאכים הנקראים "אלוקים"{{הערה|רשב"ם, חזקוני בראשית א, כו. ספר הכוזרי ד, ג.}} | ||
| + | *יש שפירשו שהכוונה לדמיון האדם לצורה שבה ה' מתגלה לנביאים - "[[פני אדם]]" שב[[מרכבה]]{{הערה|רמב"ן בשם הרוקח (כתבי רמב"ן חלק א' ע' שמו). כלי יקר בראשית שם.}}. | ||
| + | *יש שפירשו את הלשונות "צלמנו", "צלם אלוקים" - בתור ה"צלם" '''של''' אלוקים, כלומר הצורה השייכת לאלוקים שאותה הוא בחר (כמו "הר אלוקים" וכדומה){{הערה|רס"ג בראשית שם, ובהאמונות והדעות ב, ט.}}. | ||
| + | אמנם רבים פירשו שהכוונה היא לדמיון בין האדם לבוראו (וכדלהלן); ובכל זאת אין כאן הגשמה, כי מדובר בדמיון בענין רוחני ולא בצורה גשמית{{הערה|כמו הפסוק "דמיתי לקאת מדבר" - שאינו דמיון לצורתה אלא לצערה (מורה נבוכים חלק א פרק א).}} | ||
| + | =="צלם אלוקים" - דמיון האדם לבוראו== | ||
| + | |||
| + | ==צלם - צורת הגוף== | ||
| + | נאמר בפסוק{{הערה|תהלים ט, ז.}} {{ציטוטון|אַךְ בְּצֶלֶם יִתְהַלֶּךְ אִישׁ}}, ומפסוק זה למדו ב[[תלמוד ירושלמי]]{{הערה|שבת פרק א הלכה ב.}}: {{ציטוטון|כל האומר שמועה מפי אומרה יהא רואה בעל השמועה כאלו הוא עומד כנגדו, ומה טעמא: אך בצלם יתהלך איש}}{{הערה|יש להעיר שכמה ממפרשי התהלים שם פירשו את מילת "צלם" במשמעות שאינה קשורה לענייננו - מלשון "צלמות" (רש"י, מצודות, רד"ק).}}. כלומר: האיש הלומד עליו להעמיד לנגד עיניו את ה"צלם", דמות דיוקנו, של בעל השמועה, ודבר זה מסייע להבנת הלימוד. | ||
| + | |||
| + | בחסידות מבואר שאף שהכוונה הפשוטה ב"צלם" היא לצורת גופו הגשמי, שאותה יש לצייר - הרי זה מכיוון שצורת האדם הגשמית קשורה עם צורת האדם הרוחנית, שהם [[עשר כוחות הנפש|עשר כוחות נפשו]] המקבילים ל[[עשר הספירות]]. ואדרבה - ב"צלם" זה נמצא ה[[עצם]] של בעל השמועה, יותר מאשר בשמועה עצמה (שהיא רק חכמתו ולא הוא עצמו){{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/zz/yahel/1/34/148.htm יהל אור לתהלים שם]. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31643&st=&pgnum=157 ספר המאמרים עת"ר ס"ע קמט] ואילך.}}. | ||
| + | |||
| + | =="צלם" - נפש השכלית== | ||
| + | בחסידות מבואר שה"צלם" הוא ה[[נפש השכלית]], שהיא ממוצע בין ה[[נפש האלוקית]] וה[[נפש הבהמית]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/13/47c.htm ליקוטי תורה בחוקותי מז, ג].}}. | ||
| + | |||
| + | ===ההבדל בנפש השכלית בין יהודי וגוי=== | ||
| + | {{להשלים|לקו"ש חט"ו שבדף השיחה}} | ||
| + | |||
| + | =="צלם" - חלקי הנשמה האלוקית== | ||
| + | במקומות רבים בחסידות מבואר שב"צלם" נכללים כמה דרגות שונות, המתאימים לדרגות הנשמה האלוקית (והכוונה היא, שכיוון ש"צלם" הוא הממוצע בן האורות לכלים, בין הנפש האלוקית לגוף, כנ"ל - לכן נכללים בו כל דרגות הנשמה האלוקית{{הערה|1=[אור התורה בא חלק ז ע' ב'תרמו].}}). | ||
| + | ===שתי הדרגות "בצלמו" ו"בצלם אלוקים"=== | ||
| + | ב[[ספר הזוהר]]{{הערה|חלק ג קיז, א.}} מבואר שכפילות הלשון "בצלמו" ו"בצלם אלוקים" מרמזת לשני ענינים שונים - דרגות שונות. בחסידות מבואר בענינם של שתי הדרגות, ש"בצלמו" - היא דרגת הנשמה שלמעלה שאינה יורדת ומתלבשת ב[[גוף]], אלא נשארת בבחינת [[מקיף]]; ו"בצלם אלוקים" - היא דרגת הנשמה היורדת לתוך הגוף{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/30/36a.htm לקוטי תורה תצא לו, סע"א]. אור התורה ואתחנן ע' ק. ועוד.}}. בדרגת הנשמה שלמעלה, שנבראה "בצלמו" - מאיר הביטול בדרגת [[יחודא עילאה]], ובדרגת הנשמה שלמטה, שנבראה "בצלם אלוקים" - מאיר הביטול בדרגת [[יחודא תתאה]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/zz/oht/otb4/2/1/1262.htm אור התורה מטות ע' א'רסב].}} | ||
| + | |||
| + | ==="בצלמנו" ו"כדמותנו"=== | ||
| + | במקומות מסויימים בחסידות מבואר ששני החלקים בנשמה נרמזים במילים "בצלמנו" ו"כדמותנו" - "בצלמנו" הוא הדמיון ל[[עצמותו יתברך]] כביכול, ו"כדמותנו" (ובכ' הדמיון) הוא הדמיון לבחינת [[ממלא כל עלמין]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/23/82a.htm לקוטי תורה מטות פב, א]. ראה באריכות אור התורה מטות שם ס"ע א'רנט ואילך, ושם מקשר את שני הביאורים ("בצלמו" "בצלם אלוקים", ו"בצלמנו" "כדמותנו").}}. | ||
| + | |||
| + | המילה "צלם" מתארת צורה עצמית - כלומר, ציור של דבר שאינו מופרד ממנו, אלא הוא חלק מחומר הדבר, כמו צורת אותיות שבחותם שהיא חלק מגוף החותם - ולכן מתייחסת לאורות של [[עולם האצילות]], שאינם נפרדים מעצמות המאציל; והמילה "דמות" מתארת צורה לצורה - כלומר, ציור של דבר הדומה לציור המקורי - ולכן מתייחסת לאור של עולם האצילות כפי שהוא מתלבש בכלים של [[עולמות בי"ע]]{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15911&st=&pgnum=23 ספר המאמרים תרס"ג ע' יד] ואילך.}}. | ||
| + | |||
| + | ===שלושת הדרגות צ', ל' ום' של "צלם"=== | ||
| + | במקומות מסויימים בחסידות מבואר שחלקי הנשמה - המתלבשת בגוף, ושבבחינת מקיף - מחולקים לשלושה חלקים, הנרמזות באותיות המילה "צלם" עצמה{{הערה|1=ראה בכל זה [https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tshu/2/6d.htm שערי תשובה ו, ד] ואילך. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15911&st=&pgnum=22 ספר המאמרים תרס"ג ע' יג] ואילך. וראה [אור התורה וישלח רמא, א] שמקשר בין שני הביאורים ("בצלמו" ו"בצלם אלוקים", וצ' ל' ם' דצלם).}}: | ||
| + | |||
| + | *'''[[צ]]''' - רומזת לחלק הנשמה המתלבש בגוף - [[כוחות פנימיים|הכוחות [הפנימיים]], [[נר"נ]], הכוללים תשעה כוחות ([[חכמה]], [[בינה]], [[דעת]], [[חסד]], [[גבורה]], [[תפארת]], [[נצח]], [[הוד]] ו[[יסוד]]), וכל אחד מהם כלול מעשר, ובסך הכל תשעים - צ'. | ||
| + | *'''[[ל]]''' - רומזת למקיף של הנשמה שאינו מתלבש בגוף, [[מקיף הקרוב]] - [[חיה (חלק הנפש)|חיה]] שבנפש, שבה נכללים שלושת הכוחות חכמה, בינה ודעת הכלולים מעשר, ובסך הכל שלושים - ל'. | ||
| + | *'''[[ם]]''' - רומזת למקיף של הנשמה שאינו מתלבש בגוף, [[מקיף הרחוק]] - [[יחידה]] שבנפש, שבה נכלל (בנוסף לחכמה, בינה ודעת) גם ה[[כתר]], וכשארבעתם כלולים מעשר בסך הכל ארבעים - מ'. | ||
| + | |||
| + | הפסוק{{הערה|שם=אך}} "אך בצלם יתהלך איש" נדרש בחסידות למשמעותו הפנימית, ש"[[איש]]" היינו ה[[מידות]], ועל ידי הצלם נעשה "יתהלך איש" - הגדלת המידות. בהגדלה זו ישנם שלושה שלבים - [[מוטבע מורגש מושכל|מוטבע, מורגש ומושכל]], השייכים לשלושת החלקים צ' ל' ם' שבצלם: | ||
| + | |||
| + | בתחילה כשנולד האדם - מידותיו הם קטנות, ומתחיל להאיר בו השכל כדי להגדיל את מידותיו ושידע להבחין בין טוב לרע, עד גיל י"ג שנה שאז מאיר בו בשלימות השכל עבור הנהגת המידות - צ' דצלם. אחר כך, מגיל י"ג עד כ' שנה, מאיר בו השכל יותר כך שיהיה אדם שכלי, שמידותיו יונהגו לפי השכל שישלוט עליהם - ל' דצלם. ומגיל כ' ועד ע' שנה גדל אצלו גם ה[[רצון]] וה[[תענוג]] שלמעלה מהשכל, וכן שלימות השכל ([[מוחין בעצם]]), כך שביכלתו להתעמק בהשכלות כשלעצמן בלי שייכות למידות - ם' דצלם{{הערה|שערי תשובה וספר האמרים תרס"ג שם.}}. | ||
| + | |||
| + | ==פגם העוונות בצלם אלוקים== | ||
| + | {{להשלים|שערי תשובה, דרך חיים, אור התורה מטות הנ"ל}} | ||
==הצלם== | ==הצלם== | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
==חלקי הצלם== | ==חלקי הצלם== | ||
| − | |||
===מ' דצלם=== | ===מ' דצלם=== | ||
| − | |||
===ל' דצלם=== | ===ל' דצלם=== | ||
| − | |||
===מ' דצלם=== | ===מ' דצלם=== | ||
מ"ם דצלם הוא גידול הג' שמבן כ' עד ע' שנה שהוא ב[[מקיפים]] של ה[[רצון]] ו[[תענוג]] ומקור השכל שנקרים [[כחב"ד]], והוא להוסיף אור בעצם אור הכתר שהוא הרצון, וגם בעצם הכח המשכיל ה[[היולי]] שעליו נאמר "יהיב חכמתא לחכימין" כידוע{{הערה|שם=שערי תשובה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tshu/2/index.htm שערי תשובה ז' א]}}. | מ"ם דצלם הוא גידול הג' שמבן כ' עד ע' שנה שהוא ב[[מקיפים]] של ה[[רצון]] ו[[תענוג]] ומקור השכל שנקרים [[כחב"ד]], והוא להוסיף אור בעצם אור הכתר שהוא הרצון, וגם בעצם הכח המשכיל ה[[היולי]] שעליו נאמר "יהיב חכמתא לחכימין" כידוע{{הערה|שם=שערי תשובה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tshu/2/index.htm שערי תשובה ז' א]}}. | ||
{{הערות שוליים|}} | {{הערות שוליים|}} | ||
[[קטגוריה:נפש]] | [[קטגוריה:נפש]] | ||
גרסה מ־17:17, 20 באוקטובר 2020
|
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: סגנון מועתק, לא אנציקלופדי. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
צֶלֶם, או צֶלֶם אֱלֹקִים, הוא הכינוי המופיע בתורה לדפוס והצורה שבה נברא אדם הראשון: "וַיִּבְרָא אֱלֹקִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹקִים בָּרָא אֹתוֹ"[1]. בריאתו של האדם "בצלם", או "בצלם אלוקים", מופיעה בתורה ובדברי חז"ל במקומות נוספים[2]. פירושים רבים ניתנו למשמעותו של ה"צלם", ולדמיון שיש בין האדם לבין בוראו. בתורת הקבלה והחסידות מתייחס ה"צלם" לעיתים לנפש השכלית, שבזכותה יכול האדם לבחור בין טוב לרע, והיא הממוצע המחבר בין הנפש האלוקית ובין הנפש הבהמית; ולעיתים לנשמה האלוקית שבאדם, הנקראת גם היא "צלם". בחסידות מבואר שלנשמה חלקים שונים, הנרמזים בשלושת אותיות המילה "צלם" - צ', ל' ום', או בשני הביטויים "בצלמו" ו"בצלם אלוקים".
תוכן עניינים
מקור המושג
המושג "צלם", "צלם אלוקים" - מופיע בתיאור בריאת אדם הראשון בסיפור הבריאה:
נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ
— בראשית א, כו
וַיִּבְרָא אֱלֹקִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אֱלֹקִים בָּרָא אֹתוֹ
— שם, כז
וגם בפסוקים מאוחרים יותר נזכר מעין זה:
בְּיוֹם בְּרֹא אֱלֹקִים אָדָם בִּדְמוּת אֱלֹקִים עָשָׂה אֹתוֹ
— בראשית ה, א
שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ, כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹקִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם
— נח ט, ו
פרשנים רבים התייחסו לפסוקים אלו ודנו במשמעותם. כמה מהם לא קיבלו את הפירוש שפסוקים אלו מצביעים על דמיון בין האדם לבין ה', מחשש להגשמה, והציעו פירושים אחרים:
- יש שפירשו שהאדם נברא בצלמם וכדמותם של המלאכים (בהתאם להקשר הדברים, שהקב"ה אמר לפמליא של מעלה "נעשה אדם בצלמנו כדמותנו"), וגם המילה "בצלם אלוקים" מתייחסת למלאכים הנקראים "אלוקים"[3]
- יש שפירשו שהכוונה לדמיון האדם לצורה שבה ה' מתגלה לנביאים - "פני אדם" שבמרכבה[4].
- יש שפירשו את הלשונות "צלמנו", "צלם אלוקים" - בתור ה"צלם" של אלוקים, כלומר הצורה השייכת לאלוקים שאותה הוא בחר (כמו "הר אלוקים" וכדומה)[5].
אמנם רבים פירשו שהכוונה היא לדמיון בין האדם לבוראו (וכדלהלן); ובכל זאת אין כאן הגשמה, כי מדובר בדמיון בענין רוחני ולא בצורה גשמית[6]
"צלם אלוקים" - דמיון האדם לבוראו
צלם - צורת הגוף
נאמר בפסוק[7] "אַךְ בְּצֶלֶם יִתְהַלֶּךְ אִישׁ", ומפסוק זה למדו בתלמוד ירושלמי[8]: "כל האומר שמועה מפי אומרה יהא רואה בעל השמועה כאלו הוא עומד כנגדו, ומה טעמא: אך בצלם יתהלך איש"[9]. כלומר: האיש הלומד עליו להעמיד לנגד עיניו את ה"צלם", דמות דיוקנו, של בעל השמועה, ודבר זה מסייע להבנת הלימוד.
בחסידות מבואר שאף שהכוונה הפשוטה ב"צלם" היא לצורת גופו הגשמי, שאותה יש לצייר - הרי זה מכיוון שצורת האדם הגשמית קשורה עם צורת האדם הרוחנית, שהם עשר כוחות נפשו המקבילים לעשר הספירות. ואדרבה - ב"צלם" זה נמצא העצם של בעל השמועה, יותר מאשר בשמועה עצמה (שהיא רק חכמתו ולא הוא עצמו)[10].
"צלם" - נפש השכלית
בחסידות מבואר שה"צלם" הוא הנפש השכלית, שהיא ממוצע בין הנפש האלוקית והנפש הבהמית[11].
ההבדל בנפש השכלית בין יהודי וגוי
"צלם" - חלקי הנשמה האלוקית
במקומות רבים בחסידות מבואר שב"צלם" נכללים כמה דרגות שונות, המתאימים לדרגות הנשמה האלוקית (והכוונה היא, שכיוון ש"צלם" הוא הממוצע בן האורות לכלים, בין הנפש האלוקית לגוף, כנ"ל - לכן נכללים בו כל דרגות הנשמה האלוקית[12]).
שתי הדרגות "בצלמו" ו"בצלם אלוקים"
בספר הזוהר[13] מבואר שכפילות הלשון "בצלמו" ו"בצלם אלוקים" מרמזת לשני ענינים שונים - דרגות שונות. בחסידות מבואר בענינם של שתי הדרגות, ש"בצלמו" - היא דרגת הנשמה שלמעלה שאינה יורדת ומתלבשת בגוף, אלא נשארת בבחינת מקיף; ו"בצלם אלוקים" - היא דרגת הנשמה היורדת לתוך הגוף[14]. בדרגת הנשמה שלמעלה, שנבראה "בצלמו" - מאיר הביטול בדרגת יחודא עילאה, ובדרגת הנשמה שלמטה, שנבראה "בצלם אלוקים" - מאיר הביטול בדרגת יחודא תתאה[15]
"בצלמנו" ו"כדמותנו"
במקומות מסויימים בחסידות מבואר ששני החלקים בנשמה נרמזים במילים "בצלמנו" ו"כדמותנו" - "בצלמנו" הוא הדמיון לעצמותו יתברך כביכול, ו"כדמותנו" (ובכ' הדמיון) הוא הדמיון לבחינת ממלא כל עלמין[16].
המילה "צלם" מתארת צורה עצמית - כלומר, ציור של דבר שאינו מופרד ממנו, אלא הוא חלק מחומר הדבר, כמו צורת אותיות שבחותם שהיא חלק מגוף החותם - ולכן מתייחסת לאורות של עולם האצילות, שאינם נפרדים מעצמות המאציל; והמילה "דמות" מתארת צורה לצורה - כלומר, ציור של דבר הדומה לציור המקורי - ולכן מתייחסת לאור של עולם האצילות כפי שהוא מתלבש בכלים של עולמות בי"ע[17].
שלושת הדרגות צ', ל' ום' של "צלם"
במקומות מסויימים בחסידות מבואר שחלקי הנשמה - המתלבשת בגוף, ושבבחינת מקיף - מחולקים לשלושה חלקים, הנרמזות באותיות המילה "צלם" עצמה[18]:
- צ - רומזת לחלק הנשמה המתלבש בגוף - הכוחות [הפנימיים, נר"נ, הכוללים תשעה כוחות (חכמה, בינה, דעת, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד ויסוד), וכל אחד מהם כלול מעשר, ובסך הכל תשעים - צ'.
- ל - רומזת למקיף של הנשמה שאינו מתלבש בגוף, מקיף הקרוב - חיה שבנפש, שבה נכללים שלושת הכוחות חכמה, בינה ודעת הכלולים מעשר, ובסך הכל שלושים - ל'.
- ם - רומזת למקיף של הנשמה שאינו מתלבש בגוף, מקיף הרחוק - יחידה שבנפש, שבה נכלל (בנוסף לחכמה, בינה ודעת) גם הכתר, וכשארבעתם כלולים מעשר בסך הכל ארבעים - מ'.
הפסוק[19] "אך בצלם יתהלך איש" נדרש בחסידות למשמעותו הפנימית, ש"איש" היינו המידות, ועל ידי הצלם נעשה "יתהלך איש" - הגדלת המידות. בהגדלה זו ישנם שלושה שלבים - מוטבע, מורגש ומושכל, השייכים לשלושת החלקים צ' ל' ם' שבצלם:
בתחילה כשנולד האדם - מידותיו הם קטנות, ומתחיל להאיר בו השכל כדי להגדיל את מידותיו ושידע להבחין בין טוב לרע, עד גיל י"ג שנה שאז מאיר בו בשלימות השכל עבור הנהגת המידות - צ' דצלם. אחר כך, מגיל י"ג עד כ' שנה, מאיר בו השכל יותר כך שיהיה אדם שכלי, שמידותיו יונהגו לפי השכל שישלוט עליהם - ל' דצלם. ומגיל כ' ועד ע' שנה גדל אצלו גם הרצון והתענוג שלמעלה מהשכל, וכן שלימות השכל (מוחין בעצם), כך שביכלתו להתעמק בהשכלות כשלעצמן בלי שייכות למידות - ם' דצלם[20].
פגם העוונות בצלם אלוקים
הצלם
חלקי הצלם
מ' דצלם
ל' דצלם
מ' דצלם
מ"ם דצלם הוא גידול הג' שמבן כ' עד ע' שנה שהוא במקיפים של הרצון ותענוג ומקור השכל שנקרים כחב"ד, והוא להוסיף אור בעצם אור הכתר שהוא הרצון, וגם בעצם הכח המשכיל ההיולי שעליו נאמר "יהיב חכמתא לחכימין" כידוע[21].
שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ==הערות שוליים==
- ↑ בראשית א, כז.
- ↑ בראשית א, כו. נח ט, ו. אבות פרק ג משנה יד.
- ↑ רשב"ם, חזקוני בראשית א, כו. ספר הכוזרי ד, ג.
- ↑ רמב"ן בשם הרוקח (כתבי רמב"ן חלק א' ע' שמו). כלי יקר בראשית שם.
- ↑ רס"ג בראשית שם, ובהאמונות והדעות ב, ט.
- ↑ כמו הפסוק "דמיתי לקאת מדבר" - שאינו דמיון לצורתה אלא לצערה (מורה נבוכים חלק א פרק א).
- ↑ תהלים ט, ז.
- ↑ שבת פרק א הלכה ב.
- ↑ יש להעיר שכמה ממפרשי התהלים שם פירשו את מילת "צלם" במשמעות שאינה קשורה לענייננו - מלשון "צלמות" (רש"י, מצודות, רד"ק).
- ↑ יהל אור לתהלים שם. ספר המאמרים עת"ר ס"ע קמט ואילך.
- ↑ ליקוטי תורה בחוקותי מז, ג.
- ↑ [אור התורה בא חלק ז ע' ב'תרמו].
- ↑ חלק ג קיז, א.
- ↑ לקוטי תורה תצא לו, סע"א. אור התורה ואתחנן ע' ק. ועוד.
- ↑ אור התורה מטות ע' א'רסב.
- ↑ לקוטי תורה מטות פב, א. ראה באריכות אור התורה מטות שם ס"ע א'רנט ואילך, ושם מקשר את שני הביאורים ("בצלמו" "בצלם אלוקים", ו"בצלמנו" "כדמותנו").
- ↑ ספר המאמרים תרס"ג ע' יד ואילך.
- ↑ ראה בכל זה שערי תשובה ו, ד ואילך. ספר המאמרים תרס"ג ע' יג ואילך. וראה [אור התורה וישלח רמא, א] שמקשר בין שני הביאורים ("בצלמו" ו"בצלם אלוקים", וצ' ל' ם' דצלם).
- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםאך - ↑ שערי תשובה וספר האמרים תרס"ג שם.
- ↑ שערי תשובה ז' א
