הבדלים בין גרסאות בדף "פרשת תצווה"
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
מ (החלפת טקסט – " {{הערה|" ב־"{{הערה|") |
||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
==בתורת החסידות== | ==בתורת החסידות== | ||
| − | [[הרבי מליובאוויטש]] אומר{{הערה|[[תורת מנחם]] חי"ח עמ' 232 ואילך}} שנאמר ב[[גמרא]] {{הערה|יומא סט, א}} שכאשר "בקשו | + | [[הרבי מליובאוויטש]] אומר{{הערה|[[תורת מנחם]] חי"ח עמ' 232 ואילך}} שנאמר ב[[גמרא]]{{הערה|יומא סט, א}} שכאשר "בקשו |
כותיים את בית אלקינו מאלכסנדר מוקדון | כותיים את בית אלקינו מאלכסנדר מוקדון | ||
להחריבו, {{מונחון|ונתנו להם|רשות}}, באו והודיעו | להחריבו, {{מונחון|ונתנו להם|רשות}}, באו והודיעו | ||
| שורה 35: | שורה 35: | ||
ויש ללמוד מסיפור זה בעבודת האדם | ויש ללמוד מסיפור זה בעבודת האדם | ||
ל[[הקב"ה]]: | ל[[הקב"ה]]: | ||
| − | נאמר ב[[גמרא]] "אלקיכם כהן הוא" {{הערה|סנהדרין | + | נאמר ב[[גמרא]] "אלקיכם כהן הוא"{{הערה|סנהדרין |
לט, סע"א}}, ו"בגדי כהונה" שהם לבושיו של | לט, סע"א}}, ו"בגדי כהונה" שהם לבושיו של | ||
הקב"ה, הרי זה התורה, שהתורה נקראת | הקב"ה, הרי זה התורה, שהתורה נקראת | ||
לבושו של הקב"ה, כמ"ש "עוטה אור | לבושו של הקב"ה, כמ"ש "עוטה אור | ||
כשלמה", דקאי על התורה, שנכתבה באש | כשלמה", דקאי על התורה, שנכתבה באש | ||
| − | שחורה ע"ג אש לבנה {{הערה|פרש"י ברכה לג, ב}}. | + | שחורה ע"ג אש לבנה{{הערה|פרש"י ברכה לג, ב}}. |
ובפרטיות זוהי פנימיות וסודות התורה, | ובפרטיות זוהי פנימיות וסודות התורה, | ||
שבהן ניכר שהקב"ה לבוש בהן. | שבהן ניכר שהקב"ה לבוש בהן. | ||
גרסה מ־02:49, 27 באוקטובר 2020
פרשת תצווה היא הפרשה השמינית בספר שמות (מפרק כ"ז פסוק כ' ועד פרק ל' פסוק י').
תוכן עניינים
הפרשה בקצרה
הקדמה - בשבוע שעבר, פרשת תרומה, מסופרים פרטי ההדרכות לבניית המשכן (שלאחר מכן הוחלף בבית המקדש שנבנה בירושלים). בפרשת תצווה ממשיכה התורה לספר על שאר הכלים שהכיל המשכן ועל השימוש בהם וכן על בגדי הכהונה שלבשו הכהנים בעת עבודתם במשכן.
- ראשון - תיאור שמן הזית שבו השתמשו על מנת להדליק את המנורה. התורה מצווה שהמנורה תהיה דלוקה במשך כל עשרים וארבע שעות היממה. אהרן ובניו נועדים להיות כהנים והתורה מתארת את הבגדים המיוחדים שהוכנו עבורם. מדובר בחושן, אפוד, מעיל, כתובת, מצנפת ואבנט.
- שני - תאיור אופן הכנת חושן המשפט; הוא מורכב מארבע שורות שבכל אחת משובצות שלוש אבנים יקרות, ובסך הכל שתיים עשרה אבני החושן, אחת כנגד כל אחד מי"ב השבטים. החושן מכיל את האורים ותומים, דרכו ניתן לשאול את ה' שאלות ולקבל תשובות.
- שלישי - פרטים והוראות כיצד להכין את הבגדים לאהרן ולבניו, שאותם עליהם ללבוש בעת העבודה במשכן. עבודתו של אהרן היתה בקודש הקודשים ובניו עבדו בשאר חלקי המשכן, כגון העבודה במזבח ועוד.
- רביעי - תיאור תהליך ומעמד בו הוקדשו אהרן ובניו לעבודה במשכן. התהליך כלל את הבאתם לפתח אהל מועד, טבילה במקווה, הלבשתם בבגדי הכהונה (עליהם קראנו ב"שלישי") ולבסוף הקרבה של קרבן חטאת ושריפת קרבן על המזבח.
- חמישי - המשך תיאור המעמד של הקדשת הכהנים. התורה מצווה את פרטי הקרבת הקרבנות, הן קרבן שמוקרב על גבי המזבח, והן קרבן שמונף תנופה לפני ה'. התהליך כולו לקח שבעה ימים של הקרבת קרבנות והלבשת הבגדים.
- שישי - פרטי שריפת הקרבנות של כבשאחד מידי בוקר ואחד מידי ערב - קרבן תמיד. המצוה חלה בכל יום ובכל עת, ומכיון שבימינו אין לנו בית מקדש להקריב את הקרבנות, אנו לומדים פרשה זו בתורה בתפילה במקום ההקרבה. בסיום העלייה מבטיח הקב"ה לשרות בתוך בני ישראל.
- שביעי - תיאור הכנת מזבח הקטורת שמוצב לפני הפרוכת שנמצאת בכניסה לקודש הקודשים. הכהנים מקטירים על המזבח קטורת מידי בוקר כאשר הם מסדרים את נרות המנורה ומידי ערב כאשר הם מדליקים את המנורה. התורה מזהירה אותנו שלא להקטיר קטורת זרה.
בתורת החסידות
הרבי מליובאוויטש אומר[1] שנאמר בגמרא[2] שכאשר "בקשו כותיים את בית אלקינו מאלכסנדר מוקדון להחריבו, ונתנו להם, באו והודיעו את שמעון הצדיק, מה עשה, לבש בגדי כהונה . . כיון שראה לשמעון הצדיק ירד ממרכבתו והשתחווה לפניו כו'", ולבסוף נתבטלה הגזירה. שואלת הגמרא: כיצד הי' שמעון הצדיק יכול לילך לאלכסנדר מוקדון לבוש בבגדי כהונה, הרי "היוצא בהן למדינה אסור"? - ואחד התירוצים בגמרא הוא: "עת לעשות לה' הפרו תורתך", ש"כשבא עת לעשות דבר לשמו של מקום, מותר להפר בו תורה" [3]. ויש ללמוד מסיפור זה בעבודת האדם להקב"ה: נאמר בגמרא "אלקיכם כהן הוא"[4], ו"בגדי כהונה" שהם לבושיו של הקב"ה, הרי זה התורה, שהתורה נקראת לבושו של הקב"ה, כמ"ש "עוטה אור כשלמה", דקאי על התורה, שנכתבה באש שחורה ע"ג אש לבנה[5]. ובפרטיות זוהי פנימיות וסודות התורה, שבהן ניכר שהקב"ה לבוש בהן. והנה, בדורות שלפני זה רק יחידי סגולה בלבד למדו סודות התורה ופנימיותה, אמנם, סדר זה הי' יכול להיות כאשר הכל הי' כתיקונו, אבל כאשר "עת לעשות לה'" - אזי גם "במדינה" – ולא רק בבית המקדש ובירושלים, מתלבשים בבגדי כהונה אלו, ועל ידי זה אפשר לבטל את כל המנגדים לעבודת ה', ולשמור את בית המקדש, הנמצא בלב כל אחד מישראל, שלא יחרב ח"ו.
קישורים חיצונים
- רעיונות לפרשת תצווה - אתר חב"ד בישראל
- טקסט פרשת תצווה עם פירוש רש"י - חב"ד בישראל
- פרשת תצווה בקצרה לילדים - חב"ד בישראל
- קריאת התורה של פרשת תצווה עם טעמי המקרא (חב"ד), ר' מיכאל סלוין - חב"ד אינפו
הערות שוליים
| פרשות השבוע | ||
|---|---|---|
| ספר בראשית | בראשית • נח • לך לך • וירא • חיי שרה • תולדות • ויצא • וישלח • וישב • מקץ • ויגש • ויחי | |
| ספר שמות | שמות • וארא • בא • בשלח • יתרו • משפטים • תרומה • תצווה • כי תשא • ויקהל • פקודי | |
| ספר ויקרא | ויקרא • צו • שמיני • תזריע • מצורע • אחרי מות • קדושים • אמור • בהר • בחוקותי | |
| ספר במדבר | במדבר • נשא • בהעלותך • שלח לך • קורח • חוקת • בלק • פינחס • מטות • מסעי | |
| ספר דברים | דברים • ואתחנן • עקב • ראה • שופטים • כי תצא • כי תבוא • ניצבים • וילך • האזינו • וזאת הברכה | |
