פרשת תזריע

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־02:49, 27 באוקטובר 2020 מאת חלוקה בוט (שיחה | תרומות) (החלפת טקסט – " {{הערה|" ב־"{{הערה|")
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פרשת תזריע היא הפרשה הרביעית בספר ויקרא (מפרק י"ב פסוק א' עד פרק י"ג פסוק נ"ט).

בשנים לא מעוברות נקראת פרשה זו יחד עם פרשת מצורע.

הפרשה בקצרה

הקדמה: בפרשת זו ממשיכה התורה ללמד אותנו הלכות שונות, לאחר שבפרשיות צו ושמיני מסופר על המינוי של אהרן הכהן ובניו לכהנים במשכן.

  • ראשון - הלכות אישה שילדה בן זכר והלכות ברית מילה, בהגיע התינוק לגיל שמונה ימים. לאחר מכן ההלכות והדינים בלידת נקבה. התורה מפרטת את תהליך הטהרה שדרוש אדם לעבור באם היה נגוע בצרעת, שהינה מחלה רוחנית הפוגעת בעור.
  • שני - התורה ממשיכה את ההלכות של הצערת, וכעת מובאים מקרים שונים של צערת בצבעים שונים והתפשטות שונה בעור. בעליה הזאת (וכן בפרשה הבאה, פרשת מצורע) נלמד על עוד סוגים שונים של צרעת, כולל צרעת בבגדים וצרעת בבתים. הצרעת מגיעה בדרך כלל כעונש מן השמים על מספר סוגי עבירות, בעיקר על הפצת לשון הרע, אך על עוד שלל עבירות נוספות.
  • שלישי - מקרה של צערת שהתחילה קודם כפצע שלאחר מכן החלים לגמרי ואז הגיעה הצרעת במקום בו היה קודם לכן הפצע.
  • רביעי - מקרה מיוחד של צרעת, בה היה פצע של כויה בעור, ולאחר שהתרפא כליל, הופיעה במקום צרעת.
  • חמישי - צרעת שהופיעה בראש או בזקן, המתאפיינת בכך שהשיער נשר מהמקום והותירה קרחת.
  • שישי - סוגי קרחות והצרעת שיכולה להיות במקום. כאן גם תהליך הטהרה של המצורע, הכולל יציאה ממחנה בני ישראל עד לריפוי הצרעת. רש"י מציין שהעונש הוא מידה כנגד מידה: הוא גרם לפירוד בין יהודים על ידי הלשון הרע שדיבר, וכעונש עליו להיפרד מיהודים.
  • שביעי - כהנים שעליהם מוטל לבדוק את סוגי הצרעת ולהחליט האם הם טמאות או טהורות.

בתורת החסידות

הרבי מליובאוויטש אומר[1] שיש לבאר שסדר שני פירושי רש"י אלו מלמדנו כלל חשוב בעבודת האדם לקונו: מבואר בכמה מקומות[2] שתכלית ושלימות עבודת האדם היא כאשר הוא מהפך את החושך הרוחני השורר בעולם לאור וקדושה - "אתהפכא חשוכא לנהורא". אמנם, כדי שיהיה בכח האדם להפך את החושך לאור, עליו להתעורר תחילה בתוקף גדול, שלא יתפעל מגודל החושך ומהסתר והעלם האור האלקי, אלא ישאר בקדושתו וטהרתו. ורק לאחר שהאדם שלם בענין זה, יכול הוא לבוא לעבודה נעלית יותר – להפוך את החושך לאור. וזהו מה שמרומז בדברי רש"י אלו: תחילה יש לפעול בעצמו ש"אע"פ שרואה טהורה", כלומר שלמרות שרואה "דם" וחושך בעולם, הרי הוא לא יושפע ויתפעל מזה, אלא ישאר "טהור" וקדוש. ולאחר מכן יכול הוא לבוא למצב שבו יהיה "שם דבר כמו טוהר", שמהפך את ה"דם" והחושך עצמו, שיקראו ב"שם" - "דמי טהרה", שהדמים והחושך עצמם ייהפכו ל"טוהר" ואור קדוש.

קישורים חיצונים

הערות שוליים

  1. לקוטי שיחות ח"ז עמ' 90 ואילך
  2. ראה הנסמן במקור הדברים