הבדלים בין גרסאות בדף "פרשת שופטים"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 12: שורה 12:
 
*'''רביעי''' - דיני [[נבואה|נבואות]] אסורות, כגון מגידי עתידות ומכשפים. התורה מכנה מעשים כאלו בתור מעשה נבלה.
 
*'''רביעי''' - דיני [[נבואה|נבואות]] אסורות, כגון מגידי עתידות ומכשפים. התורה מכנה מעשים כאלו בתור מעשה נבלה.
  
*'''חמישי''' - נכתב אודות נביאי ישראל. מכיון שבמעמד [[הר סיני]] [[בני ישראל]] טענו שאינם יכולים לשמוע את דבר ה' באופן ישיר, ה' אומר כי הוא יעמיד נביא והוא ישים את דבריו בפיו. אנו מצווים להישמע לנביאים. בהמשך חוזרת התורה על הציווי להקים ערי מקלט, עבור רוצח נפש בשגגה, וכן מופיעים דינים נוספים הקשורים ברצח.
+
*'''חמישי''' - נכתב אודות נביאי ישראל. מכיון שבמעמד [[הר סיני]] [[בני ישראל]] טענו שאינם יכולים לשמוע את דבר ה' באופן ישיר, ה' אומר כי הוא יעמיד נביא והוא ישים את דבריו בפיו. אנו מצווים להישמע לנביאים. בהמשך חוזרת התורה על הציווי להקים [[ערי מקלט]], עבור רוצח נפש בשגגה, וכן מופיעים דינים נוספים הקשורים ברצח.
  
 
*'''שישי''' - מופיעים דינים של הרחבת הגבול של הארץ על ידי כיבוש. כמו כן מופיעים דיני עדות, והתורה קובעת שצריך שני עדים כדי שיהיה לכך תוקף. במקרה של עדות שקר, הדין הוא שכאשר זמם - ייעשה לו. בהמשך מתארת התורה את תהליך היציאה למלחמה, התורה אומרת כי אל לנו לפחד כיון שה' עימנו.
 
*'''שישי''' - מופיעים דינים של הרחבת הגבול של הארץ על ידי כיבוש. כמו כן מופיעים דיני עדות, והתורה קובעת שצריך שני עדים כדי שיהיה לכך תוקף. במקרה של עדות שקר, הדין הוא שכאשר זמם - ייעשה לו. בהמשך מתארת התורה את תהליך היציאה למלחמה, התורה אומרת כי אל לנו לפחד כיון שה' עימנו.

גרסה מ־02:51, 11 באוגוסט 2013

פרשת שופטים היא הפרשה החמישית בספר דברים (מפרק ט"ז פסוק י"ח עד פרק כ"א פסוק ט').

הפרשה בקצרה

הקדמה: פרשת שופטים עוסקת בעיקרי ההיבטים של מנהיגות יהודית. מתחיל משופטים ולאחר מכן במלכי ישראל.

  • ראשון - התורה מצווה על מנוי שופטים בכל שערי הערים. אלה מצווים לפסוק צדק, ולהמנע ממשפט מעוות על ידי לקיחת שוחד שהתורה אומרת כי הוא מעוור את גם עיני חכם וצדיק. בהמשך מצווה התורה שלא להקריב בהמות בעלות מום, וכן התורה חוזרת על האיסור בעבודת אלילים.
  • שני - פירוט חלק מהדינים של מלך ישראל. התורה אומרת שה' יבחר מלך. על המלך נאסר להחזיק הרבה סוסים לעצמו, וכן לא להתחתן עם נשים רבות או להיות בעל ממון רב של כסף וזהב. על המלך לכתוב לעצמו שני ספרי תורה, אחד מהם להחזיק עימו תמיד וללמוד בו בכל יום.
  • שלישי - התורה מדברת על הנחלה אותה יקבלו הלויים והכהנים, כפי שכבר נכתב והרעיון חוזר על עצמו כאן. לכהנים וללויים אין חלק ונחלה בארץ ישראל, כיון שה' הוא נחלתם. התורה ממשיכה עם הדינים של קרבן שמובא על ידי יהודי, ונאכל על ידי הכהנים והלויים.
  • רביעי - דיני נבואות אסורות, כגון מגידי עתידות ומכשפים. התורה מכנה מעשים כאלו בתור מעשה נבלה.
  • חמישי - נכתב אודות נביאי ישראל. מכיון שבמעמד הר סיני בני ישראל טענו שאינם יכולים לשמוע את דבר ה' באופן ישיר, ה' אומר כי הוא יעמיד נביא והוא ישים את דבריו בפיו. אנו מצווים להישמע לנביאים. בהמשך חוזרת התורה על הציווי להקים ערי מקלט, עבור רוצח נפש בשגגה, וכן מופיעים דינים נוספים הקשורים ברצח.
  • שישי - מופיעים דינים של הרחבת הגבול של הארץ על ידי כיבוש. כמו כן מופיעים דיני עדות, והתורה קובעת שצריך שני עדים כדי שיהיה לכך תוקף. במקרה של עדות שקר, הדין הוא שכאשר זמם - ייעשה לו. בהמשך מתארת התורה את תהליך היציאה למלחמה, התורה אומרת כי אל לנו לפחד כיון שה' עימנו.
  • שביעי - התורה יורדת לפרטים של הליך המלחמה, ובעיקר מי ומה ניתן לקחת כשלל בעיר שנפלה בשבי. התורה גם מציינת כי אסור לנו לכרות עץ מאכל כאשר אנו מתקיפים עיר, ובכך להראות את היחס של כבוד לצומח ובודאי לאנשי העיר. התורה משתמשמת במילים "כי האדם עץ השדה". בסיום הפרשה עוסקת התורה בדיני רצח בלתי מפוענח. התהליך מתבצע על ידי זקני העיר הקרובה למקום מציאת הגופה.

הפרשה בחסידות

הרבי מליובאוויטש אומר כי ה"שערים", בהם צריך האדם לשים "שופטים ושוטרים", הינם גם שערי גוף האדם, - חמשת החושים: ראיה, שמיעה, טעימה, ריח ומישוש. המשמעות הפשוטה של הוראת הרבי היא שכל אדם צריך לדאוג שחושים אלו יונהגו ע"פ הוראות התורה והוראות שופט הדור - לראות ולהסתכל רק בדברים המותרים, לא לשמוע דברים אסורים, לאכול מאכלים כשרים וכו'.

קישורים חיצונים