פרשת עקב

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פרשת עקב היא הפרשה השלישית בספר דברים (מפרק ז' פסוק י"ב עד פרק י"א פסוק כ"ה).

הפרשה בקצרה[עריכה]

הקדמה: השבוע אנו קוראים את פרשת עקב, בה ממשיך משה רבינו בחזרה על התורה לפני הסתלקותו מן העולם הזה. בשלב זה עם ישראל נמצא ממש לפני חציית נהר הירדן בכניסה לארץ ישראל.

  • ראשון - מתחילה בהבטחה גדולה: באם בני ישראל ישמרו את המצוות, הם יתברכו בכל טוב ולא יחלו במחלות ושאר צרות ובעיות. כך גם יצליחו לנצח בקלות את העמים שבאותו זמן התגוררו בארץ ישראל, והקב"ה אף מבטיח שישלח צרעה שתלחם עבורם עם אויביהם. לאחר מכן התורה מפרטת חלק מן המסעות אותם עברו בני ישראל במדבר במשך ארבעים שנה, כאשר בכל אותה תקופה נותרו בגדיהם חדשים ונקיים ואף גדלו לפי גוף האדם כך שהיו תמיד בגודל מתאים. לאחר מכן מתוארים המעלות הנפלאות של ארץ ישראל אליה הם עומדים להכנס, והתורה מצווה כי לאחר אכילה יש לברך את ה', ברכה הידועה כ"ברכת המזון", והינה כמעט הברכה היחידה המפורשת בתורה.
  • שני - ה' מזהיר את עם ישראל שכאשר יבנו בתים יפים, ויהיה להם הרבה כסף וזהב, שלא ישכחו שה' הוא זה שהוציאם מארץ מצרים ולקח אותם במדבר בניסים גדולים, כאשר הוא מספק להם מזון ומים במדבר הגדול. הקב"ה מזהיר את העם שלא לחשוב כי הכל נעשה בגלל כוחו ועוצם ידו, אלא לזכור שהכל מאת ה' יתברך.
  • שלישי - משה רבינו נוזף בעם ישראל על הפעמים בהם הם ניסו את ה' במדבר, ועל היותם עם קשה עורף. במיוחד חוזר משה רבינו על תיאור עשיית עגל הזהב, שהיה ארבעים יום לאחר שניתנו עשרת הדברות בהר סיני, ובני ישראל עשו את העגל. משה חוזר על כך שהקב"ה רצה להשמיד את כולם, אך הוא התחנן ולבסוף עלה שוב להר לארבעים יום נוספים ולבסוף ה' סלח, כאשר אותו יום היה יום כיפורים - יום מחילה וסליחה.
  • רביעי - משה מספר שוב כיצד ה' אמר לו לפסול שני לוחות אבנים חדשים בדוגמת הראשונים אותם שבר, וה' כתב עליהם את עשרת הדברות.
  • חמישי - מתחילה עם המילים: "מה ה' אלוקיך שואל מעמך, כי אם ליראה". רש"י מסביר כי מכאן אנו למדים שהכל בידי שמים, חוץ מיראת שמים. בהמשך מרחיב משה רבינו בגדולתו של ה' ואומר לעם לירא את ה'.
  • שישי - משה אומר לעם ישראל כי ארץ ישראל תלויה בברכתו של ה' כדי שיירד גשם ותצמח תבואה. לכן עליהם לזכור שהארץ הינה תחת עיני ה' תמיד, מראשית השנה ועד אחרית השנה. לאחר מכן מופיע החלק השני של תפילת "שמע ישראל" אותו אנו אומרים לפחות פעמיים ביום. בחלק זה התורה אומרת כי באם נשמור את מצוות ה', נזכה לברכתו בגשם ובתבואה ובכל הנצרך. כן אנו מצווים להניח תפילין ולקבוע מזוזות בפתחי הבתים, וכן אנו מצווים פעם נוספת ללמד תורה לבנינו, הן בשבתינו בבית והן בדרכים, הן בבוקר והן בערב.
  • שביעי - התורה אומרת כי באם בני ישראל ישמרו את כל מצוות ה' שציוה אותנו לעשות, הרי שיכבשו בקלות את ארץ ישראל, ואף אחד לא יוכל לעמוד בדרכם. הפרשה מסתיימת בתיאור גבולותיה של ארץ ישראל.

קישורים חיצונים[עריכה]