פרשת בלק

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פרשת בלק היא הפרשה השביעית בספר במדבר (מפרק כ"ב פסוק ב' עד פרק כ"ה פסוק ט'). נקראת לעיתים יחד עם פרשת חוקת.

הפרשה בקצרה[עריכה]

הקדמה: פרשתנו נקראת בשם בלק והיא עוסקת בנביא בלעם שהיה נביא גוי. היא מתחילה היכן שהתסיימה הפרשה הקודמת, פרשת חוקת.

  • ראשון - עם ישראל סיים לנצח את שני המלכים ולכבוש את ארצם. כעת, בלק שהיה מלך בני מואב, שומע על הנצחונות של העם, מה שאומר סכנה למלכותו ולארצו. כיון שכך הוא שולח שליחים לבלעם, שהיה ידוע כנביא גוי, והוא מבקשו להגיע ולקלל את עם ישראל. בלעם שואל על כך את פי ה' והתשובה היא שאסור לו לקלל את העם.
  • שני - בלעם שולח את המסר עם השליחים לבלק, לפיו אין לו רשות מה' ללכת עימם. מיד לאחר מכן שולח בלק שליחים חשובים יותר לבלעם ומבטיח לו תשלום הגון. בלעם שוב שואל את פי ה' וכעת ה' אומר לו שהוא יכול ללכת עימם, אך עליו לדבר רק את הדברים אשר ה' ישים בפיו.
  • שלישי - בלעם חובש את אתונו ועושה זאת במוטיביציה גבוהה. בדרכו שולח ה' מלאך עם חרב שלופה והוא עומד בדרכה של האתון. רש"י אומר כי לחיות יש ראיה זכה יותר מאשר לאנשים, ולכן האתון יכלה לראות את המלאך בעוד בלעם לא ראה. התורה מתארת את מה שעובר על בלעם בנסותו לשכנע את האתון להמשיך בדרכה, ולבסוף ה' פותח את עיני בלעם והוא רואה את המלאך, דבר שמפיל עליו פחד והוא מציע לחזור בחזרה כלעומת שבא. אך המלאך אומר לו שהוא יכול ללכת אך עליו לזכור כי ברשותו לדבר רק את דבר ה' שישים בפיו.
  • רביעי - בלעם הולך עם בלק והם בונים שבעה מזבחות ומקריבים קרבנות לפני ה'. אך כאשר הוא פותח את פיו ה' שם בפיו ברכות לעם ישראל, באמרו שאינו יכול לקלל את העם שה' בעצמו לא מקלל, וכי עם ישראל הוא העם בו שורה השכינה. הוא מסיים באיחול לעצמו שיהיה כמו עם ישראל... בלק, ששכר את בלעם על מנת לקלל את ישראל, מתלונן, אך בלעם משיב לו שהוא יכול לומר רק את דבר ה'.
  • חמישי - כיון שבלעם לא קילל את העם עדיין, בלק לוקח את בלעם למקום אחר, והוא מקווה שלבעם יוכל לקלל את עם ישראל משם. שוב בנו שבעה מזבחות ושוב הקריבו קרבנות, בבקשה שיצליח לקלל את העם. אך שוב ה' שם בפיו דברי ברכה.
  • שישי - כיון שבעליה הקודמת בלעם לא קילל את ישראל, בלק מנסה שוב ולוקח אותו למקום אחר, לפסגת הר פעור, ושם הוא מקווה כי בלעם יוכל לקלל את העם. רש"י מסביר שבלק ידע שזה יהיה מקום בו יחטאו ישראל. בפעם השלישית הם בונים שבעה מזבחות ומקריבים קרבנות. ואז בלעם מתחיל ומברך את ישראל בפעם השלישית, והפעם עם ברכות מיוחדות "מה טובו אוהליך יעקב".
  • שביעי - בלעם מתחיל לומר נבואה אודות אחרית הימים וימות המשיח, כולל אחריתו של עמלק, ולאחר מכן הוא שב לביתו. בהמשך לנסיון הלא מוצלח של בלעם לקלל את העם, הגיעו נשים צעירות מואביות שפיתו את הגברים בעם ישראל לעבוד עבודה זרה. רש"י מסביר שהם עשו זאת בעצת בלעם. ה' כעס על עם ישראל וציוה על משה לתלות את אלו שחטאו. באותו שלב יצא יהודי בשם זמרי בן סלוא שלקח אישה מואביה איתה נאף. כשראה זאת פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן הגדול, הוא לקח חרבר והרג את הנואף והנואפת בדרך ניסיתי.

קישורים חיצונים[עריכה]