הבדלים בין גרסאות בדף "פרק אישי (מנהג)"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "אדמו"ר הזקן " ב־"אדמו"ר הזקן ")
מ (החלפת טקסט – "התוועדות " ב־"התוועדות ")
שורה 2: שורה 2:
  
 
==מקור המנהג==
 
==מקור המנהג==
המנהג נמסר ל[[אדמו"ר הזקן]] על ידי מורו ורבו [[המגיד ממעזריטש]] בשם מורו [[הבעל שם טוב]], והוא מתועד לראשונה ב[[מאמר]] של [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=33086&st=&pgnum=365 מאמרי [[אדמו"ר הזקן]] הקצרים, עמוד שמא]. מאמר זה הובא לרבי ב[[ביכל]] מיוחד בשנת [[תשכ"ב]], וסמוך לקבלת הביכל הזכיר הרבי את המאמר בשעת ההתוועדות ואף ביאר את דברי אדמו"ר הזקן. להרחבה ראו [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/29/33 תורת מנחם חלק כט, ש"פ וישב, כ"א כסלו, ה'תשכ"א].}}.
+
המנהג נמסר ל[[אדמו"ר הזקן]] על ידי מורו ורבו [[המגיד ממעזריטש]] בשם מורו [[הבעל שם טוב]], והוא מתועד לראשונה ב[[מאמר]] של [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=33086&st=&pgnum=365 מאמרי [[אדמו"ר הזקן]] הקצרים, עמוד שמא]. מאמר זה הובא לרבי ב[[ביכל]] מיוחד בשנת [[תשכ"ב]], וסמוך לקבלת הביכל הזכיר הרבי את המאמר בשעת ה[[התוועדות]] ואף ביאר את דברי אדמו"ר הזקן. להרחבה ראו [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/29/33 תורת מנחם חלק כט, ש"פ וישב, כ"א כסלו, ה'תשכ"א].}}.
  
 
הפעם הראשונה בה מופיע המנהג כהוראה לרבים, הינו במכתבו של [[אדמו"ר הריי"צ]] לרב [[מיכאל דבורקין]] מתאריך [[ט' טבת]] [[תש"ט]], בו כותב לו הרבי: {{ציטוטון|ידוע המנהג שקיבל [[אדמו"ר הזקן]] . . מרבו בשם רבו מורנו הבעש"ט, לאמר הקאפיטל תהלים המתאים למספר שנותיו, אחר תפלת שחרית קודם אמירת השיעור תהלים בכל יום כנהוג}}{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&st=&pgnum=214&hilite= קובץ מכתבים לתהילים מהדורת אהל יוסף יצחק, עמוד 214]. המכתב בשלימותו נדפס גם ב[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31697&st=&pgnum=80 אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק י' עמוד נג].}}.
 
הפעם הראשונה בה מופיע המנהג כהוראה לרבים, הינו במכתבו של [[אדמו"ר הריי"צ]] לרב [[מיכאל דבורקין]] מתאריך [[ט' טבת]] [[תש"ט]], בו כותב לו הרבי: {{ציטוטון|ידוע המנהג שקיבל [[אדמו"ר הזקן]] . . מרבו בשם רבו מורנו הבעש"ט, לאמר הקאפיטל תהלים המתאים למספר שנותיו, אחר תפלת שחרית קודם אמירת השיעור תהלים בכל יום כנהוג}}{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&st=&pgnum=214&hilite= קובץ מכתבים לתהילים מהדורת אהל יוסף יצחק, עמוד 214]. המכתב בשלימותו נדפס גם ב[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31697&st=&pgnum=80 אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק י' עמוד נג].}}.

גרסה מ־08:09, 17 ביוני 2016

פרק אישי הוא מנהג שמקורו מהבעל שם טוב על פיו יש לומר בכל יום את פרק התהילים המתאים למספר שנותיו של האדם. אצל חסידים נהוג לומר בכל יום גם את פרק התהילים של האדמו"ר, והורים לילדים קטנים נוהגים לומר גם את פרק התהילים עבור בניהם הקטנים שאינם יודעים לומר בעצמם.

מקור המנהג

המנהג נמסר לאדמו"ר הזקן על ידי מורו ורבו המגיד ממעזריטש בשם מורו הבעל שם טוב, והוא מתועד לראשונה במאמר של אדמו"ר הזקן[1].

הפעם הראשונה בה מופיע המנהג כהוראה לרבים, הינו במכתבו של אדמו"ר הריי"צ לרב מיכאל דבורקין מתאריך ט' טבת תש"ט, בו כותב לו הרבי: "ידוע המנהג שקיבל אדמו"ר הזקן . . מרבו בשם רבו מורנו הבעש"ט, לאמר הקאפיטל תהלים המתאים למספר שנותיו, אחר תפלת שחרית קודם אמירת השיעור תהלים בכל יום כנהוג"[2].

על פי מכתב זה, נהוג לומר בכל יום מייד לאחר התפילה את מזמור התהילים המתאים עם מספר שנותיו של האדם. אדם שחגג כבר את יום הולדתו ה-13, צריך לומר את מזמור 14 שבספר התהילים, היות וכעת הוא באמצע שנתו הארבע עשרה[3].

ביום ההולדת עצמו, הורה הרבי לא לומר גם את מזמור התהילים של השנה החולפת וגם את מזמור התהילים החדש, אלא רק את המזמור החדש[4].

אמירת המזמור של הילדים

במכתב מחודש תמוז תרס"ו כותב אדמו"ר הריי"צ שאמירת פרק התהלים של הילדים המתאים למספר שנותיהם הוא סגולה שלא יצאו לתרבות רעה, ומעיד שקיבל על עצמו לומר את פרק התהילים המתאים למספר שנותיו[5].

אמירת המזמור של האדמו"ר

בתור הוספה לאחד מהקונטרסים שיצאו לאור ממאמרי אדמו"ר הריי"צ בו נדפס מכתב על דבר גודל החשיבות של אהבת החסידים לרבי, והתוצאות בפועל שהיא מביאה, הוסיף הרבי - שהיה ממונה על מערכת ההוצאה לאור באותן שנים - הערת שוליים בה ציין: "כמה מהחסידים נוהגין לומר גם הקאפיטל תהילים של שנות האדמו"ר"[6].

כמו כן כתב הרבי במכתבים פרטיים לאישים שונים שההקפדה על אמירת פרקו של הרבי מהווה כלי לברכה ולהמשכת שפע והצלחה בכל הענינים[7].

מנהג זה התפשט בין החסידים שאף נוהגים להלחין שיר מיוחד על פרק התהילים של הרבי, אותו מנגנים בשעת ההתוועדויות בפני הרבי, ובמועדים נוספים.

מנהגים נוספים

בנוסף לאמירת פרק התהילים האישי מידי יום, הנהיג אדמו"ר הריי"צ על פי תקנת גדולי ישראל הקדמונים ללמוד בראש חודש מספר פסוקים ממזמור התהילים האישי יחד עם מפרשי התנ"ך, ולחלק את הלימוד באופן כזה שבמשך השנה יסיימו את לימוד כל הפרק[8].

גם הרבי נהג במנהג זה, וביאר פעמים רבות בפני החסידים פסוקים מתוך מזמור התהילים האישי שלו.

הערות שוליים

  1. מאמרי אדמו"ר הזקן הקצרים, עמוד שמא. מאמר זה הובא לרבי בביכל מיוחד בשנת תשכ"ב, וסמוך לקבלת הביכל הזכיר הרבי את המאמר בשעת ההתוועדות ואף ביאר את דברי אדמו"ר הזקן. להרחבה ראו תורת מנחם חלק כט, ש"פ וישב, כ"א כסלו, ה'תשכ"א.
  2. קובץ מכתבים לתהילים מהדורת אהל יוסף יצחק, עמוד 214. המכתב בשלימותו נדפס גם באגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק י' עמוד נג.
  3. הספירה מתחילה כבר מהיום הראשון שהילד מגיח לאוויר העולם, כאשר במשך השנה הראשונה צריך לומר בעבורו את מזמור א', וכן הלאה.
  4. גליון בית חיינו 130. מענות נוספים בנוגע לזה נלקטו במאמרו של הרב ראובן פבזנר בגליון התקשרות 766 במדור בירורי הלכה ומנהג.
  5. אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק א עמוד לא.
  6. נדפס בספר המאמרים קונטרסים חלק ג' עמוד כג.
  7. המכתבים נלקטו בקובץ התקשרות שיצא לאור על ידי את"ה העולמי שער שמיני פרק חמישי (במהדורת תש"ע עמוד 234).
  8. קובץ מכתבים להתילים עמוד 214, מכתב מתאריך י"ח טבת תש"א.