שינויים

ר’ [[קובץ:הרבי נותן משקה לרש''ג' ברקע פרץ מוצ'קין.jpg|left|thumb|250px|החסיד פרץ מוצ'קין, ב[[התוועדות]] של [[הרבי]] (נראה ברקע בין הרבי ל[[רש"ג]])]]ר' '''פרץ מוצ’קיןמוצ'קין'' נולד בשנת ' ([[תרנ"ד]] בעיירה -[[כ"א טבת]] [[נעוולתשמ"ב]]. ) היה [[משפיע]] ידוע וחסיד אמיתיקהילת חב"ד ב[[מונטריאול]].

==תולדות חיים=====ילדות חסידית=== כבר בגיל בר-מצוה, הבשיל אצלו רגש חסידי של דחיה ביחס ל”תאוות היתר”. בהיותו בגיל 15 (נולד בשנת [[תרסתרנ"ט]]) הגיע פרצ’ל הנער ללמוד ב”[[תומכי תמימים]]” ב[[ליובאוויטשד]]. בשל גילו הצעיר, למד ר’ פרץ בתקופה הראשונה בסניף הישיבה ב[[שצעדריןעיירה]], תחת הנהגתו של המשפיע הידוע ר’ [[שאול דב זיסליןנעוול]] ע”ה. אך תודות לתכונותיו החסידיות המולדות, ביחד עם כשרונותיו המעולים וחושיו העדינים, לא נזקק ר’ פרץ להכנות ארוכות: הוא תיכף נסחף למעיינות התורה והחסידות אשר נפתחו לפניו ב”תומכי תמימים”לאביו הרב יהודה לייב מוצקין.

ב”שבע שנות השבע” בהם למד ר’ פרץ בתומכיכבר בגיל בר-מצוה, הבשיל אצלו רגש חסידי של דחיה ביחס ל"תאוות היתר". בהיותו בגיל 15 (בשנת [[תרס"ט]]) הגיע פרצ'ל הנער ללמוד ב"[[תומכי תמימים בליובאוויטש]]" ב[[ליובאוויטש]]. בשל גילו הצעיר, שאב ממעיינות החסידות ב”גיגיות” מלאות, ואכן, היו לר’ למד ר' פרץ כלים רחבים וחזקים ביותרבתקופה הראשונה בסניף הישיבה ב[[שצעדרין]], כדי לקבל ולקבל מבלי לאבד טיפהתחת הנהגתו של ה[[משפיע]] הידוע ר' [[שאול דב זיסלין]]. במשך שנותיו בישיבהאך תודות לתכונותיו החסידיות המולדות, ביחד עם כשרונותיו המעולים וחושיו העדינים, לא הסתפק ר’ נזקק ר' פרץ “רק”ביגיעה בלימוד החסידות ותפילה באריכות. בחשאי נהג בעצמו גם “סיגופים” שונים בעניני אכילה ושינהלהכנות ארוכות: הוא תיכף נסחף למעיינות התורה והחסידות אשר נפתחו לפניו ב"תומכי תמימים".

בשנה האחרונה בה ב"שבע שנות השבע" בהם למד ר’ ר' פרץ ב”תומכיבתומכי-תמימים”תמימים בליובאוויטש, נשלח מטעם ההנהלה לסניף הישיבה בעיר ראמען בה התגורר באותה תקופה החסיד וה[[משפיע]] “[[יצחק הורביץ|ר’ איטשע דער מתמיד]]”שאב ממעיינות החסידות ב"גיגיות" מלאות, הי”דואכן, היו לר' פרץ כלים רחבים וחזקים ביותר, כדי לקבל ולקבל מבלי לאבד טיפה. בזמן שהותו בראמעןבמשך שנותיו בישיבה, התגורר ר’ לא הסתפק ר' פרץ אצל ר’ יצחק מתמיד, והתוודע לדמותו הפלאית"רק"ביגיעה בלימוד החסידות ותפילה באריכות. בחשאי נהג בעצמו גם "סיגופים" שונים בעניני אכילה ושינה.

==חתונתו== ר’ בשנה האחרונה בה למד ר' פרץ נשאר ב”תומכיב"תומכי-תמימים” עד חתונתו (בשנת תרע”ו)תמימים", עם מרת העניא חרשע הבלין, בתו של השוחט החסידי בעיירה סמיונובקא, ר’ נחמן הבלין ז”ל, דודנו של המשפיע הידוע ר’ נשלח מטעם ההנהלה לסניף הישיבה בעיר ראמען בה התגורר באותה תקופה החסיד וה[[משפיע]] "[[זלמן הבליןיצחק הורביץ|ר' איטשע דער מתמיד]] ז”ל". ר’ פרץ התגורר לאחר חתונתו בסמיונובקאבזמן שהותו בראמען, העיירה בה התגורר חמיו. פרנסת המשפחה הייתה מוטלת על כתפי רעייתור' פרץ אצל ר' יצחק מתמיד, ואילו הוא המשיך להתעסק בתפילה ובלימוד. עם זאת משלח ידו העיקרי היה - “פרנסתם הרוחנית” של יהודי העיירה; מטרה שלשמה אף למד שם את אומנות השחיטהוהתוודע לדמותו הפלאית.

כשמונה===חתונתו===ר' פרץ נשאר ב"תומכי-תשע שנים תמימים" עד חתונתו (בשנת [[תרע"ו]] ), עם מרת העניא חרשע הבלין, בתו של השוחט החסידי ב[[עיירה]] סמיונובקא, ר' נחמן הבלין, דודנו של ה[[משפיע]] הידוע ר' [[זלמן הבלין]]. ר' פרץ התגורר ר’ פרץ עם משפחתו לאחר חתונתו בסמיונובקא, עד שנת תרפ”הה[[עיירה]] בה התגורר חמיו. פרנסת המשפחה הייתה מוטלת על כתפי רעייתו, ואילו הוא המשיך להתעסק בתפילה ובלימוד. עם זאת משלח ידו העיקרי היה - "פרנסתם הרוחנית" של יהודי ה[[עיירה]]; מטרה שלשמה אף למד שם נולדו לו ארבעה ילדיםאת אומנות השחיטה.

==תקופת סימפרופול==בשנת תרפ”ה עבר ר’ כשמונה-תשע שנים התגורר ר' פרץ עם משפחתו לעיר סימפרופולבסמיונובקא, העיר המרכזית בחצי האי קריםעד שנת תרפ"ה. באותם שנים התיישבו יהודים רבים במושבות שמסביב לעיר, והרבי הריי”צ שלח לאיזור זה את ר’ פרץ, על מנת להחזיק ולהחיות את קיום התורה והמצוות באיזור כולו. באופן רשמי נטל על שכמו את משרת השוחט דמתא, אך לפועל הייתה שם נולדו לו שם עבודה רבה ועצומה בחיזוק היהדות של תושבי העירארבעה ילדים.

===תקופת סימפרופול===בשנת תרפ”ז חלה ר’ [[תרפ"ה]] עבר ר' פרץ במחלה קשה; הוא נדבק בצורה מסובכת של “סיפנאי-טיף” (טיפוס)עם משפחתו לעיר סימפרופול, העיר המרכזית בחצי האי קרים. המחלה נמשכה זמן ארוךבאותם שנים התיישבו יהודים רבים במושבות שמסביב לעיר, וברגעי המשבר מצבו היה קריטי. חודשים ארוכים התהפך במיטת חוליווהרבי הריי"צ שלח לאיזור זה את ר' פרץ, ולמשך תקופה אף הוכרח להתאשפז בבית-הרפואה בסימפרופולעל מנת להחזיק ולהחיות את קיום התורה והמצוות באיזור כולו. לעתים היה נדמה כי לא יוכל לשרוד באופן רשמי נטל על שכמו את המחלהמשרת השוחט דמתא, אך לפועל הייתה לו שם עבודה רבה ועצומה בחיזוק היהדות של תושבי העיר.

באחד מאותם רגעי-משבר, לפני שנלקח לבית-הרפואה, הרגיש ר’ בשנת [[תרפ"ז]] חלה ר' פרץ שכוחותיו אוזלים, רחמנאבמחלה קשה; הוא נדבק בצורה מסובכת של "סיפנאי-ליצלן, והוא החל להפרד מבני משפחתוטיף" (טיפוס). את דברי הפרידה השמיע ר’ פרץ בקול חלוש ביותר - אך אלו מילים מלאות עוצמה! הן הכילו דברי ברכה ועידוד למשפחה; ובקשה ותביעה שיהיו יהודים תמימיםהמחלה נמשכה זמן ארוך, וחסידים אמתייםוברגעי המשבר מצבו היה קריטי. לאחר שסיים את דבריו למשפחהחודשים ארוכים התהפך במיטת חוליו, ככל שהיה חלש, וככל שהיה עליו קשה להוציא מילה מפיו, אמר ר’ פרץ את ה”וידוי” מתחילתו ועד סופוולמשך תקופה אף הוכרח להתאשפז בבית-הרפואה בסימפרופול. אך גם זה לעתים היה נדמה כי לא הספיק עבורו: הוא המשיך ואמר את הנוסח של השלושה-עשר “אני מאמין”... ולאחר מכן, האריך וחיזק את העיקרים עם “אני מאמין” בכל נשיאי חב”ד, והוא פירט יוכל לשרוד את שמותיהם אחד לאחר השני. בסופו של דבר הצליח ר' פרץ להתגבר על מחלתו והוא שב לאיתנוהמחלה.

במהלך שליחותו המופלאה באחד מאותם רגעי-משבר, לפני שנלקח לבית-הרפואה, הרגיש ר' פרץ שכוחותיו אוזלים, רחמנא-ליצלן, והוא החל להפרד מבני משפחתו. את דברי הפרידה השמיע ר' פרץ בקול חלוש ביותר - אך אלו מילים מלאות עוצמה! הן הכילו דברי ברכה ועידוד למשפחה; ובקשה ותביעה שיהיו יהודים תמימים, וחסידים אמתיים. לאחר שסיים את דבריו למשפחה, ככל שהיה חלש, וככל שהיה עליו קשה להוציא מילה מפיו, אמר ר' פרץ את ה"[[וידוי]]" מתחילתו ועד סופו. אך גם זה לא הספיק עבורו: הוא המשיך ואמר את הנוסח של ר’ פרץ בסימפרופולהשלושה-עשר "אני מאמין"... ולאחר מכן, האריך וחיזק את העיקרים עם "אני מאמין" בכל נשיאי חב"ד, והוא פירט את שמותיהם אחד לאחר השני. בסופו של דבר הצליח לקרב לחב”ד כשלושה-ארבעה מניניםר' פרץ להתגבר על מחלתו והוא שב לאיתנו.

==העתקה לליננגרד==במהלך השנה החמישית שליחותו המופלאה של שליחותו ר' פרץ בסימפרופול, התפנה כסא הרבנות בעיר. אחד המועמדים למשרה היה רב מאוקראינה ששם משפחתו היה ברגר, דרשן מוצלח ונואם סוחף הצליח לקרב לחב"ד כשלושה- אך מתנגד מר ותקיף. כזה אחד, הבין ר’ פרץ, עשוי להיות אבן נגף רצינית להפצת התורה והחסידות. ר’ פרץ התייצב איפוא בגלוי נגד מועמדותו, וכהרגלו עשה זאת בקול רם וצלול, בלי להתחבא ובלי להסתתר. אש המחלוקת פרצה במלוא עוזה, ולמרבה הצער, גבר צדם של תומכי הרב ברגר. הדברים הגיעו עד כדי כך, שמשכיל “נאור” אחד, פירסם בעיתון “סטררי קרים”, אשר “מאטשקין, תלמיד של שניאורסאהן, התנפל על הרב (ברגר) ותקף אותו במילים מחוצפות ומעליבות”ארבעה מנינים.

===העתקה לליננגרד===במהלך השנה החמישית של שליחותו בסימפרופול, התפנה כסא הרבנות בעיר. אחד המועמדים למשרה היה רב מ[[אוקראינה]] ששם משפחתו היה ברגר, דרשן מוצלח ונואם סוחף - אך מתנגד מר ותקיף. כזה אחד, הבין ר' פרץ, עשוי להיות אבן נגף רצינית להפצת התורה והחסידות. ר' פרץ התייצב איפוא בגלוי נגד מועמדותו, וכהרגלו עשה זאת בקול רם וצלול, בלי להתחבא ובלי להסתתר. אש המחלוקת פרצה במלוא עוזה, ולמרבה הצער, גבר צדם של תומכי הרב ברגר. הדברים הגיעו עד כדי כך, שמשכיל "נאור" אחד, פירסם בעיתון "סטררי קרים", אשר "מאטשקין, תלמיד של שניאורסאהן, התנפל על הרב (ברגר) ותקף אותו במילים מחוצפות ומעליבות".  כאשר התמנה ברגר לרב בסימפרופול נוצר מצב, אשר ר’ ר' פרץ לא יכול להשאר שם. בנוסף לכך נסגר באותה תקופה האיטליז בו שימש ר’ ר' פרץ כשוחט. מכל הצדדים לא נותרה ברירה, ובתחילת שנת תרצ”א [[תרצ"א]] עקר ר’ ר' פרץ מסימפרופול ללנינגרד.

=== מחוץ לרוסיה ===ב'[[יציאת רוסיה תש"ו]] ברח ' הבריח את הגבול מרוסיה ל[[פולין]] עם שניים מבניו ל[[לבוב]]שבפולין, משם נסע ל[[צרפת]]. ב[[תשי"ב]] קיבל הוראה להיות [[משפיע]] [[אנ"ש]] ב[[מונטריאול]] שבקנדה. בתפקיד זה שימש עד יומו האחרון.

בתקופה האחרונה לחייו עבר להתגורר ב[[קראון הייטס]] שם נפטר בכב[[כ"א [[טבת]] [[תשמ"אב]].

[[קובץ:אלה תולדות פרץ מוצקין.jpg|שמאל|ממוזער|150px|הספר 'אלה תולדות פרץ', תשע"ה]]הסדרה '''אלה תולדות פרץ''' בה נכתבו תולדות חייו של הרב [[פרץ מוצ'קין]] החלה בהוראתו הישירה של [[כ"ק אדמו"ר שליט"אהרבי]] לרב [[יהושע דובראווסקי]] - דרך מזכיר הרבי הרב [[חודקוב]], לכתוב את קורות חייו של הרב ר' [[פרץ מוצ'קין]], כיון שכתיבת תולדות חייו תהיה "טובה עבור ה[[נשמה]] וטובה עבור הכלל, וכל המקדים הרי זה משובח".

עקב מחלתו של הרב דובראווסקי בשנת [[תשס"ח]] נפסקה הופסקה כתיבת הסדרה., ובשנת [[תשע"ה]] הושלמה כתיבתה על ידי סופרים חב"דיים אחרים, נערכה מחדש, ונדפסה בספר עב כרס

==בניומשפחתו==;בניו:

*הרב [[שלום דובער מוצ'קין]] - יו"ר אגוצעירי אגודת חב"ח ד ב[[מונטריאול]].*מרת גוטע אשת הרב [[לוי יצחק שפירא]] - מזכיר [[בד"צ קראון הייטס]]. ==ניגונו=====באטראכט דעם מענטש===* [http://chabad.info/video/musical-videos/chabad-nigunim/זאָג-אַ-נִיגוּן-באטראכט-דעם-מענטש-•-ה לשמיעת הניגון בביצוע של מקהלת הקאפעליע.] {{שמע}} {{חב"ד אינפו}} מילים לניגון לר פרץ מוצקין:{{ציטוט|תוכן='''בעטראכט דעם מענטשן ווען ער איז רייך,''' - תמדוד את האדם כאשר הוא עשיר{{ש}}'''ווען עס גייט עם גוט די וועלט,''' - כאשר הוא 'הולך לו טוב' (מצליח) עם העולם{{ש}} '''ער מיינט אז קיינער איז צו עם ניט גלייך, ''' - הוא חושב שאף אחד לא ידמה לו{{ש}} '''אז אלעס איז נאר דאס געלט,''' - שהכל זה רק כסף{{ש}} '''ער מיינט אז קאם איז ער שוין א גביר,''' - הוא חושב שהגיע כבר להיות גביר{{ש}} '''קומט עם שוין פיל כבוד פאר איר,''' - ומגיע כבר שיתנו לו הרבה כבוד{{ש}} '''און ער דער שטאלציקער גארניט פארשטייט,''' - וגאוותן זה לא מבין מאומה{{ש}} '''אז געלט איז רונד און קייט,''' - שהכסף הוא עגול והולך{{ש}} {{ש}} {{ש}}  פזמון:{{ש}}'''און אז דו ווילסט זיך א נאמען ערוועבן,''' - ואת אתה רוצה לעשות שם לעצמך{{ש}}'''עס זאל בלייבן נאך דיין לעבען,''' - שיישאר אחרי החיים שלך{{ש}}'''ווארף אוועק דיין פוסטן יחוס, ''' - תזרוק הצידה את הייחוס הריקני{{ש}}'''א מענשט, א מענשט, דארף מען זיין!''' - צריך להיות בן אדם!{{ש}} {{ש}} {{ש}}  '''איך האב אמאל געקענט א גביר,''' - אני פעם הכרתי גביר{{ש}} '''אזוי ווי קרח רייך,''' - עשיר כקורח{{ש}} '''גרויס און שטאלץ איז ער געווען, ''' - גאוותן גדול הוא היה{{ש}} '''גערויבט מענטשן אסאך,''' - זלזל וציער אנשים רבים{{ש}}'''און דאן איז געקומען אן אנדער צייט,''' - ואז הגיעו זמנים אחרים{{ש}}'''און דער רעדעלע האט זיך עם איבער געדרייט,''' - והגלגל עליו התהפך{{ש}}'''און יעצט זעט דער שטאלציקער גביר,''' - וכעת רואים את הגביר הגאוותן{{ש}}'''ווי ער שטייט ביי די טיר,''' - כפשעומד בפתח השער{{ש}}'''און בעט א נדבה גיט מיר,''' - ומבקש נדבות עבור עצמו{{ש}}{{ש}} '''געליטן האט ער נאך מער,''' - וסבל עוד יותר{{ש}}'''געשטארבן גאנץ שווער,''' - עד שמת לגמרי בקושי{{ש}}'''או אין פרעמדע תכריכין ליגט ער,''' - ותכריכים זרים ופשוטים הניח לעצמו{{ש}}'''וויל מיט קיין געלט טאר מען ניט שטאלצירן,''' - מכיון שעם כסף אסור להתגאות{{ש}}'''מען קען עס לייכט פארלירן,''' - אפשר בקלות לאבד אותו{{ש}}'''דאן קען מען פילן דעם ביטערן טעם,''' - ואז יכולים להרגיש את הטעם המר{{ש}}'''אוי, פון דער ארימאן,''' - אוי, של העניות!{{ש}}{{ש}} {{ש}}  פזמון:{{ש}}'''און אז דו ווילסט זיך א נאמען ערוועבן,''' - ואת אתה רוצה לעשות שם לעצמך{{ש}}'''עס זאל בלייבן נאך דיין לעבען,''' - שיישאר אחרי החיים שלך{{ש}}'''ווארף אוועק דיין פוסטן יחוס, ''' - תזרוק הצידה את הייחוס הריקני{{ש}}'''א מענשט, א מענשט, דארף מען זיין!''' - צריך להיות בן אדם!{{ש}} {{ש}} {{ש}} }} ==לקריאה נוספת==* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד ברחבי תבל, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ד

{{מיון רגיל:מוצקין, פרץ}}[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|מוצקין]][[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|מוצקין]][[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]][[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]][[קטגוריה:קהילת חב"ד מונטריאול: אישים]][[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]][[קטגוריה:תולדות חסידים]]